חוק חסינויות וזכויות יתר (ארגונים בין-לאומיים ומשלחות מיוחדות): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ארגון בין־לאומי“ – ארגון בין־ממשלתי שישראל חברה בו או שהוא צד לאמנה בין־לאומית עם ישראל, וכן ארגון שבנקים מרכזיים של מדינות חברים בו, המנוי {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חסינויות וזכויות יתר“ – חסינויות וזכויות יתר דיפלומטיות וכן חסינויות וזכויות יתר המוענקות על־פי אמנות בין־לאומיות שישראל צד להן, לרבות המגבלות שבאותן אמנות.}}

{{ח:תת|(1)}} ארגון בין־לאומי פלוני, עובדי הארגון, רכוש הארגון או נכסיו;

{{ח:תת|(2)}} נציגות של ארגון בין־לאומי פלוני, עובדי הנציגות, בני ביתם או נכסיהם;

{{ח:תת|(3)}} נכסים המוחזקים בידי ארגון בין־לאומי פלוני שעיסוקו בנקאות או נכסים השייכים לצד שלישי והמוחזקים על פי הוראותיו של אותו ארגון בין־לאומי בשמו או לפקודתו.

{{ח:תת|(א)}} שר החוץ רשאי לקבוע בצו אילו חסינויות וזכויות יתר יוענקו בישראל לארגון בין־לאומי בשל כנס המתקיים בישראל מטעם הארגון, לעובדיו, לפקידיו, לנציגי מדינות, למומחים וליועצים, המשתתפים בכנס, הכל כפי שייקבע בצו; הצו יקבע, בין היתר, את התקופה שבה יחולו החסינויות וזכויות היתר.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”כנס“ – לרבות ועידה, עצרת וכל כינוס המתקיים בישראל מטעם ארגון בין־לאומי.

{{ח:תת|(א)}} ארגון בין־לאומי שניתן לגביו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} יהיה בישראל תאגיד.

{{ח:תת|(ב)}} ארגון בין־לאומי שניתן לגביו צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יהיה בישראל תאגיד לתקופה שבה הוחלו החסינויות וזכויות היתר ולענין פעולה הכרוכה בקיום הכנס.