חוק כבישי אגרה (מנהרות הכרמל): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אגרה“ – תשלום לפי חוק זה עבור נסיעת רכב בכביש אגרה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אמצעי זיהוי“ – אמצעי המיועד לשמש לזיהוי המנוי לצורך חיובו בתשלום אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, שאישרה הרשות הממונה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל הזיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל רכב“ – הבעל הרשום ברישיון הרכב;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דרך“ – תוואי למעבר רכב, הולכי רגל או בעלי חיים, לרבות מסילת ברזל, מחלף, גשר, מנהרה, אי תנועה, תעלה, חפיר ומעביר מים בצד הדרך או מתחת להן, ולרבות מיתקנים שבתוואי הדרך; קיר תומך, קיר או סוללה למניעת רעש, אבן שפה, גדר, מחסום, מעקה, עמוד תאורה, רמזור, תחנה לאיסוף ולהורדת נוסעים, תחנת המתנה לרכב, ספסלי ישיבה, מיתקן לגביית אגרה, מבנה מנהלה, מיתקן למניעת מפגעים סביבתיים, מיתקן לאיסוף אשפה, עמדת קריאה לעזרה, תמרור וכן כל מתקן אחר, הדרוש לתפעול תקין של הדרך;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכם שימוש“ – הסכם להסדרת חיובים, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ב|בסעיף 7ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוב חלוט“ – חיוב שלא הוגש לגביו ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12א|בסעיף 12א}} וחלף המועד להגשת ערר כאמור, או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן עוד לערער על ההחלטה שניתנה לגביו, או שניתן לגביו פסק דין חלוט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חיוב“ – חיוב בתשלום אגרה, בתשלום פיצוי והחזר הוצאות או בהפקדת עירבון, לפי הוראות חוק זה, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 7ה|סעיפים 7ה}} {{ח:פנימי|סעיף 7ו|ו־7ו}} – למעט הפקדת עירבון;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חייב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 7ג|בסעיף 7ג}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כביש“ – חלק הדרך המיועד לנסיעת רכב;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כביש אגרה“ – כביש שלגביו נחתם חוזה זכיון לפי חוק זה, שיתיר לבעל הזכיון לגבות אגרה ממי שמבקש לנסוע ברכב בכביש;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כביש מנהרות הכרמל“ – הכבישים שייסללו במיזם מנהרות הכרמל בתחום שיפוט עיריית חיפה, כפי שהוגדרו וסומנו בתכנית מיתאר, לאחר שתאושר כדין על ידי הרשויות המוסמכות, וכפי שתהיה בתוקף מעת לעת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוזה זכיון“ – חוזה בין הממשלה בשם המדינה לבין בעל זכיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם שימוש עם בעל הזיכיון;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עירבון“ – סכום שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, שיש להפקידו אצל בעל הזיכיון, כנגד קבלת אמצעי זיהוי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פיצוי והחזר הוצאות“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 7ד|בסעיף 7ד}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית פיגורים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה#סעיף 5|בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכב שיוך“ – רכב שנקבע בהסכם שימוש כרכב שאליו ייוחסו החיובים אשר בהם יחויב המנוי, לצורך אכיפתם;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הרשות הממונה“ – רשות מנהרות הכרמל כמשמעותה בחוזה הזיכיון, שמינתה הממשלה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים.}}

{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון יהיה חברה הרשומה בישראל, אשר נבחרה מבין המציעים שנמצאו מתאימים במכרז פומבי (להלן – המציעים); שרי התחבורה, האוצר והבינוי והשיכון, באישור הממשלה, יקבעו את מסמכי המכרז שיימסרו למציעים.

{{ח:תת|(ב)}} התקופה המרבית של חוזה הזכיון לפי חוק זה וכן סכום האגרה המרבי או הנוסחה לחישוב סכום האגרה המרבי והדרך לעידכונם, לפי הענין, כפי שייכללו במסמכי המכרז האמורים בסעיף קטן (א), טעונים אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|http://www.meida.org.il/?p{{==}}5436|חוזה הזכיון}} יקבע את זכותו של בעל הזכיון לגבות ולקבל אגרה ויכלול את חובותיו וזכויותיו של בעל הזכיון לענין כבישי מנהרות הכרמל והדרך שבה הם עוברים, לרבות את אלה –

{{ח:תת|(1)}} תכנונם, בנייתם ובכלל זה שיקום נופי, אחזקתם, הפעלתם ושיפורם;

{{ח:תת|(2)}} מניעת מפגעים סביבתיים ובטיחותיים;

{{ח:תת|(3)}} חובת ביטוח מתאים, לרבות לצד ג׳;

{{ח:תת|(4)}} תקופת חוזה הזכיון, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};

{{ח:תת|(5)}} סכומי האגרה המרביים או הנוסחה לחישוב הסכומים המרביים של האגרה, והדרך לעדכונם, לפי הענין, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};

{{ח:תת|(6)}} תשלום תמורה לבעל הזכיון בשל אי גביית אגרה על ידיו עקב הוראות צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} או עקב אירוע חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}};

{{ח:תת|(7)}} אופן החיוב באגרה וקביעת הדרכים לגבייתה, לרבות באמצעות מערכת המופעלת באופן אלקטרוני או באופן אחר (בחוק זה – מערכת גביית האגרה).

{{ח:תת|(א)}} זכויותיו וחובותיו של בעל הזכיון לפי חוזה הזכיון ניתנות להעברה או לשיעבוד, אולם העברתן או שיעבודן טעונות הסכמה.

{{ח:תת|(ב)}} העברת שליטה בבעל הזכיון טעונה הסכמה מראש של שר האוצר ושר התחבורה; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}.

{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון יקבע את סכומי האגרה; סכומי האגרה יכול שייקבעו ביחס למרחק הנסיעה, ויכול שיהיו שונים בשעות מסוימות, בימים מסוימים או בהתאם לסוג הרכב, הכל בכפוף לתנאי חוזה הזכיון ולסכומים המרביים שנקבעו בו.

{{ח:תת|(ב)}} בעל הזכיון יהיה רשאי לתת הנחות או לפטור רכב מתשלום אגרה, הכל לפי אמות מידה שיקבע; אמות המידה יפורסמו בדרך שיורה שר התחבורה.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכומי האגרות ועל כל שינוי בהם תפורסם ברשומות ובדרך נוספת שיורה שר התחבורה.

{{ח:תת|(1)}} סמכות של רשות תימרור מקומית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};

{{ח:תת|(2)}} סמכויות להצבה, להפעלה ולהחזקה של מיתקנים ומכשירים לזיהוי החייב ולגביית האגרה;

{{ח:תת|(3)}} סמכות לגבות אגרה וחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם ברכב בכבישי מנהרות הכרמל, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} ברכב קיים אמצעי זיהוי או שמותרת כניסתו לכבישי מנהרות הכרמל אף בלא אמצעי כאמור, הכל על פי הסכם שימוש תקף;

{{ח:תתת|(2)}} האגרה בעד אותה נסיעה שולמה בכניסה לכבישי מנהרות הכרמל או ביציאה מהם, והיציאה מכבישי מנהרות הכרמל נעשתה ביציאה המיועדת למשלמי אגרה כאמור בפסקה זו, והכל בכפוף להוראות שקבע בעל הזיכיון לעניין זה, באישור הרשות הממונה;

{{ח:תתת|(3)}} מתקיים תנאי אחר שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה, המתיר את כניסת הרכב לכבישי מנהרות הכרמל;

{{ח:תתת|(4)}} חל פטור מתשלום אגרה לגבי אותה נסיעה, לפי הוראות חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על נהיגה ברכב שאין לעכב או למנוע את נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בכבישי מנהרות הכרמל, יתקשר לשם כך בהסכם שימוש עם בעל הזיכיון.

{{ח:תת|(ב)}} הסכם שימוש כאמור בסעיף קטן (א) יכלול, בין השאר, הוראות בעניין השימוש באמצעי זיהוי והפקדת עירבון, ככל שבחר המנוי בשימוש באמצעי כאמור, וכן הוראות לעניין אופן תשלום האגרה וחיובים אחרים לפי חוק זה, באחת מדרכים אלה לפי בחירת המנוי:

{{ח:תתת|(1)}} תשלום באמצעות כרטיס חיוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כרטיסי חיוב|בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986}};

{{ח:תתת|(2)}} תשלום באמצעות הוראת קבע בבנק;

{{ח:תתת|(3)}} תשלום בדרך אחרת ובתנאים כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה.

{{ח:תת|(ג)}} בעל הזיכיון רשאי לדרוש, באישור הרשות הממונה, כתנאי להתקשרות בהסכם שימוש שבו נקבע אופן תשלום מסוים מהמנויים בסעיף קטן (ב), כי ייקבע בהסכם רכב שיוך, בהסכמה בכתב ומראש מאת בעל הרכב האמור.

{{ח:תת|(א)}} היה לגבי רכב, בעת נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל, הסכם שימוש תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה – המנוי.

{{ח:תת|(ב)}} לא היה לגבי רכב, בעת נסיעתו בכבישי מנהרות הכרמל, הסכם שימוש תקף, יהיה החייב בתשלום האגרה בעד אותה נסיעה – בעל הרכב במועד הנסיעה, אלא אם כן שולמה האגרה בעד אותה נסיעה בעת כניסת הרכב לכבישי מנהרות הכרמל או ביציאה מהם, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיף 7א(א)(2)}}.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם המנוי או בעל הרכב, לפי העניין, הוכיח כי הרכב או אמצעי הזיהוי ששימש לצורך חיובו בתשלום האגרה, נגנב ממנו.

{{ח:תת|(א)}} בעל הזיכיון רשאי לדרוש מכל אחד מהמפורטים להלן, פיצוי והחזר הוצאות שנקבעו לכך לפי סעיף קטן (ב):

{{ח:תתת|(1)}} אדם שלא שילם חיוב שהוא חייב בתשלומו לפי חוק זה;

{{ח:תתת|(2)}} אדם שיצא מכבישי מנהרות הכרמל שלא ביציאה המיועדת לו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א(א)(2)}};

{{ח:תתת|(3)}} אדם שעשה מעשה שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב או את חיובו באגרה או שפגע במערכת גביית האגרה באופן אחר;

{{ח:תתת|(4)}} אדם שעוכבה יציאת רכבו מכבישי מנהרות הכרמל או שרכבו פונה מהם, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}.

{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע את סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות, שישולמו בידי כל אחד מהמפורטים בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – המועד שבו הפך חיוב לחוב חלוט.

{{ח:תת|(ב)}} חוב חלוט שלא שולם, כולו או חלקו, בתוך 30 ימים מהמועד הקובע, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, מהמועד הקובע ועד לתשלום בפועל.

{{ח:תת|(ג)}} הוגשה בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#סעיף 81א1|סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, לביצוע בהוצאה לפועל של חוב חלוט, הפרשי הצמדה או ריבית פיגורים, והוגשה בקשה להארכת מועד להגשת ערר או להגשת בקשת רשות ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א}}, רשאים ועדת הערר או בית המשפט, לפי העניין, או רשם ההוצאה לפועל, להורות על עיכוב הליכי הוצאה לפועל כאמור; על החלטת ועדת ערר בעניין עיכוב הליכי הוצאה לפועל יחול {{ח:פנימי|סעיף 12א|סעיף 12א(ג)}}, כאילו היתה החלטה סופית.

{{ח:תת|(א)}} לא שילם חייב חובות חלוטים בשל חמישה חשבונות שונים שנשלחו לו בעד נסיעות בכבישי מנהרות הכרמל, יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} רשות הרישוי כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} (בסעיף זה – רשות הרישוי), לא תחדש את רישיון הרכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או את רישיון רכב השיוך שאליו מיוחסים החובות כאמור, לפי העניין, ובלבד שהסכום המצטבר של החובות החלוטים עולה על 1,000 שקלים חדשים ובעל הזיכיון ורשות הרישוי המציאו לבעליו הודעות שלפיהן לא יחודש רישיון הרכב אם לא ישולמו מלוא החובות החלוטים לפני מועד חידוש הרישיון האמור; הודעות לפי פסקה זו יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד חידוש רישיון הרכב; השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום הקבוע בפסקה זו;

{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי לא תבצע כל שינוי ברישום הבעלות ברכב שבשלו לא שולמו החובות החלוטים או ברכב השיוך שאליו מיוחסים החובות כאמור, לפי העניין, ובלבד שבעל הזיכיון המציא הודעות כמפורט להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הודעה לרשות הרישוי על אי־תשלום החובות החלוטים בשל הרכב או רכב השיוך, לפי העניין;

{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה לבעל הרכב שלפיה לא יבוצע כל שינוי ברישום הבעלות ברכב או ברכב השיוך, לפי העניין, אם לא ישולמו מלוא החובות החלוטים; הודעה לפי פסקת משנה זו תישלח בדואר רשום לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר משלוח ההודעה לרשות הרישוי לפי פסקת משנה (א).

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א)(2) לא יחולו על שינוי רישום בעלות ברכב בשל מכר על ידי רשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34א|סעיף 34א לחוק המכר, התשכ״ח–1968}}, ולעניין זה יחולו על מלוא החובות החלוטים הוראות {{ח:חיצוני|חוק המכר#סעיף 34ב|סעיף 34ב לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חשבון“ – הודעה על חיוב או על כמה חיובים, בתקופה מסוימת, לגבי כלי רכב מסוים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מלוא החובות החלוטים“ – החובות החלוטים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית פיגורים, ככל שהחייב חב בהם.}}

{{ח:תת|(א)}} בעל הזכיון או מי מטעמו לא ימנעו נסיעת רכב בכבישי מנהרות הכרמל אלא לפי הוראות חוק זה, או בשל הוראה אחרת לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} החלה גם לענין כבישים אלה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יגבה בעל הזכיון אגרה ולא ימנע שימוש בכבישי מנהרות הכרמל או בחלקים מהם, אם הורה לו זאת מפקד מרחב של משטרת ישראל, עקב התרחשות של אירוע חירום; הוראה כאמור יכול שתינתן בכל דרך שימצא המפקד לנכון; בסעיף קטן זה, ”אירוע חירום“ – לרבות תאונת דרכים, פיגוע חבלני ופגעי טבע.

{{ח:תת|(ג)}} שר התחבורה ושר האוצר, בהסכמת שר הבטחון ושר המשטרה, ובאישור הממשלה, יקבעו הוראות באשר לשימוש בכבישי מנהרות הכרמל או בחלק מהם, על ידי

{{ח:תת|(א)}} המדינה, בעל הזיכיון או מי מטעמם, לפי העניין, רשאים למנוע כניסת רכב לכבישי מנהרות הכרמל או לעכב יציאת רכב מכבישים אלה, ולהורות לנוהג ברכב לפנותו מהם לדרך שיורו לו, אם יש להם יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לסכן את עוברי הדרך:

{{ח:תתת|(1)}} הנהיגה בכבישי מנהרות הכרמל אסורה לפי הוראות חוק זה או הוראות כל דין אחר;

{{ח:תתת|(2)}} לא שולם חוב חלוט בשל נסיעה באותו רכב בכבישי מנהרות הכרמל או שהרכב הוא רכב שיוך שאליו מיוחס חוב חלוט שלא שולם בשל נסיעה בכבישים אלה;

{{ח:תתת|(3)}} נעשה מעשה ביחס לרכב שיש בו כדי למנוע את זיהוי החייב או את החיוב באגרה בשל אותה נסיעה;

{{ח:תתת|(4)}} הנהג או אחד הנוסעים ברכב פגע במערכת גביית האגרה בכבישי מנהרות הכרמל.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תעוכב יציאת רכב מכבישי מנהרות הכרמל רק בשל אי־תשלום חוב חלוט כאמור בסעיף קטן (א)(2).

{{ח:תת|(ג)}} סירב הנוהג ברכב למלא אחר הוראה שניתנה לו לפי סעיף קטן (א) רשאים המנויים בסעיף קטן (א) רישה, לגרום לפינוי הרכב מכבישי מנהרות הכרמל.

{{ח:תת|(א)}} מי שחולק על חיוב או מי שרואה את עצמו נפגע מהפעלת סמכויות בעל הזיכיון לפי חוק זה, רשאי, בתוך 45 ימים ממועד קבלת ההודעה על החיוב או ממועד הפעלת הסמכויות כאמור, לערור על כך לפני ועדת ערר; בערר לפי סעיף זה יהיה המשיב בעל הזיכיון; לעניין זה –

{{ח:תתת|(1)}} הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה על החיוב בדואר רגיל לכתובת למשלוח דואר שמסר המנוי בעת ההתקשרות עמו בהסכם השימוש, וההודעה היא בעניין חיוב שוטף לפי הוראות הסכם השימוש והחיוב נפרע, חזקה כי ההודעה התקבלה בידי החייב בתום 15 ימים מהיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה;

{{ח:תתת|(2)}} הוכיח בעל הזיכיון כי שלח את ההודעה על החיוב בדואר רשום לכתובת למשלוח דואר כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק עדכון כתובות#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק עדכון כתובות, התשס״ה–2005}}, חזקה כי ההודעה התקבלה בידי החייב בתום 15 ימים מהיום שנשלחה, אלא אם כן הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

{{ח:תת|(ב)}} ועדות ערר יהיו של שלושה חברים כל אחת, והם:

{{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להתמנות לשופט של בית משפט שלום, שמינה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} עובד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שמינה השר;

{{ח:תתת|(3)}} נציג ציבור שמינו השר ושר האוצר.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, יחולו על ועדת הערר, בשינויים המחויבים מחוק זה, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי אם ניתנה לכך רשות מאת בית המשפט המחוזי, בתוך המועד שיקבע השר.

{{ח:תת|(ד)}} העורר לוועדת ערר לפי הוראות סעיף קטן (א), או המערער לבית המשפט המחוזי לפי הוראות סעיף קטן (ג), ימציא עותק מהערר או מהערעור, לפי העניין, לרשות הממונה; ראתה הרשות הממונה שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיה או סמכויותיה לפי חוק זה או לפי חוזה הזיכיון עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר או ערעור לפי סעיף זה, רשאית היא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חומר מחשב“, ”מחשב“ ו־”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשומה אלקטרונית“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} צילום שנעשה במצלמה או במסרטה המופעלות באופן אלקטרוני או באופן אחר;

{{ח:תתתת|(2)}} מידע שנקלט או שנשמר באמצעים אלקטרוניים, דיגיטליים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא או מאוחזר באמצעים כאמור, לרבות פלט.

{{ח:תת|(ב)}} רשומה אלקטרונית שנערכה והוגשה בדרך שנקבעה בתקנות לפי סעיף קטן (ג)(1) ו־(2) תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, לגבי –

{{ח:תתת|(1)}} אמצעי הזיהוי, או מספר הרישום של הרכב המופיעים בלוחית הזיהוי שלו, כפי שנקלטו ברשומה האלקטרונית;

{{ח:תתת|(2)}} מקום הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב בעת קליטת הנתונים לגביהם ברשומה האלקטרונית;

{{ח:תתת|(3)}} זמן הימצא אמצעי הזיהוי או הרכב שלגביהם נקלטו נתונים ברשומה האלקטרונית במקום האמור בפסקה (2), כפי שצוין ברשומה האלקטרונית.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יקבע כללים בעניינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} אופן הפקת רשומות אלקטרוניות לפי סעיף זה;

{{ח:תתת|(2)}} פיקוח ובקרה על המכשירים המפיקים את הרשומות האלקטרוניות ועל הרשומות האלקטרוניות המוגשות כראיות, והטיפול בהם;

{{ח:תתת|(3)}} אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת מחשב, המפיק את הרשומות האלקטרוניות;

{{ח:תתת|(4)}} אופן הגשת רשומות אלקטרוניות שנעשו לפי סעיף זה;

{{ח:תתת|(5)}} הגשתם של ראיות או מסמכים נוספים, אם יידרשו, לעניין חוב בשל אי־תשלום אגרה.

{{ח:תת|(ד)}} לעניין סעיף זה, לא ייחשב פלט שהוא רשומה אלקטרונית כהעתק, אלא כמקור.

{{ח:תת|(1)}} למניעת סכנה או נזק, לגוף או לרכוש;

{{ח:תת|(2)}} למניעת פגיעה באיכות הסביבה או למניעת נזק לסביבה;

{{ח:תת|(3)}} מטעמי בטיחות;

{{ח:תת|(4)}} מטעמי בטחון המדינה.