חוק שיקום נכי נפש בקהילה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת שיקום אזורית“ – ועדת שיקום אזורית, שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מרפא בעיסוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות|בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, תשס״ח–2008}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכה נפש“ – תושב ישראל הסובל מהפרעה נפשית;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סל שיקום“ – סל שירותי שיקום בתחומים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד מקצועי“ – כל אחד מאלה: פסיכיאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, עובד סיעודי, וכן כל בעל מקצוע שהכיר בו המנהל הכללי של משרד הבריאות בהודעה ברשומות כעובד מקצועי לענין חוק זה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד סיעודי“ – מי שרשום בפנקס לרישום סגל סיעודי לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכולוג“ – מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכיאטר“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיקום“ – תהליך המכוון במסגרת הקהילה לפיתוח היכולות והמיומנויות של נכה הנפש, כדי להבטיח לו דרגה מרבית אפשרית של עצמאות תפקודית ואיכות חיים, והמלווה במעקב רפואי, לרבות כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} מימוש זכויותיו של נכה הנפש בתחום הדיור, התעסוקה, הלימודים וההכשרה המקצועית;

{{ח:תתת|(2)}} הכשרה לפיתוח מיומנויות חברתיות וניצול שעות הפנאי של נכה הנפש;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שירות שיקום“ – שירות שמטרתו לקדם את שיקום נכה הנפש;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית שיקום“ – תכנית לשיקום נכה נפש מסוים, שקבעה לו ועדת השיקום האזורית בהתאם לסל שיקום;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות לקביעת אחוזי נכות“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר הבריאות.}}

{{ח:תת|(א)}} נכה נפש, שמלאו לו 18 שנה, והסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית, או מי מטעמו, רשאי לפנות לועדת שיקום אזורית לקביעת זכאותו של הנכה לתכנית שיקום לפי חוק זה; הפניה תלווה בחוות דעת מקצועית של פסיכיאטר הקובעת כי מבקש השיקום זקוק, עקב נכות זו, לשירותי שיקום.

{{ח:תת|(ב)}} נכות רפואית בשל הפרעה נפשית לענין סעיף קטן (א) היא נכות בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת פרט 33|פריטים 33 או 34 בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות}}, בידי אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} פסיכיאטר, שהסמיך השר, לפי הכללים, המבחנים ואמות המידה שנקבעו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|בתקנות לקביעת אחוזי נכות}};

{{ח:תתת|(2)}} מי שהוסמך לקביעת אחוזי נכות לצורך תשלום גמלה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ה|פרק ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#פרק ט|או ט׳ לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(1)}} נציג השר, שהוא עובד משרדו, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תת|(2)}} פסיכיאטר שהוא נציג הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של פסיכיאטרים;

{{ח:תת|(3)}} פסיכולוג שהוא נציג הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של פסיכולוגים;

{{ח:תת|(4)}} עובד סוציאלי שהוא נציג הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של עובדים סוציאליים;

{{ח:תת|(5)}} מרפא בעיסוק שהוא נציג הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של מרפאים בעיסוק;

{{ח:תת|(6)}} עובד סיעודי שהוא נציג הארגון המייצג, לדעת השר, את המספר הגדול ביותר של עובדים סיעודיים;

{{ח:תת|(7)}} שני נציגים של ארגונים המייצגים, לדעת השר, את נכי הנפש;

{{ח:תת|(8)}} שני נציגים של ארגונים המייצגים, לדעת השר, את המשפחות של נכי הנפש;

{{ח:תת|(9)}} שמונה נציגי הממשלה, לפי ההמלצה של כל אחד מהשרים האלה מבין עובדי משרדם:

{{ח:תתת|(א)}} שר הבינוי והשיכון;

{{ח:תתת|(ב)}} שר העבודה והרווחה;

{{ח:תתת|(ג)}} שר האוצר;

{{ח:תתת|(ד)}} שר החינוך;

{{ח:תתת|(ה)}} שר המשפטים;

{{ח:תתת|(ו)}} שר הביטחון;

{{ח:תתת|(ז)}} השר לקליטת עליה;

{{ח:תתת|(ח)}} שר התעשיה והמסחר;

{{ח:תת|(10)}} נציג מרכז השלטון המקומי;

{{ח:תת|(11)}} נציג שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי, לפי המלצת המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי;

{{ח:תת|(12)}} שלושה נציגים של המוסדות המוכרים להשכלה גבוהה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (להלן – מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה), שהם בעלי השכלה בתחומים הקשורים לשיקום נכי נפש בקהילה; הנציגים לפי פסקה זו ייבחרו בהמלצת המוסדות הקיימים, ובהעדר המלצה כאמור, בידי השר.

{{ח:תת|(1)}} לייעץ לשר בנושא שיקום נכי נפש, לרבות בענינים אלה:

{{ח:תתת|(א)}} התוויית מדיניות שיקום ארצית רב־שנתית;

{{ח:תתת|(ב)}} תכנון שירותי השיקום בקהילה ושיפור איכותם, זמינותם ונגישותם וכן דרכים לקידום השוויוניות בכל אלה;

{{ח:תתת|(ג)}} פיתוח תכניות חינוך והסברה בקהילה, בכל נושא הקשור לנכי נפש;

{{ח:תתת|(ד)}} שינויים בסל שירותי השיקום;

{{ח:תתת|(ה)}} קביעת אמות מידה לנותני שירותי שיקום;

{{ח:תת|(2)}} לקבל דיווח ונתונים בדבר ביצוע החוק;

{{ח:תת|(3)}} ליזום מחקרים בנושאי שיקום.

{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

{{ח:תת|(2)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה;

{{ח:תת|(3)}} חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שאותו הוא מייצג במועצה.

{{ח:תת|(א)}} ישיבות המועצה יתקיימו ארבע פעמים בשנה לפחות; יושב ראש המועצה או שליש מחבריה רשאים לזמן ישיבת מועצה נוספת.

{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה יזמן את הישיבות ויקבע את מועדן, את מקומן ואת סדר יומן, ובלבד שהוא יכנס ישיבה לפי דרישת חברי המועצה, כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים ממועד הדרישה.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} המנין החוקי בישיבות המועצה הוא עשרה חברים ובהם היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} נפתחה הישיבה במנין חוקי, יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר נוכחים, ובלבד שבעת קבלת ההחלטות נכחו שלושה חברים לפחות ובהם היושב ראש.

{{ח:תת|(ב)}} החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות של החברים המשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות, יכריע היושב ראש.

{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדות שיקום אזוריות, ויקבע את אזור פעילותן.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת שיקום אזורית תמנה שלושה חברים, שהם עובדים מקצועיים, ולפחות שניים מהם מתחומים שונים; אחד מהם יהיה עובד מדינה והוא יהיה היושב ראש.

{{ח:תת|(א)}} ועדת שיקום אזורית תבחן את זכאותו של נכה נפש שפנה אליה או שענינו הובא בפניה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}, לתכנית שיקום.

{{ח:תת|(ב)}} מצאה ועדת שיקום אזורית שנכה נפש זכאי לתכנית שיקום, תקבע לו תכנית שיקום, שתורכב משירותים הכלולים בסל השיקום ובהיקף שקבעה, כפוף להיקף השירות שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:תת|(ג)}} ועדת שיקום אזורית רשאית לאשר לנכה הנפש החזר הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית לביצוע תכנית השיקום.

{{ח:תת|(ד)}} ועדת שיקום אזורית תעיין מדי שישה חודשים בתכנית השיקום שנקבעה לנכה הנפש כדי לעמוד על התאמת תכנית השיקום שנקבעה לו.

{{ח:תת|(ה)}} ועדת שיקום אזורית רשאית, בכל עת, על פי בקשת נכה הנפש או מי מטעמו, או על פי המלצת עובד מקצועי, לשנות את תכנית השיקום שנקבעה לו.

{{ח:תת|(ו)}} החלטות ועדת שיקום אזורית יתקבלו ברוב דעות החברים; היו הדעות שקולות – דעתו של היושב ראש היא המכרעת.

{{ח:תת|(ז)}} ועדת שיקום אזורית תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיה רשאית ועדת שיקום אזורית, לאחר שהתקיימו הוראות הדין, לרבות ההוראות הנוגעות לסודיות רפואית, להפנות נכה נפש לאבחון פסיכיאטרי תפקודי, לעיין בתיקו הרפואי, לשמוע ולקבל חוות דעת ממומחים בתחומים שונים, לשמוע את נכה הנפש, את בני משפחתו של נכה הנפש או אנשים אחרים בעלי ענין, וכן לדרוש מנכה הנפש או מנציגו כל מידע הדרוש לה, הכל כפי שקבעה.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת שיקום אזורית רשאית לדרוש, בכל עת, מידע מכל אדם הנוגע לענין על מידת השתלבותו של נכה הנפש בתכנית השיקום, כפוף לכל דין.

{{ח:תת|(ג)}} נתבקש אדם למסור מידע כאמור – ישיב לועדת השיקום האזורית לא יאוחר מארבעה־עשר ימים מיום קבלת הדרישה, וזאת על אף האמור בכל דין האוסר מסירת מידע.

{{ח:תת|(א)}} השר יקים ועדות ערר מחוזיות ויקבע את אזור פעילותן.

{{ח:תת|(ב)}} כל ועדת ערר מחוזית תהיה בת חמישה חברים וזה הרכבה:

{{ח:תתת|(1)}} אדם הכשיר להתמנות שופט שלום מתוך רשימה שערך שר המשפטים והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} שלושה עובדים מקצועיים, כל אחד מתחום עיסוק שונה;

{{ח:תתת|(3)}} נציג ציבור.

{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע כללים בדבר תנאי הכשירות לכהונה הנדרשים מחבר ועדת ערר, תקופת הכהונה וכללים להעברת חבר ועדת ערר מכהונתו.

{{ח:תת|(א)}} על החלטת ועדת שיקום אזורית לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} רשאי כל אדם הנוגע לענין, וכן השר או מי מטעמו, להגיש ערר; הערר יוגש בתוך ארבעים וחמישה ימים מהמועד שבו נמסרה לנכה הנפש או למי מטעמו הודעה על החלטת ועדת השיקום האזורית.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר המחוזית תדון בערר לא יאוחר משישים ימים מיום הגשתו.

{{ח:תת|(ג)}} ועדת הערר המחוזית רשאית לאשר את ההחלטה נושא הערר, לבטלה או לשנותה.

{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת הערר המחוזית יתקבלו ברוב דעות החברים.

{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר המחוזית תקבע את סדרי עבודתה ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:תת|(1)}} לגבי התחומים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} – את היקף שירות השיקום שיינתן, ואם היה שירות שיקום מסוים בתחום אחריותו של שר אחר, יתקין השר את התקנות גם בהתייעצות עם אותו שר;

{{ח:תת|(2)}} כי שירות שיקום מסוים יינתן תמורת תשלום, את גובה התשלום ואת דרכי גבייתו;

{{ח:תת|(3)}} כי שירותי שיקום מסוגים שקבע יינתנו על ידי נותני שירותי שיקום העומדים באמות מידה שקבע;

{{ח:תת|(4)}} את דרכי עבודתן של הועדות וחובת דיווח.

{{ח:תת|(1)}} אבחון – שירות לאבחון יכולתו העכשווית והגלומה של נכה הנפש;

{{ח:תת|(2)}} מרכז שיקום מקצועי – שירות הנותן אבחון, הכשרה לעבודה והשמה במקום תעסוקה מתאים;

{{ח:תת|(3)}} שילוב בעבודה:

{{ח:תתת|(א)}} שירות המסייע להשתלב בשוק העבודה החופשי כשכיר או כעצמאי;

{{ח:תתת|(ב)}} בתעסוקה נתמכת – שירות המסייע להשתלב בתעסוקה שיקומית מוגנת בשוק החופשי;

{{ח:תתת|(ג)}} במפעל מוגן – שירות תעסוקה שיקומית מוגנת למי שאינו מסוגל להשתלב בשוק החופשי;

{{ח:תת|(4)}} מועדון תעסוקתי – שירות טרום תעסוקתי המשלב פעילות חברתית, הקניית מיומנויות חיים ותעסוקה.

{{ח:תת|(1)}} סיוע בהפניה ובמימון של שירותי ליווי, הכשרה והשגחה במסגרת מגורים עצמאית ומוגנת של סוגי הדיור האלה:

{{ח:תתת|(א)}} דיור עצמאי – ליווי עובד סמך מקצועי או חונך;

{{ח:תתת|(ב)}} דיור לוויין – ביקורי בית, יום עד יומיים בשבוע;

{{ח:תתת|(ג)}} דיור מוגן – ביקורי בית, שלושה עד חמישה ימים בשבוע;

{{ח:תתת|(ד)}} דיור מוגן מתוגבר – ביקורי בית, שישה עד שבעה ימים בשבוע;

{{ח:תתת|(ה)}} הוסטל;

{{ח:תתת|(ו)}} הוסטל לצעירים;

{{ח:תתת|(ז)}} הוסטל מתוגבר;

{{ח:תתת|(ח)}} הוסטל כוללני;

{{ח:תת|(2)}} סיוע בשכר דירה במסגרות הדיור האמורות בפסקה (1);

{{ח:תת|(3)}} סיוע בשכר דירה במסגרת הדיור המוגן;

{{ח:תת|(4)}} סיוע לרכישת ציוד ראשוני למגורים פרטניים בקהילה;

{{ח:תת|(5)}} סיוע למסגרות דיור בקהילה המופעלות על ידי עמותות ויזמים פרטיים, לרכישת ציוד מגורים ראשוני.

{{ח:תת|(1)}} אולפנים ללימוד עברית – אולפנים בעבור עולים חדשים בתנאים מיוחדים;

{{ח:תת|(2)}} השלמת השכלה יסודית – כיתות לימוד רגילות ומיוחדות להשלמת השכלה יסודית;

{{ח:תת|(3)}} השלמת השכלה תיכונית – כיתות לימוד רגילות ומיוחדות להשלמת השכלה תיכונית;

{{ח:תת|(4)}} לימודי מחשב – מסגרות לימוד רגילות ומיוחדות ללימודי מחשב.

{{ח:תת|(1)}} ייעוץ, הדרכה והנחיה למשפחות נכי הנפש;

{{ח:תת|(2)}} נופשונים – סיוע בהפניה ובמימון שהייה קצרת מועד במסגרת מגורים מיוחדת מוגנת בעבור נכי הנפש החיים דרך כלל עם משפחותיהם.