חוק לייעול הפיקוח והאכיפה העירוניים ברשויות המקומיות (תעבורה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דרך“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירת תעבורה“ – עבירת תעבורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובר דרך“ – המשתמש בדרך לנסיעה, להליכה, לעמידה, או לכל מטרה אחרת, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקח“ – פקח שהוסמך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכב“ – רכב כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, שעובר הדרך המנוי {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ לתוספת השנייה}} ביצע באמצעותו עבירה כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2|באותה תוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות מקומית“ – עירייה, מועצה מקומית או איגוד ערים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – השר לביטחון הפנים.}}

{{ח:תת|(א)}} ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לשם אכיפת עבירות תעבורה, כולן או חלקן, בתחומי אותה רשות.

{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך פקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי של הרשות המקומית, לשמש כפקח, או לא הוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר;

{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים ככל שהורה השר, בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ושר הפנים.

{{ח:תת|(ג)}} הרשות המקומית תפרסם הודעה על הסמכת פקח לפי סעיף זה ברשומות ובאתר האינטרנט שלה.

{{ח:תת|(א)}} לשם אכיפת עבירות תעבורה, יהיו נתונות לפקח סמכויות פיקוח ואכיפה בתחום הרשות המקומית שבה הוא מוסמך כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} הסמכות לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

{{ח:תתת|(2)}} הסמכות לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};

{{ח:תתת|(3)}} הסמכות להורות לעובר דרך, לאחר שמצא כי עבר עבירת תעבורה של שימוש שלא כדין בחלק מדרך שיועד, הוקצה או סומן בתמרור לסוג אחר של עוברי דרך, לפנותו או לחדול מהשימוש שלא כדין כאמור באופן אחר;

{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוציא את האוויר ואת השסתומים מצמיגי רכב המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}}, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש בו תוך המשך ביצוע העבירה, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי־גרימת נזק לרכב;

{{ח:תתת|(5)}} לתפוס או להרחיק רכב הפטור מחובת רישוי ורישום לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, או חלק מרכב כאמור, לאחר שמצא כי עובר הדרך ביצע באמצעותו עבירת תעבורה, כדי למנוע את המשך השימוש ברכב, ובלבד שינקוט אמצעי זהירות סבירים הדרושים כדי להבטיח אי־גרימת נזק לרכב ובכפוף לחוקי העזר שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.

{{ח:תת|(ב)}} סירב אדם להיענות לדרישת פקח, על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף זה, והיה חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה, רשאי הפקח לעכבו עד לבואו של שוטר, ויחולו על עיכוב כאמור הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 75|סעיף 75(ב) ו־(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ג)}} אין בסמכויות פקח לפי חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שניתנו לו לפי כל דין, לשם אכיפת אותו הדין.

{{ח:תת|(1)}} הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:תת|(1)}} עובר דרך המשרת בגוף המפורט להלן או עובד בגוף כאמור, בעת מילוי תפקידו, אם יש בציות להוראות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כדי למנוע מעובר הדרך האמור את מילוי התפקיד:

{{ח:תתת|(א)}} משטרת ישראל;

{{ח:תתת|(ב)}} צבא הגנה לישראל;

{{ח:תתת|(ג)}} שירות הביטחון הכללי;

{{ח:תתת|(ד)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

{{ח:תתת|(ה)}} הרשות להגנה על עדים;

{{ח:תתת|(ו)}} שירות בתי הסוהר;

{{ח:תתת|(ז)}} גוף אחר המנוי בהגדרה ”רכב ביטחון“, כהגדרתו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}};

{{ח:תת|(2)}} רכב של גוף כאמור בפסקה (1).

{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 77|סעיף 77 לפקודת התעבורה}}, מועצה של רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר לעניין הסמכות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(5)}}, שבהם יוסדרו נושאים אלה לגבי רכב או חלק מהרכב, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} אופן התפיסה או ההרחקה;

{{ח:תתת|(2)}} אופן ההחסנה;

{{ח:תתת|(3)}} הנסיבות והתנאים לשחרורו מהחסנה, למכירתו או לסילוקו בדרך אחרת, ובלבד שלא יימכר או יסולק אלא בחלוף 60 ימים מיום תפיסתו, ולאחר שנעשה מאמץ סביר לאיתור בעל הרכב;

{{ח:תתת|(4)}} חיוב בתשלום אגרות בעד תפיסה, הרחקה, החסנה, מכירה או סילוק של הרכב או חלק מהרכב, או חיוב בתשלומים בעד פעולות אלה, ובלבד שהתשלומים ישקפו את עלות הפעולות האמורות; הרשות המקומית תקזז מאגרות או מתשלומים שהיא גובה מהחייב את הסכומים שקיבלה ממכירת הרכב או חלקו או מסילוקו, לפי העניין, אם קיבלה.

{{ח:תת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 258|סעיף 258 לפקודת העיריות}} {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 22|וסעיף 22 לפקודת המועצות המקומיות}}, יהיו נתונות, לגבי חוקי עזר כאמור בסעיף קטן (א), גם לשר התחבורה והבטיחות בדרכים; ואולם על אף האמור בסעיפים אלה לא יפורסם חוק עזר כאמור אלא כעבור 90 ימים מהיום שבו הביא ראש הרשות המקומית את חוק העזר לידיעת שר הפנים ושר התחבורה והבטיחות בדרכים.

{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); ואולם תחילתו של {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|פרט 4 לתוספת השנייה}} – שלושה חודשים מיום התחילה.

{{ח:תת|(ב)}} היועץ המשפטי לממשלה יאשר נוהל ארצי ראשון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} עד יום התחילה, ובלבד שמשטרת ישראל העבירה לו את טיוטת הנוהל לא יאוחר משלושה חודשים לפני אותו מועד; לא אישר היועץ המשפטי לממשלה את הנוהל הארצי עד יום התחילה, רשאי השר, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קורקינט ממונע“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} גלגינוע – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}} (בהגדרה זו – גלגינוע);

{{ח:תתת|(2)}} התקן אחר שהוא בעל גלגל אחד או יותר, יש בו אמצעי להיגוי, הוא מתוכנן לרכיבה בעמידה על משטח נמוך או בישיבה על מושב, ומותקן בו מנוע המניע אותו או המסייע בכך, למעט –

{{ח:תתתת|(א)}} התקן כאמור שההיגוי, העצירה והייצוב שלו נעשים באמצעות הטיית הגוף ומערכת ייצוב גירוספוקית חשמלית;

{{ח:תתתת|(ב)}} רכב מסוג המנוי בטור א׳ בפרטים 1, 2 או 5 או רכב, מסוג המוגדר לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, שאינו גלגינוע;

{{ח:תתתת|(ג)}} רכב שעל פי צורתו ומאפייניו, אופן השימוש בו או נסיבות העניין יש להניח כי הוא מסוג כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדרכה“, ”אזור מיתון תנועה“, ”שביל“, ”אופנוע“, ו”תלת־אופנוע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה}}.}}