חוק נפגעי תאונות דרכים (סיוע לבני משפחה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, אחות, או בן משפחה אחר שהיה תלוי בנפגע תאונת דרכים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נפגע תאונת דרכים“ – אדם שנפטר כתוצאה מתאונת דרכים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל״ה–1975}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר העבודה והרווחה.}}

{{ח:תת|(א)}} מוקם בזה, במשרד העבודה והרווחה, מרכז סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים, שימומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} (להלן – המרכז).

{{ח:תת|(ב)}} המרכז ינוהל על ידי מנהל שימנה השר מבין עובדי המדינה שבמשרדו; למרכז יהיה צוות היגוי ואלה חבריו:

{{ח:תתת|(1)}} שלושה נציגי משרדי הממשלה שימנה השר הממונה על אותו משרד מבין עובדי המדינה שבמשרדו והם: משרד העבודה והרווחה שנציגו יהיה היושב ראש, משרד התחבורה ומשרד הבריאות;

{{ח:תתת|(2)}} נציג המשטרה שימנה השר לביטחון הפנים מבין המשרתים במשטרת ישראל;

{{ח:תתת|(3)}} נציג המוסד לביטוח לאומי שימנה השר מבין עובדי המוסד;

{{ח:תתת|(4)}} חמישה נציגי ציבור שימנה השר והם: פסיכולוג הרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, תשל״ז–1977}}, עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, תשנ״ו–1996}}, נציג המרכז לשלטון מקומי ושני נציגים של ארגונים המייצגים נפגעי תאונות דרכים.

{{ח:תת|(ג)}} צוות ההיגוי ייעץ למנהל המרכז בנושאים הקשורים בפעילות המרכז.

{{ח:תת|(ד)}} חבר צוות ההיגוי לא יהיה זכאי לתמורה בעד שירותיו לפי חוק זה, ואולם הוא יהיה זכאי להחזר הוצאות סבירות שהוציא במילוי תפקידו, כפי שייקבע.

{{ח:תת|(א)}} מטרות המרכז ותפקידיו הם:

{{ח:תתת|(1)}} להעביר ליחידה המשטרתית את הסכומים למימון ההקמה, ההדרכה והפעילות שלה;

{{ח:תתת|(2)}} לקדם ולשפר את הסיוע הניתן לבני משפחתו של נפגע תאונת דרכים, באמצעות משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, או באמצעות גופים או יחידים שמטרתם מתן סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים ולמי שנפצעו או שנחבלו בתאונות דרכים;

{{ח:תתת|(3)}} לייעל ולתאם את הטיפול בבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;

{{ח:תתת|(4)}} לבצע מחקרים, סקרים ובדיקות אחרות לצורך גיבוש מדיניות סיוע לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;

{{ח:תתת|(5)}} להכין חומר כתוב הכולל מידע בדבר זכויותיהם של בני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים ובדבר שירותי קהילה ומוסדות לייעוץ ולטיפול בבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים, שיימסר למשפחה;

{{ח:תתת|(6)}} ליזום ולסייע בהקמה והנחיה של קבוצות תמיכה לבני משפחתם של נפגעי תאונות דרכים;

{{ח:תתת|(7)}} לפעול בכל נושא אחר שהמרכז ימצא לנכון, לצורך תיאום וקידום הטיפול בבני משפחה של נפגעי תאונות דרכים או במי שנפצעו או שנחבלו בתאונת דרכים.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל המרכז, בהתייעצות עם צוות ההיגוי, יחליט על הפעולות הנדרשות לצורך ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (א), ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}} על ייעוד כספי המרכז ומימון הפעולות שאושרו, כאמור, במסגרת תקציב המרכז.

{{ח:תת|(ג)}} פעולות המרכז לפי חוק זה ייעשו, ככל האפשר, בעזרת מתנדבים מקרב בני משפחותיהם של נפגעי תאונות דרכים.

{{ח:תת|(א)}} נפטר אדם כתוצאה מתאונת דרכים, תימסר על כך הודעה לבן משפחתו; ההודעה תימסר על ידי שוטר, שילווה על ידי מי שמונה לכך על ידי הרשות המקומית וכן על ידי נציגי גורמים אחרים, ככל שנדרש בנסיבות הענין; לצורך זה תמנה כל רשות מקומית נציג מבין עובדיה או שלא מבין עובדיה.

{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית תמנה עובד, שיהיה אחראי לקיום הקשר השוטף עם היחידה המשטרתית ולתיאום בתוך הרשות המקומית, ובינה לבין הגורמים הנוספים שימונו, כאמור בסעיף קטן (א), בין השאר לשם הבטחת ליווי לשוטר בעת מסירת ההודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן.

{{ח:תת|(א)}} לשם מימון פעולות המרכז יועבר תקציב ממשרד האוצר, מתוך תקציב המדינה המיועד לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה)|חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הוראת שעה), התשס״ו–2006}} (להלן – החוק); הסכום שיועבר כאמור לא יהיה נמוך מהסכום שהועבר למרכז בשנת התקציב 2006.

{{ח:תת|(ב)}} מחצית מהסכום האמור בסעיף קטן (א) יועבר ליחידה המשטרתית, באמצעות המרכז; שר האוצר, בהתייעצות עם השר והשר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע שיעור אחר.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע מועדים וליתן הוראות בכל הנוגע להעברת הסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב).

{{ח:תת|(1)}} בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו;

{{ח:תת|(2)}} בפגיעת איבה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970}}.