חוק אשראי הוגן: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“, ”בעל רישיון למתן אשראי“ ו”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הלוואה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כל עסקת אשראי, לרבות ניכיון שטר, ולמעט סוגי עסקאות אשראי ששר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט קבע לגביהן כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן בשל כך שהן לא מקיימות את תכליות החוק;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת החוקה חוק ומשפט“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חברה מנהלת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק קופות גמל}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק קופות גמל“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 01/02/2018 ועד יום 09/11/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”לווה“ – למעט תאגיד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”לווה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} יחיד המקבל הלוואה, וכן תאגיד מסוג התאגידים שקבע שר המשפטים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ג|סעיף 15ג}} המקבל הלוואה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מבטח“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מלווה“ – מי שנותן הלוואה, למעט תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מלווה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} מי שנותן הלוואה, וכן מי שעוסק בהפעלת מערכת לתיווך באשראי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מלווה מוסדי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} מלווה שהוא אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק;

{{ח:תתת|(2)}} מבטח;

{{ח:תתת|(3)}} חברה מנהלת;

{{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון למתן אשראי;

{{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

{{ח:תתת|(6)}} בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מסגרת אשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} התחייבות של מלווה להעמדת אשראי עד סכום מסוים, אשר מימושו בפועל ומועדי פירעונו, בתוך תקופת חוזה ההלוואה, נתון בידי הלווה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מערכת לתיווך באשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המפקח על הבנקים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סולק“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סכום ההלוואה“ – הסכום שבו מחוייב הלווה לפי חוזה ההלוואה, או כל חלק ממנו, לפי הענין, למעט ריבית וריבית פיגורים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית“ – ריבית או הפרשי הצמדה, לפי הענין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית פיגורים“ – ריבית נוספת שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; לענין זה לא יובאו בחשבון הוצאות סבירות ממשיות שהוציא המלווה לגביית התשלום שבפיגור;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ריבית פיגורים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה ההלוואה, חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר; ולעניין ניכיון שטר – ריבית שדורש המלווה, מהלווה או ממושך שטר, בשל אי־פירעון של השטר; לעניין הגדרה זו לא יובאו בחשבון הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל התוספות לבין הסכום שקיבל הלווה בפועל, בחישוב שנתי;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור העלות המרבית של האשראי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} שיעור העלות הממשית של האשראי המרבי שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, לפי העניין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שיעור ריבית הפיגורים המרבי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} השיעור המרבי של ריבית פיגורים שניתן לקבוע בחוזה הלוואה ולגבות מלווה, והכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי העניין;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספת“ – כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט ריבית פיגורים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תוספת“ – {{ח:הערה|(החל מיום 09/11/2018):}} כל סכום שנדרש לווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה, למעט אלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} ריבית פיגורים;

{{ח:תתת|(2)}} הוצאות שהוציא המלווה לשם גביית התשלום שהלווה פיגר בתשלומו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};

{{ח:תתת|(3)}} הוצאות שנדרשות לשם העמדת ההלוואה במועד העמדתה, מסוג ובסכום שקבע שר המשפטים, ובכלל זה, סכום כולל, לפי הצעת המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, ורשאי שר המשפטים לקבוע הוראות שונות כאמור לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע;

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”יתרת החוב“ – הסכום שהלווה חייב למלווה בנקודת זמן מסוימת, כשהוא מורכב מסכום ההלוואה, מהתוספת ומריבית הפיגורים ובהפחתת הסכומים ששולמו בפועל על ידי הלווה למלווה, והכל כפי שהוא עד אותה נקודת זמן.}}

{{ח:תת|(א)}} מלווה, העומד לחתום על חוזה הלוואה עם לווה, יתן לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו עותק חתום ממנו לאחר החתימה.

{{ח:תת|(ב)}} חוזה הלוואה יכלול גילוי מלא של הפרטים האלה:

{{ח:תתת|(1)}} שמות המלווה והלווה, ומעניהם המלאים;

{{ח:תתת|(2)}} סכום ההלוואה;

{{ח:תתת|(3)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל;

{{ח:תתת|(4)}} שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

{{ח:תתת|(5)}} בהלוואה בריבית משתנה – מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;

{{ח:תתת|(6)}} בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –

{{ח:תתתת|(א)}} סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;

{{ח:תתתת|(ב)}} הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;

{{ח:תתת|(7)}} ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;

{{ח:תתת|(8)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;

{{ח:תתת|(9)}} תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;

{{ח:תתת|(10)}} הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד, לרבות העמדת הלוואה לפרעון מיידי, והתנאים לנקיטת צעדים אלה;

{{ח:תתת|(11)}} שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה;

{{ח:תתת|(12)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים רשאי לקבוע טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.

{{ח:תת|(א)}} מלווה העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, ימסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין בו לפני כריתתו, וכן ימסור לו, לאחר כריתת החוזה, עותק מהחוזה שנכרת ומתיעוד הסכמת הלווה, והכל בהתאם לפרטי ההתקשרות שמסר הלווה למלווה; לעניין זה, ”מסירה“ – לרבות באמצעים אלקטרוניים.

{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה ההלוואה גילוי מלא של הפרטים האלה:

{{ח:תתת|(1)}} שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;

{{ח:תתת|(2)}} סכום ההלוואה;

{{ח:תתת|(3)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;

{{ח:תתת|(4)}} שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;

{{ח:תתת|(5)}} בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;

{{ח:תתת|(6)}} בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –

{{ח:תתתת|(א)}} סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;

{{ח:תתתת|(ב)}} הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;

{{ח:תתת|(7)}} ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;

{{ח:תתת|(7א)}} ציון כל ההוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 1|פסקה (3) להגדרה ”תוספת“}}, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;

{{ח:תתת|(8)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;

{{ח:תתת|(8א)}} שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;

{{ח:תתת|(8ב)}} שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;

{{ח:תתת|(9)}} תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

{{ח:תתת|(10)}} הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;

{{ח:תתת|(11)}} שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;

{{ח:תתת|(11א)}} קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;

{{ח:תתת|(11ב)}} סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה תוספת שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;

{{ח:תתת|(11ג)}} זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;

{{ח:תתת|(12)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט.

{{ח:תת|(ב1)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לפטור מלווים מהחובות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולן או חלקן, לגבי סוגי הלוואות ובתנאים שיקבע.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, לקבוע את העקרונות או השיטות לחישוב הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ד)}} המפקח על הבנקים, המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, יקבעו טפסים לגילוי הפרטים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ד1)}} מלווה יאפשר ללווה גישה סבירה לחוזה ההלוואה ולתנאיו במהלך תקופת החוזה וזמן סביר לאחריה.

{{ח:תת|(ה)}} לא יפרסם מלווה פרסומת אף אם היא פרסומת המותרת לפי דין ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, המעודדות נטילת הלוואה על ידי לווה, אלא אם כן הן כוללות את שם המלווה וצורפה להן אזהרה בנוסח זה: ”אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל“; ואולם החובה לכלול את שם המלווה כאמור לא תחול על מפעיל מערכת מקוונת המיועדת למתן הלוואות ולקבלתן או לביצוע תשלומים לאחר, אם מפעיל המערכת אינו נותן ההלוואה או מקבלה.

{{ח:תת|(ו)}} נתן המלווה את ההלוואה שלא במועד כריתת חוזה ההלוואה, ימסור ללווה מסמך, לרבות באמצעים אלקטרוניים, המציין את הסכום שקיבל הלווה בפועל ואת הפרטים הקבועים בסעיף קטן (ב)(9), ככל שחל בהם שינוי לאחר כריתת חוזה ההלוואה; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, רשאי לקבוע חובות גילוי נוספות שיחולו על המלווה לאחר כריתת חוזה ההלוואה.

{{ח:תת|(א)}} בחוק זה, ”שיעור עלות האשראי המרבי“ – פי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש בחדשו, של העלות הכוללת הממוצעת לאשראי הלא־צמוד הניתן לציבור על־ידי הבנקים שנקבעו על־ידי בנק ישראל.

{{ח:תת|(ב)}} שיעור העלות הממשית של האשראי לא יעלה בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע בעת חתימת חוזה ההלוואה; נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית משתנה או הצמדה, לא יעלה שיעור העלות הממשית של האשראי בחישוב שנתי על שיעור עלות האשראי המרבי, לפי הידוע במועד שבו משתנה שיעור הריבית, לענין ריבית משתנה, או במועד כל תשלום, לענין הצמדה.

{{ח:תת|(ג)}} השיעור המרבי של העלות הממשית של האשראי, כאמור בסעיף קטן (ב), יחושב ביחס ליתרת החוב כפי שהיא בתחילת כל שנה ממועד ההלוואה.

{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור העלות הממשית של האשראי לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית קבועה בשיעור הריבית הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:

{{ח:תתת|(1)}} החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתת|(2)}} החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (8) ו־(9)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}};

{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.

{{ח:תת|(א)}} לא יכרות מלווה חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, ולא יקבל תשלום לפי חוזה כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} מלווה יכלול בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג)}} נכרת חוזה הלוואה ומתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, יחושב שיעור ריבית הפיגורים לעניין סעיף קטן (א), כאילו נקבעה בחוזה ההלוואה ריבית פיגורים קבועה בשיעור ריבית הפיגורים הגבוה ביותר מבין הריביות שגבה המלווה מהלווה במסגרת אותו חוזה:

{{ח:תתת|(1)}} החוזה נערך בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתת|(2)}} החוזה אינו כולל את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (8), (9) ו־(11)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}};

{{ח:תתת|(3)}} נקבע בחוזה בסיס הצמדה או בסיס ריבית, לעניין ריבית פיגורים, שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}}.

{{ח:תת|(א)}} מלווה לא יהיה זכאי להקדים את מועד הפרעון של ההלוואה, כולה או חלקה, בשל כך בלבד שעבר המועד המוסכם לתשלום שיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה והלווה לא פרע את התשלום.

{{ח:תת|(ב)}} פיגר הלווה בתשלום של יותר משיעור אחד מן השיעורים להחזר ההלוואה ברציפות ובמשך תקופה מצטברת העולה על 31 ימים, רשאי המלווה לדרוש את הקדמת מועד הפרעון של יתרת ההלוואה; פרע הלווה את התשלום שבפיגור בתוספת ריבית פיגורים, לא ייחשב הדבר לענין הקדמת מועד הפרעון בשל פיגור בתשלומים לאחר מכן.

{{ח:תת|(ג)}} ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה כי עליו לשלם את התשלומים שבפיגור תוך תקופה שלא תפחת מ־14 ימים מיום משלוח הדרישה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

{{ח:תת|(ד)}} המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור, את סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח הדרישה, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.

{{ח:תת|(ה)}} לא שילם הלווה כנדרש, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

{{ח:תת|(ו)}} לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, מלווה זכאי להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה, אם היה חשש ממשי לאי־פירעון ההלוואה, אם הסיכון לאי־פירעון ההלוואה גדל בשיעור ניכר, אם היתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה או אם התקיימו תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה כאמור לגבי ההלוואה.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} ביקש המלווה להקדים את מועד הפרעון של יתרת ההלוואה, ישלח ללווה התראה בדבר הקדמת מועד הפירעון, שבה יפרט, בין השאר, פעולות שהלווה יכול לנקוט כדי למנוע את הקדמת מועד הפירעון, ככל שישנן, תוך תקופה שלא תפחת מ־21 ימי עסקים מיום משלוח ההתראה, וכי אם לא יעשה כן, תעמוד יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

{{ח:תתת|(2)}} מלווה לא חייב למסור התראה כאמור בפסקה (1), אם קיימות נסיבות מיוחדות שבהן יש חשש ממשי שעמידה בהוראות אותה פסקה תוביל לפגיעה ביכולת הגבייה של המלווה בשל אחד מאלה, ובלבד שניתנה התראה ללווה בהקדם האפשרי לאחר שהוסר החשש:

{{ח:תתתת|(א)}} שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח;

{{ח:תתתת|(ב)}} תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה.

{{ח:תת|(ד)}} המלווה יפרט בהתראה את הסכום של כל תשלום שבפיגור ואת סכום ריבית הפיגורים שנצבר עד ליום משלוח ההתראה, ככל שישנם, וכל סכום מיתרת ההלוואה שיוקדם מועד פרעונו בהתאם לאמור בסעיף קטן (ה); לגבי חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי, יראו בקיומה של יתרת חוב העולה על מסגרת האשראי שאושרה על ידי המלווה כתשלום שבפיגור; שר המשפטים רשאי לקבוע דרך למשלוח ההתראה, ופרטים נוספים שייכללו בה.

{{ח:תת|(ה)}} הסתיימה התקופה הקבועה בהתראה ולא פעל הלווה למניעת הקדמת מועד הפירעון כאמור בהתראה, רשאי המלווה להעמיד לפרעון מיידי כל סכום מיתרת ההלוואה כפי שפורט בהתראה, ותיווסף עליה ריבית פיגורים ממועד ההעמדה לפרעון מיידי ועד למועד התשלום בפועל.

{{ח:תת|(ו)}} לענין זה, ”יתרת ההלוואה“ – יתרת סכום ההלוואה, במלואה או בחלקה, בצירוף הריבית שנצברה עד למועד ההעמדה לפרעון מיידי.

{{ח:תת|(א)}} הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} כל הפרטים שיש לגלותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};

{{ח:תתת|(2)}} התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;

{{ח:תתת|(3)}} יתרת החוב במועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(4)}} התשלומים שבפיגור, וסכומי הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(5)}} כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(6)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר.

{{ח:תת|(א)}} הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של חוזה ההלוואה וכן העתק של פסק הדין או את השטר, לפי העניין; ואולם מלווה מוסדי יהיה רשאי לצרף לכתב התביעה או לבקשה כאמור, במקום העתק של חוזה ההלוואה, רשומה מוסדית כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 35|בסעיף 35 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, בקשר לחוזה ההלוואה, בהתאם להוראות הדין, ובלבד שהיא כוללת את כל הפרטים שיש לגלותם במסגרת חוזה ההלוואה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}.

{{ח:תת|(ב)}} בתובענה או בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יציין המלווה את הסכום שתשלומו נדרש ואת אופן חישובו, וכן פרטים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} כל הפרטים שיש לגלותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיפים 15א}} {{ח:פנימי|סעיף 15ב|ו־15ב}}, ולעניין מלווה מוסדי – גם הפרטים שעליו לגלותם לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, וכן קיומן של התראות בשל הפיגור בתשלומים;

{{ח:תתת|(2)}} התשלומים ששילם הלווה לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום;

{{ח:תתת|(3)}} יתרת החוב במועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(4)}} התשלומים שבפיגור, בחלוקה לפי קרן, הצמדה, ריבית וריבית הפיגורים ביחס אליהם שנצברו עד למועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(5)}} כל סכום שמועד פרעונו הוקדם, וסכום הריבית וריבית הפיגורים ביחס אליו שנצבר עד למועד הגשת התובענה;

{{ח:תתת|(5א)}} הסכום שהמלווה דורש מהלווה בשל הוצאות שהוציא לגביית תשלום שהלווה פיגר בתשלומו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}};

{{ח:תתת|(6)}} כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל.

{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי החוזה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.

{{ח:תת|(א)}} ראה בית המשפט בתובענה בקשר לחוזה הלוואה, כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}, יורה בית המשפט, ביוזמתו או על פי בקשה, ולאחר שנתן הזדמנות לצדדים להשמיע טענותיהם, לבטל את החוזה או את התנאי או לשנותו, הכל במידה הנדרשת כדי להתאימו לדרישות החוק, ולפי הענין.

{{ח:תת|(ב)}} מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (א) או מכל תרופה אחרת שבדין, רשאי בית המשפט להתאים את שיעור העלות הממשית של האשראי ואת שיעור ריבית הפיגורים לשיעורים המרביים המותרים על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}}, או לקבוע שיעור נמוך יותר, לצוות על השבה של כל סכום שקיבל המלווה מן הלווה שלא בהתאם להוראות חוק זה, לחייב את המלווה בהוצאות שנגרמו ללווה, וליתן כל הוראה אחרת שתיראה צודקת בנסיבות הענין.

{{ח:תת|(א)}} ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, רשאי ראש ההוצאה לפועל, על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, מטעמים שיירשמו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} ביקש מלווה נקיטת הליכים של הוצאה לפועל נגד לווה בדרך של ביצוע שטר שחתם הלווה בקשר לחוזה הלוואה, רשאי ראש ההוצאה לפועל בכל עת, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, או כי המלווה לא גילה גילוי מלא של הפרטים המהותיים לחוזה ההלוואה.

{{ח:תת|(ג)}} ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (ב), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי ראש ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית וריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה.

{{ח:תת|(ד)}} סירב ראש ההוצאה לפועל לנקוט הליכים כאמור, יעביר את הענין לבית המשפט המוסמך, ובית המשפט ידון בענין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), רשאי ראש ההוצאה לפועל לאשר הסכם בין מלווה ללווה לפיו ישונו התנאים של חוזה הלוואה כדי להתאימו לדרישות חוק זה, וליתן להסכם תוקף של פסק דין.

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} ביקש מלווה לנקוט הליכים נגד לווה בתיק הוצאה לפועל לביצוע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב, בקשר לחוזה ההלוואה, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים, ובכלל זה להורות על אי־פתיחת תיק הוצאה לפועל או סגירתו, אם היה לו יסוד להניח כי חוזה ההלוואה או תנאי בו אינם מתאימים לדרישות לפי חוק זה, ולגבי מלווה מוסדי – לדרישות לפי חוק זה או לפי חוק אחר החל בעניין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}; ואולם לא יורה רשם ההוצאה לפועל על אי־פתיחת תיק ביוזמתו אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם.

{{ח:תתת|(2)}} מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לסרב לנקוט הליכים בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר או לביצוע תביעה על סכום קצוב כאמור בפסקה (1), בנסיבות המנויות בצו שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} ביקש מלווה נקיטת הליכים כאמור בסעיף קטן (א), והשהה את ההליכים ללא טעם סביר, רשאי רשם ההוצאה לפועל, ביוזמתו או על פי בקשה, לסרב לנקוט את ההליכים המבוקשים כאמור באותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לקבוע ריבית פיגורים בשיעור נמוך מן השיעור של חוזה ההלוואה לתקופת השיהוי.

{{ח:תת|(ד)}} הוגש לבית המשפט המוסמך ערעור על החלטה של רשם ההוצאה לפועל לסרב לנקוט הליכים של הוצאה לפועל לפי סעיף זה, ידון בית המשפט בעניין כאילו הגיש הלווה בקשה לבית המשפט לביטול חוזה ההלוואה או תנאי בו, או לשינוים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}.

{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה שלא דרך עיסוק.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6}} לא יחולו על –

{{ח:תתת|(1)}} הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(משנת 2014: 1,197,707.36 ש״ח)}}, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;

{{ח:תתת|(2)}} הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, התשי״ז–1957}}.

{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}} לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25יז|בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים}}.

{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(ב) ו־(ג)(1) ו־(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}}, לא יחולו על מלווה יחיד שנתן הלוואה שלא דרך עיסוק; לעניין זה יראו מלווה שנתן הלוואה למי שאינו קרוב משפחתו כמי שנתן הלוואה דרך עיסוק, אלא אם כן הוכיח המלווה אחרת; לעניין סעיף קטן זה, ”קרוב משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 15ד|ו־15ד(א)(2) עד (4)}} לא יחולו על –

{{ח:תתת|(1)}} הלוואה שהסכום שקיבל הלווה בפועל עולה על 1,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(משנת 2014: 1,197,707.36 ש״ח)}}, או על כל סכום אחר שקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט;

{{ח:תתת|(2)}} הלוואה שחל עליה צו לענין שיעור הריבית המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית|חוק הריבית, התשי״ז–1957}}.

{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בפסקה (ב)(1) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הודעה על השינוי תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 15ד|15ד}} {{ח:פנימי|סעיף 15ה|ו־15ה}} לא יחולו על מלווה שנותן הלוואה באמצעות בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי.

{{ח:תת|(ה)}} הוראות חוק זה לא יחולו על הלוואה שבה הלווה אינו נדרש לשלם כל תמורה מעבר לסכום שקיבל בפועל וכן לא יחולו על הלוואה שבה הלווה נדרש לשלם תמורה כאמור שהיא הצמדה לשער החליפין למטבע הישראלי או למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:תת|(ו)}} הוראות חוק זה לא יחולו על מי שעיסוקו במתן אשראי שאינו נושא ריבית, ליחיד, או לאחר שעיסוקו במתן אשראי כאמור – לעניין עיסוק כאמור, שלא למטרת רווח, שפטור מחובת קבלת רישיון למתן אשראי בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 13|לסעיף 13(א)(15) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}; לעניין סעיף קטן זה, ”ריבית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 25א|בסעיף 25א לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}.

{{ח:תת|(1)}} במקום ההגדרה ”שיעור העלות הממשית של האשראי“ יקראו:

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|””שיעור העלות הממשית של האשראי“ – היחס שבין סך כל הסכומים שלווה נדרש לשלם בקשר לחוזה ההלוואה, מעבר לסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה, למעט סכומים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”תוספת“, ובין הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;“;}}

{{ח:תת|(2)}} יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, לעניין חוזה ההלוואה שקובע את התנאים הכלליים של מסגרת האשראי, כמפורט להלן, ויראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה כאמור את התנאים {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיף 3(ב)}} כפי שהוא מוחל בפסקה זו כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותו סעיף}}:

{{ח:תתת|(א)}} סכום ההלוואה לפי פסקה (2) של אותו סעיף קטן יהיה הסכום שהמלווה התחייב להעמיד ללווה;

{{ח:תתת|(ב)}} פסקה (3) – לא תיקרא;

{{ח:תתת|(ג)}} בפסקה (4), הסיפה החל במילים ”המביא בחשבון“ – לא תיקרא;

{{ח:תתת|(ד)}} אחרי פסקה (4) יקראו:

{{ח:תתת|(ה)}} בפסקה (11), המילים ”המביא בחשבון גם ריבית דריבית“ – לא ייקראו;

{{ח:תת|(3)}} מלווה ימסור ללווה דוח תקופתי הכולל פרטים על מימוש מסגרת האשראי והסכומים שהוא נדרש לשלם בשל המימוש; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין תדירות מסירת הדוח וכן רשאי הוא לקבוע את הפרטים שייכללו בו;

{{ח:תת|(4)}} הוגדלה מסגרת האשראי באותם תנאים שבחוזה ההלוואה, לא יחולו החובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3(א) ו־(ב)}} במועד הגדלת מסגרת האשראי, והמלווה ימסור ללווה, לאחר המועד האמור, מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, ובכלל זה את שיעור הריבית שיחול לגבי המסגרת החדשה.

{{ח:תת|(א)}} בחוזה הלוואה בין לווה ומלווה שעניינו ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה, יראו במלווה שכלל במסמכים המפורטים להלן את הפרטים שלהלן כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}:

{{ח:תתת|(1)}} חוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של ניכיון השטר, ובו הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1), (8ב), (10), (11), (11א) ו־(11ג)}}, בשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(2)}} מסמך משלים, שנמסר ללווה טרם ביצוע ניכיון השטר, ובו פרטים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1)}} וכן הפרטים כאמור לעניין מושך השיק, ולעניין מסב השיק ככל שהם ידועים למלווה;

{{ח:תתתת|(ב)}} סכום השטר;

{{ח:תתתת|(ג)}} כל סכום שינוכה מהשטר;

{{ח:תתתת|(ד)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל;

{{ח:תתתת|(ה)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;

{{ח:תתתת|(ו)}} שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} בחוזה הלוואה בין לווה למלווה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 7א|בסעיף 7א לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}, יראו מלווה שכלל בחוזה הלוואה הקובע את התנאים הכלליים של השירותים כאמור את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(1), (4) עד (8ב), (10) עד (11א) ו־(11ג)}}, בשינויים המחויבים, כמי שמילא אחר חובת הגילוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}.

{{ח:תתת|(2)}} בחוזה הלוואה כאמור בפסקה (1), ימסור המלווה ללווה דוח תקופתי, במועדים כפי שקבע שר המשפטים, אם קבע, הכולל פרטים אלה:

{{ח:תתתת|(א)}} סכום התקבולים שהומחו למלווה;

{{ח:תתתת|(ב)}} כל סכום שנוכה מהתקבולים כאמור בפסקת משנה (א);

{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום שקיבל הלווה בפועל;

{{ח:תתתת|(ד)}} שיעור העלות הממשית של האשראי;

{{ח:תתתת|(ה)}} שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי, המביא בחשבון גם ריבית דריבית, אם שולמה בעד התקופה שאליה מתייחס הדוח.

{{ח:תת|(א)}} מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:

{{ח:תתת|(1)}} עשה אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ה) שלהלן במטרה להתחמק מהחובות או מהאיסורים הקבועים בחוק זה:

{{ח:תתתת|(א)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתתת|(ב)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11)}};

{{ח:תתתת|(ג)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};

{{ח:תתתת|(ד)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}}, למעט פסקת משנה (א) שבו;

{{ח:תתתת|(ה)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};

{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} הידוע באותו המועד;

{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור הריבית הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} הידוע באותו המועד;

{{ח:תתת|(4)}} קיבל תשלום לפי חוזה הלוואה שמתקיים בו האמור בפסקה (2) או (3).

{{ח:תת|(ב)}} מלווה שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:

{{ח:תתת|(1)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)(2) עד (9) ו־(11)}};

{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};

{{ח:תתת|(4)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}}, למעט פסקת משנה (א) שבו;

{{ח:תתת|(5)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};

{{ח:תתת|(6)}} קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או בהלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}};

{{ח:תתת|(7)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};

{{ח:תתת|(8)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכום הקובע“ – כמפורט להלן, לפי העניין:}}

{{ח:תתתת|(1)}} לעניין תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על תאגיד בנקאי, תאגיד עזר או סולק בשל הפרת הוראה מהוראות ניהול בנקאי תקין כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ח|בסעיף 14ח(א)(1) לפקודת הבנקאות, 1941}};

{{ח:תתתת|(2)}} לעניין מבטח – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על המבטח בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח}};

{{ח:תתתת|(3)}} לעניין חברה מנהלת – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על החברה המנהלת בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#תוספת 1 חלק ג|בחלק ג׳ בתוספת הראשונה לחוק קופות גמל}};

{{ח:תתתת|(4)}} לעניין בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – סכום העיצום הכספי שהיה מוטל על בעל רישיון כאמור בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|בסעיף 72(ב) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}.

{{ח:תת|(ב)}} הפר מלווה מוסדי הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בסכום הקובע:

{{ח:תתת|(1)}} כרת חוזה הלוואה בלא מסמך בכתב או לא תיעד את הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};

{{ח:תתת|(2)}} כרת חוזה הלוואה בלי שכלל בו את כל הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}};

{{ח:תתת|(3)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15א|בסעיף 15א}};

{{ח:תתת|(4)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(1)}}, או בלי שכלל במסמך משלים את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(א)(2)}};

{{ח:תתת|(5)}} כרת חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב בלי שכלל בו את הפרטים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כפי שהוא מוחל {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב(ב)(1)}};

{{ח:תתת|(6)}} קבע בחוזה הלוואה, שעניינו הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר או הלוואה בריבית משתנה, בסיס הצמדה או בסיס ריבית שאינו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4א|בסעיף 4א}};

{{ח:תתת|(7)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}};

{{ח:תתת|(8)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור העלות הממשית של האשראי הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שיעור העלות המרבית של האשראי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}};

{{ח:תתת|(9)}} כרת חוזה הלוואה שבו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה עולה על שיעור ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(א)}};

{{ח:תתת|(10)}} לא כלל בחוזה הלוואה תנאי שלפיו שיעור ריבית הפיגורים הידוע במועד כריתת החוזה לא יעלה על שירות ריבית הפיגורים המרבי הידוע באותו מועד, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}};

{{ח:תתת|(11)}} לעניין חוזה הלוואה שעניינו מסגרת אשראי –

{{ח:תתתת|(א)}} לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(3)}};

{{ח:תתתת|(ב)}} לא מסר מסמך המתעד את הגדלת מסגרת האשראי ואת מסגרת האשראי החדשה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א(4)}};

{{ח:תתת|(12)}} לעניין חוזה הלוואה שעניינו שירותי ניכיון בעסקאות בכרטיסי חיוב – לא מסר דוח תקופתי או לא כלל בו את הפרטים הנדרשים בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15ב|סעיף 15ב(ב)(2)}}.

{{ח:תת|(ג)}} כרת מלווה מוסדי חוזה הלוואה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ד|בסעיף 15ד(א)(2) עד (4)}}, רשאי המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סעיף זה, בשיעור כפל הסכום הקובע.

{{ח:תת|(ד)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי תאגיד בנקאי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 14ט|סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ה)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי מבטח יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92א1|סעיפים 92א1 עד 92יד}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|92טז(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92יז|ו־92יז עד 92כב לחוק הפיקוח על הביטוח}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ו)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי חברה מנהלת יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|ו־47 לחוק קופות גמל}}, למעט הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92טז|סעיפים 92טז(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 92כג|ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח}}, כפי שהוא מוחל {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 47|בסעיף 47 לחוק קופות גמל}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ז)}} על עיצום כספי לפי סעיף זה לגבי בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 72|סעיפים 72(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 74|ו־74 עד 93 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}, בשינויים המחויבים, ובכלל זה הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות וערבון.

{{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה ארבעה חודשים מיום פרסומו.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7 עד 14}} יחולו גם על חוזה הלוואה שנחתם לפני תחילתו של חוק זה ושלא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, ושעל פיו עולה שיעור העלות הממשית של האשראי או שיעור ריבית הפיגורים על כפליים השיעור המרבי המותר על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|או 6}}.

{{ח:תת|(א)}} לגבי תאגיד בנקאי, תאגיד עזר וסולק – ריבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|או (2)}}, לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על הבנקים, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|בסעיף 5(ג2) לפקודת הבנקאות, 1941}}; המפקח רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;

{{ח:תת|(ב)}} לגבי חברה מנהלת, מבטח, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ריבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט (1)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|או (2)}}, לפי העניין, בתוספת 5 נקודות האחוז, אלא אם כן קבע המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, בהתייעצות עם המפקח על הבנקים, ריבית אחרת והיא פורסמה בדרך האמורה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}; המפקח על נותני שירותים פיננסיים או הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, לפי העניין, רשאי לקבוע לעניין זה ריביות שונות לסוגי הלוואות;