חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבודות הנדסה בנאיות“ – בניה, לרבות בניית פנים, סלילת כבישים, הקמת גשרים, ביוב, ניקוז, בניית נמלים ובניית מפעלי מים; השר רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ענפים נוספים של עבודות הנדסה בנאיות לענין חוק זה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קבלן לעבודות הנדסה בנאיות“ – מי שמקבל על עצמו עבודות אלה למען אחר, לרבות מי שמבצע עבודות כאמור על קרקע שבבעלותו או ברשותו לשם מכירה או השכרה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר השיכון.}}

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי בתקנות, בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, לחלק ענפים של עבודות הנדסה בנאיות לענפי משנה, לשנות את החלוקה או לבטלה וכן למזג ענפי משנה.

{{ח:תת|(ב)}} החלוקה של ענף לענפי משנה לא יהיה בה כדי למנוע אדם מלהירשם לענף בכללותו, ומי שרשום בפנקס לענף בכללותו רשאי לבצע עבודות בכל ענפי המשנה של הענף.

{{ח:תת|(א)}} השר ימנה רשם שינהל את פנקס הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (בחוק זה – הפנקס).

{{ח:תת|(ב)}} הפנקס יכיל מדורים נפרדים לכל אחד מהענפים וענפי המשנה וכל קבלן יירשם במדור המכיל את הענף או ענף המשנה שבו הוא רשאי לעסוק.

{{ח:תת|(ג)}} מי שנרשם בפנקס יתן לו הרשם רשיון לתקופה שנקבעה ובו יצויין כל מדור שבו נרשם בפנקס.

{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים להיות רשומים לענף:

{{ח:תתת|(1)}} מי שרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל על פי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי״ח–1958}}, ויש לו שנתיים נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך חמש השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס;

{{ח:תתת|(2)}} בוגר בית ספר להנדסאים או לטכנאים מתוך רשימת בתי ספר שנקבעו בתקנות ויש לו ארבע שנות נסיון בביצוע עבודות הנדסה בנאיות מתוך שמונה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס; וכן מי שהוכיח בראיות ובמבחנים שקבע השר בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת, שהוא הנדסאי או טכנאי ויש לו נסיון כאמור;

{{ח:תתת|(3)}} מי שהיה לפחות שש שנים מתוך שתים־עשרה השנים שקדמו להגשת בקשתו להירשם בפנקס, מנהל עבודה בעבודות הנדסה בנאיות מהסוג שהוגדר על ידי השר בתקנות כסוג ראשון במעלה, והוכיח זאת בראיות או מבחנים שקבע השר כאמור;

{{ח:תתת|(4)}} מי שעבד כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות שלוש שנים לפחות מתוך חמש השנים שקדמו לתחילתו של חוק זה והגיש תוך שנה מיום תחילת החוק את בקשתו להירשם בפנקס ובלבד שמי שהיה במשך שלוש שנים האמורות חבר בארגון המסונף למרכז הארצי של ארגוני הקבלנים והבונים בישראל יראוהו כמי שעבד באותה תקופה כקבלן לעבודות הנדסה בנאיות;

{{ח:תתת|(5)}} תאגיד אשר שניים לפחות מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור;

{{ח:תתת|(6)}} תאגיד או שותפות או יחיד המעסיקים עובדים הממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (4), במספר שנקבע בתקנות בהתאם לסיווגם של התאגיד או השותפות או היחיד, ושלא יפחת משנים, ובלבד שלא יהיו זכאים להישאר רשומים בפנקס אלא כל עוד הם מעסיקים עובדים כאמור.

{{ח:תתת|(7)}} מי שהיה שלוש שנים לפחות חבר בגוף המנהל בפועל תאגיד הרשום בפנקס או שותף לא מוגבל בשותפות הרשומה בפנקס והיה חבר כאמור ביום תחילת חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} ואלה הזכאים להיות רשומים לענפי משנה:

{{ח:תתת|(1)}} הזכאי להירשם במדור של ענף מסויים שהוא מבקש להירשם לגבי ענף משנה שלו;

{{ח:תתת|(2)}} מי שעיסוקו בענף משנה מסויים ואשר נתמלאו לגביו תנאים ומבחנים שקבע השר בתקנות בהתייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת;

{{ח:תתת|(3)}} בוגר בית ספר או קורס מקצועי הנמנים עם רשימה של בתי הספר או קורסים שנקבעו דרך כלל או לענף פלוני;

{{ח:תתת|(4)}} תאגיד אשר מחברי הגוף המנהל בפועל את עסקיו לפחות שניים, ובסוגי תאגידים שנקבעו – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים שבאחת מפסקאות (1) עד (3), וכן שותפות אשר מהשותפים לפחות שניים, ואם היו בה רק שני שותפים – לפחות אחד, ממלאים אחרי התנאים כאמור.

{{ח:תת|(א)}} אלה התפקידים והסמכויות של הרשם:

{{ח:תתת|(1)}} לקבל בקשות לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות;

{{ח:תתת|(2)}} לרשום את הקבלנים בפנקס למדוריהם או לסרב לבקשת הרישום, לבטל רישום ולשנותו;

{{ח:תתת|(3)}} לסווג את הקבלנים לפי הסוגים שנקבעו בתקנות, והכל לפי הכללים שנקבעו בתקנות.

{{ח:תת|(ב)}} לא ישתמש הרשם בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}, אלא לאחר התייעצות בועדה מייעצת שנתמנתה על ידי השר מבין נציגיהם של מוסדות מדעיים שיש להם נגיעה לענפי הבניה; השר ימנה את הועדה לאחר התייעצות במועצת הקבלנים לעבודות הנדסה בנאיות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, ובלבד שלא ימנה לועדה קבלנים רשומים.

{{ח:תת|(א)}} אלה אינם זכאים לרישום בפנקס, ואם נרשמו יבוטל רישומם בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 8א|בסעיף 8א}}:

{{ח:תתת|(1)}} פושט רגל, כל עוד לא שוחרר, ותאגיד הנמצא בפירוק, למעט פירוק מרצון;

{{ח:תתת|(2)}} מי שהורשע בעבירה שיש בה בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות כדי לערער מהימנותו להיות קבלן רשום, או עבירה אחרת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק י|פרק י׳ לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, שקבע לענין זה השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, וכל עוד לא עברו שלוש שנים מיום שנשא עונשו על אותה עבירה;

{{ח:תתת|(3)}} מי שנהג דרך קבע בניגוד לנוהג המקובל במקצועו כפי שהוגדר בתקנות;

{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שמנהל ממנהליו הוא קבלן שרישומו בפנקס בוטל לפי סעיף זה, זולת אם אותו מנהל פרש מתפקידו כמנהל תוך שלושה חדשים מיום ביטול הרישום;

{{ח:תתת|(5)}} תאגיד שמנהל ממנהליו הורשע בפסק דין סופי בעבירה כאמור בפסקה (2) אף אם המנהל עצמו לא היה רשום בפנקס, זולת אם אותו מנהל פרש מתפקידו כמנהל תוך שלושה חדשים מיום ההרשעה;

{{ח:תתת|(6)}} מנהלו של תאגיד שרישומו בוטל לפי פסקאות (2), (3), (4) או (5);

{{ח:תתת|(7)}} מנהלו של תאגיד אם התאגיד הורשע בעבירה כאמור בפסקה (2) אף אם התאגיד עצמו לא היה רשום בפנקס.

{{ח:תת|(ב)}} בהליכים נגד מנהל תאגיד מכוח סעיף קטן (א)(6) או (7), לרבות בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}} באותן העילות, יהא בזה משום הגנה טובה אם הוכיח המנהל שלא ידע על מעשה התאגיד שבגללו בוטל רישומו של התאגיד או על העבירה שבגללה הורשע התאגיד, או שנקט אמצעים סבירים למניעת הביצוע של מעשה או עבירה כאמור בידי התאגיד.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד“ – לרבות שותפות;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנהל תאגיד“ – חבר הגוף המנהל בפועל את עסקיו, ובשותפות – כל שותף למעט שותף מוגבל.}}

{{ח:תת|(א)}} נתקיימו בקבלן רשום התנאים המפורטים באחת {{ח:פנימי|סעיף 8|הפסקאות (2) עד (7) שבסעיף 8(א)}}, רשאי הרשם, אם ראה שדרגת החומרה שבמעשה או במחדל אינה מצדיקה את ביטול רישום הקבלן בפנקס, לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי משמעת אלה:

{{ח:תתת|(1)}} התראה;

{{ח:תתת|(2)}} נזיפה;

{{ח:תתת|(3)}} קנס בשיעור שלא יעלה על הקבוע בתקנות;

{{ח:תתת|(4)}} התליית תקפו של הרישום בפנקס לתקופה שיקבע.

{{ח:תת|(ב)}} החליט הרשם על התליית תקפו של הרישום בפנקס, רשאי הוא לקבוע באותה החלטה שההתליה תהא על תנאי, כולה או מקצתה.

{{ח:תת|(ג)}} החליט הרשם על התליית תקפו של הרישום בפנקס על תנאי, לא תבוצע ההתליה אלא אם נתקיים בקבלן, תוך התקופה שנקבעה בהחלטת הרשם ושלא תפחת משנה אחת ולא תעלה על שלוש שנים (להלן – תקופת התנאי), תנאי המשמש עילה לנקיטת אמצעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)(2) עד (7)}}, ושנקבע בהחלטת הרשם, והרשם נקט נגדו אמצעים לפי סעיף זה (להלן – עבירה נוספת).

{{ח:תת|(ד)}} תקופת התנאי תתחיל מיום שהודע לקבלן על החלטת הרשם, זולת אם הרשם הורה אחרת.

{{ח:תת|(ה)}} קביעת העבירות הנוספות יכול שתהא בציון סוג של עבירות או בפירוט עבירה מסויימת, אם דרך תיאורן ואם דרך איזכור הוראת חוק; אוזכרה הוראת חוק והיא בוטלה לאחר מכן והוראה אחרת באה במקומה, יראו את החלטת הרשם כמאזכרת את ההוראה האחרת.

{{ח:תת|(ו)}} החליט הרשם על התליה בשל עבירה נוספת, לא יורה שההתליה תהא כולה על תנאי.

{{ח:תת|(ז)}} מי שנידון להתליה על תנאי ונמצא אשם בשל עבירה נוספת, יצווה הרשם על ביצועה של ההתליה.

{{ח:תת|(ח)}} מצא הרשם את הקבלן אשם בעבירה נוספת ולא החליט בשל אותה עבירה על התליה, רשאי הוא, על אף האמור בסעיף קטן (ז) ובמקום לצוות על ביצועה של ההתליה, לצוות, מטעמים שיירשמו, על הארכת תקופת התנאי לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים, אם שוכנע שבנסיבות הענין לא יהא זה צודק לבצע את ההתליה.

{{ח:תת|(ט)}} לא ישתמש הרשם בסמכות לפי סעיף קטן (ח) אלא בהחלטתו הראשונה שבה מצא את הקבלן אשם בעבירה נוספת.

{{ח:תת|(1)}} שופט בדימוס של בית משפט מחוזי שמינהו שר המשפטים והוא ישמש יושב ראש הועדה;

{{ח:תת|(2)}} איש ציבור שמינהו שר השיכון שלא מבין עובדי המדינה;

{{ח:תת|(3)}} איש ציבור שמינהו שר העבודה שלא מבין עובדי המדינה;

{{ח:תת|(4)}} שני יועצים שמינה השר, האחד על פי המלצת הארגון היציג של הקבלנים הרשומים והאחר על פי המלצת הארגון הגדול ביותר של פועלי הבנין במדינה; היועצים ישתתפו בדיוני ועדת הערר ויחוו דעתם, אך לא ישתתפו בהכרעה.

{{ח:תת|(א)}} לועדת ערר יהיו כל הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק ועדות חקירה#סעיף 9|סעיפים 9 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1969}}.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת ערר תקבע בעצמה את סדר הדין שלה במידה שלא נקבע בחוק זה או בתקנות לפיו.

{{ח:תת|(ג)}} החלטת ועדת הערר נתונה לערעור לפני בית משפט לענינים מינהליים.

{{ח:תת|(א)}} השר ימנה מועצה לעבודות הנדסה בנאיות ובה שבעה עשר חברים (להלן – המועצה).

{{ח:תת|(ב)}} וזה הרכב המועצה:

{{ח:תתת|(1)}} אדם שמינה השר לשמש יושב־ראש המועצה;

{{ח:תתת|(2)}} חמישה נציגים של הארגון היציג של הקבלנים והבונים בישראל;

{{ח:תתת|(3)}} שלושה נציגים של גופים אחרים בעלי משקל בשטח הבניה במדינה;

{{ח:תתת|(4)}} חמישה אנשי ציבור שנקבעו על ידי השר לאחר התייעצות בארגונים ציבוריים שהם לדעת השר נוגעים בדבר;

{{ח:תתת|(5)}} שלושה נציגי הממשלה שנקבעו על ידיה על פי המלצת השר.

{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של המועצה היא שלוש שנים, ומותר לחזור ולמנות כל חבר בה לתקופה נוספת. נתפנה מקום של חבר המועצה מכל סיבה שהיא, ימונה לו חליף, כדרך שנתמנה החבר שמקומו נתפנה, עד תום תקופת הכהונה של המועצה שאליה הוא מתמנה.

{{ח:תת|(א)}} לא יבוצעו עבודות הנדסה בנאיות שהיקפן הכספי או מהותן המקצועית חורגים מהתחום שנקבע בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אלא על ידי קבלן רשום שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)}} לענפים או לענפי משנה של עבודות אלה.

{{ח:תת|(ב)}} בהיתר שנתנה הועדה המקומית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון), לביצוע עבודות הנדסה בנאיות שסעיף קטן (א) חל עליהן, יראו כאילו הוראת סעיף קטן (א) היא תנאי מתנאי ההיתר ועבודות הנדסה בנאיות לפיו יבוצעו בכל שלב משלביהן עד לסיומן בידי קבלן רשום בפנקס הקבלנים.

{{ח:תת|(ג)}} היה ליושב ראש הועדה המקומית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון}}, או למהנדס הרשות המקומית, או לרשם הקבלנים, יסוד סביר להניח כי מבצעים עבודת בניה בניגוד לתנאי ההיתר לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לצוות בכתב על כל אדם הנראה לו אחראי לביצוע העבודה ועל כל העובד בשירותו, להפסיק מיד את הבניה כולה; צו כאמור (להלן – צו הפסקה מינהלי), בטל בתום 15 ימים מיום נתינתו, זולת אם לפני כן הוגש לבית המשפט כתב אישום נגד האדם שאליו הופנה הצו.

{{ח:תת|(ד)}} הוגש כתב אישום לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (ג) יקבע בית המשפט אם צו ההפסקה המינהלי יעמוד בתקפו עד תום ההליכים המשפטיים או לתקופה שיקבע, ורשאי הוא לקבוע בו תנאים ככל שייראה לו.

{{ח:תת|(ה)}} הרואה עצמו נפגע על־ידי צו הפסקה מינהלי רשאי להגיש בקשה לבטלו לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבגללה ניתן: אין בהגשת הבקשה כדי להתלות את תקפו של הצו.

{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה או אינו מקיים צו הפסקה מינהלי, דינו – קנס 20,000 לירות וקנס נוסף 1,000 לירות או מאסר 7 ימים לכל יום שבו נמשכה העבירה אחרי המצאת צו ההפסקה המינהלי.

{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על סמכותו של בית המשפט על־פי {{ח:חיצוני|פקודת בזיון בית המשפט|פקודת בזיון בית המשפט}} ועל האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16 לחוק זה}}.

{{ח:תת|(1)}} ביצע עבודות הנדסה בנאיות בניגוד לאמור בחוק זה;

{{ח:תת|(2)}} השתמש בתואר קבלן לעבודות הנדסה בנאיות בלי שהוא זכאי לכך על פי הוראות חוק זה –

{{ח:תת|(1)}} סוגים שונים של קבלנים רשומים לפי הידע המקצועי, הנסיון, היכולת הכספית והציוד העומדים לרשותם, או לפי מבחנים אחרים שנקבעו בתקנות כאמור;

{{ח:תת|(2)}} דרכי המעקב אחרי שינויים במבחנים שעל פיהם יחולו שינויים גם בסיווגם של הקבלנים הרשומים;

{{ח:תת|(3)}} האגרות שישולמו בעד הרישום בפנקס ובעד רשיון;

{{ח:תת|(4)}} האגרות שישולמו בעד מבחנים שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, ואת דרכי גבייתן.