פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
[804292] עדכון פורמט
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שר“ – לרבות ראש הממשלה;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משרד“ – יחידה בשירות המדינה שבראשה עומד שר, לרבות לשכת נשיא המדינה, משרדי הכנסת, הלשכה של מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נציגות עובדי המדינה“ – ארגון עובדי המדינה המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה.}}
 
{{ח:סעיף|2|תחולה|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} חוק זה אינו חל על קבלת אדם לשירות המדינה ועל שירותו בה –
{{ח:תת|(1)}} במשרה שחוק הסמיך את הכנסת או ועדת מועדותיה לקבוע לה, בהחלטה, את המשכורת הצמודה לה, או שהמשכורת הצמודה לה נקבעה בחוק;
{{ח:תת|(2)}} במשרה של חבר בית דין שרעי או של בית דין דתי נוצרי;
{{ח:תת|(3)}} כחייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955}};
{{ח:תת|(4)}} בחיל המשטרה או בשירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|(5)}} כעובד בשירות צבא־הגנה לישראל;
{{ח:תת|(6)}} במפעלים המשרתים את מערכת הבטחון אם תנאי עבודתו של אותו אדם נקבעו בהסכם קיבוצי החל על אותם המפעלים בלבד;
{{ח:תת|(7)}} כעובד בשכר יומי, בעבודה שלפי טיבה אינה צמיתה.
 
{{ח:סעיף|3|החלת החוק}}
 
{{ח:סעיף|7|ועדת שירות המדינה|תיקון: תשנ״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדת של אחד עשר לועדת שירות המדינה (להלן – ועדת השירות); יושב ראש הועדה יהיה נציב השירות, חמישה מחבריה יהיו מנהלים כלליים של משרדים, וחמישה מחבריה יהיו אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה, הודעה על מינוי הועדה והרכבה, תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות רשאית לאצול מסמכויותיה לועדת משנה בת חמישה חברים או יותר, ובלבד שמספר החברים בה יהיה בלתי זוגי; יושב ראש ועדת משנה יהיה נציב השירות, ויתר חבריה יהיו – מחציתם מנהלים כלליים של משרדים ומחציתם אנשי ציבור שאינם עובדי המדינה.
 
{{ח:סעיף|8|חילופי גברי}}
 
{{ח:סעיף|15א|ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ה, תשע״ו, תשע״ז־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בקרב העובדים בשירות המדינה, בכלל הדרגות והמקצועות, בכל משרד ובכל יחידת סמך, יינתן ביטוי הולם, בנסיבות הענין, לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה (בחוק זה – ייצוג הולם), של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים.
{{ח:תת|(א1}} {{ח:תתת)|(1)}} לעניין אנשים עם מוגבלות, לא יראו ייצוג הולם כאמור בסעיף קטן (א), במשרד או ביחידת סמך המעסיקים 100 עובדים לפחות (בסעיף זה – משרד גדול), אלא אם כן 5% לפחות מקרב העובדים במשרד או ביחידה הם עובדים עם מוגבלות משמעותית;
{{ח:תתת|(2)}} יעדים שתקבע הממשלה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו, לעניין אנשים עם מוגבלות, בכפוף להוראות פסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} לעניין פסקה (1), הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9ד|סעיף 9ד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}} החלות לעניין מעסיק ציבורי גדול יחולו לעניין משרד גדול, ובמקום ”הנציבות“ יקראו ”נציב שירות המדינה“; ואולם ההוראות האמורות לא יחולו לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין; עמידתם של גופים כאמור בהוראות פסקה (1) תיבחן בדרך אחרת שעליה יורה הנציב.
{{ח:תת|(ב)}} הממשלה תפעל לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות המדינה בהתאם ליעדים שתקבע, ולשם כך, בין השאר –
{{ח:תתת|(1)}} המשרד או יחידות הסמך הנוגעים בדבר, וכן נציב שירות המדינה, כל אחד בתחומו, ינקטו אמצעים הנדרשים בנסיבות הענין, אשר יש בהם כדי לאפשר ולעודד ייצוג הולם, לרבות ביצוע התאמות כמשמעותן {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 8|בסעיף 8(ה) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית לייעד משרות אשר יועסקו בהן, ככל האפשר, רק מועמדים שהם כשירים לתפקיד, מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כפי שתקבע הממשלה;
{{ח:תתת|(3)}} הממשלה רשאית להורות, לענין משרה או קבוצת משרות או לענין דרגה או קבוצת דרגות, שיפורטו בהוראה, ולתקופה שתקבע בה, על מתן עדיפות למועמדים מקרב קבוצה הזכאית לייצוג הולם לפי הוראות סעיף קטן (א) שאינה מיוצגת באופן הולם, כאשר הם בעלי כישורים דומים לכישוריהם של מועמדים אחרים, ולענין מתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות, רשאית הממשלה לקבוע כי הוראות לפי פסקה זו יחולו על אנשים עם מוגבלות מסוימת או בדרגת חומרה מסוימת; ובלבד שאם קבעה כן, תינתן עדיפות כאמור גם למועמדים עם מוגבלות משמעותית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דרכי הקבלה לעבודה והקידום בעבודה לפי חוק זה, לרבות מינוי בדרך מכרז, העסקה שלא במכרז ומינוי בפועל.
{{ח:תת|(ד)}} נציב שירות המדינה, לאחר התייעצות עם הרשות לקידום מעמד האישה, עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ועם ארגונים שלדעת נציב שירות המדינה עוסקים בקידום זכויותיהן של קבוצות הזכאיות לייצוג הולם לפי סעיף קטן (א), יגיש לממשלה, אחת לשנה, המלצות בדבר היעדים שעל הממשלה לקבוע לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ה)}} נציב שירות המדינה רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, ולענין מתן עדיפות למועמדים כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר הערכת הכישורים של המועמדים.
{{ח:תת|(ו)}} כל משרד וכל יחידת סמך יגישו לנציב שירות המדינה, אחת לשנה, דין וחשבון לגבי ביצוע הוראות סעיף זה ובו יפורטו, בין השאר, נתונים באשר לייצוגם של בני שני המינים, של אנשים עם מוגבלות, של בני האוכלוסיה הערבית, לרבות הדרוזית והצ׳רקסית, של מי שהוא או שאחד מהוריו נולדו באתיופיה, של בני האוכלוסייה החרדית ושל עולים חדשים, במשרד או ביחידת הסמך.
{{ח:תת|(ז)}} נציב שירות המדינה יגיש לממשלה ולועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון באשר לפעולות שננקטו לפי סעיף זה באותה שנה ונתונים באשר לייצוג הולם בשירות המדינה.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות לפי סעיף זה אינן טעונות פרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ח1)}} לשם הבטחת עמידה ביעדי ייצוג הולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה לנקוט אמצעי אכיפה, לרבות בתחומי התקן, הגיוס וניהול כוח האדם, או להורות על אמצעים אחרים שיקבע.
{{ח:תת|(ח2)}} לעניין יישום יעדי הייצוג ההולם לפי סעיף זה, רשאי נציב שירות המדינה להורות כי לא יובאו במניין עובדים בתפקידים מסוימים במשרד, ביחידת סמך או בדירוג, שעליהם יורה, בשל מאפיינים ייחודיים שבאופיו ומהותו של התפקיד, הנכללים בתיאור העיסוק של התפקיד; הוראות כאמור לעניין אנשים עם מוגבלות טעונות אישור של ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, למעט לעניין משרדים ויחידות סמך שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה ומטעמים של ביטחון המדינה זהות עובדיהם חסויה או שאין למסור מידע לגבי זהותם לפי כל דין.
{{ח:תת|(ח3)}} בכל משרד ויחידת סמך ימונה ממונה על ייצוג הולם לפי סעיף זה, ויכול שימונה נוסף על תפקידים אחרים שהוא ממלא; הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} יקבל פניות של עובדים ושל המשרד או יחידת הסמך בנושא ייצוג הולם;
{{ח:תתת|(2)}} ייזום פעולות להגברת המודעות לייצוג הולם והמידע לגביו וליישומו בקרב הממונים והעובדים, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר;
{{ח:תתת|(3)}} ייתן ייעוץ והדרכה בדבר חובות המשרד או יחידת הסמך לפי סעיף זה;
{{ח:תתת|(4)}} ימלא כל תפקיד אחר שיטיל עליו נציב שירות המדינה בקשר ליישום סעיף זה.
{{ח:תת|(ח4)}} ראש הממשלה, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לעדכן את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אנשים עם מוגבלות“, ו”נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד“ או ”מועמד“ עם מוגבלות משמעותית – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 9ב|בסעיף 9ב לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הרשות לקידום מעמד האישה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות לקידום מעמד האישה|בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ״ח–1998}};}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן האוכלוסייה החרדית“ – מי שמשתייך לאוכלוסייה החרדית ושהוא, ילדו או בן זוגו לומד באחד ממוסדות החינוך החרדיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} או למד במוסד כאמור;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עולה חדש“ – מי שעלה לישראל בהיותו בגיר וטרם עברו 12 שנים מיום עלייתו.}}
 
{{ח:סעיף|16|אזרחות או תושבות קבע|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה אם איננו אזרח ישראל או תושב קבע בישראל; חדל עובד המדינה מהיות אזרח ישראל או תושב קבע בישראל יראוהו כמתפטר משירות המדינה; ועדת השירות רשאית, על אף האמור בכל דין אחר, לקבוע לו פיצויים או גימלה בשיעור שייראה בעיניה; בסעיף קטן זה, ”תושב קבע בישראל“ – מי שהוא בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם למשרה שהמינוי לה הוא בידי הממשלה או טעון אישור הממשלה, וכן למשרה או לסוג משרות שקבעה הממשלה על פי הצעת נציב השירות ובהודעה שפורסמה ברשומות, אלא אם כן הוא אזרח ישראל.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה ברשות ביטחון אלא אם כן הוא אזרח ישראל; לענין זה, ”רשות ביטחון“ – שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, המועצה לביטחון לאומי, וכן גוף או יחידה אחרים שעיקר פעילותם ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה שקבעה הממשלה בהודעה שפורסמה ברשומות על פי הצעת ראש הממשלה, שר הביטחון או שר החוץ.
 
{{ח:סעיף|17|דרך המינוי}}
{{ח:סעיף|21|פטור ממכרז|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית על פי הצעת ועדת השירות ובהודעה שתפורסם ברשומות, לקבוע משרות וסוגים של משרות שעליהם לא תחול, בתנאים שתקבע, חובת המכרז באמורה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|והסעיף 11}} לא יחול על הצעת ועדת השירות; וועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, להתיר, בתנאים שתקבע, או ללא תנאי, מינוי למשרה בלי שהוכרז עליה כאמור, אם המועמד עובד לשירות המדינה לפי חוק זה עקב אחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} העברת משרתו או יחידתו של המועמד ממוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 61|בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}} – לשירות המדינה;
{{ח:תת|(2)}} העברת משרתו או יחידתו של המועמד מארגון ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#פרק 5|בפרק החמישי לחוק שירות המדינה (גימלאות), תשט״ו–1955}} – לשירות המדינה, אם על העברת המועמד חל הסכם כללי או מיוחד לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 62א|סעיף 62א לאותו חוק}};
{{ח:תת|(3)}} העברה ממשרה בשירות המדינה שחוק זה אינו חל עליו.
 
{{ח:סעיף|22|לשכות העבודה}}
 
{{ח:סעיף|23א|הטלת תפקיד באופן זמני|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מי שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיפים 12}} {{ח:פנימי|סעיף 23|או 23}}, או עובד מדינה שנתונה לו סמכות על פי חוק, שעליו להפעילה בעצמו.
{{ח:תת|(ב)}} נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה (בסעיף זה – השר), בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות, ובלבד שסך כל תקופת הטלת התפקיד באופן זמני לא תעלה על שישה חודשים; ואולם רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} היה נושא משרה מנוע מלעסוק בעניין מסוים במסגרת תפקידו, רשאי השר, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד באותו עניין עד שתוסר המניעה.
 
{{ח:סעיף|24|בחינות}}
 
{{ח:סעיף|29|כושר רפואי|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא לאחר שרופא ממשלתי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}, או ועדה של רופאים, שמינה שר הבריאות או מי שהוסמך לכך על ידיו, קבעו שהוא כשיר מבחינה רפואית לשרת במשרה הנדונה; והמועמד למשרה כאמור חייב למסור לרופא או לועדה, לפי דרישתם, כל ידיעות או תעודות בדבר מצב בריאותו בעבר או בהווה;
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השירות רשאית, בין בדרך כלל ובין במקרה מסויים, לפטור, בתנאים שתקבע או ללא תנאי מקיום תנאי סעיף קטן (א) את מי שעובר לשירות המדינה בנסיבות המתוארות {{ח:פנימי|סעיף 21|בפסקאות (1) ו־(2) לסעיף 21}}, וכן את מי שעובר לשירות לפי חוק זה משירות במדינה שחוק זה אינו חל עליו ושבו קיים הסדר המבטיח בדיקה רפואית של עובד בשעת קבלתו לשירות, אם העובד נבדק למעשה בשעת קבלתו כאמור.
 
{{ח:סעיף|30|שמירת זכויות נכים}}
 
{{ח:סעיף|31א|ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, שנתן מועמד לשירות המדינה, יהיה תקף רק לצורך ביצועם וקיום הוראותיהם של {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}} {{ח:פנימי|סעיף 32|ו־32}} של חוק זה, או {{ח:פנימי|סעיף|15}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 94|94}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גימלאות)#סעיף 98|ו־98 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}.
{{ח:תת|(ב)}} נדרש עובד למסור ויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותו, לא יהיה תוקף לויתור אלא לענין מסויים ולגבי מידע הנוגע למועד מסירת כתב הויתור, או לתקופה שקדמה לו.
{{ח:תת|(ג)}} לא ייעשה שימוש בויתור שניתן על־פי הוראות סעיף זה אלא בידי אדם שחלה עליו על פי חוק, חובת השמירה על סודיות המידע הרפואי.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על נושאי משרות או ממלאי תפקידים שסווגו בסיווג בטחוני ואשר הויתור על סודיות המידע הנוגע למצב בריאותם דרוש מטעמי בטחון המדינה, ועל מועמדים למשרות או לתפקידים כאמור, והכל לענין העסקתם והתאמתם למשרתם או לתפקידם, וכל עוד הם מועסקים במשרות או בתפקידים כאמור; הודעה על כך תימסר לכל נושא משרה או ממלא תפקיד כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} נציב שירות המדינה יביא את העקרונות של סיווג המשרות והתפקידים כאמור בסעיף קטן (ד), לידיעת ועדה משותפת לועדת החוקה חוק ומשפט ולועדת החוץ והבטחון של הכנסת; עקרונות אלה אינם טעונים פרסום ברשומות.
 
{{ח:סעיף|32|מבחנים רפואיים|תיקון: תשכ״ג}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השירות, בהתייעצות עם מי שהוסמך לכך על ידי שר הבריאות, רשאית לקבוע מבחנים לכושר רפואי לדרגותיו לענין {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, הן בדרך כלל, הן לסוגי משרות והן למשרות בודדות, וכן רשאית היא לקבוע כללים ונוהל לבדיקות רפואיות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מבחנים לפי סעיף זה לא יחייבו בבדיקת כשרו הרפואי של מי שעובר ממשרה בשירות המדינה בחוק זה אינו חל עליה ושנתקבל אליה לפני יום כ״ה באלול תשט״ז (1 בספטמבר 1956) בלי שנבדק כשרו הרפואי בשעת קבלתו או בסמוך לה.
 
{{ח:סעיף|33|קירבה משפחתית}}
 
{{ח:סעיף|35ב|שמירת סודיות של הצהרה על רכוש|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נציב שירות המדינה או מי שהוא הסמיכו לכך ישמור בסוד את ההצהרות על רכוש, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של עובד המדינה ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;
{{ח:תתת|(2)}} אב בית הדין למשמעת לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך ההצהרה על הרכוש, בהליך משמעתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א}} ולצורך אותו הליך.
 
{{ח:סעיף|36|סודיות}}
 
{{ח:סעיף|41|עובדי לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה וועדת הבחירות המרכזית לכנסת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי הכנסת ועובדי לשכת מבקר המדינה נתונות הסמכויות של הממשלה ושל ועדת השירות לפי חוק זה, בידי ועדת הכספים של הכנסת, וסמכויותיהם של שר, מנהל כללי ונציב השירות לפי חוק זה נתונות –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי עובדי לשכת נשיא המדינה – בידי מנהל הלשכה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי עובדי הכנסת – בידי יושב ראש הכנסת או מי שיתמנה לכך על ידיו;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי עובדי לשכת מבקר המדינה – בידי מבקר המדינה או מי שיתמנה לכך על ידיו.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי עובדי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת, נתונות הסמכויות של הממשלה, של ועדת השירות, של שר, של נציב השירות ושל מנהל כללי לפי חוק זה, בידי יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית או עובד בכיר של ועדת הבחירות המרכזית שיתמנה לכך על ידיו; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} סמכות היושב ראש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} למעט הסמכות למנות בוחנים, {{ח:פנימי|סעיף 27|27 עד 33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}} טעונה גם התייעצות עם נציב השירות;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} לא יחול; יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ימנה מנהל כללי לוועדה, לפי המלצת ועדת איתור שימנה ועל המינוי לא תחול חובת המכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}.
 
{{ח:סעיף|42|דינים אחרים}}
 
{{ח:סעיף|46|סמכות למנוע מינויים מסויימים|תיקון: תשמ״ג, תשמ״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בחוק זה, רשאי נציב השירות שלא למנות אדם עובד המדינה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} האדם עבר עבירה על חוק זה כדי להשיג את המינוי או שהוא בעל עבר פלילי;
{{ח:תתת|(ב)}} האדם פוטר על פי החלטה בהליך משמעתי שנערך לפי חיקוק;
{{ח:תת}} ואם מינה אדם כאמור, רשאי הוא לבטל את המינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת נציב השירות לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת השירות.
 
{{ח:סעיף|46א|פיטורים בשל אי־התאמה|תיקון: תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מצא נציב השירות כי עובד המדינה אינו מתאים למלא את תפקידו שלא מחמת עבירת משמעת אלא מחמת אי־התאמה, רשאי הוא, לאחר שנתן לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו, לפטרו או להפסיק את עבודתו.
{{ח:תת|(ב)}} נציב השירות, באישור ועדת השירות, רשאי לאצול את סמכותו לפי סעיף קטן (א), דרך כלל או לעניינים מסוימים, לעובד המדינה, בהודעה שתפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} עובד המדינה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה לפטרו או להפסיק את עבודתו אשר ניתנה בידי מי שנאצלה לו הסמכות לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני נציב השירות, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
 
{{ח:סעיף|47|חובת התייעצות}}