חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעלות“ – לענין ההגדרה ”זכאי“ והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}} – לרבות חכירה, זכאות על פי חוזה בכתב להירשם כבעלים, כחוכר או כחוכר משנה, שכירות מוגנת לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}}, והחזקה כדין במשק חקלאי כבר־רשות של מוסד מיישב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המועמדים להתיישבות חקלאית|בחוק המועמדים להתיישבות חקלאית, התשי״ג–1953}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דייר ממשיך“ – בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דירה“ – חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, למעט דירה המשמשת או שיועדה לשמש לדיור מוגן לקשישים או דירה במרכז קליטה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דירה ציבורית“ – דירה שהיא בבעלות, בחכירה לדורות או בניהולה של חברה לדיור ציבורי והמשמשת להשכרה ציבורית או שהחברה לדיור ציבורי ייעדה אותה להשכרה ציבורית, לרבות דירה כאמור שהבעלות או החכירה בה משותפת לכמה חברות לדיור ציבורי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השכרה ציבורית“ – השכרה למי שהופנה על ידי משרד הבינוי והשיכון או המשרד לקליטת העליה לחברה לדיור ציבורי לצורך שכירת דירה ציבורית;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”זכאי“ – מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה לדיור ציבורי“ – המדינה או מי מטעמה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה עירונית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכללים“ – כללי משרד הבינוי והשיכון לעניין זכאות לדיור ציבורי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוסד סיעודי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 223|בסעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הביטוח הלאומי);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“ – בן זוג, לרבות הידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 238|בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר הבינוי והשיכון.}}

{{ח:תת|(א)}} חברה לדיור ציבורי חייבת –

{{ח:תתת|(1)}} לפני חתימה על חוזה להשכרת דירה ציבורית (להלן – חוזה שכירות), לאפשר לשוכר לבדוק את הדירה, ואם התגלה בה ליקוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(1)}} המחייב תיקון, לתקנו לא יאוחר מ־60 ימים ממועד החתימה על חוזה השכירות או ממועד תחילת השכירות, לפי המוקדם מביניהם;

{{ח:תתת|(2)}} בעת החתימה על חוזה השכירות, להמציא לשוכר מידע מלא בכתב בדבר חובותיו וזכויותיו לפי החוזה, כפי שקבע השר;

{{ח:תתת|(3)}} לענות לכל פניה של שוכר דירה ציבורית, בתוך 30 ימים מיום קבלת הפניה;

{{ח:תתת|(4)}} להתחיל בביצוע תיקון של ליקוי בדירה ציבורית כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)(2)}} בדחיפות המתחייבת, ולא יאוחר מ־60 ימים מיום שנודע לה על הצורך בתיקון, ולהשלימו בתוך זמן סביר ובלבד ששוכר הדירה הציבורית שילם את סכום ההשתתפות העצמית שקבע השר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב1)}}; חברה לדיור ציבורי תמציא לשוכר, לפני תחילת ביצוע התיקון, את פירוט הליקויים, עלות תיקונם, שיעור ההשתתפות העצמית של השוכר וסכום ההשתתפות העצמית;

{{ח:תתת|(5)}} להמציא לשוכר, לא יאוחר מ־15 בינואר ו־15 ביולי בכל שנה, דיווח לגבי ששת החודשים שקדמו לחודש שבו חל מועד הדיווח, בעניינים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} החיובים בתקופת הדיווח – פירוט הסכומים שבהם חויב השוכר בתקופה זו, סכומם הכולל וכן פירוט יתרת החובות שלא שילם עד למועד הדיווח;

{{ח:תתתת|(ב)}} אופן חישוב שכר הדירה בתקופת הדיווח והשינויים שחלו בשכר הדירה בתקופת הדיווח, אם חלו;

{{ח:תתת|(6)}} להמציא לשוכר חודשיים לפני תום תקופת הזכאות להנחה בשכר הדירה, הודעה על סיומה, שבה יפורטו המסמכים שעליו לצרף לבקשה לחידוש הזכאות להנחה; הוגשה בקשה כאמור ולא צורפו אליה כל המסמכים האמורים, תודיע החברה לדיור ציבורי לשוכר, בתוך עשרה ימים ממועד הגשת הבקשה, אילו מסמכים חסרים עליו להמציא;

{{ח:תתת|(7)}} להמציא לשוכר עותק מכל החלטה שהתקבלה בעניינו, את נימוקיה ואת הדרכים להשיג או לערער עליה, בתוך 14 ימי עסקים ממועד קבלתה, בצירוף חוות הדעת שעליהן התבססה ההחלטה, אם ניתנו; הוראות פסקה זו לא יחולו על חוות דעת פנימית של משרד הבינוי והשיכון או של החברה לדיור ציבורי שניתנו לצורך קבלת ההחלטה;

{{ח:תתת|(8)}} להמציא לשוכר, בעת דרישת תשלום או חוב, פירוט של התשלומים הנדרשים;

{{ח:תתת|(9)}} לאפשר לשוכר לקבל מידע ומסמכים מתיקו, לרבות חוות דעת שאינן פנימיות.

{{ח:תת|(ב)}} חברה לדיור ציבורי שלא דיווחה לשוכר על יתרת חובותיו כאמור בסעיף קטן (א)(5)(א), לא תגבה, בעד התקופה שלא דיווחה כאמור, ריבית, הפרשי הצמדה או כל תוספת אחרת בשל אי־תשלום במועד של החובות.

{{ח:תת|(ג)}} כל מידע, מענה לפנייה בכתב או דיווח שעל חברה לדיור ציבורי להמציא לשוכר לפי סעיף זה, יינתנו בכתב, בשפה ברורה ופשוטה.

{{ח:תת|(ד)}} משרד הבינוי והשיכון או חברה לדיור ציבורי, לרבות מי שפועל מטעמם, לפי העניין, ימסרו לשוכר אישור על מסמכים או בקשות שהמציא, בדרך שבה הומצאו.

{{ח:תת|(ה)}} חברה לדיור ציבורי תציב במשרדיה שלט, ובו תצוין הזכות לקבל מידע על זכויות דיירים בדיור הציבורי והדרכים לקבלת המידע; שילוט כאמור יהיה בשפות העברית, הערבית והרוסית, והכול באופן ובנוסח שקבע השר.

{{ח:תת|(א)}} נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון, בדבר אי־זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין; ואולם היתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי – יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”איזון משאבים בין בני זוג“ – הסדר לאיזון משאבים בין בני זוג כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל״ג–1973}} (בסעיף זה – חוק יחסי ממון);}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בקשה ליישוב סכסוך“ – בקשה ליישוב סכסוך בין בני זוג, לפי {{ח:חיצוני|תקנות סדר הדין האזרחי|תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הליך לחלוקת רכוש בין בני זוג“ – לרבות תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לאיזון משאבים בין בני זוג או בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג#סעיף 11|סעיף 11 לחוק יחסי ממון}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התרת נישואין“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יחסי ממון בין בני זוג|בחוק יחסי ממון}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פירוד“ – אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} התרת נישואין או שחלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך להתרת נישואין;

{{ח:תתתת|(2)}} חלפו תשעה חודשים מיום שנפתח הליך בעניין חלוקת רכוש בין בני הזוג, קבלת מזונות או החזקת ילדים, לרבות בדרך של בקשה ליישוב סכסוך;

{{ח:תתתת|(3)}} ניתנה החלטה סופית בעניין החזקת ילדים;

{{ח:תתתת|(4)}} נקבע בהחלטה שיפוטית כי קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} השר יקבע הוראות לעניין הזכות למגורים בדירה ציבורית שבה מתגוררים בני זוג, בעת פירוד, שיבטיחו ככל הניתן את טובת ילדי בני הזוג, תוך איזון ראוי בין טובתם לבין זכותו למגורים בדירה ציבורית של בן זוג עם מוגבלות, אם קיימת;

{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים, ובאישור ועדה משותפת של ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת.

{{ח:תת|(ג)}} הקביעה מי מבני הזוג זכאי למגורים בדירה ציבורית לא תקים לבן הזוג המפונה מהדירה זכות לפיצוי כלפי בן הזוג הזכאי למגורים כאמור, ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של בן הזוג המפונה מהדירה לסיוע לפי כל דין.

{{ח:תת|(ד)}} זכות למגורים בדירה ציבורית אינה ניתנת להעברה או לוויתור כלפי בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר, ואינה ניתנה לאיזון במסגרת איזון משאבים בין בני הזוג או לחלוקה.

{{ח:תת|(1)}} שהות במקלט לנשים מוכות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חד-הוריות|בחוק משפחות חד־הוריות, התשנ״ב–1992}};

{{ח:תת|(2)}} אלימות מצד בן הזוג, ובלבד שניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומה של אלימות כאמור או שניתן אישור על ידי מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית או העובד הסוציאלי המטפל במניעת אלימות במשפחה, המעיד שהדייר מטופל בשירותי הרווחה על רקע אלימות מצד בן הזוג, ויחולו לעניין אישור כאמור כללים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)#סעיף 6|סעיף 6(6) לחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ״ט–1998}}.

{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} השר יקבע מפרט לדירות ציבוריות טרם השכרתן בהשכרה ציבורית, ובלבד שמפרט כאמור יכלול חובה בדבר התקנת דוד שמש, בדירה ציבורית שבה ניתן להתקינו; העדר פרט בדירה אשר נכלל במפרט שקבע או פגם בפרט כאמור, אשר לצורך שימוש מקובל וסביר בדירה יש לתקנו, ייחשב כליקוי לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(1)}};

{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע מפרט לאחזקה שוטפת של דירות ציבוריות במשך תקופת השכרתן בהשכרה ציבורית, ובלבד שמפרט כאמור יכלול חובה בדבר התקנת דוד שמש, בהסכמת השוכר, בדירה ציבורית שבה ניתן להתקינו; העדר פרט בדירה אשר נכלל במפרט שקבע או פגם בפרט כאמור, אשר לצורך שימוש מקובל וסביר בדירה יש לתקנו, ייחשב כליקוי לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(4)}}.

{{ח:תת|(ב1)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סכומי ההשתתפות העצמית של שוכר דירה ציבורית במימון תיקון ליקויים בדירה הציבורית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(4)}}, ובלבד שסכום ההשתתפות העצמית של שוכר במימון תיקון ליקויים בדוד שמש בדירתו לא יעלה על 10% מעלות התיקון.

{{ח:תת|(ב2)}} בחוק תקציב שנתי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, ייקבע תקציב שנתי בסכום של 5 מיליון שקלים חדשים למימון התקנת דודי שמש בהתאם להוראות סעיף זה.

{{ח:תת|(ב3)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע אמות מידה למתן קדימות בהתקנת דודי שמש בהתאם להוראות סעיף זה.

{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי חוק זה למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ה)}}, טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.