חוק רשות הספנות והנמלים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תת|(א)}} בחוק זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דיני הספנות והנמלים“ – הפקודות והחוקים כמפורט להלן, וכן התקנות שהותקנו לפיהם:}}

{{ח:תתתת|(1)}} חוק זה;

{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – פקודת הנמלים);

{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}} (להלן – חוק הספנות (ימאים));

{{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|חוק הספנות (כלי שיט), התש״ך–1960}} (להלן – חוק הספנות (כלי שיט));

{{ח:תתתת|(5)}} כל חוק אחר המסדיר תחום מתחומי הספנות והנמלים, שהשר ממונה על ביצועו;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה על הנמלים“, ”מנהל נמל“ ו”נמל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המנהל“ – מנהל הרשות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הרשות“ – רשות הספנות והנמלים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר התחבורה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השרים“ – השר יחד עם שר האוצר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברת הפיתוח והנכסים“ – חברה שהוסמכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברת נמל“ – חברה שהוסמכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) רישה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק רשות הנמלים“ – חוק רשות הנמלים, התשכ״א–1961, כנוסחו ערב יום התחילה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות מקרקעי ישראל“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|בחוק רשות מקרקעי ישראל}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקרקעין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} וכן זכות במקרקעין וזכות לגבי מקרקעין;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקרקעין מועברים“ – מקרקעין כמפורט להלן:}}

{{ח:תתתת|(1)}} נקבע צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}} – מקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}}, שנקבעו בצו כאמור, למעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}};

{{ח:תתתת|(2)}} לא נקבע צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}} – כל המקרקעין אשר עברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}}, למעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}} ולמעט מקרקעין שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים מוגנים“ – מקרקעין מועברים הנמצאים בתחום נמל וכן מקרקעין אחרים בתחום נמל שנרכשו על ידי תאגיד מוסמך לאחר יום התחילה, והכל לרבות מנופים קבועים במקרקעין האמורים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות הנמלים“ – רשות הנמלים שהוקמה לפי חוק רשות הנמלים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שימוש נמלי“ – שימוש, פעילות, עבודה, תשתית, מערכת, מיתקן, שטח וכיוצא באלה, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, והנדרשים לצורך תפעול נמל ופיתוחו;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שירותי נמל“ – שירות של ניטול מטענים והחסנתם או של העלאת נוסעים לכלי שיט או הורדתם ממנו, הניתן בנמל, וכן שירות הניתן לכלי שיט בנמל;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד מוסמך“ – חברת הפיתוח והנכסים, חברת נמל או תאגיד מורשה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד מורשה“ – תאגיד שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) סיפה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית פיתוח“ – תכנית פיתוח שאושרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב) ו־(ג)}}.}}

{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר בחוק זה תהיה הפרשנות הנודעת לו בדיני הספנות והנמלים, לפי הענין, אלא אם כן משתמע אחרת.

{{ח:תת|(א)}} במשרד התחבורה תוקם רשות הספנות והנמלים.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות תהיה אחראית לפיקוח על הספנות והנמלים, על פיתוחם ועל קידומם וכן להסדרת פעילותם, ותמלא את התפקידים שהוטלו עליה לפי דיני הספנות והנמלים.

{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם המנהל מורשה יחד עם חשב משרד התחבורה, לייצד את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים, בהתאם להוראות שיקבע השר בהסכמת ועדת שירות המדינה שמונתה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(ב)}} עובדי משרד התחבורה שמונו לפי דיני הספנות והנמלים לשם הפעלת סמכויות לפי הדינים האמורים, לרבות המנויים להלן (בחוק זה – בעלי סמכויות), יהיו עובדי הרשות ויפעילו, במסגרתה, את סמכויותיהם:

{{ח:תתת|(1)}} הממונה על הנמלים, מנהל נמל וכל פקיד או מפקח שמונה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}};

{{ח:תתת|(2)}} הרשם, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|בחוק הספנות (כלי שיט)}} וכל פקיד שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|החוק האמור}} על ידי המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הספנות (כלי שיט)|באותו חוק}};

{{ח:תתת|(3)}} המפקח על הימים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים)}}.

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3(ב)}}, תפקידי הרשות הם:

{{ח:תתת|(1)}} לנהל את המרשם הישראלי לכלי שיט ולתת רישיונות והיתרים לכלי שיט;

{{ח:תתת|(2)}} לגייס ולהסמיך אנשי צוות שישרתו בכלי שיט וכן להסמיך כוח אדם מקצועי שיפעל בנמלים;

{{ח:תתת|(3)}} לפקח על תכנון, בניה וייצור של כלי שיט;

{{ח:תתת|(4)}} ליזום ולקיים קשרים עם מדינות אחרות ועם גורמים בישראל ומחוץ לישראל, הפועלים בתחומי הספנות והנמלים;

{{ח:תתת|(5)}} לרכז נתונים ומידע וליזום מחקרים בתחום הספנות והנמלים;

{{ח:תתת|(6)}} לייעץ לשר בקביעת שירותי נמל שעל חברת נמל ותאגיד מורשה לתת, ובקביעת התשתיות, המערכות והמיתקנים שעל חברת נמל או תאגיד מורשה לקיים, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}};

{{ח:תתת|(7)}} לפקח על תכנון ופיתוח הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ולייעץ לשרים בענין תכניות הפיתוח שהוכנו בידי חברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}};

{{ח:תתת|(8)}} לייעץ לשר בכל הנוגע להתקנת תקנות לפי דיני הספנות והנמלים;

{{ח:תתת|(9)}} לייעץ לשר ולממשלה בכל ענין בתחום הספנות והנמלים;

{{ח:תתת|(10)}} כל תפקיד נוסף בתחום הספנות והנמלים, שיטיל עליה השר.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות תבצע את תפקידיה במטרה להבטיח, בין השאר, את אלה:

{{ח:תתת|(1)}} שמירה על רמה נאותה של בטיחות השיט ומניעת תאונות ימיות;

{{ח:תתת|(2)}} שמירה על איכות הסביבה הימית בנמלים ומניעת זיהום הים מכלי שיט;

{{ח:תתת|(3)}} מתן שירות יעיל, מקצועי ואמין לציבור בתחום הספנות והנמלים וקידום התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים;

{{ח:תתת|(4)}} שמירה על תשתית הספנות הישראלית המתבצעת באמצעות כלי שיט ואנשי צוות ישראליים;

{{ח:תתת|(5)}} פיתוח הספנות הבין־לאומית ופיתוח ענף השיט;

{{ח:תתת|(6)}} יישומן של אמנות בין־לאומיות בתחום הספנות או הנמלים המחייבות את ישראל.

{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מנהל לרשות; המנהל יהיה עובד המדינה, שימונה לפי הכללים הנהוגים בשירות המדינה לגבי משרות שהמינוי להן מתבצע בהליך של ועדה לאיתור מועמדים, ויהיה בעל מומחיות וניסיון מובהקים בתחום הספנות והנמלים.

{{ח:תת|(ב)}} המנהל יהיה אחראי על ניהול הרשות ועל ביצוע תפקידיה לפי דיני הספנות והנמלים, וימלא את התפקידים המוטלים עליו לפי דיני הספנות והנמלים, ורשאי הוא לקבוע, בהוראות מינהל, הנחיות לבעלי הסמכות במילוי תפקידיהם על פי דיני הספנות והנמלים.

{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי למנות את המנהל כממונה על הנמלים.

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לרשות או לבעלי הסמכות, לפי דיני הספנות והנמלים, רשאית הרשות, לשם מילוי תפקידיה, לדרוש מתאגיד מוסמך למסור כל ידיעה או מסמך הנוגעים לענין שהוא בגדר אחריות הרשות או תפקידיה לפי הוראות חוק זה, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים, תעודות ופלט כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (בסעיף זה – מסמכים), בתוך תקופה שנקבעה בדרישה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שנדרש כאמור בסעיף קטן (א), ימסור את הידיעה או המסמך בתוך התקופה שנקבעה כאמור; הרשות תמסור לתאגיד המוסמך העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך 7 ימים מהיום שנלקחו ממנו, אלא אם כן ויתר התאגיד המוסמך על כך; המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו לא יאוחר מתום 3 חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך משפטי.

{{ח:תת|(ג)}} הרשות לא תגלה את תוכנם של מסמכים אשר נמסרו לה לפי הוראות סעיף קטן (א), שיש בהם סוד מסחרי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|בחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, אלא לשם ביצוע הוראות חוק זה או לפי הוראות כל דין אחר.

{{ח:תת|(א)}} השרים יסמיכו, בכתב, לתקופה שיקבעו בכתב ההסמכה, חברה בבעלות ממשלתית מלאה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), להיות חברת הפיתוח והנכסים; חברת הפיתוח והנכסים תהיה במהלך כל תקופת הסמכתה חברה בבעלות ממשלתית מלאה כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} ואלה תפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים:

{{ח:תתת|(1)}} להחזיק את המקרקעין המועברים ונכסים אחרים שהועברו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)(3)}}, לרכוש נכסים בנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וכן לרכוש נכסים המיועדים להיכלל בתחום נמל, לפי תכנית פיתוח;

{{ח:תתת|(2}} {{ח:תתתת)|(א)}} להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1), שהם בתחום נמל, לשימוש חברות הנמל והתאגידים המורשים, בהתאם לתקופת הסמכתם ולתנאיה, והכל בכפוף לצורכי הנמל ולצורך מתן שירותי נמל או לשימושים אחרים שהותרו להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}};

{{ח:תתתת|(ב)}} העמדת נכסים כאמור בפסקת משנה (א), תהיה כנגד דמי שימוש קבועים בשיעור של 4% מהכנסותיו של תאגיד מורשה הנובעות ממתן שירותי נמל, או מהכנסותיה של חברת נמל, ובתוספת דמי שימוש משתנים שייקבעו בהסכמים בין חברת הפיתוח והנכסים לבין חברת הנמל או התאגיד המורשה, אשר יאושרו בידי השרים; לא נקבעו בהסכמים כאמור בפסקת משנה זו דמי שימוש משתנים, יקבעו השרים דמי שימוש ראויים לענין זה;

{{ח:תתתת|(ג)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע את דרכי מתן האישור לפי הוראות פסקת משנה (ב), ורשאי הוא לקבוע דרכים שונות לסוגים שונים של העמדת נכסים; כן רשאי השר לקבוע כאמור סוגים של העמדת נכסים שבהם הסכם כאמור בפסקת משנה (ב) לא יהיה טעון אישור לפי הוראות אותה פסקת משנה;

{{ח:תתת|(3)}} להעמיד נכסים מהנכסים האמורים בפסקה (1), שהם בתחום נמל, לצורך שימוש נמלי, למי שפועל כדין בתחום הנמל, והכל בכפוף לצורכי הנמל, וכנגד דמי שימוש שייקבעו בהסכם בין חברת הפיתוח והנכסים לבין מי שפועל כדין בתחום הנמל;

{{ח:תתת|(4)}} לפקח על השימוש בנכסים שהועמדו לשימוש לפי הוראות פסקאות (2) ו־(3), וכן על הקצאת הנכסים האמורים לשימושים נמליים שונים;

{{ח:תתת|(5)}} לתכנן ולפתח את הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} לפי תכניות פיתוח, והכל במטרה לתת מענה לצורכי המשק, ובכפוף למדיניות הממשלה ולהוראות השרים לענין זה;

{{ח:תתת|(6)}} להבטיח את תחזוקתם של הנכסים האמורים בפסקה (1) ואם הועמדו לשימוש כאמור בפסקאות (2) ו־(3) – להבטיח את תחזוקתם בידי הגורם שלשימושו הועמדו;

{{ח:תתת|(7)}} לייעץ לרשות בדבר רמת השירות הנאותה שחברות הנמל והתאגידים המורשים יפעלו לפיה, במטרה להבטיח את תפעולם היעיל של הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וכן לרכז נתונים ומידע ביחס לרמת השירות כאמור;

{{ח:תתת|(8)}} לייעץ לרשות ולשרים בכל ענין שהוא בגדר אחריותה ותפקידיה;

{{ח:תתת|(9)}} לפעול לקידום התחרות בין הגורמים הפועלים בנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:תת|(ג)}} חברת הפיתוח והנכסים תנהל את הנכסים האמורים בפסקה (1) של סעיף קטן (ב), לצורך מילוי תפקידיה לפי הוראות אותו סעיף קטן, בהתאם לתכניות הפיתוח ובהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} חברת הפיתוח והנכסים לא תבצע כל פעולה בתחום נמל, לרבות רכישת מקרקעין, שאינה לצורך מילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (ב), בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, אלא אם כן התירו לה השרים, בכתב ומראש, לבצע פעולה כאמור; השרים לא יתירו לחברת הפיתוח והנכסים ביצוע פעולה כאמור אם יש בה כדי לפגוע בשימוש נמלי או בפעילותו התקינה של נמל, או אם יש בה כדי לפגוע בביצוע תכניות הפיתוח או לעכבן.

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יידרש אישור השרים להעמדה של מקרקעין בתחום נמל, המיועדים בהתאם לתכנית פיתוח לשימוש נמלי עתידי, לצורך שימוש שאינו שימוש נמלי, ובלבד שמתקיימים כל אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} המקרקעין מועמדים לשימוש שאינו שימוש נמלי כל עוד אינם נדרשים בהתאם לתכנית הפיתוח לשימוש נמלי;

{{ח:תתתת|(ב)}} המקרקעין מועמדים לתקופה כוללת שאינה עולה על 10 שנים;

{{ח:תתתת|(ג)}} העמדת המקרקעין אינה פעולה כאמור בפסקה (1) סיפה.

{{ח:תתת|(3)}} חברת הפיתוח והנכסים לא תבצע כל פעולה כאמור בפסקה (1), שאינה בתחום נמל, בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, אלא על פי אישור מראש מאת הממשלה.

{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע אמות מידה לגבי אופן ביצוע תפקידי חברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להסמיך חברה שהתאגדה ונרשמה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}} (להלן – חוק החברות), להיות חברת נמל, שתפעיל נמל מן הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ותיתן בו, או בחלק ממנו, שירותי נמל, הכל בהתאם לתנאי הסמכתה ולפי הוראות חוק זה והוראות כל דין; כן רשאי השר, באישור שר האוצר, להסמיך תאגיד שהתאגד בישראל ושלא הוסמך כחברת נמל, לתת שירותי נמל בחלק מנמל מהנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; הסמכה לפי סעיף קטן זה אינה ניתנת להעברה לאחר.

{{ח:תת|(ב)}} הסמכה כאמור בסעיף קטן (א) תהיה בכתב לתקופה שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בכתב ההסמכה, ויכול שייקבעו בה תנאים, לרבות תנאים הנדרשים לשם פיקוח על פעילות חברת הנמל או התאגיד המורשה, לפי הענין.

{{ח:תת|(ג)}} חברת נמל לא תבצע כל פעולה שאינה כאמור בסעיף קטן (א) ושאינה פעולה נלווית לפעולה כאמור, ולא תיתן שירות שאינו שירות נמל, בין בעצמה ובין באמצעות אחר, במישרין או בעקיפין, ותאגיד מורשה לא יבצע פעולה ולא ייתן שירות כאמור בתחום נמל, אלא אם כן התירו להם השרים, מראש ובכתב, לבצע פעולה או לתת שירות כאמור; השרים לא יתירו לחברת נמל או לתאגיד מורשה ביצוע פעולה או מתן שירות כאמור אם אינם עולים בקנה אחד עם השימושים הנמליים.

{{ח:תת|(א)}} חברת נמל לא תרכוש ולא תקבל, בכל דרך שהיא, מקרקעין בתחום נמל, אלא מידי חברת הפיתוח והנכסים.

{{ח:תת|(ב)}} תאגיד מורשה לא ירכוש ולא יקבל, בכל דרך שהיא, מקרקעין בתחום נמל אלא באישור חברת הפיתוח והנכסים; לא אישרה חברת הפיתוח והנכסים רכישה או קבלת מקרקעין כאמור, רשאים השרים, לפי בקשת התאגיד המורשה, לאשר את הרכישה או את קבלת המקרקעין כאמור.

{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם הרשות, ולאחר שנתן לתאגיד המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי לבטל בכל עת את הסמכתו של התאגיד המוסמך, בהתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בתאגיד המוסמך חדל להתקיים תנאי מתנאי הכשירות הנדרשים לפי חוק זה או לפי תנאי ההסמכה, והדבר לא תוקן בתוך תקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

{{ח:תתת|(2)}} ניתן צו לפירוקו של התאגיד המוסמך או שמונה לו כונס נכסים, והצו או המינוי לא בוטל בתוך תקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

{{ח:תתת|(3)}} התאגיד המוסמך הפר הוראה מהותית או תנאי מהותי שנקבעו לפי חוק זה או הקבועים בהסמכתו, וההפרה אינה ניתנת לתיקון, ואם ההפרה ניתנת לתיקון – לא תוקנה בתוך התקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

{{ח:תתת|(4)}} התאגיד המוסמך הפר הפרה נמשכת הוראה או תנאי שנקבעו לפי חוק זה או הקבועים בהסמכתו, וההפרה אינה ניתנת לתיקון, ואם ההפרה ניתנת לתיקון – לא תוקנה בתוך התקופה שקבע המנהל בהודעה ששלח לתאגיד המוסמך;

{{ח:תתת|(5)}} התאגיד המוסמך לא קיים הוראה לתיקון ליקויים שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}};

{{ח:תתת|(6)}} התקיימה עילה אחרת שנקבע בהסמכה כעילה לביטולה.

{{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם הרשות, ולאחר שנתן לתאגיד המוסמך הזדמנות להשמיע את טענותיו, רשאי בכל עת להגביל הסמכה לענין תקופת תוקפה, המקום או האזור שבו יוכל התאגיד המוסמך לפעול, או כל הגבלה אחרת, אם התקיים אחד מן התנאים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (6).

{{ח:תת|(ג)}} בוטלה הסמכה של תאגיד מוסמך כאמור בסעיף זה, יפקעו כל זכויותיו בנכסים המוגנים והן יהיו של המדינה או של תאגיד מוסמך אחר, כפי שיקבעו השרים; הוגבלה הסמכה של תאגיד מוסמך, יפקעו זכויותיו בנכסים המוגנים כאמור, כולן או חלקן, כפי שיקבע השר, בהתאם להגבלה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לפגוע בזכויות שנרכשו כדין על ידי מי שאינו התאגיד המוסמך ערב ביטול ההסמכה או הגבלתה.

{{ח:תת|(ד)}} השר לא יבטל או יגביל הסמכה לפי סעיף זה אלא אם כן שוכנע כי תובטח רציפות הפעילות בנמל; לענין זה, רשאי השר לתת הוראות לרבות בדבר מינוי נאמן לשם הבטחת הרציפות בנמל, או לפעול בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}.

{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן עובד המדינה כדירקטור בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת נמל, אם הוא מכהן כדירקטור בתאגיד מוסמך אחר.

{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן אדם שאינו עובד המדינה כדירקטור בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת נמל, אם היתה לו, לקרובו, לשותפו, למעבידו או לתאגיד שהוא בעל שליטה בו, בשנתיים שקדמו למועד המינוי, או אם יש לאחד מהם במשך תקופת הכהונה, זיקה לתאגיד מוסמך אחר או לתאגיד בשליטת תאגיד מוסמך אחר; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים, וכן כהונה כנושא משרה, למעט קיום יחסים או קשרים כאמור עם רשות הנמלים או כהונה כנושא משרה ברשות הנמלים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.}}

{{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם הרשות, יקבע בכתב ההסמכה של חברת נמל ושל תאגיד מורשה את שירותי הנמל שעליהם לתת.

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם הרשות, הוראות לענין הרמה, הטיב והאיכות המינימליים של שירותי הנמל שעל חברת נמל ותאגיד מורשה לתת, ולענין התשתיות, המערכות והמיתקנים שעליהם לקיים לצורך הפעלה תקינה, בטיחותית ויעילה של הנמל, ואופן תחזוקתם; הוראות כאמור יכול שייקבעו ביחס לחברת נמל או לתאגיד מורשה מסוימים, או ביחס למספר חברות נמל או תאגידים מורשים.

{{ח:תת|(ג)}} חברת נמל ותאגיד מורשה חייבים לתת את שירותי הנמל שנקבעו בתנאי הסמכתם לכל דורש, ויעשו כן בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב) ובהתאם לתנאי הסמכתם.

{{ח:תת|(א)}} הממשלה, לפי הצעת שר התחבורה, רשאית להחדיל הפעלתו של נמל מהנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, או חלקו, בתנאים שתורה, בנסיבות ומטעמים שיקבע השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:תת|(ב)}} תאגיד מוסמך אינו רשאי להחדיל הפעלתו של נמל או חלקו, אלא באישור הממשלה שיינתן לפי הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א)}} חברת נמל תכין ותגיש לשר, עד 30 בנובמבר של כל שנה, את התקציב לפעולות השוטפות שלה.

{{ח:תת|(ב)}} חברת הפיתוח והנכסים תגבש, לאחר שנתנה הזדמנות לחברת הנמל או לתאגיד המורהש הנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, תכנית לפיתוח הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, וכן הצעת תקציב לתכנית כאמור, ותגישן לאישור השרים עד 31 באוקטובר של כל שנה; הפרטים שייכללו בתכנית הפיתוח, מתכונתה והיקפה יהיו כפי שתורה הרשות, והיא תתייחס גם לפיתוח רב־שנתי, לפיתוח המיועד להתבצע באמצעות אחר וכן תפרט את המקרקעין המיועדים לרכישה על ידי חברת הפיתוח והנכסים.

{{ח:תת|(ג)}} אישור השרים לפי סעיף קטן (ב) יינתן לאחר קבלת חוות דעתה של הרשות לענין זה, שהעתק ממנה יימסר לחברת הפיתוח והנכסים; לא דנו השרים בתכנית הפיתוח ובתקציב כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 60 ימים ממועד הגשתם, יראו אותם כמאושרים בתנאים שנקבעו בחוות דעתה של הרשות.

{{ח:תת|(ד)}} תכנית פיתוח שאושרה לפי סעיף זה תובא לידיעת ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:תת|(א)}} חברת הפיתוח והנכסים תשלם למדינה, מדי שנה, החל בשנת הכספים 2004, תמלוגים בשיעור 4% מהכנסותיה שאינן נובעות מהעמדת נכסים לשימוש חברות הנמל והתאגידים המורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב)(2)}}, ותעביר למדינה את דמי השימוש הקבועים המשולמים לה על ידי חברות הנמל והתאגידים המורשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|באותו סעיף}}.

{{ח:תת|(ב)}} סך התמלוגים והתשלומים שחברת הפיתוח והנכסים תשלם ותעביר למדינה לפי הוראות סעיף קטן (א), יכלול את התמורה אשר תשולם לרשות מקרקעי ישראל, לפי ההסכם שייחתם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ב)(1)}}, ולא ייקבעו כל דמי חכירה נוספים מכוח ההסכם האמור.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, בהסכמת השר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר סך התמלוגים והתשלומים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות לענין מועדי התשלום וההעברה, הפרשי הצמדה וריבית, וריבית פיגורים.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות מפקחים, מבין עובדי הרשות, לשם פיקוח על פעולות חברת נמל ותאגיד מורשה במתן שירותי נמל ובקיום תשתיות, מערכות ומיתקנים, לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי תפקידו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי מפקח –

{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל עובד של חברת הנמל או של תאגיד מוסמך מידע ומסמכים המתייחסים למתן שירותי נמל או לקיום תשתיות, מערכות או מיתקנים כאמור בסעיף קטן (א);

{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, לכל מקום בנמל, בכל עת סבירה, ולערוך בו בדיקה, ואולם לא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט שלום.

{{ח:תת|(א)}} השרים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(ב)}} הממשלה, בהתייעצות עם הרשות, רשאית, בצו, להוסיף נמלים על הנמלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:תת|(א)}} לא יתקין השר תקנות מכוח סמכויותיו לפי דיני הספנות והנמלים אלא אם כן הוצעו על ידי הרשות או נערכו לאחר התייעצות עמה.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, נוסף על התקנות לפי סעיף קטן (א), לקבוע, באישור השר, כללים להפעלת נמלים לניהולם ולפיקוח עליהם, ולביצועם היעיל של תפקידיה וסמכויותיה לפי חוק זה; הכללים יפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או נגד עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום), בשל ביצוע פעולה שנעשתה ערב יום הפרסום או לאחריו כדי לקדם באופן נאות את ביצוע השינוי המבני הנובע מביטול רשות נמלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, ובלבד שפעלו בתום לב או באופן שיימנעו או יצומצמו, ככל האפשר, נזקים העלולים להיגרם עקב ביצוע הפעולה, ולא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור.

{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש תובענה נגד נושא משרה או עובד ברשות הנמלים, שכיהנו בתפקידם ערב יום הפרסום, לפי חוזה שנכרת ערב יום הפרסום, אם עילת התביעה נובעת מביטול רשות הנמלים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}} או מהעברת נכסים, חובות והתחייבויות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובלבד שפעלו בתום לב ולא סטו באופן חמור מהתנהגות ראויה של עובד ציבור.

{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי חברת נמל או תאגיד מורשה עשו אחד מאלה (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל על חברת הנמל או התאגיד המורשה, לפי הענין, עיצום כספי בשיעור כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה:

{{ח:תתת|(1)}} הפרו תנאי מתנאי הסמכתם או הפרו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ב)}} בדבר מתן שירות נמל או בדבר קיום תשתית, מערכת או מיתקן בנמל, ויש בהפרה כדי לסכן את בטיחות השיט, או לגרום לזיהום מי נמל או להפריע להפעלתו התקינה של הנמל;

{{ח:תתת|(2)}} הפרו את חובתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}} לתת לכל דורש את שירותי הנמל שנקבעו בתנאי הסמכתם.

{{ח:תת|(ב)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי תאגיד מוסמך ביצע פעולה שאינה לצורך מילוי תפקידיו או שאינה לפי הסמכתו ושלא ניתן לה אישור השרים או הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)(1) או (3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|או סעיף 10(ג)}}, לפי הענין, ואין היא פטורה מאישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)(2)}} (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל על התאגיד המוסמך עיצום כספי בשיעור כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

{{ח:תת|(ג)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי תאגיד מוסמך עשה אחד מאלה (בסעיף קטן זה – ההפרה), רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}, ועיצום כספי נוסף בשיעור חמישה אחוזים מסכום הקנס האמור לכל יום שבו נמשכת ההפרה:

{{ח:תתת|(1)}} לא מסר ידיעה, מסמך או כל מידע שנדרש ממנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} {{ח:פנימי|סעיף 24|או סעיף 24}}, בתוך פרק הזמן שנקבע בדרישה;

{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};

{{ח:תתת|(3)}} הפר תנאי מתנאי הסמכתו או הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} בדבר מתן שירות נמל, ואין בהפרה משום הפרה לפי סעיף קטן (א)(1).

{{ח:תת|(ד)}} הנפרה חוזרת של אותה פסקה מהפסקאות המפורטות בסעיפים קטנים (א) או (ג), או של סעיף קטן (ב), יהיה העיצום הכספי כפל העיצום הכספי הקבוע באותו סעיף קטן; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי בשל ההפרה הקודמת.

{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי אין בו כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום בשל עבירה לפי כל דין.

{{ח:תת|(ב)}} הוגש כתב אישום על מעשה שהוטל בשלו עיצום כספי, לא יחויב התאגיד המוסמך בתשלום העיצום הכספי, ואם כבר שולם – יורה המנהל על החזרת סכום העיצום הכספי לתאגיד המוסמך, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:תת|(א)}} על דרישה לעיצום כספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}} ניתן לערור לבית משפט השלום, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה הדרישה לתאגיד המוסמך.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערר כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:תת|(ג)}} התקבל הערר, יוחזר סכום העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית המשפט בערר ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

{{ח:תת|(א)}} מי שהיה עובד רשות הנמלים ערב יום התחילה, יהיה עובד חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, לפי הענין, ולפי קביעת השרים, החל ביום התחילה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין, עובד רשות הנמלים שעבר כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – עובד עובר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.

{{ח:תת|(ג)}} כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר, כדין ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}} (בחוק זה – חוק יסודות התקציב), ערב יום התחילה, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברת הפיתוח והנכסים או בחברת הנמל, לפי הענין.

{{ח:תת|(ד)}} זכויותיו של עובד עובד כלפי רשות הנמלים מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד רשות הנמלים – לא יהיה העובד רשאי לתבוע את קיומן אלא מהמעביד שאליו עבר כאמור.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כל עוד לא ינתן צו אשר לפיו הועברו זכויות בכספים, כולן או חלקן, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיף 53(ג)}}, יהיה עובד עובר אשר סיים את עבודתו בחברת נמל רשאי לתבוע את זכויותיו בשל סיום עבודתו, מאת חברת הפיתוח והנכסים.

{{ח:תת|(ו}} {{ח:תתת)|(1)}} הכספים המיועדים לתשלום גמלה לעובדים עוברים אשר חל עליהם הסדר פנסיה תקציבית ולגמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית, ינוהלו בקופות גמל מרכזיות לקצבה, קופת גמל אחת לכל מעביד;

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות סעיף קטן זה והוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, קופת גמל מרכזית לקצבה שהעמית–מעביד בה הוא חברת הפיתוח והנכסים (בפסקה זו – קופת החברה), תהיה מיועדת גם לשם תשלום קצבה לגמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית ולשם תשלום קצבה לעובדים עוברים של חברת נמל, שחל עליהם הסדר פנסיה תקציבית, ואשר חברת הנמל העבירה כספים המיועדים לתשלום קצבתם, לקופת החברה, לאחר פרישתם לקצבה, בהתאם להוראות ההסכם; יראו גמלאי ועובד כאמור בפסקה זו, לענין {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, כעובד של עמית–מעביד.

{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית“ – מי שפרש לקצבה מרשות הנמלים לפני יום התחילה והסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה מקופת המעביד, שאינו עמית בקופת גמל לקצבה אשר לה שולמו או משולמים כספים בשל שכרו, כולו או חלקו;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ההסכם“ – ההסכם שנחתם ביום ט״ו באדר א׳ התשס״ה (24 בפברואר 2005) בין חברת הפיתוח והנכסים לבין חברת נמל;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד של עמית–מעביד“, ”עמית–מעביד“, ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד עובר שחל עליו הסדר פנסיה תקציבית“ – עובד עובר שהסדר הפנסיה החל לגביו הוא תשלום קצבה מקופת המעביד, שאינו עמית בקופת גמל לקצבה אשר לה משולמים כספים בשל שכרו, כולו או חלקו;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת גמל מרכזית לקצבה“ – קופת גמל מרכזית לקצבה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, שמתקיימים בה כל אלה:}}

{{ח:תתתתת|(1)}} העמית–מעביד בקופת הגמל הוא חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל;

{{ח:תתתתת|(2)}} קופת הגמל אושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, לפני יום ט״ו בניסן התשע״ח (31 במרס 2018);

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות קופות גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}}}

{{ח:תת|(ז)}} התגלעה מחלוקת בין חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים לבין הארגון היציג של העובדים העוברים, באחד הנושאים המפורטים להלן, תבורר המחלוקת בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#תוספת|התוספת לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}:

{{ח:תתת|(1)}} קיום הוראות סעיף קטן (ג) לענין זכויות לגמלה לעובדים עוברים שיפרשו מחברת הפיתוח והנכסים או מחברת הנמל;

{{ח:תתת|(2)}} קיום התחייבויות כלפי עובדים שפרשו מרשות הנמלים לפני יום התחילה אשר עברו לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת הנמל, לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיפים 51(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54(ג)}}.

{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ז), נחתם לפני יום התחילה הסכם בין רשות הנמלים לבין חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, לפי הענין, לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי רשות הנמלים, בדבר העבדת עובדים מרשות הנמלים לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל, לפי הענין, יחולו על העובדים שלגביהם נחתם ההסכם הוראות ההסכם, בכפוף {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 29|לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב}}, ולא יחולו עליהם הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ז).

{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, קצבתו של גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית תעודכן ב־1 בכל חודש (בסעיף קטן זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית“ – כהגדרתו בסעיף קטן (ו)(3);}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון שחל ביום כ״א באדר ב׳ התשס״ה (1 באפריל 2005) – המדד שפורסם בחודש פברואר 2005;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.}}

{{ח:תת|(א)}} כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו של רשות הנמלים ערב יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין המדינה; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חובות והתחייבויות“ – למעט חובות והתחייבויות כאמור בסעיף קטן (ד), ולמעט חובות והתחייבויות של רשות הנמלים כלפי עובד עובר מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם, בשל תקופת היותו עובד רשות הנמלים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים“ – למעט כספים כאמור בסעיף קטן (ג).}}

{{ח:תת|(ב)}} כל תביעה של רשות הנמלים או נגדה, למעט תביעות הנוגעות לכספים, לחובות או להתחייבויות שהועברו לחברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה, וכל עילה לתביעה כאמור שהייתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.

{{ח:תת|(ג)}} הכספים המיועדים לתשלומים לאחר סיום עבודה למי שפרש מרשות הנמלים לפני יום התחילה או לעובד עובר שיפרוש מחברת הפיתוח והנכסים או מחברת נמל, שהיו ערב יום התחילה של רשות הנמלים, יהיו החל ביום התחילה לקניין חברת הפיתוח והנכסים.

{{ח:תת|(ד)}} החובות וההתחייבויות שהיו לרשות הנמלים, ערב יום התחילה, כלפי מי שפרש מרשות הנמלים לפני יום התחילה, יהיו החל ביום התחילה לקניין חברת הפיתוח והנכסים.

{{ח:תת|(ה)}} כל תביעה של רשות הנמלים או נגדה הנוגעת לכספים, לחובות או להתחייבויות שהועברו לחברת הפיתוח והנכסים כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה, וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של חברת הפיתוח והנכסים או נגדה, לפי הענין.

{{ח:תת|(א)}} השרים, בהתייעצות עם מנהל רשות מקרקעי ישראל ועם חברת הפיתוח והנכסים, יקבעו, בצו, ככל האפשר בתוך 21 ימים ממועד פרסומו של חוק זה, רשימה של מקרקעין, מבין המקרקעין שיעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}} והמיועדים לשימוש נמלי או לשימוש משרדי חברת הפיתוח והנכסים לצורך ביצוע תפקידיה לפי חוק זה, אשר יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה, כאמור בפסקה (1) להגדרה ”מקרקעין מועברים“.

{{ח:תת|(ב)}} לא נקבע צו לפי הוראות סעיף קטן (א) עד יום התחילה, יקבעו השרים, בצו, עד תום שנה מיום התחילה, רשימה של מקרקעין, מבין המקרקעין שיעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}}, אשר לא יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה, כאמור בפסקה (2) להגדרה ”מקרקעין מועברים“.

{{ח:תת|(ג)}} השרים רשאים, בכל עת, לקבוע בצו, כי מקרקעין שעברו למדינה מרשות הנמלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}} ושלא נמסרה לגביהם הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, לא יהוו מקרקעין מועברים לענין חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}} –

{{ח:תתת|(1)}} המדינה תעניק לחברת הפיתוח והנכסים זכות חכירה לדורות בכל המקרקעין המועברים, למעט מקרקעין כאמור בפסקה (2); החכרה לדורות לתקופה העולה על 49 שנים טעונה אישור הממשלה; ואולם אם היתה זכות המדינה במקרקעין המועברים זכות שאינה בעלות, תעניק המדינה לחברת הפיתוח והנכסים זכות אחרת, הפחותה מהזכות שיש לה; ובלבד שלא תוענק זכות חכירה לדורות או זכות אחרת, לפי פסקה זו, לתקופה העולה על תקופת ההסמכה של חברת הפיתוח והנכסים;

{{ח:תתת|(2)}} המדינה תעניק לחברת הפיתוח והנכסים זכות שימוש בלבד במקרקעין מועברים שהם מקרקעין תת־ימיים, ובלבד שלא תוענק זכות שימוש, לפי פסקה זו, לתקופה העולה על תקופת ההסמכה של חברת הפיתוח והנכסים;

{{ח:תתת|(3)}} המדינה תעביר לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שאינם מקרקעין, שעברו מרשות הנמלים למדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}} והדרושים לשם הפעלת הנמלים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} הענקת זכויות לחברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) ו־(2) תיעשה על פי עקרונות ותנאים, במועדים ובתמורה, כפי שייקבע בהסכם בין המדינה לבין חברת הפיתוח והנכסים; לא נחתם הסכם כאמור בתוך 60 ימים ממועד פרסומו של חוק זה, יקבעו השרים, בהתייעצות עם מנהל רשות מקרקעי ישראל, בצו, עקרונות לענין העברת זכויות במקרקעין המועברים, לרבות לענין תנאי ההעברה, המועדים והתמורה; צו כאמור יעמוד בתוקפו עד כניסתו לתוקף של הסכם שייחתם לפי הוראות פסקה זו.

{{ח:תתת|(2)}} העברת נכסים שאינם מקרקעין, לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל לפי הוראות סעיף קטן (א)(3), תיעשה על פי תנאים שייקבעו בהסכם בין המדינה לבין חברת הפיתוח או חברת הנמל, לפי הענין, או בצו שיקבעו השרים.

{{ח:תת|(ג)}} חברת הפיתוח והנכסים תעביר לחברת נמל זכויות בכספים שעברו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ג)}}; העברת הזכויות בכספים לחברת נמל לפי הוראות סעיף קטן זה תיעשה בהתאם להוראות שיקבעו השרים בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת; ההוראות האמורות יתייחסו, בין השאר, לחלוקת הזכויות בכספים בין חברות הנמל, לייעוד הכספים ולאופן ניהולם, לרבות ניהול בקופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ו)}}.

{{ח:תת|(א)}} השרים יקבעו בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל, כאמור בצו, במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות על רשות הנמלים לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)}}, והכל בשים לב לתפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים או חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה, ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

{{ח:תת|(ב)}} השרים יקבעו בצו, כי חברת הפיתוח והנכסים או חברת נמל תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של רשות הנמלים או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה, ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)}}, כולן או חלקן, וזאת בשים לב לתפקידיה של חברת הפיתוח והנכסים או חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתן ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

{{ח:תת|(ג)}} השרים יקבעו בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא חברת נמל, כאמור בצו, במקום חברת הפיתוח והנכסים, וזאת לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות על רשות הנמלים לפני יום התחילה ושהועברו לחברת הפיתוח והנכסים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ד)}}, והכל בשים לב לתפקידיה של חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיכלול הוראות לענין הפקדת כספים בקופת גמל מרכזית לקצבה לצורך מילוי החובות וההתחייבויות כאמור כלפי גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית, וכן הוראות לענין ניהול כספים המיועדים לתשלומים עקב סיום עבודה לעובדים אשר פרשו מרשות הנמלים ואשר מבוטחים בקופת גמל לקצבה; צו כאמור יינתן בעת קביעתו של צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ג)}}; בסעיף קטן זה, ”קופת גמל מרכזית לקצבה“, ”גמלאי רשות הנמלים בפנסיה תקציבית“ ו”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ו)}}.

{{ח:תת|(ד)}} השרים יקבעו בצו כי חברת נמל תבוא במקום חברת הפיתוח והנכסים לגבי תביעות של רשות הנמלים או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה, ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו לחברת הפיתוח והנכסים לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ה)}}, כולן או חלקן, וזאת בשים לב לתפקידיה של חברת הנמל לפי חוק זה ולפי תנאי הסמכתה ולכושר הפירעון שלה; צו כאמור יכול שיינתן במועד הסמכת החברה וכן בכל מועד מאוחר יותר.

{{ח:תת|(א)}} בשל ביטולה של רשות הנמלים כתאגיד שהוקם בחוק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 36|בסעיף 36}}, לא יחויבו העברת הנכסים, החובות וההתחייבויות (בסעיף זה – הנכסים), לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, למדינה, לחברת הפיתוח והנכסים או לחברת נמל, או רישום הזכויות בנכסים או לגביהם על שם המדינה או על שם חברה כאמור, לפי הענין, במס, באגרות, בתשלומי חובה או בתשלום אחר החל על פי דין או הסכם, על העברה או רישום כאמור, ובלבד ששר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, קבע הוראות התאמה הנדרשות לענין דיני המס, האגרות והתשלומים כאמור, בשל העברת הנכסים, לרבות לענין אופן חישוב רווח ההון או השבח במכירת הנכסים, לענין הפחת, או לענין חישוב המס שיחול על חברות כאמור בעקבות ההעברה, והכל בתנאים ובתיאומים שקבע.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), על עסקה שענינה העברת נכסים כאמור באותו סעיף קטן, יחול מס ערך מוסף בשיעור אפס.

{{ח:תת|(ג)}} מסמך הנכלל {{ח:חיצוני|חוק מס הבולים על מסמכים#תוספת א|בתוספת א׳ בחוק מס הבולים על מסמכים, התשכ״א–1961}}, שנערך בין הגופים האמורים בסעיף קטן (א) והמתייחס רק להעברת נכסים כאמור באותו סעיף קטן, לא יחויב במס בולים.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דיני המס“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};

{{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}};

{{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)|חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מס“ – מס המוטל על פי דיני המס;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עסקה“, ”נכס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.}}

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות חוק זה, החברות הממשלתיות שהוקמו ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל חיפה והפעלת נמל אשדוד, יוסמכו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, כחברות נמל בשטח התפעולי של נמל חיפה ובשטח התפעולי של נמל אשדוד, לפי הענין, לתקופה שלא תפחת מ־25 שנים; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שטח תפעולי של נמל חיפה“ – שטח תפעולי בתחום נמל חיפה, כמסומן במפה שנחתמה בידי השרים לא יאוחר מהמועד שבו החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל חיפה, הוסמכה לפי הוראות סעיף קטן זה, ושתצורף לכתב ההסמכה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שטח תפעולי של נמל אשדוד“ – שטח תפעולי בתחום נמל אשדוד, כמסומן במפה שנחתמה בידי השרים לא יאוחר מהמועד שבו החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל אשדוד, הוסמכה לפי הוראות סעיף קטן זה, ושתצורף לכתב ההסמכה.}}

{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות חוק זה, החברה הממשלתית שהוקמה ערב יום התחילה לענין הפעלת נמל אילת, תוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} כחברת נמל לענין נמל אילת.

{{ח:תת|(א)}} נוסף על התמלוגים שרשות הנמלים חייבת להעביר למדינה בשנת 2004 לפי סעיף 35א(ב) לחוק רשות הנמלים, תעביר רשות הנמלים למדינה, בתוך 10 ימים מיום פרסומו של חוק זה, תמלוגים נוספים בסך של 50 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים להטיל על רשות הנמלים, בצו, חובה להעביר למדינה תמלוגים נוספים על התמלוגים הקבועים בסעיף קטן (א), בסך של עד 100 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:פנימי|סעיף 2|2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}}, {{ח:פנימי|סעיף 52|52(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53(ב)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 65|65}} וסעיף זה, בתום 60 ימים מיום פרסומו או ביום שיקבעו השרים בצו, לפי המוקדם.

{{ח:תת|(ב)}} השרים רשאים, בצו, לדחות את המועד האמור בסעיף קטן (א) ב־60 ימים.

{{ח:תת|(ג)}} הממשלה רשאית, בצו, לדחות את המועד שנקבע לפי סעיף קטן (ב) ב־90 ימים.

{{ח:תת|(1)}} שיט, עגינה וריתוק (mooring) של כל סוגי כלי השיט;

{{ח:תת|(2)}} מבנים ימיים, לרבות רציפים, שוברי גלים, מצופים וצנרת תת־ימית;

{{ח:תת|(3)}} עבודות ימיות, לרבות חפירת קרקע הים ותת־קרקע הים (dredging);

{{ח:תת|(4)}} ייבוש ים לצורכי פיתוח נמל;

{{ח:תת|(5)}} ניטול מטענים;

{{ח:תת|(6)}} שטחים ומיתקנים לניטול ואחסון לכל סוגי המטענים, לרבות:

{{ח:תתת|(א)}} שטחי אחסנת מכולות;

{{ח:תתת|(ב)}} שטחים ומבנים לאחסנת מטען כללי, פתוחים או סגורים, לרבות סככות בתי קירור;

{{ח:תתת|(ג)}} שטחים לאחסנה ומיתקני אחסנה לצובר יבש ונוזלי, לרבות ממגורות, מחסנים ומיכלים;

{{ח:תתת|(ד)}} מיתקנים לאחסון חומרים מסוכנים ולטיפול בהם;

{{ח:תתת|(ה)}} מיתקני ניטול, לרבות מסועים, מדלים, עגורנים לרבות עגורני גשר, עגורני שער ועגורני זרוע;

{{ח:תתת|(ו)}} מיתקני שקילה;

{{ח:תת|(7)}} מבנים ומיתקנים להפעלת נמל נוסעים;

{{ח:תת|(8)}} שטחי חניה ותנועה לבאי הנמל ומשתמשיו;

{{ח:תת|(9)}} דרכים ומסילות ברזל;

{{ח:תת|(10)}} מיתקני תדלוק;

{{ח:תת|(11)}} משרדים, חדרי אוכל, מלתחות ומיתקני רווחה לעובדי הנמל ובאיו;

{{ח:תת|(12)}} צנרת להולכת צובר נוזלי;

{{ח:תת|(13)}} מערכות תשתית כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(א)}} מים – מיתקני התפלה וטיהור;

{{ח:תתת|(ב)}} ניקוז – מיתקני טיהור ושאיבה;

{{ח:תתת|(ג)}} ביוב – מיתקני טיהור ושאיבה;

{{ח:תתת|(ד)}} חשמל – תחנת כוח שייעודה המרכזי הספקת חשמל לתפעול הנמל ומיתקני תחנת משנה (תחמ״ש);

{{ח:תתת|(ה)}} תקשורת;

{{ח:תתת|(ו)}} מערכות וקווים של תשתיות הנדסיות;

{{ח:תת|(14)}} מבני תעשיה, מלאכה ותחזוקה לצורך קיום שירותי נמל;

{{ח:תת|(15)}} מספנות ממשה;

{{ח:תת|(16)}} שימושים הקשורים לפעילות של כלי שיט קטנים;

{{ח:תת|(17)}} מבנים ומיתקנים לשימושם של גורמים המוסמכים לפי דין לפעול בתחום נמל;

{{ח:תת|(18)}} מבנים ומתקנים הקשורים לפעילות צבאית, ביטחונית, שמירה ואבטחה;

{{ח:תת|(19)}} מיתקנים לקיום בטיחות;

{{ח:תת|(20)}} מיתקנים הקשורים לתחבורה יבשתית;

{{ח:תת|(21)}} מיתקנים הקשורים למניעת זיהום בים, ביבשה ובאוויר;

{{ח:תת|(22)}} שטחים ציבוריים פתוחים;

{{ח:תת|(23)}} מבנים ומיתקנים הקשורים לפיתוח חזית קו המים (water front);

{{ח:תת|(24)}} מבנים ומיתקנים לצורך פעילות לוגיסטית: לרבות המכלה, אריזת צובר;

{{ח:תת|(25)}} פעולה נלווית לשיאותי נמל או לשימושים נמליים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.

{{ח:תת|(1)}} אילת

{{ח:תת|(2)}} אשדוד

{{ח:תת|(3)}} חיפה