חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דולר“ – דולר של ארצות הברית של אמריקה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היטל“, ”היטל רווחי נפט“ – היטל על רווחי נפט, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היתר מוקדם“, ”הממונה“, ”הפקת נפט“, ”חזקה“, ”חיפוש נפט“, ”כמויות מסחריות“, ”נפט“, ”רישיון“, ”שדה נפט“ ו”תגלית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנפט|בחוק הנפט}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוועדה“ – ועדת הכספים של הכנסת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”זכות נפט“ – היתר מוקדם, רישיון או חזקה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”זכות נפט של מיזם נפט“ – זכות נפט שבמסגרתה נעשית פעילות של מיזם נפט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הנפט“ – {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחסים מיוחדים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85א|בסעיף 85א(ב) לפקודה}}, בשינוי זה: לעניין ההגדרה ”שליטה“ כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|באותו סעיף}}, במקום ”ב־50% או יותר“ יקראו ”בלמעלה מ־20%“;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולגבי בעל זכות נפט שבחר לדווח בדולרים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} – מדד המחירים לצרכן המפורסם מטעם ממשלת ארצות הברית (Consumer Price Index – CPI);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועד תחילת ההפקה המסחרית“ – המועד המוקדם מבין אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר של 250 מיליון שקלים חדשים;

{{ח:תתת|(2)}} המועד שבו הופק נפט בשווי מצטבר השווה לשיעור של 5% מסכום השקעות החיפוש והשקעות ההקמה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}} שהוצאו עד לאותו מועד, ובלבד ששווי זה הוא לפחות 10 מיליון שקלים חדשים;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מיזם נפט“ – מיזם לצורך הפקת נפט במסגרת זכות נפט אחת בלבד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מכירה“, של נפט – לרבות כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} העברת נפט למיתקן לצורך עיבודו או שימוש בו כמפורט להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} זיקוק או שינוי הרכב כימי של נפט, למעט טיפול ראשוני הנדרש לצורך הזרמתו למערכת ההולכה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};

{{ח:תתתת|(ב)}} הפקת אנרגיה;

{{ח:תתתת|(ג)}} לעניין גז טבעי – הנזלתו של הגז;

{{ח:תתתת|(ד)}} עיבוד או שימוש אחר שקבע השר באישור הוועדה;

{{ח:תתת|(2)}} העברת הנפט לצינור או לכלי שיט אשר נועדו לייצאו למדינה אחרת;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המנהל“, ”פקיד שומה“ ו”שנת מס“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקדם ההיטל“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקדם היטל יחסי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שבו מדובר השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה נדונה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|בסעיף 159א(א) לפקודה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רווחי נפט“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שותף מנהל“ – אחד מבעלי זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, שהמנהל אישר כשותף המנהל של המיזם, לבקשת בעלי זכות הנפט שתוגש בתוך 90 ימים ממועד קבלת זכות הנפט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור עליית המדד“, בתקופה פלונית – ההפרש שבין המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה, מחולק במדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת התקופה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבול“ – תקבול, בכסף או בשווה כסף, מכל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} מכירה של נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט; לעניין מכירה של נפט כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”מכירה“, יראו כתקבול שהתקבל בפועל את הסכום שהיה מתקבל במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון אילו היה הנפט נמכר במועד ההעברה, בצורתו עובר לאותו מועד (בהגדרה זו – מחיר השוק), ולא פחות ממחיר הממוצע המקומי; ואולם פקיד השומה רשאי לקבוע לעניין זה מחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי אם בעל זכות הנפט הוכיח להנחת דעתו כי התקיים אחד מאלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הוא ביצע עסקה למכירת נפט כאמור בישראל באותה שנת מס בכמות שלא תפחת ממחצית הכמות שהועברה כאמור במחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי;

{{ח:תתתת|(ב)}} הוא פעל בשקידה ראויה למכור נפט בישראל במחיר נמוך ממחיר הממוצע המקומי ולא הצליח למכור נפט בישראל במחיר האמור;

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מועד ההעברה“ – המועד שבו הועבר הנפט למיתקן, לצינור או לכלי השיט כאמור בפסקאות (1) או (2) להגדרה ”מכירה“, לפי העניין, ואם המיתקן, הצינור או כלי השיט נמצאים מחוץ לשטח זכות הנפט של המיזם – המועד שבו הנפט הוצא משטח זכות הנפט, לצורך העברתו למיתקן, לצינור או לכלי שיט כאמור;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחיר הממוצע המקומי“ – המחיר הממוצע של נפט מהסוג שלגביו מחושב מחיר השוק בצורתו עובר למועד ההעברה בהתאם לנתוני עסקאות למכירת נפט כאמור שנעשו בישראל בשנתיים שקדמו למועד ההעברה;}}

{{ח:תתת|(2)}} מכירה של נכס שהתשלום בעדו מובא בחשבון לצורך חישוב מקדם ההיטל של מיזם הנפט עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס שבה שולם התקבול;

{{ח:תתת|(3)}} מתן זכות שימוש בנכס כאמור בפסקה (2), לרבות אחסון בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, עד גובה התשלום שהובא בחשבון כאמור בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולם התשלום ועד לתום שנת המס שבה שולם התקבול;

{{ח:תתת|(4)}} תקבול נוסף שקבע שר האוצר באישור הוועדה;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקופת ההקמה“ – תקופה שתחילתה ביום שלאחר תום תקופת החיפוש וסופה ביום שקדם למועד תחילת ההפקה המסחרית;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקופת ההרצה“ – תקופה של 24 חודשים שתחילתה ביום שלאחר תום תקופת ההקמה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקופת החיפוש“ – התקופה שמיום קבלת ההיתר המוקדם עד היום שקדם למועד שבו הגיש בעל זכות נפט של מיזם בקשה לחזקה; ואולם שוכנע המנהל, בהתייעצות עם הממונה, כי בעל זכות הנפט דחה את הגשת בקשתו מטעמים של הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה, רשאי הוא, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע מועד מוקדם יותר שלא יקדם מהמועד שבו יכול היה בעל זכות הנפט להגיש את הבקשה כאמור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תשלום“ – תשלום, בכסף או בשווה כסף, למעט אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} תשלום המשולם לבעלים, במישרין או בעקיפין, של זכות הנפט של מיזם הנפט, למעט תשלום לשותף המנהל בעבור ניהול פעולות חיפוש והפקה של נפט במסגרת המיזם בניכוי תשלומים שהם שיפוי בעבור הוצאות השותף המנהל שהוכרו לצורך ההיטל (בהגדרה זו – תשלום לשותף המנהל);

{{ח:תתת|(2)}} תשלום שאינו משמש במישרין לצורך מיזם הנפט;

{{ח:תתת|(3)}} תשלום, המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מהנפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, מהתקבולים של המיזם, כולם או חלקם, או מרווחי הנפט של המיזם, למעט תשלום לשותף המנהל;

{{ח:תתת|(4)}} תשלום בעד רכישת זכות נפט או בעד רכישת זכות לקבל תשלום כאמור בפסקה (3);

{{ח:תתת|(5)}} תשלום בעד הוצאות מימון;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר האוצר.}}

{{ח:תת|(א)}} על רווחי נפט ממיזם נפט, בשנת מס, ישולם היטל לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה}}; ההיטל יהיה בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב), מתוך רווחי הנפט.

{{ח:תת|(ב)}} שיעור ההיטל יהיה בגובה סכום כל שיעורי ההיטל היחסיים בשנת המס מחולק ב־12.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור היטל יחסי“ – שיעור כמפורט להלן, המחושב לגבי כל חודש בשנת המס, בהתאם למקדם ההיטל היחסי באותו חודש;}}

{{ח:תתתת|(1)}} היה מקדם ההיטל היחסי נמוך מ־1.5 – 0%;

{{ח:תתתת|(2)}} היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר, אך נמוך מ־2.3 – 20% בתוספת 37.5% מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5, ובכל מקרה לא יעלה על 50% פחות המכפלה של 0.64 בהפרש שבין שיעור מס החברות הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|בסעיף 126 לפקודה}} לגבי שנת המס שלגביה מחושב ההיטל לבין 18% (בהגדרה זו – ההפרש ממס החברות);

{{ח:תתתת|(3)}} היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2.3 או יותר – 50% פחות המכפלה של 0.64 בהפרש ממס החברות.

{{ח:תת|(א)}} רווחי הנפט ממיזם נפט יחושבו, לגבי כל שנת מס, בסוף אותה שנה, כסכום ההפרש שבין סך התקבולים השוטפים בשנת המס, לבין סך התשלומים השוטפים בשנה האמורה.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבולים שוטפים“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בשנת המס, למעט תקבולי חיפוש ותקבולי הקמה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(2)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תשלומים שוטפים“ – תשלומים כמפורט להלן, ששולמו בפועל בשנת המס:}}

{{ח:תתתת|(1)}} תשלומים ששולמו במישרין לצורך יצירת תקבולים;

{{ח:תתתת|(2)}} השקעות ההקמה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(2)}}, לאחר תקופת ההרצה;

{{ח:תתתת|(3)}} תמלוג לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנפט}} בעד נפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט;

{{ח:תתתת|(4)}} תשלום ששימש במישרין לצורך פעילות חיפוש של שדה נפט אחר בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, למעט תשלום שנכלל בהשקעות חיפוש, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(2)}}, בתקופת החיפוש, ובלבד שבעל זכות הנפט ביקש מפקיד השומה, בתוך שנתיים ממועד התשלום, לכלול אותו במסגרת התשלומים השוטפים ופקיד השומה לא ייחס תשלום כאמור למיזם נפט אחר; יראו תשלום כאמור כאילו שולם בפועל במועד שבו הוגשה בקשת בעל זכות הנפט לפקיד השומה.

{{ח:תת|(א)}} מקדם ההיטל של מיזם נפט יחושב לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כסכום המתקבל מחלוקת ההכנסות המצטברות בהשקעות המצטברות.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –

{{ח:תתת|(1)}} ”הכנסות מצטברות“ – ההפרש שבין התקבולים המצטברים לבין התשלומים המצטברים; לעניין הגדרה זו –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבולים מצטברים“ – הסכום הכולל של אלה:}}

{{ח:תתתתת|(א)}} סך התקבולים השוטפים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה התקבל כל תקבול עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתתת|(ב)}} עלו תקבולי החיפוש כהגדרתם בפסקה (2) על השקעות החיפוש כהגדרתן באותה פסקה, בתקופת החיפוש – סכום ההפרש שבין תקבולי החיפוש לבין השקעות החיפוש כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתתת|(ג)}} עלו תקבולי ההקמה כהגדרתם בפסקה (2) על השקעות ההקמה כהגדרתן באותה פסקה, בתקופת ההקמה – סכום ההפרש שבין תקבולי ההקמה לבין השקעות ההקמה כאמור, בתוספת הפרשי הצמדה מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תשלומים מצטברים“ – הסכום הכולל של אלה, בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולמו עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל:}}

{{ח:תתתתת|(א)}} סך התשלומים השוטפים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}} מתום תקופת ההקמה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתתת|(ב)}} סך ההיטלים ששולמו לפי {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה}} בשל אותו מיזם בעבור התקופה שקדמה לשנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלום ששולם בפועל ושימש במישרין לצורך פעילות חיפוש של שדה נפט אחר בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, בתקופת ההקמה, ובלבד שבעל זכות הנפט ביקש מפקיד השומה, בתוך שנתיים ממועד התשלום, לכלול אותו במסגרת התשלומים המצטברים ופקיד השומה לא ייחס את התשלום האמור למיזם נפט אחר; יראו תשלום כאמור כאילו שולם בפועל במועד שבו הוגשה בקשת בעל זכות הנפט לפקיד השומה;

{{ח:תתת|(2)}} ”השקעות מצטברות“ – הסכום הכולל של כל אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש בתוספת מקדם החיפוש, והכל בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתת|(ב)}} השקעות הקמה נטו בתקופת ההקמה בתוספת מקדם ההקמה, והכל בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתת|(ג)}} השקעות ההקמה בתקופת ההרצה בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה שולמו עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל;

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש“ – סכום ההפרש שבין השקעות החיפוש בתקופת החיפוש לבין תקבולי החיפוש, ואם היה סכום ההפרש שלילי – סכום השווה אפס;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעות החיפוש“ – תשלומים ששולמו בפועל ושימשו במישרין לצורך פעילות חיפוש נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, בתוספת הפרשי הצמדה לגבי כל תשלום כאמור מתום שנת המס שבה שולם עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבולי החיפוש“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בתקופת החיפוש, בתוספת הפרשי הצמדה לגבי כל תקבול מתום שנת המס שבה התקבל עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקדם החיפוש“ – הסכום הנמוך מבין אלה בתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית:}}

{{ח:תתתתתת|(1)}} השקעות חיפוש נטו בתקופת החיפוש;

{{ח:תתתתתת|(2)}} הגבוה מבין אלה:

{{ח:תתתתתתת|(א)}} 370 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2016, 388,358,000 ש״ח; בשנת 2017, 387,184,000 ש״ח; בשנת 2018, 388,345,000 ש״ח)}};

{{ח:תתתתתתת|(ב)}} 15% מהסכום הכולל של השקעות החיפוש נטו בתקופת החיפוש בתוספת השקעות ההקמה נטו בתקופת ההקמה;

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעות הקמה נטו בתקופת ההקמה“ – סכום ההפרש שבין השקעות ההקמה בתקופת ההקמה לבין תקבולי ההקמה, ואם היה סכום ההפרש שלילי – סכום השווה אפס;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעות ההקמה“ – תשלומים ששולמו בפועל ושימשו במישרין לצורך תכנונה, יצירתה והקמתה של התשתית הנדרשת להפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט או של התשתית הנדרשת לצורך אחסונו של הנפט או לצורך הובלתו משטח הים לשטח היבשה בישראל, לרבות קידוח ומיתקן קבלה, ובלבד שהתשתיות כאמור נמצאות בשלמותן בשטח מדינת ישראל, לרבות השטחים התת־ימיים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק השטחים התת-ימיים|בחוק השטחים התת־ימיים, התשי״ג–1953}}, והמים שמעליהם;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבולי הקמה“ – תקבולים שהתקבלו בפועל בתקופת ההקמה;}}

{{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקדם ההקמה“ – הסכום הגבוה מבין אלה בתום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית:}}

{{ח:תתתתתת|(א)}} 370 מיליון שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2011; בשנת 2016, 388,358,000 ש״ח; בשנת 2017, 387,184,000 ש״ח; בשנת 2018, 388,345,000 ש״ח)}} בניכוי מקדם הקמה שהוכר למיזם אחר באותו שטח רישיון;

{{ח:תתתתתת|(ב)}} ההפרש שבין סך כל השקעות ההקמה המתואמות לבין סך כל תקבולי ההקמה המתואמים; לעניין זה –

{{ח:תתתתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעת הקמה מתואמת“ – המכפלה של סכום כל תשלום הנכלל בהשקעות ההקמה בתקופת ההקמה, בגובה הריבית המתואמת;}}

{{ח:תתתתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקבול הקמה מתואם“ – המכפלה של סכום כל תקבול הנכלל בתקבולי ההקמה, בגובה הריבית המתואמת;}}

{{ח:תתתתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הריבית המתואמת“ – סכום ההפרש בין הסכום הכולל של ריבית הליבור בתוספת 1.03, כשהוא מועלה בחזקה בגובה הפרש השנים, ל־1;}}

{{ח:תתתתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית ליבור“ – ממוצע שנתי לשנת המס שבה שולם התשלום או התקבל התקבול, לפי העניין, של ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-bank Offered Rate) המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע ”רויטרס“, או ריבית אחרת שקבע השר;}}

{{ח:תתתתתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרש השנים“ – מספר השנים שחלפו מתום שנת המס שבה שולם התשלום או התקבל התקבול, לפי העניין, עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית.}}

{{ח:תת|(א)}} בתום שנת המס יחושבו מקדמי ההיטל היחסיים של מיזם נפט.

{{ח:תת|(ב)}} מקדם היטל יחסי, לגבי כל חודש בשנת המס, יהיה בסכום השווה למקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס הקודמת, בתוספת מקדם ההפרש כשהוא מוכפל במספר החודשים שחלפו מתום שנת המס הקודמת עד תום החודש שלגביו מחושב מקדם ההיטל היחסי; לעניין זה, ”מקדם ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין מקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס לבין מקדם ההיטל של מיזם הנפט בתום שנת המס הקודמת, כשהוא מחולק ב־12.

{{ח:תת|(א)}} היו רווחי הנפט של מיזם נפט בשנת מס כלשהי נמוכים מאפס, יופחת סכומם מרווחי הנפט של המיזם בשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ובלבד שאם ניתן להפחית את הסכום האמור באחת השנים הבאות כאמור, לא תותר הפחתה בשנה שלאחריה.

{{ח:תת|(ב)}} הועבר סכום כאמור בסעיף קטן (א) משנה לשנה תיווסף לו ריבית ליבור בתוספת 3%; בסעיף זה, ”ריבית ליבור“ – ממוצע שנתי לשנת המס שבה הועבר הסכום, של ריבית סמן יומית דולרית להלוואות בין־בנקאיות לפרק זמן של שנה בין הבנקים בלונדון (London Inter-bank Offered Rate), המתפרסמת לידיעת הציבור באמצעות מפיץ המידע ”רויטרס“.

{{ח:תת|(א)}} ניתן רישיון בשטח של היתר מוקדם מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח הרישיון רכיבי המקדם שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח אותו היתר מוקדם בטרם ניתן הרישיון (בסעיף קטן זה – רכיבי ההיתר המוקדם) ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח של היתר מוקדם אחר; ניתנו כמה רישיונות בשטח היתר מוקדם אחד, רשאי המנהל, בהתייעצות עם הממונה, לקבוע את אופן ייחוס רכיבי ההיתר המוקדם לכל אחד ממיזמי הנפט שבשטחי הרישיונות כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} ניתנה חזקה בשטח רישיון מסוים, יובאו בחשבון במסגרת מקדם ההיטל של מיזם הנפט שבשטח החזקה רכיבי מקדם שהתקבלו או שהוצאו בשטח אותו רישיון בטרם ניתנה החזקה, ולא יובאו בחשבון רכיבים כאמור שהתקבלו או שהוצאו, לפי העניין, בשטח רישיון אחר.

{{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי להורות, בהתייעצות עם הממונה, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, או במסגרת החלטת מיסוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט, כי כמה מיזמי נפט ייחשבו לעניין {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה}} כמיזם נפט אחד, ובלבד שטרם הגיע מועד תחילת ההפקה המסחרית ושמתקיימים, בין השאר, כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} זכויות הנפט של מיזמי הנפט נמצאות בתחומי אותו שדה נפט;

{{ח:תתת|(2)}} זכויות הנפט של מיזמי הנפט הן בבעלות אותם גורמים ובאותם שיעורי החזקה;

{{ח:תתת|(3)}} מרבית המיתקנים שישמשו כל אחד ממיזמי הנפט הם משותפים;

{{ח:תתת|(4)}} המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי להורות, בהתייעצות עם הממונה, במסגרת קביעת שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)}}, או במסגרת החלטת מיסוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44}} שניתנה לבקשת בעל זכות נפט של מיזם נפט, כי מיזם נפט אחד ייחשב לעניין {{ח:פנימי|חלק א|חלק זה}} לכמה מיזמי נפט, בהתאם לחלוקת שדות הנפט שבשטח זכות הנפט של אותו מיזם או בהתאם לחלוקת השכבות הגאולוגיות שבהן מצויים סוגי נפט שונים באותו שטח, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים, בין השאר, כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט מצויים כמה שדות נפט, או קיימים כמה סוגי נפט בשכבות גאולוגיות נפרדות, הניתנים להפקה בכמויות מסחריות;

{{ח:תתת|(2)}} מרבית המיתקנים שישמשו כל אחד ממיזמי הנפט לאחר ההפרדה, הם נפרדים;

{{ח:תתת|(3)}} מכירת הנפט מכל שדה נפט או של כל סוג מסוגי הנפט, לפי העניין, מתבצעת בנפרד;

{{ח:תתת|(4)}} המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

{{ח:תת|(א)}} כל אחד מבעלי זכות נפט של מיזם נפט חייב בתשלום ההיטל בהתאם לחלקו היחסי בזכות הנפט.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם בעל זכות נפט של מיזם נפט תשלום המחושב, במישרין או בעקיפין, כשיעור מהנפט שהופק בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט, מהתקבולים של המיזם, כולם או חלקם, או מרווחי הנפט של המיזם (בסעיף קטן זה – התשלום הנגזר), יהיה חייב מקבל התשלום הנגזר בתשלום היטל בסכום השווה למכפלת התשלום הנגזר בשיעור ההיטל החל לגבי מיזם הנפט באותה שנת מס שבה התקבל התשלום ולא יותר מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר היה חייב בו אילולא הוראות פסקה זו (בסעיף קטן זה – סכום ההשתתפות); סכום ההשתתפות יופחת מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר חב בו; לעניין זה, ”תשלום“ – לרבות תשלום כאמור בפסקאות (1) עד (5) להגדרה ”תשלום“.

{{ח:תתת|(2)}} היה מקדם ההיטל של מיזם נפט, בשנת המס שקדמה לתשלום התשלום הנגזר, בגובה 1 או יותר, ינכה בעל זכות הנפט המשלם את התשלום הנגזר כאמור בפסקה (1), מהתשלום כאמור, לפני העברתו, סכום המהווה 50% ממנו, על חשבון ההיטל שמקבל התשלום חייב בו, ויעבירו לפקיד השומה בתוך שבעה ימים מיום הניכוי, בצירוף דוח כפי שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי להפחית את השיעור האמור בפסקה זו אם שוכנע כי שיעור ההיטל שיחול לגבי מיזם הנפט באותה שנת מס יהיה נמוך מ־50%.

{{ח:תתת|(3)}} היה שיעור ההיטל החל לגבי מיזם הנפט בשנת המס שבה התקבל התשלום הנגזר נמוך מ־50%, ואם קבע פקיד השומה שיעור אחר לפי הוראות פסקה (2) – נמוך מהשיעור שקבע, או שהסכום שנוכה לפי פסקה (2) היה גבוה מסכום ההיטל שמשלם התשלום הנגזר היה חייב בו, יוחזר עודף סכום ההשתתפות שנוכה למקבל התשלום לפי פסקה (2), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הניכוי ועד למועד ההשבה.

{{ח:תתת|(4)}} לא ניכה בעל זכות נפט סכום כאמור בפסקה (2), כולו או חלקו, ולא שילם מקבל התשלום הנגזר את סכום ההשתתפות שהוא חב בו לפי פסקה (1) עד המועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, לא יופחת סכום ההשתתפות לפי הוראות פסקה (1) מסכום ההיטל שבעל זכות הנפט ששילם את התשלום הנגזר חב בו.

{{ח:תתת|(5)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין ניכוי לפי סעיף קטן זה.

{{ח:תת|(ג)}} בחר בעל זכות נפט של מיזם נפט, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}}, לדווח בדולרים, ישולם ההיטל בשקלים חדשים לפי השער היציג של הדולר שקבע בנק ישראל, הידוע ביום האחרון של שנת המס שלגביה מחושב ההיטל.

{{ח:תת|(א)}} ההיטל ישולם עד תום 30 ימים שלאחר המועד להגשת דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.

{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין תשלום מקדמות על חשבון ההיטל.

{{ח:תת|(א)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל הודעת שומה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)(2)}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת פקיד השומה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת ההיטל הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיף 153 לפקודה}} – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל החלטת בית המשפט בערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 156|סעיפים 156}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 157|או 157 לפקודה}}, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 185|סעיף 185 לפקודה}} כאילו היה הנישום.

{{ח:תת|(א)}} בעל זכות נפט של מיזם נפט יגיש, לגבי כל שנת מס החל בשנת המס הראשונה שבתקופת החיפוש, דיווח לגבי רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח מקדם היטל) ודיווח לגבי רווחי הנפט של המיזם באותה שנה (בחוק זה – דוח רווחי נפט).

{{ח:תת|(ב)}} בעל זכות נפט של מיזם נפט יודיע לפקיד השומה, עד תום תקופת החיפוש, במסגרת דוח מקדם ההיטל שיגיש ולא יאוחר ממועד הגשת דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לגבי שנת המס שבה חל היום האחרון של תקופת החיפוש, אם ברצונו לדווח בשקלים חדשים או בדולרים; הודעה כאמור תחייב את בעל זכות הנפט לגבי כל דוחות מקדם ההיטל ודוחות רווחי נפט שעליו להגיש במסגרת מיזם הנפט; לא הודיע בעל זכות הנפט כאמור, יראוהו כמי שבחר לדווח בשקלים חדשים.

{{ח:תת|(ג)}} דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט יוגשו לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הם מוגשים, בטופס שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוחות, כולם או חלקם, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף זה דוחות משוערים על מקדם ההיטל ורווחי הנפט כאמור, שייערכו לפי מיטב אומדנו.

{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לקבוע כללים לעניין ניהול פנקסים וכללי המרה לגבי מי שבחר לדווח בדולרים.

{{ח:תת|(ה)}} ביקש בעל זכות של מיזם נפט לדווח בדולרים כאמור בסעיף (ב) במסגרת דוח מקדם היטל שאינו הדוח הראשון שהגיש, יקבע פקיד השומה הוראות לתיאום ולהמרה של הדוחות שהוגשו לפני המועד האמור.

{{ח:תת|(א)}} מסר בעל זכות נפט של מיזם נפט דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, יראו את הדוחות כשומה עצמית לעניין מקדם ההיטל של המיזם, רווחי הנפט של המיזם וההיטל החל לגביו.

{{ח:תת|(ב)}} בתוך 12 חודשים ממועד הגשת דוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} לאשר את השומה העצמית;

{{ח:תתת|(2)}} לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם הנפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוחות אינם נכונים.

{{ח:תת|(ג)}} לא הוגש דוח רווחי נפט לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי הנפט של מיזם הנפט באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולהטיל לגבי המיזם היטל בהתאם.

{{ח:תת|(ד)}} לא הוגש דוח מקדם היטל לגבי שנת מס כלשהי בתקופת החיפוש, בתקופת ההקמה או בתקופת ההרצה – יראו את השקעות החיפוש בתקופת החיפוש, את השקעות ההקמה בתקופת ההקמה או את השקעות ההקמה בתקופת ההרצה, לפי העניין, כאילו היו בסכום אפס באותה שנה; בסעיף קטן זה, ”השקעות ההקמה“ ו”השקעות החיפוש“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(2)}}.

{{ח:תת|(ה)}} לא הוגש דוח מקדם היטל לגבי שנת מס כלשהי מתום תקופת ההקמה, יראו את כל מקדמי ההיטל היחסיים לגבי אותה שנת מס, כאילו היו בגובה 2.3.

{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם נפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ב)(2) או (ג)}} ({{ח:פנימי|חלק א פרק ד|בפרק זה}} – הודעת שומה לפי מיטב השפיטה), רשאי בעל זכות הנפט של מיזם הנפט לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה; לעניין זה יראו כהשגה על שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(ג)}}, רק דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט, לפי העניין, שיוגש לגביה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שערך את שומת ההיטל לא ידון בהשגה עליה.

{{ח:תת|(ג)}} קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין מקדם ההיטל של מיזם הנפט, רווחי הנפט של המיזם וההיטל החל לגביו, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 151|סעיף 151 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ד)}} בתוך שישה חודשים ממועד קבלת הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעהצ צמנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל זכות הנפט של מיזם הנפט; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בכתב את רכיבי מקדם ההיטל של מיזם הנפט בשנת המס, את רווחי הנפט של המיזם באותה שנה או את ההיטל החל לגביו, לפי העניין, ורשאי הוא להגדיל את הרכיבים, הרווחים או ההיטל כאמור מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה.

{{ח:תת|(ה)}} לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה הקבועה בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

{{ח:תת|(ו)}} על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל זכות הנפט של מיזם הנפט לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} פקיד השומה רשאי, לצורך קביעת מקדם ההיטל של מיזם נפט או רווחי הנפט של מיזם נפט, בשנת מס, במסגרת הודעת שומה לפי מיטב השפיטה –

{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי סכום תשלום ששולם או סכום תקבול שהתקבל אינו משקף את מחיר השוק וכי סכום התקבול או התשלום כאמור, לפי העניין, יחושב בהתאם למחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי סכום התשלום או התקבול, לפי העניין, נקבע בתום לב ובלי שהושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים;

{{ח:תתת|(2)}} לקבוע כי תשלום שהיה צריך להיות משולם או תקבול שהיה צריך להתקבל, ולא שולם או התקבל, לפי העניין, יראו אותו כאילו שולם או התקבל לפי מחיר השוק, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי אי־התשלום או אי־התקבול, לפי העניין, היה בתום לב ולא הושפע, במישרין או בעקיפין, מקיום יחסים מיוחדים.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחסים מיוחדים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחיר השוק“ – מחיר שיש לצפות לו במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון.}}

{{ח:תת|(א)}} היתה זכות נפט של מיזם נפט בבעלות משותפת, יבקשו בעלי זכות הנפט מפקיד השומה, בתוך 30 ימים ממועד קבלת הזכות, להכיר באחד מהם כשותף המדווח לעניין {{ח:פנימי|חלק א פרק ד|פרק זה}}, ובלבד שהוא תושב ישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, ואולם רשאי פקיד השומה להכיר בבעל זכות נפט שאינו תושב ישראל כשותף מדווח, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:תת|(ב)}} לא הוגשה בקשה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי פקיד השומה להודיע לבעלי זכות הנפט על זהות השותף המדווח.

{{ח:תת|(ג)}} הכיר פקיד השומה בשותף מדווח על פי בקשה שהוגשה לו לפי סעיף קטן (א) או קבע שותף מדווח לפי סעיף קטן (ב), ייחשב השותף המדווח לעניין {{ח:פנימי|חלק א פרק ד|פרק זה}}, כבעל זכות הנפט היחיד של מיזם הנפט לצורך {{ח:פנימי|חלק א פרק ד|פרק זה}}, ויראו בדיווחיו של השותף המדווח, בהשגתו על השומה או בערעור שיגיש, לפי העניין, כאילו היו דיווחיו, השגתו או ערעורו של כל אחד מבעלי זכות הנפט של מיזם הנפט.

{{ח:תת|(1)}} מקדם ההיטל יחושב בעבור כל שותף בנפרד, וההיטל שיוטל על כל שותף לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}}, יחושב בהתאם למקדמי ההיטל היחסיים של אותו שותף;

{{ח:תת|(2)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, כל אחד מהשותפים יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, בשינויים הקבועים בפסקה (3), ויחולו לגבי כל שותף כאמור הוראות {{ח:פנימי|חלק א פרק ד|פרק ד׳}} החלות על בעל זכות נפט.

{{ח:תת|(3)}} דוח מקדם היטל ודוח רווחי היטל של כל אחד מהשותפים כאמור בפסקה (2) יכלול את חלקו בדוח מקדם ההיטל ודוח רווחי הנפט שהגיש השותף המדווח כאמור בפסקה (4) בהתאם לחלקו היחסי בזכות הנפט, בתוספת התקבולים מהמכירה בנפרד והתשלומים שנדרש היה לשלמם במישרין לצורך המכירה בנפרד (בסעיף זה – תשלומי המכירה בנפרד);

{{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2) –

{{ח:תתת|(א)}} השותף המדווח יגיש דוח מקדם היטל ודוח רווחי נפט; דוחות כאמור לא יכללו את התקבולים של כל אחד מהשותפים מהמכירה בנפרד ואת תשלומי המכירה בנפרד;

{{ח:תתת|(ב)}} השותף המפעיל יצרף לדוחות האמורים בפסקת משנה (א) דיווח בנוגע לכמויות הנפט שיוחסו לכל אחד מהשותפים לצורך המכירה הנפרדת;

{{ח:תתת|(ג)}} הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ב)}} תוגש רק על ידי השותף המדווח ותחייב את כל אחד מהשותפים;

{{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, כל אחד מבעלי זכות הנפט של מיזם הנפט יהיה חייב בתשלום בהתאם לשומת רווחי הנפט כפי שנקבעה לו.

{{ח:תת|(א)}} על שותפות נפט יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, בשינויים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 63|סעיף 63(א)(1) לפקודה}} יחושב חלקו של כל שותף בשנת המס מההכנסה החייבת של שותפות הנפט או מהפסדיה, שעליהם דווח לפי הוראות פסקה (2);

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 63|סעיף 63(א)(2) ו־(3) לפקודה}}, השותף הכללי יהיה חייב בהגשת דוח על הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, בהתאם להוראות שקבע המנהל, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת דוח מאושר בידי רואה חשבון ומתואם בידיו לצורכי מס; יראו דוח לפי פסקה זו כדוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} בשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(3)}} הוגש דוח כאמור בפסקה (2) יחולו, לעניין קביעת הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ט|חלק ט׳ לפקודה}}, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(4)}} לא הוגש דוח כאמור בפסקה (2) רשאי פקיד השומה לקבוע לפי מיטב שפיטתו את סכום הכנסתה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#חלק ט|חלק ט׳ לפקודה}}, בכפוף לאמור בפסקה (5) ובשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(5)}} השותף הכללי, והוא בלבד, רשאי להשיג או לערער על שומת ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, שקבע פקיד השומה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 150|סעיפים 150}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|153}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 157|ו־157 לפקודה}}; השותפים האחרים רשאים להשיג או לערער על השפעת השומה האמורה על הכנסתם, אך לא על השומה עצמה;

{{ח:תתת|(6)}} השותף הכללי ישלם בעת הגשת הדוח לפי הוראות פסקה (2) את המס הנובע ממנו, על חשבון המס שחייבים בו השותפים בשותפות הנפט בשנת המס שלגביה הוגש הדוח, לפי שיעור חלקם של השותפים שהם חבר בני אדם, בשותפות הנפט, ושיעור חלקם של השותפים שהם יחידים, באותה שותפות, בתום שנת המס שלגביה הוגש הדוח, ובלבד שלעניין זה יראו את הכנסתם החייבת של היחידים מהשותפות כאילו חל עליה שיעור המס המרבי לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|סעיף 121 לפקודה}}, למעט אם הוכח לפקיד השומה כי שיעור המס החל על אותו יחיד נמוך מהשיעור האמור; לעניין פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 187|סעיף 187(א) לפקודה}}, בשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(7}} {{ח:תתתת)|(א)}} פקיד השומה ימסור לשותף הכללי את הודעות השומה על ההכנסה החייבת של שותפות הנפט או הפסדיה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}};

{{ח:תתתת|(ב)}} נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 149|סעיף 149 לפקודה}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת המס הנובעת ממנה, ואם הגיש השגה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 150|סעיף 150 לפקודה}} – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת;

{{ח:תתתת|(ג)}} נמסרה לשותף הכללי הודעת שומה מתוקנת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 152|סעיף 152(א) לפקודה}}, או צו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 152|סעיף 152(ב) לפקודה}}, חייב הוא בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה או הצו לשלם את יתרת המס הנובעת מהם, ואם הגיש ערעור לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיף 153 לפקודה}} – את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת;

{{ח:תתתת|(ד)}} נמסרה לשותף הכללי החלטת בית המשפט בערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 156|סעיפים 156}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 157|או 157 לפקודה}}, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 185|סעיף 185 לפקודה}} כאילו היה הנישום;

{{ח:תתת|(8}} {{ח:תתתת)|(א)}} פקיד השומה רשאי לקבוע מקדמות על חשבון המס שהשותפים בשותפות נפט יהיו חייבים בו באותה שנת מס; שיעור המקדמות יהיה בשיעור מס החברות הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|בסעיף 126 לפקודה}}; מקדמות כאמור ישולמו על ידי השותף הכללי; מקדמות לפי פסקת משנה זו יראו אותן כמקדמות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 175|סעיף 175 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תתתת|(ב)}} שולם מס לפי הוראות פסקת משנה (א) יתר על סכום המס הנובע מהדוח לפי פסקה (6), תוחזר היתרה לשותף הכללי, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|סעיף 159א לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} בסעיף זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שותפות נפט“ – שותפות כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט)|בתקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), תשמ״ט–1988}};}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שותף כללי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.}}

{{ח:תתת|(2)}} לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:תת|(א)}} לשם בירור ההכנסה החייבת של בעל זכות נפט של מיזם נפט, על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}, בכל שנת מס החל בשנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית, יוכר לבעל זכות הנפט ניכוי בשיעור כאמור בסעיף קטן (ב), לפי בחירתו מראש כאמור בסעיף קטן (ג), מהמחיר המקורי של נכס בר ניכוי שבבעלותו, ובלבד שסך הניכוי שיותר בשל כל נכס כאמור לא יעלה על המחיר המקורי שלו.

{{ח:תת|(ב)}} שיעור הניכוי יהיה אחד מאלה לפי בחירת בעל זכות הנפט:

{{ח:תתת|(1)}} שיעור קבוע שלא יעלה על 10% (בסעיף זה – ניכוי בשיעור קבוע);

{{ח:תתת|(2)}} שיעור משתנה, כך שבכל שנת מס גובה הניכוי הכולל בעד כל נכס בר ניכוי שלגביו נבחר ניכוי בשיעור לפי פסקה זו, יהיה בגובה ההכנסה החייבת של בעל זכות הנפט לפני הניכויים לפי פסקה זו ואחרי הניכויים לפי פסקה (1), ובלבד שהניכוי לפי פסקה זו המיוחס לכל נכס בר ניכוי לא יעלה על 10% ממחירו המקורי; המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין ייחוס הניכוי כאמור לכל נכס בר ניכוי.

{{ח:תת|(ג)}} בעל זכות נפט של מיזם הנפט יודיע למנהל, בטופס שקבע המנהל, על סוג הניכוי כאמור בסעיף קטן (ב) שהוא בוחר בו לגבי כל נכס בר ניכוי, ואם בחר בניכוי בשיעור קבוע – על שיעור הניכוי, והכל במועד כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} לגבי נכס בר ניכוי שנרכש עד תום שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית – עם הגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי שנת המס שבה חל המועד האמור;

{{ח:תתת|(2)}} לגבי נכס בר ניכוי שנרכש בשנת מס כלשהי אחרי שנת המס שבה חל מועד תחילת ההפקה המסחרית – עם הגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי אותה שנת מס.

{{ח:תת|(ד)}} הודיע בעל זכות נפט של מיזם נפט על בחירתו כאמור בסעיף קטן (ג), לא יוכל לחזור ממנה.

{{ח:תת|(ה)}} היה בעל זכות נפט של מיזם נפט, שותפות נפט כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ב)}}, יודיע השותף הכללי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 19|באותו סעיף}} על בחירת השותפות כאמור בסעיף קטן (ג), ובחירתו תחייב את כל השותפים; לעניין זה, בפסקה (2) של סעיף קטן (ב), במקום ”ההכנסה החייבת של בעל זכות הנפט“ יקראו ”ההכנסה החייבת של שותפות הנפט שעליה דווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(א)(2)}}“.

{{ח:תת|(ו)}} ניכוי לפי סעיף זה יבוא במקום פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיף 21 לפקודה}} ובעל זכות נפט של מיזם נפט לא יהיה זכאי לפחת על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}; ההוראות לעניין פחת לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}} יחולו על ניכוי כאמור כאילו היה פחת, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ז}} {{ח:תתת)|(1)}} בסעיף זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכס בר ניכוי“ – מכונה או ציוד שבבעלותו של בעל זכות נפט של מיזם נפט, המשמשים לצורכי ייצור הכנסתו מהפקת נפט בשטח זכות הנפט של מיזם הנפט וכן הוצאות חיפוש ופיתוח, והכל בלבד שלא נחשבו כהוצאה המותרת בניכוי לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכות נפט)|תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסת בעלי זכות נפט), התשט״ז–1956}};}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוצאות חיפוש ופיתוח“ – כל ההוצאות שהוצאו בחיפוש ובפיתוח נכס נפט, כולו או מקצתו, לרבות הוצאות לבדיקות ולניסויים גאולוגיים, גאופיסיים, גאוכימיים וכיוצא באלה, למעט מקרקעין;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכס נפט“ – מצבר נפט נפרד, המצוי מתחת לשטח שעליו ניתנה זכות נפט, והשטח שעל פני הקרקע הדרוש להפקת הנפט, ובלבד שבעל זכות נפט רשאי לבחור שמספר מצברי נפט נפרדים יחושבו כנכס נפט אחד, אם הם מצויים מתחת לשטח שעליו ניתנה אותה זכות נפט, או שעליו ניתנו זכויות נפט אחדות רצופות, או שאינן רצופות אך מופעלות כיחידה אחת.}}

{{ח:תתת|(2)}} לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודה}}, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל זכות לניצול משאב טבע“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} בעל זכות כרייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}};

{{ח:תתת|(2)}} בעל זיכיון, זיכיון משנה או חכירת משנה לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח|חוק זיכיון ים המלח}}, ואולם אם ניתנו זיכיון משנה או חכירת משנה כאמור, יראו את בעל זיכיון המשנה או חוכר המשנה בלבד כבעל הזכות לניצול משאב הטבע;

{{ח:תתת|(3)}} בעל זכות לניצול משאב טבע שאינו מנוי בפסקאות (1) או (2), לפי כל דין או הסכם;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דולר“, ”נפט“, ”הוועדה“, ”יחסים מיוחדים“, ””המנהל“, ”פקיד שומה“ ו”שנת מס““, ”הפקודה“ ו”השר“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”היטל רווחי יתר“ – היטל על רווחי יתר, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפקה“, של משאב טבע – כל פעולה הנעשית לשם הפקת משאב טבע משלב הפקת המחצב הגולמי שממנו מעובד משאב הטבע עד להשלמת עיבודו של משאב הטבע;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק זיכיון ים המלח“ – {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח|חוק זיכיון ים המלח, התשכ״א–1961}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כללי החשבונאות המקובלים“ – כמפורט להלן, לפי העניין:}}

{{ח:תתת|(1)}} לעניין תאגיד מדווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} – כללי החשבונאות החלים עליו בהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36|ו־36 לחוק ניירות ערך}} (בהגדרה זו – תקנות הדיווח);

{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברה מוחזקת בידי תאגיד מדווח, כמשמעותה בתקנות הדיווח – כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (1);

{{ח:תתת|(3)}} לעניין תאגיד שניירות הערך שלו רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל, שהוראות פסקאות (1) ו־(2) אינן חלות עליו, והוא חייב, לפי כללי אותה בורסה, בדיווח בהתאם לתקני דיווח כספי בין־לאומיים או בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית, כמשמעותם בתקנות הדיווח (בהגדרה זו – תאגיד מדווח בבורסה בחו״ל) – תקני הדיווח או כללי החשבונאות כאמור, החלים עליו;

{{ח:תתת|(4)}} לעניין תאגיד שדוחותיו מאוחדים עם דוחות תאגיד מדווח בבורסה בחו״ל או שנתוניו הכספיים כלולים בדוח של תאגיד מדווח כאמור, והוראות פסקאות (1) ו־(2) אינן חלות עליו – תקני הדיווח או כללי החשבונאות החלים על התאגיד המדווח, כאמור בפסקה (3);

{{ח:תתת|(5)}} לעניין בעל זכות לניצול משאב טבע שפסקאות (1) עד (4) אינן חלות עליו – תקני חשבונאות שקבע המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחצב“ – מחצבים כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|בפקודת המכרות}} או מחצב {{ח:חיצוני|חוק זיכיון ים המלח|שחוק זיכיון ים המלח}} חל לגביו, למעט נפט שאינו מופק מפצלי שמן;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחצב גולמי“ – כל מחצב עד להפיכתו למשאב טבע;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משאב טבע“ – מחצב שהוא המוצר הסחיר הראשון, המפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים בלתי מוחשיים“ – נכסים בלתי מוחשיים המנויים בפסקאות (1) עד (3) להלן:}}

{{ח:תתת|(1)}} תוכנות מחשב;

{{ח:תתת|(2)}} ידע וטכנולוגיה;

{{ח:תתת|(3)}} נכסים בלתי מוחשיים הנובעים מפיתוח;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”העלות המופחתת של הרכוש הקבוע“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20ה|בסעיף 20ה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רווחי יתר“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20ג|בסעיף 20ג}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רווח תפעולי מתואם“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכוש קבוע“ – רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים המשמשים לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע.}}

{{ח:תת|(א)}} בעל זכות לניצול משאב טבע חייב בתשלום היטל על רווחי יתר ממכירה של משאב הטבע, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}}.

{{ח:תת|(ב)}} ההיטל יהיה בשיעור מרווחי היתר כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} על רווחי היתר עד לסכום השווה ל־6% מהעלות המופחתת של הרכוש הקבוע – 25%;

{{ח:תתת|(2)}} על רווחי היתר העולים על הסכום האמור בפסקה (1) – 42%.

{{ח:תת|(ג)}} היטל רווחי יתר יחושב בעד כל זכות לניצול משאב טבע, בנפרד, ואם היתה הזכות לניצול כמה משאבי טבע – בעד כל משאב טבע בנפרד.

{{ח:תת|(א)}} הרווח התפעולי המתואם יחושב, לגבי כל שנת מס, בתום אותה שנה, כרווח התפעולי באותה שנת מס ממכירת משאב הטבע, בניכוי הוצאות הפחת באותה שנה ובניכוי 5% מההון החוזר הממוצע בשנה האמורה.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רווח תפעולי“ – מחזור המכירות של משאב הטבע בהפחתת כל ההוצאות להפקה ולמכירה של משאב הטבע, המפורטות להלן, למעט פחת והפחתות ולמעט הוצאות בשל הפחתה הנובעת מירידת ערך הרכוש הקבוע שאינה הפחתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ה|בסעיף 20ה(ב)}}:}}

{{ח:תתתת|(1)}} עלות המכר, לרבות תמלוגים, ושכר;

{{ח:תתתת|(2)}} עלויות הובלה ושיווק;

{{ח:תתתת|(3)}} הוצאות מכירה והוצאות הנהלה וכלליות;

{{ח:תתתת|(4)}} הוצאות מחקר ופיתוח בניכוי מענקים שניתנו בקשר אליהן;

{{ח:תתתת|(5)}} הוצאות לפירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, בשנת המס שבה שולמו בפועל, למעט אם שולמו אגב מכירת הרכוש הקבוע האמור (להלן – הוצאות פירוק ופינוי), ויחולו לעניין זה הוראות סעיף קטן (ג);

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוצאות פחת“ – הוצאות הפחת וההפחתה בשל הרכוש הקבוע המחושבות על בסיס עלות הרכוש הקבוע כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 20ה|בסעיף 20ה(א)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הון חוזר“ – סך הנכסים השוטפים שיש לכלול בסעיפי ”מלאי“, ”לקוחות“ ו”חייבים ויתרות חובה“, המתייחסים לפעילות הפקה או מכירה של משאב הטבע, בניכוי סך ההתחייבויות השוטפות שיש לכלול בסעיפי ”ספקים“, ”נותני שירותים“ ו”זכאים ויתרות זכות“, המתייחסים לפעילות כאמור;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הון חוזר ממוצע“ – סכום השווה להון החוזר בשנת המס בתוספת ההון החוזר בשנת המס שקדמה לה, כשהוא מחולק לשניים.}}

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הוצאו הוצאות הפירוק והפינוי כאמור בסעיף (ב)(5) בשנת המס האחרונה שבה היו לבעל הזכות לניצו למשאב הטבע הכנסות הנובעות מזכות אחת להפקת משאב טבע, ואם אוחדו זיכיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20ט|סעיף 20ט}}, הכנסות מהזיכיונות שאוחדו, בשל סיומם של זכות הכרייה, הזיכיון או זיכיון המשנה, או בשל סיום עתודות ההפקה של המשאב, והיה לבעל הזכות לניצול משאב הטבע רווח יתר שלילי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20ח|בסעיף 20ח}} ממשאב הטבע באותה שנת מס,יופחת רווחה יתר השלילי עד לגובה הוצאות הפירוק והפינוי (בסעיף קטן זה – הפרש לקיזוז) מהרווח התפעולי המתואם ממכירת אותו משאב טבע בשנות המס הקודמות עד לאיפוס רווחי היתר באותן שנות מס, ויראו את השומות לשנים האמורות כמתוקנות בהתאם לכך, ואולם לא תחול בשל כך חובת תשלום ריבית והפרשי הצמדה על פי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 159א|סעיף 159א לפקודה}}.

{{ח:תתת|(2)}} היה ניתן להפחית את ההפרש לקיזוז בשנה המאוחרת יותר – לא תותר הפחתה בשנה שקדמה לה.

{{ח:תת|(א)}} העלות המופחתת של הרכוש הקבוע תחושב, בכל שנת מס, בסוף אותה שנה, כעלות הרכוש הקבוע שהחל לשמש לפעילות של מכירה או הפקה של משאב הטבע במהלך שנת המס, בתוספת עלות הרכוש הקבוע בשנת המס הקודמת ובניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד(ב)}}, שנצברו בשל אותו רכוש עד תום שנת המס; לעניין זה, ”עלות הרכוש הקבוע“ – למעט אומדן עלויות פירוק ופינוי הרכוש הקבוע ושיקום האתר שבו הוא ממוקם, ובניכוי מענקים המתייחסים לרכוש הקבוע.

{{ח:תת|(ב)}} כלל הרכוש הקבוע נכסים בלתי מוחשיים בעלי אורך חיים בלתי מוגדר, תחושב העלות המופחתת שלהם כאמור בסעיף קטן (א), ובניכוי הפסדים מירידת ערך שנצברו בשלהם.

{{ח:תת|(ג)}} שימש רכוש קבוע לפעילות של הפקה או מכירה של משאב הטבע בחלק משנת המס, תובא בחשבון, לצורך חישוב העלות המופחתת של הרכוש הקבוע, רק העלות המופחתת היחסית של אותו רכוש; לעניין זה, ”העלות המופחתת היחסית“, של רכוש קבוע – עלות הרכוש הקבוע האמור, בניכוי הוצאות הפחת, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 20ד|בסעיף 20ד(ב)}}, שנצברו בשלו עד תום שנת המס, כשהתוצאה מוכפלת בחלק היחסי משנת המס שבמהלכו שימש הרכוש הקבוע האמור להפקה או למכירה של משאב הטבע.

{{ח:תת|(א)}} עשה בעל זכות לניצול משאב טבע שימוש ברכוש קבוע או בנכסים שוטפים כאמור בהגדרה ”הון חוזר“ {{ח:פנימי|סעיף 20ד|שבסעיף 20ד(ב)}}, להפקה או למכירה של משאב הטבע וכן לפעילות נוספת (בסעיף קטן זה – פעילויות משותפות), או היו לו הוצאות בשל פעילויות משותפות או התחייבויות שוטפות הנובעות מפעילויות כאמור, ייוחסו הנכסים, ההוצאות או ההתחייבויות האמורות להפקה או למכירה של משאב הטבע לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאב הטבע בשנת המס לבין מחזור ההכנסות של בעל הזכות לניצול משאב הטבע באותה שנה מהפעילויות המשותפות (בסעיף זה – מחזור ההוצאות המשותפות), ויחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג).

{{ח:תת|(ב)}} כללה הפעילות הנוספת כאמור בסעיף קטן (א) פעילות להפקה ומכירה של משאב טבע נוסף (בסעיף זה – המשאב הנוסף), יחושב מחזור ההכנסות המשותפות לגבי המשאב הנוסף בהתאם למחזור המכירות הכולל בחישוב הרווח התפעולי המתואם של המשאב הנוסף.

{{ח:תת|(ג)}} כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב הטבע או של משאב הטבע הנוסף מכירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כ|סעיף 20כ(ב)(2)}}, יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שימש רכוש קבוע להפקה או למכירה של משאבי טבע בידי כמה בעלי זכות לניצול משאב טבע, שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים, ייוחס הרכוש הקבוע להפקה או למכירה של כל משאב טבע, לצורך חישוב רווחי היתר, בהתאם ליחס שבין מחזור המכירות הכלול בחישוב הרווח התפעולי המתואם של כל אחד ממשאבי הטבע בשנת המס לבין סך כל מחזורי המכירות הכלולים בחישוב הרווח התפעולי המתואם של משאבי הטבע יחד באותה שנה; כלל חישוב הרווח התפעולי של משאב טבע מכירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כ|סעיף 20כ(ב)(2)}}, יחושבו ההכנסות מאותן מכירות לפי מחירן בפועל, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), יראו רכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג וכן להפקה או למכירה של כלוריד המגנזיום, כרכוש קבוע ששימש להפקה או למכירה של כלוריד האשלג, בלבד.

{{ח:תת|(1)}} מרבית הרכוש הקבוע המשמש להפקה של משאב הטבע ומרבית העובדים העוסקים בהפקת משאב הטבע משותפים לכל הזכויות;

{{ח:תת|(2)}} המנהל שוכנע כי הטעם העיקרי להגשת הבקשה אינו הימנעות מתשלום ההיטל או הפחתת היטל בלתי נאותה.

{{ח:תת|(א)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו(ב)(2)}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה, ואם הוגשה השגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיף 20טז}} – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

{{ח:תת|(ב)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת פקיד השומה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיף 20טז(ד)}}, חייב הוא, בתוך 15 ימים מיום מסירת ההודעה, לשלם את יתרת היטל רווחי היתר הנובעת ממנה, ואם הוגש ערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיף 20טז(ו)}} – את יתרת ההיטל שאינה שנויה במחלוקת.

{{ח:תת|(ג)}} נמסרה לחייב בתשלום היטל רווחי יתר החלטת בית המשפט בערעור לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 156|סעיפים 156}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 157|או 157 לפקודה}}, יחולו לגביו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 185|סעיף 185 לפקודה}} כאילו היה הנישום.

{{ח:תת|(א)}} בעל זכות לניצול משאב טבע יגיש לפקיד השומה, לגבי כל שנת מס, דיווח לגבי רווחי היתר ממכירת משאב הטבע בשנת המס שלגביה מוגש הדיווח (בחוק זה – דוח רווחי יתר); דוח רווחי יתר יפרט את כל הרכיבים לחישוב רווחי היתר כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|בפרק ב׳}}, ויאושר בידי רואה חשבון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – רואה חשבון).

{{ח:תת|(ב)}} לדוח רווחי יתר יצרף בעל הזכות לניצול משאב טבע דוח המשמש בסיס להכנת דוח רווחי היתר, המפרט את נתוניו הכספיים והכולל דוח על המצב הכספי, דוח על רווח או הפסד, דוח על שינויים בהון העצמי, דוח על תזרימי מזומנים וכן ביאורים; דוח כאמור יהיה דוח כספי נפרד (סולו) הערוך לפי כללי החשבונאות המקובלים ומבוקר בידי רואה חשבון.

{{ח:תת|(ג)}} היה הדוח הכספי הנפרד כאמור בסעיף קטן (ב) מוצג במטבע חוץ בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים, יוצג דוח רווחי היתר באותו מטבע, ואולם הסך המתקבל במטבע חוץ של רווחי היתר, יתורגם לשקלים חדשים לפי השער היציג של אותו מטבע ביום האחרון של שנת המס.

{{ח:תת|(ד)}} דוח רווחי יתר יוגש לפקיד השומה בתוך 120 ימים מתום שנת המס שלגביה הוא מוגש, בטופס שקבע המנהל; פקיד השומה רשאי, אם הוכח להנחת דעתו שקיימת סיבה מספקת לכך, לדחות את הגשת הדוח, למועד שיקבע, ובלבד שמי שקיבל דחייה כאמור יגיש במועד הקבוע בסעיף קטן זה דוח משוער על רווחי היתר, שייערך לפי מיטב אומדנו.

{{ח:תת|(ה)}} לא צירף בעל זכות לניצול משאב טבע את הדוח הכספי הנפרד כאמור בסעיף קטן (ב) לדוח רווחי היתר, יראו אותו כמי שלא הגיש את דוח רווחי היתר.

{{ח:תת|(א)}} מסר בעל זכות לניצול משאב טבע דוח רווחי יתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יד|סעיף 20יד}}, יראו את הדוח כשומה עצמית לעניין רווחי היתר; פקיד השומה ישלח לבעל הזכות הודעה בדבר סכום ההיטל שהוא חייב בו על פי השומה העצמית.

{{ח:תת|(ב)}} בתוך התקופה הקבועה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א)(2) לפקודה}} מתום שנת המס שבה נמסר לו דוח רווחי יתר, רשאי פקיד השומה לעשות אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} לאשר את השומה העצמית;

{{ח:תתת|(2)}} לקבוע לפי מיטב שפיטתו את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס ואת היטל רווחי היתר החל לגביו, אם יש לו טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון; שומה לפי פסקה זו יכול שתיעשה בהתאם להסכם שנערך עם בעל הזכות.

{{ח:תת|(ג)}} לא הוגש דוח רווחי יתר לגבי שנת מס כלשהי, רשאי פקיד השומה לקבוע את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע באותה שנה לפי מיטב שפיטתו ולקבוע את היטל רווחי היתר החל לגביו, בהתאם.

{{ח:תת|(א)}} קבע פקיד שומה, לפי מיטב שפיטתו, את רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע בשנת המס או את היטל רווחי היתר החל לגביו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו(ב)(2) או (ג)}} ({{ח:פנימי|חלק ב פרק ד|בפרק זה}} – הודעת שומה לפי מיטב השפיטה), רשאי בעל הזכות לבקש מפקיד השומה, בהודעת השגה מנומקת בכתב, לחזור ולשנות את השומה, בתוך 30 ימים מיום המצאת הודעת השומה לפי מיטב השפיטה; לעניין זה יראו כהשגה על שומה לפי מיטב השפיטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו(ג)}}, רק דוח רווחי יתר שיוגש לגביה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שערך את שומת היטל רווחי היתר לא ידון בהשגה עליה.

{{ח:תת|(ג)}} קיבל פקיד השומה הודעת השגה לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי הוא לדרוש מהמשיג למסור לו את כל הפרטים הנראים לו דרושים לעניין רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב טבע והיטל רווחי יתר החל לגביו, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 151|סעיף 151 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ד)}} בתוך התקופה האמורה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 152|בסעיף 152(ג) לפקודה}} יחליט פקיד השומה על קבלת ההשגה או על דחייתה, כולה או חלקה, בהודעה מנומקת, ורשאי הוא לערוך הסכם לעניין זה עם בעל הזכות לניצול משאב הטבע; דחה פקיד השומה את ההשגה, כולה או חלקה, יקבע בצו שבכתב את רווחי היתר של בעל הזכות לניצול משאב הטבע בשנת המס, או את היטל רווחי היתר החל לגביו, ורשאי הוא להגדיל את הרכיבים, הרווחים או ההיטל מעבר לסכומים שקבע בהודעת השומה לפי מיטב השפיטה.

{{ח:תת|(ה)}} לא השתמש פקיד השומה בסמכויותיו לפי סעיף זה בתוך התקופה כאמור בסעיף קטן (ד), יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

{{ח:תת|(ו)}} על החלטת פקיד השומה בהשגה לפי הוראות סעיף קטן (ד), רשאי בעל זכות לניצול משאב טבע לערער, ויחולו לעניין ערעור כאמור הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} לא תיעשה שומה לפי מיטב השפיטה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20טו|סעיף 20טו}} ולא יינתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 20טז|סעיף 20טז(ד)}}, בלי שניתנה לבעל זכות לניצול משאב טבע הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיו.

{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על שומה או בצו כאמור בסעיף קטן (א), יפרט פקיד השומה, נוסף על הנימוקים לאי־קבלת הדוח או ההשגה, גם את הדרך שלפיה נעשתה השומה.

{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחול אם בעל הזכות לניצול משאב טבע לא הגיש דוח רווחי יתר.

{{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|חלק ב|חלק זה}} יראו גם את הפעולות האלה כמכירה של משאב הטבע:

{{ח:תתת|(1)}} העברת משאב הטבע למיתקן לצורך שימוש בו לאחר השלמת הפקת המשאב;

{{ח:תתת|(2)}} מכירת מחצב גולמי המשמש להפקת משאב הטבע לפני השלמת הפקת משאב הטבע.

{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הרווח התפעולי המתואם מפעולה המנויה בסעיף קטן (א), יובאו בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות, הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין העברה כאמור בסעיף קטן (א)(1) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע היה נמכר במועד ההעברה בהתאם לתנאי השוק;

{{ח:תתת|(2)}} לעניין מכירת מחצב גולמי כאמור בסעיף קטן (א)(2) – הסכום שהיה מתקבל אם משאב הטבע המופק מאותו מחצב גולמי היה נמכר לאחר השלמת הפקתו, במועד מכירת המחצב הגולמי, בניכוי הוצאות רעיוניות שהיו נדרשות לשם השלמת ההפקה של משאב הטבע מאותו מחצב גולמי, והכול בהתאם לתנאי השוק; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב ההוצאות הרעיוניות לפי פסקה זו.

{{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב הסכומים לפי סעיף קטן (ב) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, גם אם אין בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים.

{{ח:תת|(א)}} בעסקאות בין צדדים שמתקיימים ביניהם יחסים מיוחדים יחולו, לעניין קביעת רווחי יתר של בעל זכות לניצול משאב טבע ולעניין חישוב כל רכיב בהם כאמור {{ח:פנימי|חלק ב פרק ב|בפרק ב׳}} והיטל רווחי היתר, ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 85א|סעיף 85א לפקודה}}, בשינויים המחויבים, והכול בין שהן עסקאות בין־לאומיות ובין שאינן עסקאות כאמור, ובין שהן עסקאות למכירת משאב טבע ובין שהן עסקאות אחרות המשפיעות על רכיב מרכיבי רווחי היתר.

{{ח:תת|(ב)}} מכר בעל זכות לניצול משאב טבע רכוש קבוע לבעל זכות אחר והתקיימו ביניהם יחסים מיוחדים, תחושב עלות הרכוש הקבוע האמור בידי בעל הזכות הרוכש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20ה|בסעיף 20ה}}, לצורך חישוב רווחי היתר שלו והיטל רווחי היתר, לפי המחיר שבו רכש את הרכוש הקבוע כאמור או לפי העלות המופחתת של הרכוש הקבוע ביום המכירה בידי בעל הזכות המוכר, לפי הנמוך.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחידת ברום“ – טון ברום או יחידה אחרת שקבע המנהל;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוצרי המשך“ – מוצרים שהברום הוא מרכיב בהם;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פעילות המשך“ – פעילות שבמסגרתה נעשה שימוש בברום לייצור מוצרי המשך.}}

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20כ|בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20כא|ו־20כא}}, במכירת משאב טבע מסוג ברום לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג ברום, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב הברום שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} המחיר ליחידת ברום שנקבע בעסקה;

{{ח:תתת|(2)}} המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום, בישראל או מחוץ לישראל, לפי העניין, שיחושב בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) ולפי כללי החשבונאות המקובלים.

{{ח:תת|(ג)}} המחיר הנורמטיבי המשוקלל של יחידת ברום יחושב כממוצע המשוקלל של המחיר הנורמטיבי של כל יחידות הברום שנמכרו לשם פעילות המשך בכל שנת מס; לעניין זה, ”המחיר הנורמטיבי“, של יחידת ברום – מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו:

{{ח:תתת|(1)}} הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ {{ח:פנימי|סעיף 20ד|שבסעיף 20ד(ב)}}, לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת ברום;

{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך.

{{ח:תת|(ד)}} המחיר הנורמטיבי המשוקלל יחושב בנפרד, לפי הוראות סעיף קטן (ג), לעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך בישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל בישראל) ולעניין יחידות הברום הנמכרות לשם פעילות המשך מחוץ לישראל (בסעיף זה – מחיר נורמטיבי משוקלל מחוץ לישראל).

{{ח:תת|(ה)}} המחיר הנורמטיבי של יחידת ברום יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים בפסקאות (1) ו־(2) שבסעיף קטן (ג), כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הברום ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחידת פוספט“ – טון סלע פוספט;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוצרי המשך“ – מוצרים שסלע פוספט הוא מרכיב בהם;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פעילות המשך“ – פעילות בישראל שבמסגרתה נעשה שימוש בסלע פוספט לייצור מוצרי המשך.}}

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20כ|בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20כא|ו־20כא}}, במכירת משאב טבע מסוג סלע פוספט לשם פעילות המשך, בעסקה שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים, או בייצור מוצרי המשך על ידי בעל הזכות לניצול משאב הטבע מסוג סלע פוספט, יובא בחשבון, לצורך חישוב מחזור המכירות של משאב סלע הפוספט שנמכר לשם פעילות ההמשך וקביעת רווחי היתר, בכל שנת מס, המחיר הגבוה מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} המחיר ליחידת פוספט שנקבע בעסקה;

{{ח:תתת|(2)}} המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט שיחושב בהתאם להוראות סעיף קטן (ג) ולפי כללי החשבונאות המקובלים;

{{ח:תתת|(3)}} עלויות ההפקה והתפעול המיוחסות ליחידת פוספט.

{{ח:תת|(ג)}} המחיר הנורמטיבי של יחידת פוספט יהיה מחזור המכירות של מוצרי המשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך, בניכוי ההוצאות והסכום המפורטים להלן, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במספר יחידות הפוספט ששימשו לייצור מוצרי ההמשך שנמכרו:

{{ח:תתת|(1)}} הוצאות המיוחסות לפעילות ההמשך כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ {{ח:פנימי|סעיף 20ד|שבסעיף 20ד(ב)}}, לרבות פחת, לשם מכירת מוצרי המשך, למעט עלות רכישת סלע הפוספט;

{{ח:תתת|(2)}} סכום השווה ל־12% ממחזור המכירות של מוצרי ההמשך המיוצרים במסגרת פעילות ההמשך.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20כ|בסעיפים 20כ(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 20כא|ו־20כא}}, מכר בעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד האשלג (בסעיף זה – בעל זכות לאשלג) קרנליט לבעל זכות לניצול משאב טבע מסוג כלוריד המגנזיום (בסעיף זה – בעל זכות למגנזיום), ורכש ממנו חזרה תוצר לוואי מסוג סילבניט למטרת הפיכתו לכלוריד האשלג, ומתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים, יחולו לעניין העסקאות האמורות הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל הזכות לאשלג – יראו, לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, את הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב) כהוצאות להפקה ולמכירה של משאב טבע כאמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”רווח תפעולי“ {{ח:פנימי|סעיף 20ד|שבסעיף 20ד}};

{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל הזכות למגנזיום – יופחת מעלות המכר כאמור בהגדרה ”רווח תפעולי“ {{ח:פנימי|סעיף 20ד|שבסעיף 20ד(ב)}}, לצורך חישוב הרווח התפעולי המתואם של בעל הזכות, הערך המוסף המחושב לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ב)}} הערך המוסף לשנת 2017 יהיה 100 דולר לטון כלוריד האשלג שמקורו מסילבניט שהוא תוצר לוואי מהפקת כלוריד המגנזיום; הסכום האמור יתואם ב־1 בינואר בכל שנה החל בשנת 2018 לפי השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:תת|(1)}} לא הגיש במועדו דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או דוח רווחי יתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20יד|סעיף 20יד}};

{{ח:תת|(2)}} לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};

{{ח:תת|(3)}} השמיד או הסתיר מסמכים הדרושים או העשויים להיות דרושים לצורך שומה לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} אדם שהעביר את נכסיו לאחר בלא שהעביר את השליטה בהם, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהיה חייב בו או שהוא עתיד להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:תת|(ב)}} חילק אדם מנכסי חברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודה}}, בין חבריה, מתוך כוונה למנוע גביית היטל שהחברה חייבת בו או שהיא עתידה להתחייב בו לגבי תקופה שקדמה להעברה או בשנת ההעברה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}, ובלבד שלא יעלה סכום הקנס על סכום החוב.

{{ח:תת|(א)}} אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך דוח מקדם רווחי נפט או דוח מקדם היטל לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי מקדם ההיטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וסכום החסר ברווחי הנפט של מיזם הנפט או בהיטל, לפי הגבוה, שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.

{{ח:תת|(ב)}} אדם, אשר בלא הצדק סביר, ערך דוח רווחי יתר לא נכון, מתוך שהשמיט רכיב מרכיבי רווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע, או מתוך שרשם אותו בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו בהיטל רווחי יתר או על חיובו של אדם אחר, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} וסכום החסר ברווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב הטבע שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלול היה להיקבע אילו התקבלו הדוח או הידיעות כנכונים.

{{ח:תת|(1)}} השמיט מתוך דוח מקדם היטל או דוח רווחי נפט לפי חוק זה רכיב מרכיבי מקדם היטל או מרווחי הנפט של מיזם נפט, שיש לכללו בדוח, או השמיט מתוך דוח רווחי יתר לפי חוק זה רכיב מרווחי היתר של בעל זכות לניצול משאב טבע שיש לכללו בדוח;

{{ח:תת|(2)}} מסר בדוח מקדם היטל בדוח רווחי נפט או בדוח רווחי יתר לפי חוק זה אמרה או תרשומת כוזבות;

{{ח:תת|(3)}} השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאלה, או על דרישת ידיעות שנערכה אליו לפי חוק זה;

{{ח:תת|(4)}} הכין או קיים פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות, או שזייף פנקסי חשבונות או רשומות;

{{ח:תת|(5)}} עשה מעשה מרמה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין}}.

{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|חלק ג|חלק זה}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:תת|(א)}} סמכות המנהל לקחת כופר כסף לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 221|סעיף 221 לפקודה}} תחול גם לגבי אדם שעבר עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21 עד 27}}.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 252א|סעיף 252א(א) לחוק העונשין}} יחולו גם לגבי כופר שהוטל לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א)}} בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, שנשלחה לו הודעת חיוב רשאי, בתוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה כאמור, להגיש למנהל, בכתב, את טענותיו לעניין הטלת העיצום הכספי ושיעורו (בסעיף זה – כתב טענות); לכתב הטענות יצורף תצהיר המאמת את העובדות המפורטות בו.

{{ח:תת|(ב)}} הגיש בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, כתב טענות למנהל, יחליט המנהל על יסוד כתב הטענות והתצהיר אם להשאיר את הודעת החיוב על כנה, או לבטלה, ורשאי הוא, לשם קבלת החלטה כאמור, לזמן את מגיש כתב הטענות, לדיון לפניו; הודעה על החלטת המנהל לפי סעיף קטן זה תישלח למגיש כתב הטענות.

{{ח:תת|(ג)}} אין בהגשת כתב טענות לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי במועד האמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:תת|(ד)}} שולם העיצום הכספי והחליט המנהל לפי סעיף זה לבטל את הודעת החיוב, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום משלוח הודעת החיוב, ואם הוגש ערעור, ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר 2011; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 1,000 שקלים חדשים.

{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם, בהודעה ברשומות, את סכום העיצום הכספי המעודכן.

{{ח:תת|(א)}} על החלטת המנהל לפי {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}} ניתן לערער לבית משפט שלום בתוך 30 ימים מיום מסירת ההחלטה.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|חלק ד|חלק זה}}, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע בשל ההפרה.

{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד בעל זכות נפט של מיזם נפט או בעל זכות לניצול משאב טבע, כתב אישום, בשל הפרת הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|{{ח:הערה|סעיף}} 31}}, לא יחויב בשלה בתשלום העיצום הכספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין פקידי השומה, פקידי שומה שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, כולן או חלקן, לשם ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|חלק ה|בחלק זה}} – פקיד שומה מפקח).

{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה פקיד שומה מפקח, אלא אם כן מתקיימים לגביו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי פקיד השומה כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, כפי שהורה השר;

{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים;

{{ח:תת|(2)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודה האמורה}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} פיגר אדם יותר משבעה ימים בתשלום היטל רווחי נפט שהוא חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} או בתשלום היטל רווחי יתר שהוא חייב בו לפי {{ח:פנימי|חלק ב|חלק ב׳}}, או בתשלום חלק מהיטל כאמור, ייווסף לסכום שבפיגור קנס בגובה הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שנקבע לתשלום ועד לתשלום הסכום שבפיגור (בסעיף זה – תום תקופת הקנס).

{{ח:תת|(ב)}} לקנס כאמור בסעיף קטן (א) ייווספו הפרשי הצמדה וריבית מתום תקופת הקנס ועד למועד תשלום הקנס, ויראו את הקנס כחוב מס לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 195א|סעיף 195א לפקודה}}.

{{ח:תת|(א)}} הממשלה תקים קרן לניהול כספים שהתקבלו מהיטל על רווחי נפט לפי חוק זה אשר יועברו למטרות חברתיות־כלכליות.

{{ח:תת|(ב)}} הקרן תוקם בחוק שיסדיר את אופן פעולתה, אופן הוצאת הכספים שינוהלו בה והמטרות שלשמן יועברו; הצעת חוק כאמור תוגש לכנסת לא יאוחר מיום ד׳ בחשוון התשע״ב (1 בנובמבר 2011).

{{ח:תת|(א)}} בתקופה שמיום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) ועד יום י״ט בטבת התשע״ו (31 בדצמבר 2015), יקראו את ההגדרה ”שיעור היטל יחסי“ {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ג)}} כך:

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|"”שיעור היטל יחסי“ – שיעור כמפורט להלן, המחושב לגבי כל חודש בשנת המס, בהתאם למקדם ההיטל היחסי באותו חודש;}}

{{ח:תתתת|(1)}} היה מקדם ההיטל היחסי נמוך מ־1.5 – 0%;

{{ח:תתתת|(2)}} היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 1.5 או יותר, אך נמוך מ־2.3 – 20% בתוספת 37.5% מההפרש שבין מקדם ההיטל היחסי לבין 1.5;

{{ח:תתתת|(3)}} היה מקדם ההיטל היחסי בגובה 2.3 או יותר – 50%."

{{ח:תת|(ב)}} לצורך חישוב רווחי נפט של מיזם נפט לשנת המס שבה חל יום התחילה, יובאו בחשבון תקבולים שוטפים ותשלומים שוטפים, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, שהתקבלו או ששולמו, לפי העניין, ביום התחילה או לאחריו.

{{ח:תת|(ג)}} על מיזם נפט שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו לפני יום התחילה, יחולו הוראות חוק זה בשינויים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} חלה לגבי מיזם כאמור חובת תשלום היטל בשנת המס שבה חל יום התחילה, יהיה שיעור ההיטל באותה שנת מס מחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט אילולא הוראות פסקה זו, ולא יותר מ־10%;

{{ח:תתת|(2)}} עלה מקדם ההיטל בשנת המס שבה חל יום התחילה על 1.5, יופחת, לצורך חישוב מקדם ההיטל בכל שנת מס שלאחריה, מסכום ההכנסות המצטברות של המיזם, בשנת המס שבה חל יום התחילה ובכל שנת מס שלאחריה, סכום ההפחתה בתוספת הפרשי הצמדה מתום שנת המס שבה חל יום התחילה עד תום שנת המס שלגביה מחושב מקדם ההיטל; בפסקה זו –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסות מצטברות“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)(1)}};}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סכום ההפחתה“ – הסכום שיש להפחיתו מההכנסות המצטברות בשנת המס שבה חל יום התחילה, כדי שמקדם ההיטל באותה שנה יהיה בגובה 1.5;}}

{{ח:תתת|(3)}} שיעור ההיטל שיוטל על רווחי הנפט של המיזם בכל אחת משנות המס 2012 עד 2015 יהיה שווה למחצית משיעור ההיטל שהיה מוטל על רווחי הנפט כאמור אילולא הוראות פסקה זו, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 5}}, בשינוי הקבוע בפסקה (2);

{{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(ג)}}, בעל זכות נפט של המיזם יודיע על בחירתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|באותו סעיף}}, עם הגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}} לגבי שנת המס שבה חל יום התחילה;

{{ח:תתת|(5)}} על אף האמור בפסקאות (1) עד (4), מיזם נפט כאמור בסעיף קטן זה רשאי לבחור שיחולו לגביו הוראות פסקאות (1) עד (4) בסעיף קטן זה או הוראות פסקאות (1) עד (3) בסעיף קטן (ד); המיזם יודיע למנהל על בחירתו בתוך 120 ימים מיום התחילה.

{{ח:תת|(ד)}} על מיזם שמועד תחילת ההפקה המסחרית חל לגביו בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בהגדרה ”תקופת הרצה“, במקום ”24“ יקראו ”48“;

{{ח:תתת|(2)}} בהגדרה ”שיעור ההיטל היחסי“ {{ח:פנימי|סעיף 2|שבסעיף 2}}, בכל מקום, במקום ”1.5“ יקראו ”2“ ובמקום ”2.3“ יקראו ”2.8“;

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(ב)}}, לגבי נכס בר ניכוי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 20|באותו סעיף}} שנרכש בתקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), במקום ”10%“ יקראו ”15%“.

{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה, רשאי להאריך את המועד הקבוע בסעיף קטן (ד) רישה (להלן – המועד המקורי) לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, אם נוכח כי עד המועד המקורי לא החלה ההפקה המסחרית מנסיבות שאינן תלויות בבעל זכות הנפט ואף שבעל זכות הנפט עשה כמיטב יכולתו שההפקה המסחרית תתחיל במועד המקורי.

{{ח:תת|(ו)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, לגבי בעל זכות נפט של מיזם נפט שקיבל את זכות הנפט לפני יום התחילה –

{{ח:תתת|(1)}} יכלול דוח מקדם ההיטל שעליו להגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|הסעיף האמור}}, דיווח לגבי סך רכיבי מקדם ההיטל של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שבה חל יום התחילה;

{{ח:תתת|(2)}} יכלול דוח רווחי הנפט שעליו להגיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|הסעיף האמור}}, דיווח לגבי סך רווחי הנפט של המיזם בתקופה שממועד קבלת זכות הנפט עד תום שנת המס שקדמה לשנת המס שבה חל יום התחילה, וכן דיווח לגבי רווחי הנפט של המיזם בשנת המס שבה חל יום התחילה.

{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|חלק ח פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על הכנסה חייבת או הפסדים של שותפות נפט בשנת המס 2011 ואילך.