חוק השקעות משותפות בנאמנות: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אתר ההפצה“ – אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בורסה“ – בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בורסה בישראל“ – בורסה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית המשפט“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בנק בישראל“ – בנק כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}};

{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוראה“ – של הרשות או של יושב ראש הרשות – לרבות דרישה שדרשו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”החלטה מיוחדת של בעלי יחידות“ – החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;

{{ח:תתת|(2)}} המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או חברת חוץ שנרשמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 346|סעיף 346 לחוק האמור}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה קרובה של קרן“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברת חוץ“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברת רישומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הבנקאות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על המטבע“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על המטבע|חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום חישוב המחירים“ – יום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ה)}}, על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום עסקים“ – כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}} פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי שלטון ומשפט|בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש״ח–1948}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחידות“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מטבע חוץ“ – מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מפיץ“ – חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, וכן, לגבי מנהל קרן – חבר ועדת השקעות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 20|בסעיף 20(א)}}, ולגבי נאמן – מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ניירות ערך“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עניין אישי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עסקה מתואמת“ – עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פרסום בעתון“ – פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 1א|בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן טכנולוגיה עילית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי־טק);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן ייחודית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן מחקה“ – קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן סל“ – קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן פתוחה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן סגורה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן מסויגת“, ”קרן בלתי מסויגת“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שווי נקי של נכסי קרן“ – שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שנת כספים של קרן“ – תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”החזקה“, ”הרשות“, ”חברה מסונפת“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”דירקטור מקרב הציבור“ ו”חברת חוץ“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל רשיון“, ”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק הסדרת העיסוק).}}

{{ח:תת|(א)}} חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}, כנייר ערך.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.

{{ח:תת|(א)}} הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה – הסכם הקרן).

{{ח:תת|(ב)}} קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.

{{ח:תת|(א)}} בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} שם הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;

{{ח:תתת|(3)}} אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;

{{ח:תתת|(4)}} בקרן פתוחה – המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;

{{ח:תתת|(5)}} בקרן סגורה – המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים – אם נקבע שיעור כאמור;

{{ח:תתת|(6)}} בקרן פתוחה – המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;

{{ח:תתת|(7)}} השיעור המרבי של ההוספה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}} או העמלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(ג)}} ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;

{{ח:תתת|(8)}} מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;

{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(10)}} תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;

{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(12)}} שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;

{{ח:תתת|(13)}} תקופת כהונתו של הנאמן;

{{ח:תתת|(14)}} הדרך לשינוי הסכם הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.

{{ח:תת|(א)}} לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.

{{ח:תת|(ב)}} הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.

{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} היא אחד מאלה:

{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות}}, למעט חברת שירותים משותפת;

{{ח:תתתת|(ב)}} מבטח כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}};

{{ח:תתתת|(ג)}} חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;

{{ח:תתת|(2)}} לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;

{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.

{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;

{{ח:תתת|(1א)}} היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;

{{ח:תתת|(2)}} חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;

{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;

{{ח:תתת|(4)}} יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קשר עסקי“ – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד־פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:}}

{{ח:תתתתת|(1)}} נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35א|בסעיף 35א לחוק ניירות ערך}};

{{ח:תתתתת|(2)}} שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קשר עסקי מהותי“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;}}

{{ח:תתת|(5)}} הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הכנסות“ – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קשר עסקי כולל“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קשר עסקי“;}}

{{ח:תתת|(6)}} קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.

{{ח:תת|(ה)}} תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.

{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קבוצת החברה“ – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קבוצת מנהל הקרן“ – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.}}

{{ח:תת|(א)}} נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:

{{ח:תתת|(1)}} הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון – רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;

{{ח:תתת|(2)}} הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;

{{ח:תתת|(3)}} חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;

{{ח:תתת|(4)}} תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;

{{ח:תתת|(5)}} תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;

{{ח:תתת|(6)}} פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.

{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

{{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוראת דין כלכלי“ – הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה ”עבירה“;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 260|בסעיף 260(א) לחוק החברות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירה“ – עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}; {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}; {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק}}; {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות}}; {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|פקודת הבנקאות, 1941}}; {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}}; {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס}}; {{ח:חיצוני|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה|חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991}}; {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}; {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, או עבירת קלון;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירת קלון“ – עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.}}

{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)(1)}} או מתקיים בו תנאי מהתנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(ד)}}, או שתנאי מן התנאים {{ח:פנימי|סעיף 9|שבסעיף 9(א)(2) או (3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ג)}} לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;

{{ח:תתת|(2)}} תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;

{{ח:תתת|(4)}} ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.

{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.

{{ח:תת|(ג)}} ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.

{{ח:תת|(א)}} נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.

{{ח:תת|(ב)}} נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).

{{ח:תת|(ג)}} לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.

{{ח:תת|(1)}} יושב ראש הרשות;

{{ח:תת|(2)}} שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.

{{ח:תת|(א)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;

{{ח:תתת|(2)}} הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;

{{ח:תתת|(3)}} לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.

{{ח:תת|(א1)}} לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה בחברה;

{{ח:תתת|(2)}} אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;

{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק}}.

{{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 2|סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק}} ולענין {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 8|סעיף 8(א)(5) ו־(6) לחוק האמור}}, יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.

{{ח:תת|(ג1)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן זה}}, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.

{{ח:תת|(ג2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א(א)}}, לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:

{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן או נושא משרה בו;

{{ח:תתת|(2)}} בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;

{{ח:תתת|(3)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(א)}}, לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.

{{ח:תת|(ג)}} אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):

{{ח:תתת|(1)}} בעל שליטה במנהל הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2).

{{ח:תת|(א)}} לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;

{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.

{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:תת|(א1)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ד)}} ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}}, תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.

{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.

{{ח:תת|(ו)}} לעניין סעיף זה, ”מנהל אחר“ – חברה הממלאת את תנאי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.

{{ח:תת|(א)}} בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 239|סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות}}, לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א1)}} הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240 לחוק החברות}}; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה – גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.

{{ח:תת|(א2)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2(ד)}}; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.}}

{{ח:תת|(ב)}} מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}} או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה – חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.

{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.

{{ח:תת|(ד)}} מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.

{{ח:תת|(ה)}} במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.

{{ח:תת|(1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;

{{ח:תת|(2)}} המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;

{{ח:תת|(3)}} לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.

{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.

{{ח:תת|(ב)}} רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד –

{{ח:תתת|(1)}} שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;

{{ח:תתת|(2)}} שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.

{{ח:תת|(ג)}} בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.

{{ח:תת|(ד)}} נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.

{{ח:תת|(1)}} לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;

{{ח:תת|(2)}} למנות מנהל כללי;

{{ח:תת|(3)}} לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;

{{ח:תת|(4)}} לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;

{{ח:תת|(5)}} לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;

{{ח:תת|(5א)}} למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א(א)}}, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;

{{ח:תת|(5ב)}} לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};

{{ח:תת|(6)}} לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה, ”עסקה מהותית“ – מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה; ”ניגוד ענינים“ – בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;

{{ח:תת|(7)}} לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ב)}} כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;

{{ח:תת|(7א)}} לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;

{{ח:תת|(8)}} לקבוע נהלים המיועדים להבטיח –

{{ח:תתת|(א)}} תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;

{{ח:תתת|(ב)}} עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;

{{ח:תתת|(ג)}} ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;

{{ח:תתת|(ד)}} ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;

{{ח:תתת|(ה)}} ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;

{{ח:תתת|(ו)}} היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;

{{ח:תת|(9)}} לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(א)}}, וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}};

{{ח:תת|(10)}} לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.

{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(1) עד (5ב)}}, לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן – ועדת דירקטוריון).

{{ח:תת|(א1)}} דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.

{{ח:תת|(ב)}} דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(6), (7), (7א) ו־(9)}} – לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;

{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5)}} – לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי הפסקה האמורה שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים באותה פסקה.

{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה – רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.

{{ח:תת|(ד)}} בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן – ועדת השקעות).

{{ח:תת|(ב)}} תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:

{{ח:תתת|(1)}} לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;

{{ח:תתת|(2)}} להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.

{{ח:תת|(ב1)}} מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.

{{ח:תת|(ב2)}} חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.

{{ח:תת|(ג)}} ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.

{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ג)}}, מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.

{{ח:תת|(א)}} דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).

{{ח:תת|(ב)}} תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו –

{{ח:תתת|(1)}} להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;

{{ח:תתת|(2)}} לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;

{{ח:תתת|(3)}} לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;

{{ח:תתת|(4)}} להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;

{{ח:תתת|(5)}} לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ב)}}, או בלא מכרז, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 69|בסעיף 69(ד)}}.

{{ח:תת|(ג)}} מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.

{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.

{{ח:תת|(ה)}} המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.

{{ח:תת|(ו)}} המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.

{{ח:תת|(ז)}} אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.

{{ח:תת|(ח)}} ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.

{{ח:תת|(ט)}} מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.

{{ח:תת|(י)}} בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.

{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות –

{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;

{{ח:תתת|(2)}} יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.

{{ח:תת|(ג)}} עובד של מנהל קרן –

{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;

{{ח:תתת|(2)}} יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) –

{{ח:תתת|(1)}} יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;

{{ח:תתת|(2)}} לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.

{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דירקטור“, ”חבר ועדת השקעות“, ”מי שמועסק על ידי מנהל קרן“, ו”עובד“ – לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.

{{ח:תת|(1)}} יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;

{{ח:תת|(2)}} יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.

{{ח:תת|(א)}} דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, ”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נתח שוק כולל“ – סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נתח שוק“, של מנהל קרן – שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 9א|בסעיף 9א}}, בשינויים המחויבים.}}

{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.

{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.

{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:תת|(1)}} אחת מהנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) {{ח:פנימי|סעיף 9א|שבסעיף 9א(א)}};

{{ח:תת|(2)}} לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;

{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.

{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.

{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ה|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ה|סעיף 23ה(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.

{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –

{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};

{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

{{ח:תת|(א)}} מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}} או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 23ב|בסעיף 23ב}}, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות –

{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};

{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}};

{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.

{{ח:תת|(ג)}} הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב}}.

{{ח:תת|(א)}} המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 23ב|סעיף 23ב(א)}}, הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;

{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.

{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.

{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.

{{ח:תת|(ג)}} ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.

{{ח:תת|(ד)}} חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.

{{ח:תת|(א)}} הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.

{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א) לא יחול על:

{{ח:תתת|(1)}} הקצאת יחידות הטבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58}};

{{ח:תתת|(2)}} הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;

{{ח:תתת|(3)}} הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך}}, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 15א|בסעיף 15א(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) –

{{ח:תתת|(1)}} הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;

{{ח:תתת|(2)}} מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.

{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57(ב)}}, ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)(3)}}, כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מבנה התשקיף וצורתו;

{{ח:תתת|(2)}} הדו״חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;

{{ח:תתת|(3)}} נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.

{{ח:תת|(ג1)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:

{{ח:תתת|(1)}} פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};

{{ח:תתת|(2)}} דו״ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;

{{ח:תתת|(3)}} דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;

{{ח:תתת|(4)}} דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.

{{ח:תתת|(2)}} הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ב1}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}} או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}.

{{ח:תתת|(2)}} מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.

{{ח:תת|(ג)}} אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.

{{ח:תת|(ד)}} בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.

{{ח:תת|(ה)}} סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.

{{ח:תת|(ג)}} נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.

{{ח:תת|(ד)}} הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.

{{ח:תת|(ה)}} חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.

{{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ה) ו־(ו) לחוק ניירות ערך}} יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 22|סעיף 22(ג) ו־(ד) לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(א)}} תשקיף ישא תאריך (להלן – תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.

{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}} וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות שהותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26(א) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 131|ו־131(א)}}; הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(א)}} לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן – התקופה), יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;

{{ח:תתת|(2)}} בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;

{{ח:תתת|(3)}} בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.

{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.

{{ח:תת|(ג)}} לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו״ח בעתון.

{{ח:תת|(ב)}} ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו״ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו״ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו״ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25א|25א}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 25ב|25ב}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 26|ו־26(א) לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} מי שחתם על תשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.

{{ח:תת|(ב)}} תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.

{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;

{{ח:תתת|(2)}} מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.

{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}}.

{{ח:תת|(1)}} על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;

{{ח:תת|(2)}} כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}}, בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין;

{{ח:תת|(3)}} משהגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו״ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)}} אחרי הפרסום האמור בעתון;

{{ח:תת|(4)}} על מי שחתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}}, על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37(ג)}}, ועל מי שנתן חוות דעת, דו״ח או אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38}}, לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.

{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:

{{ח:תתת|(1)}} ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה – מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;

{{ח:תתת|(2)}} בכל מועד אחר – מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}}, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.

{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן – הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.

{{ח:תת|(ד)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.

{{ח:תת|(ד1)}} מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.

{{ח:תת|(ד2)}} בסעיף זה, ”שיעור העמלה“ – העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.

{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.

{{ח:תת|(א)}} מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.

{{ח:תת|(א)}} הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקת הבורסה (להלן – המסלקה), את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכל בדרך שקבע שר האוצר.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(א)}} – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 47|אותו סעיף}}.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן – השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה – יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה;

{{ח:תתת|(2)}} נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט);

{{ח:תתת|(3)}} לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן;

{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).

{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.

{{ח:תת|(ו)}} מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.

{{ח:תת|(ז}} {{ח:תתת)|(1)}} פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן – תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ – יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור – יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים;

{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”הצעת יחידות לכל אדם“ – למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.

{{ח:תת|(ח)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.

{{ח:תת|(ט)}} פעולות המסלקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיפים 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 45|45}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46(ב) ו־(ג)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|ו־53(ג)}} יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.

{{ח:תת|(א)}} נקבעו בהסכם קרן פתוחה מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (להלן – קרן מועדים קבועים), יתקיימו התנאים הבאים:

{{ח:תתת|(1)}} המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו זהים;

{{ח:תתת|(2)}} המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תעלה על ששה חודשים.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, רשאי יושב ראש הרשות –

{{ח:תתת|(1)}} להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;

{{ח:תתת|(2)}} לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;

{{ח:תתת|(3)}} להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.

{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.

{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גורם מקורב“ – אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן מקורבת“, לגורם מקורב – קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור יחידות מוחזקות“ – מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.}}

{{ח:תת|(ב)}} רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.

{{ח:תת|(ג)}} גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;

{{ח:תתת|(2)}} חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;

{{ח:תתת|(3)}} השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.

{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}.

{{ח:תת|(ד)}} עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);

{{ח:תתת|(2)}} שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, ”שיעור שכר מנהל הקרן“ – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.

{{ח:תת|(א)}} מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:

{{ח:תתת|(1)}} בהצעה ראשונה – מחיר שנקבע בתשקיף;

{{ח:תתת|(2)}} בהצעה אחרת – מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז – תתבטל ההצעה; לענין זה, ”מחיר יחידה“ – מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, ”שווי יחידה“, של קרן – שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.

{{ח:תת|(א)}} ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:

{{ח:תתת|(1)}} ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;

{{ח:תתת|(2)}} יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;

{{ח:תתת|(3)}} יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.

{{ח:תת|(ב)}} עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.

{{ח:תת|(ג)}} ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”יום ההקצאה“ – לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}}.

{{ח:תת|(א)}} לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.

{{ח:תת|(א)}} נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה – מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.

{{ח:תת|(א1)}} קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.

{{ח:תת|(ג)}} פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.

{{ח:תת|(ד)}} פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ז)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה – השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 53|בסעיפים 53(א)(2) ו־(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56(א1)}} {{ח:פנימי|סעיף 58|ו־58}}, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.

{{ח:תתת|(2)}} יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה – יחידות רדומות).

{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.

{{ח:תת|(א)}} לא תוצא יחידה ללא תמורה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן – יחידות הטבה).

{{ח:תת|(א)}} מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;

{{ח:תתת|(2)}} השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.

{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ב1}} {{ח:תתת)|(1)}} מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, ”שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן“ – שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)}} או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.

{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.

{{ח:תתת|(2)}} בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תתת|(4)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור ניירות ערך של תאגיד“ – שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר“ – שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור נכס אחר“ – שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.}}

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59}}, וכן לקבוע שיעור מרבי –

{{ח:תתת|(1)}} לשיעור ניירות ערך של תאגיד;

{{ח:תתת|(2)}} לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;

{{ח:תתת|(3)}} לשיעור נכס אחר.

{{ח:תת|(ב1)}} שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שווי רשום למסחר של נייר ערך“ – שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 23ב2|בסעיף 23ב2}}.}}

{{ח:תת|(ג)}} עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:

{{ח:תתת|(1)}} השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;

{{ח:תתת|(2)}} השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.

{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).

{{ח:תת|(1)}} להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;

{{ח:תת|(2)}} לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.

{{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אופציה“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוזה עתידי“ – התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחיר מימוש“ – המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכס בסיס“ – הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.}}

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.

{{ח:תת|(א1)}} ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף אם נתקיימו שני אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;

{{ח:תתת|(2)}} מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, ”התחייבויות“ – למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.

{{ח:תת|(ג)}} עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיפים 59}} {{ח:פנימי|סעיף 63|ו־63 עד 65}}, רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים –

{{ח:תתת|(1)}} לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}} או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|אותו סעיף}};

{{ח:תתת|(3)}} להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}} בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 64|אותו סעיף}};

{{ח:תתת|(4)}} להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};

{{ח:תתת|(5)}} להורות על –

{{ח:תתתת|(א)}} תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);

{{ח:תתתת|(ב)}} תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;

{{ח:תתתת|(ג)}} תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);

{{ח:תתתת|(ד)}} תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);

{{ח:תתתת|(ה)}} אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיפים 43(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ו־50(ב)}}, אם קבע.

{{ח:תת|(ב)}} הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.

{{ח:תת|(ד)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה –

{{ח:תתת|(1)}} לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה – ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ג)}}.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(א)(6)}}, אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, ”חברה סוחרת“ – חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.

{{ח:תת|(ב)}} מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו״ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;

{{ח:תתת|(2)}} ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) {{ח:פנימי|סעיף 81|ובסעיף 81(ב)}}, מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה – חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;

{{ח:תתת|(2)}} העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;

{{ח:תתת|(3)}} ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.

{{ח:תת|(ה)}} מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.

{{ח:תת|(ו)}} הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;

{{ח:תתת|(2)}} תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;

{{ח:תתת|(3)}} עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.

{{ח:תת|(ז)}} כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו־(ו) יפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.

{{ח:תת|(ד)}} לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –

{{ח:תתת|(1)}} דו״חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו״חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).

{{ח:תתת|(2)}} הפרטים שיש לכלול בדו״חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.

{{ח:תת|(א1)}} הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ו|פרק ו׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.

{{ח:תת|(א2)}} הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.

{{ח:תת|(ד)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו״ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו״ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.

{{ח:תת|(ה)}} שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו״ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך בתקנות, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.

{{ח:תת|(ה1}} {{ח:תתת)|(1)}} יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו״ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות.

{{ח:תתת|(2)}} קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו״ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.

{{ח:תת|(ו)}} לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.

{{ח:תת|(ז)}} מי שהגיש דו״ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו״ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיפים 39}} {{ח:פנימי|סעיף 40|ו־40}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ט)}} דו״ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו״ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז1|פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך}}.

{{ח:תת|(ב)}} דו״ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.

{{ח:תת|(א)}} הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו״ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 72א|בסעיף 72א(א)}}; לענין זה, ”פלט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו״חות שיש לפרסם בעתון.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של –

{{ח:תתת|(1)}} התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבע שר האוצר בתקנות ולתקופה שקבע;

{{ח:תתת|(2)}} דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).

{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.

{{ח:תת|(ג1}} {{ח:תתת)|(1)}} לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.

{{ח:תתת|(2)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.

{{ח:תת|(ג2)}} מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.

{{ח:תת|(ד)}} סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.

{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנהל קרן“ – לרבות מי שמועסק על ידו;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”לפרסם“, ”פרסום“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34כד|בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין).}}

{{ח:תת|(א)}} בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.

{{ח:תת|(ב)}} בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.

{{ח:תת|(א)}} במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.

{{ח:תת|(ב)}} נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.

{{ח:תת|(א)}} נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.

{{ח:תת|(ב)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.

{{ח:תת|(ג)}} הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.

{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|סעיף 182 לחוק החברות}} או לבעלות בתעודת התחייבות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין; בסעיף זה, ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב2}} {{ח:תתת)|(1)}} לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.

{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המועד הקובע“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182 לחוק החברות}} או כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 35יב24|בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך}}, לפי העניין;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עסקת מכירה בחסר“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63}}.}}

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.

{{ח:תת|(א)}} הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}}, יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:

{{ח:תתת|(1)}} תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;

{{ח:תתת|(2)}} מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 129|בסעיף 129(א)}};

{{ח:תתת|(3)}} מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;

{{ח:תתת|(4)}} ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.

{{ח:תת|(א1)}} הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.

{{ח:תת|(ב)}} הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(6)}}.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.

{{ח:תת|(ד)}} מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו –

{{ח:תתתת|(א)}} יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;

{{ח:תתתת|(ב)}} יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;

{{ח:תתתת|(ג)}} יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;

{{ח:תתת|(2)}} בטרם יגיש הנאמן דו״ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו״ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה;

{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).

{{ח:תת|(ו}} {{ח:תתת)|(1)}} הנאמן יודיע לרשות על כל אלה –

{{ח:תתתת|(א)}} ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;

{{ח:תתתת|(ב)}} ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד – מיד לאחר המועד שקבע;

{{ח:תתתת|(ג)}} ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן – תוך זמן סביר לאחר שאירעו;

{{ח:תתת|(2)}} בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.

{{ח:תת|(ז)}} הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.

{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.

{{ח:תת|(א)}} הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד –

{{ח:תתת|(1)}} שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו״ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;

{{ח:תתת|(2)}} עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;

{{ח:תתת|(3)}} מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.

{{ח:תת|(א1)}} שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.

{{ח:תת|(ג)}} החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו״ח לרשות ולבורסה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת –

{{ח:תתת|(1)}} הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;

{{ח:תתת|(2)}} שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.

{{ח:תת|(ג)}} דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, ”מועסק“ – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.

{{ח:תת|(א)}} לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק}} (בסעיף קטן זה – משווק);

{{ח:תתת|(3)}} תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;

{{ח:תתת|(4)}} תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק או על ידי מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו;

{{ח:תתת|(5)}} תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 3|סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק}} שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון – תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;

{{ח:תתת|(6)}} תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עושה שוק“ – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חתם“ – מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;}}

{{ח:תתת|(7)}} תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.

{{ח:תת|(ב)}} שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.

{{ח:תת|(ב)}} הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיפים 74}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 78|ו־78(א)}}; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.

{{ח:תת|(ג)}} האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול –

{{ח:תתת|(1)}} על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;

{{ח:תתת|(2)}} על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;

{{ח:תתת|(3)}} כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.

{{ח:תת|(ד)}} היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.

{{ח:תת|(ב)}} במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 57|בסעיף 57(ב)}}, יירשם גם מספר היחידות הרדומות.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.

{{ח:תת|(ד)}} מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.

{{ח:תת|(ה)}} מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.

{{ח:תת|(א)}} במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.

{{ח:תת|(ב1}} {{ח:תתת)|(1)}} הוראות לפי סעיף קטן (ב) אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.

{{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי סעיף קטן (ב) וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.

{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.

{{ח:תת|(ד)}} מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרה“ – כל אחת מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הפרה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 114|בסעיף 114}};

{{ח:תתתת|(2)}} הפרה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 119|בסעיף 119}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עבירה“ – כל אחת מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי חוק זה;

{{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 284|סעיפים 284}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 290|290}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 291|291}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 415|415}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 423|423}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424|424}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 424א|424א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 425|ו־425 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);

{{ח:תתתת|(3)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 4|ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}}, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

{{ח:תתתת|(4)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 240|סעיפים 240}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 242|242}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 245|245}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 246|או 246 לחוק העונשין}}, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:

{{ח:תתתת|(א)}} לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;

{{ח:תתתת|(ב)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו;

{{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך}} יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג2|בסעיף 56ג2}}, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות}}“.

{{ח:תת|(א)}} הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.

{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.

{{ח:תת|(א)}} על המבקר הפנימי שימונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(5א)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 3|סעיפים 3(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 4|4(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 10|10}} {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית#סעיף 12|ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(8)}}.

{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.

{{ח:תת|(ב)}} במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳ לפרק ב׳}}; הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.

{{ח:תת|(ד)}} בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}} לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.

{{ח:תת|(ה)}} הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.

{{ח:תת|(ו}} {{ח:תתת)|(1)}} לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו;

{{ח:תתת|(2)}} לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו״ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו״ח בעתון.

{{ח:תת|(ז)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}; לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה –

{{ח:תתת|(1)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(2)}}, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.

{{ח:תת|(ג)}} קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.

{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן סגורה לקרן פתוחה – יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו״ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו״ח בעתון.

{{ח:תת|(ה)}} מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.

{{ח:תת|(א)}} קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.

{{ח:תת|(ג)}} המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.

{{ח:תת|(ד)}} היתה קרן פתוחה לקרן סגורה – יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ד)}} בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;

{{ח:תתת|(2)}} מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;

{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 112א|בסעיף 112א(ב)}}.

{{ח:תת|(ו)}} המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).

{{ח:תת|(1)}} נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן – תום תקופת הקרן);

{{ח:תת|(2)}} נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;

{{ח:תת|(3)}} נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;

{{ח:תת|(4)}} דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.

{{ח:תת|(א)}} היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.

{{ח:תת|(ב)}} חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן;

{{ח:תתת|(2)}} כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו;

{{ח:תתת|(3)}} מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.

{{ח:תת|(ד)}} הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:

{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;

{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;

{{ח:תתת|(3)}} לדחות את בקשת הפירוק;

{{ח:תתת|(4)}} לתת צו פירוק;

{{ח:תתת|(5)}} לתת צו אחר שימצא לנכון.

{{ח:תת|(א)}} פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}}, בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, ”סוג“ – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};

{{ח:תתת|(2)}} התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46(ז)}} לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.

{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”הוצאות עודפות“ – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}} בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.

{{ח:תת|(ה)}} סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}} – בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(ב1)}}; סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}}, ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.

{{ח:תת|(א1)}} שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.

{{ח:תת|(א2)}} שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, ”שיעור השכר“ – סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.

{{ח:תת|(ג)}} הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.

{{ח:תת|(ד)}} לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;

{{ח:תתת|(2)}} הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;

{{ח:תתת|(3)}} אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.

{{ח:תת|(א)}} על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.

{{ח:תת|(א1)}} הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61}}, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(א)}}, רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.

{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.

{{ח:תת|(א)}} נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.

{{ח:תת|(ב)}} מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה –

{{ח:תתת|(1)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(1)}} – תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(2)}} – המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}, המאוחר ביניהם;

{{ח:תתת|(3)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(3)}} – לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;

{{ח:תתת|(4)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|סעיף 103(4)}} – יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;

{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(6)}} בפירוק לפי {{ח:פנימי|סעיף 104א|סעיף 104א}} – בתום תקופה שלא תעלה על תשעים ימים ממשלוח הודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}.

{{ח:תת|(א)}} חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.

{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן –

{{ח:תתת|(1)}} יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;

{{ח:תתת|(2)}} ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.

{{ח:תת|(ד)}} מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות –

{{ח:תתת|(1)}} לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.

{{ח:תת|(ה)}} מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.

{{ח:תת|(א)}} מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 276|סעיפים 276}}, {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 288|288 עד 291}} {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 310|ו־310 עד 312 לפקודת החברות}} יחולו על פירוק קרן, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ג)}} מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106|בסעיף 106}}; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.

{{ח:תת|(ד)}} נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא בהפרש מאמצעיו.

{{ח:תת|(ה)}} שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.

{{ח:תת|(1)}} יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו״ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109(ד)}} ועל הוצאות הפירוק;

{{ח:תת|(2)}} יפקע תוקפו של הסכם הקרן;

{{ח:תת|(3)}} ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות;

{{ח:תתת|(2)}} הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה;

{{ח:תתת|(3)}} לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.

{{ח:תת|(ד)}} היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת –

{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} – לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.

{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”בעל יחידות“ – מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית –

{{ח:תתת|(1)}} יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;

{{ח:תתת|(2)}} חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.

{{ח:תת|(ו)}} כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.

{{ח:תת|(ז)}} יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.

{{ח:תת|(ח)}} הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.

{{ח:תת|(ט)}} על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.

{{ח:תת|(י)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103(3)}} ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.

{{ח:תת|(ב)}} בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.

{{ח:תת|(ג)}} מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.

{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.

{{ח:תת|(ה)}} הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף מפקח“ – גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחידות של קרן חוץ“ – יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדינת המוצא“ – מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנהל קרן חוץ“ – תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן חוץ“ – הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64(ב)}}.}}

{{ח:תת|(א)}} יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ג|בסעיף 113ג(א)(1)}} שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.

{{ח:תת|(ב)}} תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.

{{ח:תת|(ג)}} הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה –

{{ח:תתת|(1)}} תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;

{{ח:תתת|(2)}} חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.

{{ח:תת|(א)}} ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};

{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} –

{{ח:תתתת|(א)}} סעיף קטן (ד) – הרישה עד המילים ”ובתנאים שבהם הותר“;

{{ח:תתתת|(ב)}} סעיף קטן (ד1);

{{ח:תתתת|(ג)}} הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44(א)}} – הסיפה החל במילים ”מפיץ לא יסרב“ תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;

{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}};

{{ח:תתת|(5)}} {{ח:פנימי|סעיף 72ב|סעיף 72ב}} – יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;

{{ח:תתת|(6)}} {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב) עד (ה)}}, ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;

{{ח:תתת|(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};

{{ח:תתת|(8)}} {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}};

{{ח:תתת|(9)}} {{ח:פנימי|סעיף 83|סעיף 83(א)}} – הרישה עד המילים ”לפי חוק זה“.

{{ח:תת|(ב)}} על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} והוראות {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}} כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(ד) ו־(ה)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 10|פרט (10) בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 8|פרט (8) בחלק ב׳}};

{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 72א|סעיף 72א(א)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א פרט 5|פרט (5) בחלק א׳}};

{{ח:תתת|(3)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 21|פרט (21) בחלק ב׳}};

{{ח:תתת|(4)}} לעניין הפרת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(א) ו־(ב)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ג פרט 28|פרט (28) בחלק ג׳}};

{{ח:תתת|(5)}} לעניין הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ג)}} – {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 26|פרט (26) בחלק ב׳}}.

{{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים האמור {{ח:פנימי|סעיף 113ב|בסעיף 113ב(א)}} לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 113ג|סעיף 113ג(א)(1)}}, יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.

{{ח:תת|(1)}} מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 113ו|בסעיף 113ו}};

{{ח:תת|(2)}} הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;

{{ח:תת|(3)}} היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.

{{ח:תת|(א)}} סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}, יהיה הסכום המפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} בהתאם לחלק {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} שבו מנויה ההפרה שביצע.

{{ח:תת|(ב)}} סכום העיצום הכספי שיוטל לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, ”שווי נקי“ – השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.

{{ח:תת|(א)}} הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, בשיעורים מרביים שיקבע.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52לב|סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא מפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}};

{{ח:תתת|(2)}} הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 120א|סעיף 120א}}.

{{ח:תת|(א)}} ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג׳ {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7|בתוספת השביעית לחוק האמור}}, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.

{{ח:תת|(ב)}} לעניין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נג|סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך}} כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;

{{ח:תתת|(2)}} לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;

{{ח:תתת|(3)}} לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:תת|(ג)}} לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, יחולו לעניין הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|ב׳}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|או ג׳ לתוספת השלישית}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נט|סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך}}, החלות לעניין הפרה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק א|בחלק א׳}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ב|ב׳}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#תוספת 7 חלק ג|או ג׳ לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך}}, בהתאמה.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|סעיף 52סד לחוק ניירות ערך}} יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52סד|אותו סעיף}} על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –

{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי {{ח:פנימי|פרק י1|פרק זה}}, ולפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא1|ו־י״א1}} (בסעיף זה – הליך);

{{ח:תתת|(2)}} חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;

{{ח:תתת|(3)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;

{{ח:תתת|(4)}} הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52נד|בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.

{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:

{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};

{{ח:תתת|(2)}} שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;

{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}};

{{ח:תתת|(4)}} כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}} לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};

{{ח:תתת|(5)}} הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;

{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(7)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};

{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיף 67}};

{{ח:תתת|(9)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}};

{{ח:תתת|(10)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};

{{ח:תתת|(11)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76(א) או (ד)}};

{{ח:תתת|(12)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}};

{{ח:תתת|(13)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80}};

{{ח:תתת|(14)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}};

{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(16)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99(ב)}};

{{ח:תתת|(17)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 108|סעיף 108(ה)}};

{{ח:תתת|(18)}} הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} למעט ההוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב פרט 1|בפרט (1)(ט) שבחלק ב׳ לתוספת האמורה}};

{{ח:תתת|(19)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|באותו סעיף}}.

{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:תת|(ב)}} נעברה העבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124(א)}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ח4|פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק י1|בפרק י׳1}}, או חקירה פלילית לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג|סעיף 56ג לחוק ניירות ערך}} כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(ג)}}, לפי העניין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 97א|בסעיף 97א(א)}}.}}

{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, ”ספרי הקרן“ – מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו״חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ב1)}} הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן;

{{ח:תתת|(2)}} לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ד)}} בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:תת|(ג)}} חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)(2)}}.

{{ח:תת|(ד)}} תחילתן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16(א) עד (ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19(א) ו־(ג)}}, ששה חודשים לאחר תחילתו של חוק זה.

{{ח:תת|(ה)}} החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}} בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן – נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור –

{{ח:תתת|(1)}} לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;

{{ח:תתת|(2)}} ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.

{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.

{{ח:תת|(א)}} מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf|חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס׳ 132) (תיקון), התשס״ג–2002}} (להלן – התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של התיקון.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.

{{ח:תת|(1)}} סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43 לחוק זה}};

{{ח:תת|(2)}} סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק זה}}.

{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו)|תקנות ניירות ערך (פרטי תשקיף של קרן להשקעות בנאמנות, מבנהו וצורתו), התש״ל–1969}};

{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), התשכ״ב–1961}};

{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (עריכת דין וחשבון שנתי), התש״ל–1970}};

{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות)|תקנות ניירות ערך (דו״חות תקופתיים ומיידים של קרן להשקעות בנאמנות), התשמ״ח–1987}};

{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (החזקת מטבע חוץ), התשמ״א–1980}};

{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים)|תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (רכישת ניירות ערך זרים), התשמ״ט–1989}}.

{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה למעט {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום כ״ז בתשרי תשנ״ה (2 באוקטובר 1994).

{{ח:תת|(ב)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82}} ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};

{{ח:תת|(ב)}} הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};

{{ח:תת|(ג)}} הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיפים 34(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 72|72(ב) או (ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78(ז)}};

{{ח:תת|(ד)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35(א)}};

{{ח:תת|(ה)}} הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(א)(1) או (3)}}, או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 54ב|סעיף 54ב}};

{{ח:תת|(ו)}} דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ג)}};

{{ח:תת|(ז)}} הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(ד)}};

{{ח:תת|(ח)}} דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78(ח)}};

{{ח:תת|(ט)}} הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97(ב)}};

{{ח:תת|(י)}} הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב)}}, או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 129|סעיף 129(ב1)}};