חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;

{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –

{{ח:תתתת|(1)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;

{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;

{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;

{{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ביטוח תלוי תשואה“ – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף מוסדי“ – מבטח וחברה מנהלת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף מפוקח“ – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המפקח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הועדה“ – הועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התחייבות תלוית תשואה“ – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה מנהלת“, ”קופת ביטוח“, ”קופת גמל“, ”קופת גמל לקצבה“, ”קופה גמל לחסכון“, ”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה“, קופת גמל מרכזית לפיצויים" ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק גיל פרישה“ – {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוקי הפיקוח“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|וחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יועץ השקעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יועץ פנסיוני“, ”ייעוץ פנסיוני“, ”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבטח“ – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(2)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבטח בלא שולט“ – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 41ה|בסעיף 41ה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סוכן ביטוח“ או ”סוכן“ – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עיסוק בביטוח“ – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, ”התקשרות“ – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה.}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}} לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן ותיקה שבהסדר“ – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;

{{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.}}

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;

{{ח:תתת|(2)}} הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;

{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;

{{ח:תתת|(4)}} עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).

{{ח:תת|(ב)}} בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

{{ח:תת|(ג)}} בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק תקציב שנתי“ ו”ממונה על סעיף תקציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סעיף תקציב“ – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.}}

{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.

{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.

{{ח:תת|(א1)}} הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.

{{ח:תת|(א2)}} הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א3)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, וכדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;

{{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;

{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(4)}} שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;

{{ח:תתת|(5)}} אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;

{{ח:תתת|(6)}} אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.

{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

{{ח:תת|(ד)}} הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.

{{ח:תת|(ה)}} שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”עובד מדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:תת|(ז)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

{{ח:תת|(ח)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

{{ח:תת|(ט)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

{{ח:תת|(י)}} נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.}}

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.

{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

{{ח:תת|(א)}} חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;

{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

{{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.

{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.

{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ובהתאם לתנאי הרשיון.

{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.

{{ח:תת|(ג)}} מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –

{{ח:תתת|(1)}} לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – רשיון מבטח ישראלי;

{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ – רשיון מבטח חוץ.

{{ח:תת|(א1)}} הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, ותנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –

{{ח:תתתת|(א)}} אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

{{ח:תתתת|(ב)}} רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

{{ח:תתתת|(ג)}} רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}};

{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;

{{ח:תת|(ב)}} ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:

{{ח:תתת|(1)}} ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;

{{ח:תתת|(2)}} פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;

{{ח:תתת|(3)}} פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;

{{ח:תתת|(4)}} דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;

{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;

{{ח:תתת|(6)}} העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;

{{ח:תתת|(7)}} רשימת נושאי המשרה;

{{ח:תתת|(8)}} רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;

{{ח:תתת|(9)}} פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.

{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:

{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;

{{ח:תתת|(2)}} התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;

{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;

{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;

{{ח:תתת|(5)}} תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;

{{ח:תתת|(6)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;

{{ח:תתת|(7)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה;

{{ח:תתת|(8)}} טעמים שבטובת הציבור.

{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} המבטח ביקש ביטול רשיונו;

{{ח:תתת|(2)}} המבטח החליט על פירוקו מרצון;

{{ח:תתת|(3)}} ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;

{{ח:תתת|(3א)}} חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;

{{ח:תתת|(4)}} המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

{{ח:תתת|(5)}} המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

{{ח:תתת|(6)}} חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

{{ח:תתת|(7)}} טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.

{{ח:תת|(ב)}} לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:

{{ח:תתת|(1)}} יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} – בהתאם לתנאי הרשיון;

{{ח:תתת|(2)}} הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, שנערך בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|החוק האמור}}.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.

{{ח:תת|(ב)}} יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;

{{ח:תתת|(2)}} הוא בגיר;

{{ח:תתת|(3)}} עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;

{{ח:תתת|(4)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –

{{ח:תתת|(1)}} אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;

{{ח:תתת|(2)}} אם הוא הוכרז פסול דין;

{{ח:תתת|(3)}} אם הוא יועץ השקעות;

{{ח:תתת|(4)}} אם הוא יועץ פנסיוני.

{{ח:תת|(ג1)}} הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;

{{ח:תתת|(2)}} הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.

{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;

{{ח:תתת|(2)}} שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;

{{ח:תתת|(3)}} העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;

{{ח:תתת|(4)}} מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.

{{ח:תת|(ד)}} בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.

{{ח:תת|(ה)}} החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג) ו־(ג1)}} יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.

{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.

{{ח:תתת|(2)}} ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.

{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ענף ביטוח פנסיוני“ – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, ”סוג מוצר פנסיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים ”והכלולה בקופת גמל“, נאמר בה ”וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות“;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ענף ביטוח ימי“ – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;}}

{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ענף ביטוח כללי“ – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתתת|(1)}} ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;

{{ח:תתתתת|(2)}} ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.

{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

{{ח:תת|(1)}} יועץ פנסיוני;

{{ח:תת|(2)}} יועץ השקעות;

{{ח:תת|(3)}} ארגון עובדים או ארגון מעבידים;

{{ח:תת|(4)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};

{{ח:תת|(5)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);

{{ח:תת|(6)}} מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;

{{ח:תת|(7)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);

{{ח:תת|(8)}} מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);

{{ח:תת|(9)}} מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;

{{ח:תת|(10)}} מועדון צרכנים; לענין זה, ”מועדון צרכנים“ – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

{{ח:תתת|(2)}} אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;

{{ח:תתת|(3)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;

{{ח:תתת|(4)}} בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;

{{ח:תתת|(5)}} בעל הרשיון הפר הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;

{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

{{ח:תתת|(7)}} הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

{{ח:תת|(ב)}} לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.

{{ח:תת|(ג)}} היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:תת|(ד)}} בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.

{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

{{ח:תת|(1)}} להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;

{{ח:תת|(2)}} להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק המילווה (חברות הביטוח)|חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ״ג–1962}};

{{ח:תתת|(2)}} איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ביטוח חיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ה)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך“ – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבטח“ – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;

{{ח:תתת|(2)}} יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסי החיסכון לטווח ארוך“ – הנכסים כמפורט להלן:}}

{{ח:תתת|(1)}} נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;

{{ח:תתת|(2)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;

{{ח:תתת|(3)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סוכן תאגיד“ – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2)}}.}}

{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

{{ח:תת|(א1)}} לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יא|אותו סעיף}}, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

{{ח:תת|(ב1)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.

{{ח:תת|(ב2)}} לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.

{{ח:תת|(ב3)}} מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}}, לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.

{{ח:תת|(ג)}} היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

{{ח:תת|(ג1)}} לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;

{{ח:תתת|(2)}} שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;

{{ח:תתת|(3)}} הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו –

{{ח:תתת|(1)}} על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

{{ח:תתת|(2)}} על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה;

{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה.

{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.

{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.

{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –

{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};

{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.

{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ג1)}};

{{ח:תתת|(2א)}} בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ב)}};

{{ח:תתת|(2ב)}} בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ג)}};

{{ח:תתת|(3)}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

{{ח:תתת|(4)}} לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

{{ח:תתת|(5)}} יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.

{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –

{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};

{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};

{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}.

{{ח:תת|(ג)}} הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה,למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

{{ח:תת|(ה)}} מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיף 32}}.

{{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

{{ח:תת|(א1}} {{ח:תתת)|(1)}} המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;

{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק ניירות ערך}}; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.

{{ח:תתת|(2)}} הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

{{ח:תת|(א2)}} הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה – דרישה להשגה).

{{ח:תת|(ד)}} הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

{{ח:תתת|(1)}} סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;

{{ח:תתת|(2)}} דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;

{{ח:תתת|(3)}} המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;

{{ח:תתת|(4)}} חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;

{{ח:תתת|(5)}} עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;

{{ח:תתת|(6)}} השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;

{{ח:תתת|(7)}} השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;

{{ח:תתת|(8)}} הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}}.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –

{{ח:תתת|(1)}} שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;

{{ח:תתת|(2)}} חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.

{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.

{{ח:תת|(א)}} מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).

{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –

{{ח:תתת|(1)}} כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;

{{ח:תתת|(2)}} כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;

{{ח:תתת|(3)}} כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;

{{ח:תתת|(4)}} כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.

{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.

{{ח:תתת|(2)}} הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.

{{ח:תתת|(3)}} בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל־פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.

{{ח:תתת|(4)}} הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.

{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –

{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}};

{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.

{{ח:תת|(ז)}} הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.

{{ח:תת|(ח)}} ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.

{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כתב שירות“ – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תכנית ביטוח“ – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתתת|(1)}} הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;

{{ח:תתתת|(2)}} ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}.

{{ח:תת|(ב)}} מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.

{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.

{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול בהגדרה ”סוג מוצר פנסיוני“ {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כאילו היה סוכן ביטוח.

{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.

{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דמי עמילות“ – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.

{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:תת|(א)}} לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)(4)}}, התנגדות הממונה למינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(א)}} או הפסקת כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(ג)}}, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

{{ח:תת|(ב)}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}}, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:תת|(א)}} על מבטח יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 97|97}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|114 עד 117}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|146 עד 153}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 219|219(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 269|ו־269 לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק}}, ואולם לענין זה יקראו את הסעיפים הקטנים האמורים בלא המילים ”אלא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 121|סעיף 121(ג)}}“.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;

{{ח:תתת|(2)}} להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;

{{ח:תתת|(3)}} למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;

{{ח:תתת|(4)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

{{ח:תת|(ג)}} מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

{{ח:תת|(ד)}} תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;

{{ח:תתת|(2)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);

{{ח:תתת|(2)}} ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן – ועדת השקעות תלויות תשואה).

{{ח:תת|(ב)}} בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.

{{ח:תת|(ג)}} לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;

{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;

{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;

{{ח:תתת|(5)}} המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;

{{ח:תתת|(6)}} תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;

{{ח:תתת|(7)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

{{ח:תתת|(8)}} דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.

{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א(ד)}}; בסעיף קטן זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.}}

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.

{{ח:תת|(ב)}} החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.

{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

{{ח:תת|(א)}} במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;

{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

{{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הדירקטוריון;

{{ח:תתתת|(ב)}} המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);

{{ח:תתתת|(ג)}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג)}};

{{ח:תתת|(4)}} הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

{{ח:תתת|(5)}} מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;

{{ח:תתת|(6)}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות}};

{{ח:תתת|(7)}} גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר־מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

{{ח:תת|(א)}} על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית,21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה);

{{ח:תתת|(2)}} הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;

{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;

{{ח:תתת|(4}} {{ח:תתתת)|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים.

{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;

{{ח:תתת|(5)}} דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|סעיף 41ב1}} כדירקטור שפסקה כהונתו.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אסיפה כללית“, ”אסיפה שנתית“, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|בסימן זה}} – הוועדה).

{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:

{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

{{ח:תתת|(2)}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

{{ח:תתת|(3)}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.

{{ח:תת|(ג)}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף קשור“ – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.}}

{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;

{{ח:תתת|(2)}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}} לא תיחשב זיקה;

{{ח:תתת|(3)}} הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;

{{ח:תתת|(4)}} לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.

{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.

{{ח:תת|(ד)}} מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

{{ח:תת|(א)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)}} יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.

{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(3)}} יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|באותו סעיף}}, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

{{ח:תת|(2)}} שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:

{{ח:תתת|(א)}} נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

{{ח:תתת|(ב)}} התקיימה בו אחת העילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יד|סעיף 41יד}} הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

{{ח:תת|(א)}} רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}.

{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|בסעיף 41ב1(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא}}; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:תת|(א)}} מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;

{{ח:תתת|(2)}} דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;

{{ח:תתת|(3)}} דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה|פרק ה׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:

{{ח:תתת|(1)}} שינוי התזכיר או התקנון;

{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};

{{ח:תתת|(4)}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};

{{ח:תתת|(5)}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.}}

{{ח:תת|(א)}} הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}} (בחוק זה – מוסמך פיקוח).

{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}}, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ד|בסעיף 49ד(א)(3)}} – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

{{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א׳ לתוספת השלישית}} (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}} –

{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

{{ח:תתת|(3)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

{{ח:תת|(ב)}} מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;

{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

{{ח:תת|(ה)}} חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.

{{ח:תת|(ו)}} על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.

{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

{{ח:תתת|(2)}} טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

{{ח:תת|(א)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}, לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, לבנק ישראל ולממונה על הבנקים שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.

{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}} רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);

{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

{{ח:תת|(א)}} מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.

{{ח:תת|(ב)}} נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.

{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.

{{ח:תת|(ד)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.

{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ביטוח חיים“ – ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.

{{ח:תת|(ב)}} לענין זה, ”תיאור מטעה“ – תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

{{ח:תתת|(1)}} שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;

{{ח:תתת|(2)}} מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;

{{ח:תתת|(3)}} משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;

{{ח:תתת|(4)}} דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;

{{ח:תתת|(5)}} דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;

{{ח:תתת|(6)}} התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;

{{ח:תתת|(7)}} חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.

{{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

{{ח:תת|(א)}} לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.

{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:תת|(א)}} הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.

{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.

{{ח:תת|(ג)}} סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק האמור}} ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.

{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:תת|(א)}} מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –

{{ח:תתת|(1)}} להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;

{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

{{ח:תת|(א)}} מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.

{{ח:תת|(ג)}} לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

{{ח:תת|(ב)}} הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.

{{ח:תת|(ב)}} דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:תת|(1)}} להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;

{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –

{{ח:תתת|(1)}} להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;

{{ח:תתת|(2)}} להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

{{ח:תתת|(3)}} למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

{{ח:תתת|(4)}} למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}.

{{ח:תת|(ב)}} היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.

{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.

{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.

{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.

{{ח:תת|(ג)}} תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.

{{ח:תת|(ד)}} תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.

{{ח:תת|(ה)}} הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.

{{ח:תת|(ו)}} במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.

{{ח:תת|(ז)}} הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(4)}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:תת|(א)}} ועדת הנהלה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}.

{{ח:תת|(ב)}} המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:תת|(ד)}} מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

{{ח:תת|(א)}} המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}} על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

{{ח:תת|(ב1)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

{{ח:תת|(ד)}} המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן – המבטח הערב) יהיו ערבים –

{{ח:תתת|(1)}} להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;

{{ח:תתת|(2)}} להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –

{{ח:תתתת|(א)}} שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;

{{ח:תתתת|(ב)}} שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.

{{ח:תת|(ב)}} ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:תת|(ג)}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.

{{ח:תת|(ד)}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.

{{ח:תת|(ה)}} המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.

{{ח:תת|(ו)}} החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

{{ח:תת|(ז)}} דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:תת|(א)}} הורה המנהל המורשה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ג|סעיף 78ג}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה“ – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות גמל}} או {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התחייבויות הקרן הוותיקה“ – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התקנון האחיד“ – התקנון שיקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|סעיף 78ט}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מאזן הקרן“ – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}} ובכפוף להנחיות הממונה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מינהלה“ – מינהלה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(ב)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנגנון איזון אקטוארי“ – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(א)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסי הקרן הוותיקה“ – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –}}

{{ח:תתתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;

{{ח:תתתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קופת גמל לקצבה“ – מבטח שניתן לו רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן גירעונית“ – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן ותיקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרן מפעלית“ – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקנות קופות גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} תהא המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.

{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:תת|(ב)}} הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:

{{ח:תתת|(1)}} שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;

{{ח:תתת|(2)}} שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};

{{ח:תתת|(3)}} נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

{{ח:תת|(ג)}} כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}.

{{ח:תת|(ד)}} על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

{{ח:תת|(ה)}} חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.

{{ח:תת|(ו)}} רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

{{ח:תת|(ז)}} החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

{{ח:תת|(ח)}} סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:תת|(ט)}} חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.

{{ח:תת|(י)}} הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 78טז|שבסעיף 78טז}}, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.

{{ח:תתת|(2)}} כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.

{{ח:תתת|(3)}} על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

{{ח:תתת|(4)}} המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.

{{ח:תתת|(2)}} ואלה חברי המינהלה:

{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;

{{ח:תתתת|(ב)}} נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

{{ח:תתת|(3)}} כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.

{{ח:תתת|(4)}} על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים,וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

{{ח:תתת|(5)}} למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ד)}}, וכן סמכויות אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב(א)}}, בטרם הגשתה לאישור הממונה;

{{ח:תתתת|(ב)}} לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:תתת|(6)}} חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:תתת|(7)}} רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

{{ח:תתת|(8)}} החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.

{{ח:תתת|(9)}} סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:תתת|(10)}} חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(א)}} מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;

{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

{{ח:תתת|(4)}} הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};

{{ח:תתת|(5)}} הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}}, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

{{ח:תת|(1)}} איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;

{{ח:תת|(2)}} מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;

{{ח:תת|(3)}} הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;

{{ח:תת|(4)}} יישום התקנון האחיד;

{{ח:תת|(5)}} יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יב|סעיף 78יב}}, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}};

{{ח:תת|(6)}} ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳}} וליצירת אחידות במערך הזכויות.

{{ח:תת|(ב)}} התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

{{ח:תתת|(2)}} כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

{{ח:תתת|(3)}} חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

{{ח:תתתת|(א)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;

{{ח:תתתת|(ב)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

{{ח:תתתתת|(1)}} בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;

{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:תתת|(4)}} ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;

{{ח:תתת|(5)}} נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;

{{ח:תתת|(6)}} הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:

{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2004 – ¹<font face="arial">⁄</font>₃%;

{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2005 – 1%;

{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2006 – 1¹<font face="arial">⁄</font>₂%;

{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2007 ואילך – 1³<font face="arial">⁄</font>₄%;

{{ח:תתת|(7)}} השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יא|סעיף 78יא}};

{{ח:תתת|(8)}} הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (2) של אותו סעיף}}; לענין פסקה זו, ”ההפרש“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.

{{ח:תתת|(9)}} הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.

{{ח:תתת|(10)}} לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:

{{ח:תתתת|(א)}} ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);

{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;

{{ח:תתתת|(ג)}} בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;

{{ח:תתתת|(ד)}} התקיים אחד מאלה:

{{ח:תתתתת|(1)}} מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;

{{ח:תתתתת|(2)}} הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

{{ח:תת|(א)}} הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;

{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;

{{ח:תתת|(3)}} עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;

{{ח:תתת|(4)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;

{{ח:תתת|(5)}} תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המדד הקודם“ –}}

{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;

{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חודש הזכאות הראשון לקצבה“ – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.}}

{{ח:תת|(א)}} החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

{{ח:תת|(ב1)}} עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית־שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.

{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} והעקרונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט}}, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

{{ח:תת|(1)}} לתשלומי העמית־השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹<font face="arial">⁄</font>₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹<font face="arial">⁄</font>₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹<font face="arial">⁄</font>₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;

{{ח:תת|(2)}} להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹<font face="arial">⁄</font>₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹<font face="arial">⁄</font>₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה גבוה ב־1¹<font face="arial">⁄</font>₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.

{{ח:תת|(ב)}} המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, ”ערך הסובסידיה“ – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג ”מירון“ שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ״ט בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.

{{ח:תתת|(2)}} לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט(ב)(8)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|הסעיף האמור}}.

{{ח:תתת|(3)}} לסכומים לפי פסקאות (1) ו־(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(א)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1}}, ובכפוף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|באותו סעיף}}.

{{ח:תת|(ב)}} העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב}}, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (להלן – קרן זכאית).

{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.

{{ח:תת|(ד)}} הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

{{ח:תת|(א)}} לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).

{{ח:תת|(ב)}} סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;

{{ח:תתת|(2)}} צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ג)}} הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:

{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|++#סעיף 33|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.

{{ח:תת|(ד)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

{{ח:תתת|(1)}} סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתת|(2)}} סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 33|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –

{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 33|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):

{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).

{{ח:תת|(ו)}} כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ז)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 33|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.

{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}

{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;

{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);

{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;

{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;

{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השפעת התשואה לפי 4%“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}

{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;

{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);

{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;

{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;

{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:}}

{{ח:תתתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};

{{ח:תתתת|(2)}} סכומי הסיוע הממשלתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יד|פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 78יד(א)}};

{{ח:תתתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עקום הריבית“ – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עקום הריבית הקודם“, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית חסרת סיכון“, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור שינוי המדד הצפוי“, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שנה קודמת“ – השנה שקדמה לשנת החישוב;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוצאת מאזן הקרן“, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס׳ 33), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}}, לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;

{{ח:תתתת|(ב)}} לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;

{{ח:תתת|(2)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;

{{ח:תתתת|(ב)}} עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).

{{ח:תת|(ב)}} קרן שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו עליה.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}} לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003).

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, ”השפעת התשואה לפי 4%“, ”עקום הריבית“, ”עקום הריבית הקודם“, ”ריבית חסרת סיכון“, ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, ”שנה קודמת“, ”תוצאת מאזן הקרן“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(ט)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מאזן הקרן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ב|בסעיף 78ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:}}

{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};

{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;

{{ח:תתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –}}

{{ח:תתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;

{{ח:תתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור הכרית“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}

{{ח:תתת|(1)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}};

{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור השפעת השינויים בתקנון“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:}}

{{ח:תתת|(1)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)}} באותו מועד;

{{ח:תתת|(2)}} ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011“ – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השנה הקובעת“ – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תקרת כרית מעודכנת“ – הנמוך מבין אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום שנקבע לקרן לפי {{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

{{ח:תת|(א)}} לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:

{{ח:תתת|(1)}} גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);

{{ח:תתת|(2)}} אם גיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}} יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;

{{ח:תתת|(3)}} קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;

{{ח:תתת|(4)}} מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד־פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:

{{ח:תתתת|(א)}} בשנה הקובעת – ³<font face="arial">⁄</font>₄%;

{{ח:תתתת|(ב)}} בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;

{{ח:תתתת|(ג)}} בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – 1¹<font face="arial">⁄</font>₂%;

{{ח:תתתת|(ד)}} מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – 1³<font face="arial">⁄</font>₄%.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, ”הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.

{{ח:תת|(ד)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):

{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתת|(7)}} הסכום הנמוך מבין אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;

{{ח:תתתת|(ב)}} הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

{{ח:תתתת|(א)}} תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;

{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –

{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):

{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);

{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.

{{ח:תת|(ז)}} כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

{{ח:תת|(ח)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;

{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.

{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.

{{ח:תת|(ג)}} באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.

{{ח:תת|(ד)}} בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.

{{ח:תת|(ב)}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

{{ח:תת|(א)}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.

{{ח:תת|(ב)}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת־ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.

{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

{{ח:תת|(א)}} חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.

{{ח:תת|(ב)}} תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח – זכאי לרשיון מבטח חוץ.

{{ח:תת|(ג)}} יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן יחיד.

{{ח:תת|(ד)}} תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

{{ח:תת|(א)}} תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

{{ח:תת|(א)}} אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909}} (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.

{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.

{{ח:תת|(ג)}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

{{ח:תת|(א)}} מי שהחזיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.

{{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.

{{ח:תת|(א)}} אגודה לביטוח שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ״ג–1963}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|בכללים}}, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.

{{ח:תת|(ב)}} אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –

{{ח:תתת|(1)}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}}, לפי הענין;

{{ח:תתת|(2)}} מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:תת|(א)}} זכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

{{ח:תת|(א)}} הפר אדם את הוראת {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.

{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}} – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}};

{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ג)}} – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –

{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;

{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.

{{ח:תת|(ד)}} לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בניגוד להוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א1) לחוק האמור}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).

{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:

{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;

{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}};

{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}};

{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}.

{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א1|סעיף 92א1}}, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – הודעה על התחייבות).

{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.

{{ח:תת|(ג)}} מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ד)}} לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:תת|(א)}} נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92ה|בסעיף 92ה}}; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;

{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;

{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א2|בסעיף 92א2(ב)}} – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.

{{ח:תת|(ב)}} הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|סימן זה}} בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}.

{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}}; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.

{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.

{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א(ב)}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.

{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.

{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

{{ח:תת|(ב1)}} הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.

{{ח:תת|(ג)}} התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.

{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –

{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;

{{ח:תתת|(2)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92כא|בסעיף 92כא}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש;

{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:תת|(1)}} לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;

{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;

{{ח:תת|(3)}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;

{{ח:תת|(4)}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;

{{ח:תת|(5)}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;

{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}}, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת האמורה}}.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.

{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}.

{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} בהתאמה – עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).

{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.

{{ח:תת|(ג)}} המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}} או הליך בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ד|סעיף 49ד}} (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.

{{ח:תת|(ב)}} לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.

{{ח:תת|(ג)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;

{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;

{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;

{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60 עד 62}}, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:

{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;

{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.

{{ח:תת|(ב)}} על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ט|סעיף 92ט}}.

{{ח:תת|(ג)}} האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.

{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –

{{ח:תתת|(1)}} מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;

{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;

{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}} ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.

{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.

{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה להטיל עיצום על־תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92יט|בסעיף 92יט}}, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92יט|סעיף 92יט}} והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.

{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.

{{ח:תת|(ה)}} ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ו|סעיף 49ו}}, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.

{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.

{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ד׳ לפרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|וסעיפים 38 עד 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 62}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}}, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון למבטח;

{{ח:תת|(2)}} אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;

{{ח:תת|(3)}} אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;

{{ח:תת|(4)}} אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;

{{ח:תת|(5)}} אגרה בעד בחינה;

{{ח:תת|(6)}} דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;

{{ח:תת|(7)}} ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה ”ביטוח“ או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה ”ביטוח“ או כל מלה הנגזרת ממנה.

{{ח:תת|(א)}} המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.

{{ח:תת|(ב)}} רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.

{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הקנס הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:

{{ח:תתת|(1)}} לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};

{{ח:תתת|(2)}} לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};

{{ח:תתת|(3)}} לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};

{{ח:תתת|(4)}} לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:

{{ח:תתת|(1)}} עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};

{{ח:תתת|(2)}} פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}, בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;

{{ח:תתת|(3)}} החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};

{{ח:תתת|(3א)}} הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}};

{{ח:תתת|(4)}} החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}};

{{ח:תתת|(4א)}} שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א}};

{{ח:תתת|(5)}} העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};

{{ח:תתת|(6)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(8)}} לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(10)}} לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:תתת|(11)}} גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};

{{ח:תתת|(12)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א) או (ח)}}, לפי העניין;

{{ח:תתת|(12א)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב) או (ח)}};

{{ח:תתת|(12ב)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(4) או (ח)}};

{{ח:תתת|(12ג)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ד) או (ח)}};

{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(14)}} כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}} או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;

{{ח:תתת|(15)}} ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};

{{ח:תתת|(16)}} תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};

{{ח:תתת|(17)}} עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};

{{ח:תתת|(18)}} לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}};

{{ח:תתת|(19)}} לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};

{{ח:תתת|(20)}} הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}};

{{ח:תתת|(21)}} הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|או 68}};

{{ח:תתת|(22)}} כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|אותו סעיף}};

{{ח:תתת|(23)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:

{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(2)}} עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 24|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)}}, או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;

{{ח:תתת|(3)}} עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};

{{ח:תתת|(4)}} שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};

{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(6)}} העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};

{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(9)}} קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}};

{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(17)}} התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};

{{ח:תתת|(18)}} פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}};

{{ח:תתת|(19)}} השתמש במילה ”ביטוח“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}.

{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.

{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.

{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תביעה“ – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.

{{ח:תת|(ב)}} מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.

{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.

{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

{{ח:תת|(א)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.