חוק הנוער (טיפול והשגחה): הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אחראי על קטין“ – הורה לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית משפט“ – בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער“ – ועדה כאמור {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 24א|בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק טיפול בחולי נפש“ – {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה)“ – עובד סוציאלי שמונה לעניין חוק זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכולוג מומחה“ – פסיכולוג שאושר כמומחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכיאטר מחוזי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקיד סעד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קטין“ – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות סעד“ – מחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הרווחה והשירותים החברתיים כרשות סעד לענין חוק זה.}}

{{ח:תת|(1)}} לא נמצא אחראי עליו;

{{ח:תת|(2)}} האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;

{{ח:תת|(3)}} הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;

{{ח:תת|(4)}} הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|לחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}};

{{ח:תת|(5)}} הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;

{{ח:תת|(6)}} שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.

{{ח:תת|(7)}} הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).

{{ח:תת|(1)}} לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;

{{ח:תת|(2)}} להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;

{{ח:תת|(3)}} להעמיד את הקטין תחת השגחתו של עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה);

{{ח:תת|(4)}} להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית־המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל״א–1971}}.

{{ח:תת|(5)}} להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ז}}.

{{ח:תת|(6)}} להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.

{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.

{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.

{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.

{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 3ה|סעיפים 3ה עד 3ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} {{ח:פנימי|סעיף 23|וסעיף 23}}, ”מנהל“ ו־”בית חולים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש}}.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;

{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.

{{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 9|סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש}};

{{ח:תתת|(2)}} הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.

{{ח:תת|(ג)}} צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.

{{ח:תת|(א)}} בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 4א|סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש}}, בענין קטין שמלאו לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוזו בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.

{{ח:תת|(ב)}} בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.

{{ח:תת|(א)}} לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ה}}, אף אם לא נתקיימו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לקטין מלאו חמש עשרה שנים;

{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, בי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוזו בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.

{{ח:תת|(א)}} קיום קשר בין עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) ובין קטין ואחראי על קטין, והעברת מידע, בכל עניין לפי חוק זה, לרבות לשם הכנת תסקיר, ייעשו בשפת הקטין או האחראי על הקטין או בשפה שהם מבינים ודוברים אותה, או בתרגום לשפה כאמור, ותוך מתן הזדמנות לכל אחד מהם להשמיע את דבריו בשפה זו; תרגום כאמור ייעשה על ידי מתורגמן, או עובד סוציאלי כאמור או מי מטעמו, וזהות המתרגם תתועד בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לעכב נקיטת אמצעי חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או אמצעים זמניים שאינם סובלים דיחוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, אם בעת נקיטתם לא היה בנמצא עובד סוציאלי או אדם אחר הדוברים את השפה, כאמור באותו סעיף קטן, ובלבד שבסמוך לאחר נקיטת האמצעים כאמור תימסר לקטין ולאחראי על הקטין הודעה בדבר נקיטתם, בשפה כאמור, והם יוכלו להשמיע את דברם בשפה זו.

{{ח:תת|(א)}} היה עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא זקוק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים לדעתו למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לנקוט אחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 6|סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש}};

{{ח:תתת|(2)}} להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 5|סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש}}.

{{ח:תת|(א)}} החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.

{{ח:תת|(ג)}} לשם ביצוע צווי חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.

{{ח:תת|(ד)}} קטין שעזב ללא רשות מקום חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן(א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.

{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:תת|(ב)}} סמכויות בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ב|סעיפים 3ב עד 3ז}}, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|בחוק טיפול בחולי נפש}}.

{{ח:תת|(א)}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או אדם המסייע בתרגום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7א|בסעיף 7א}} שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.

{{ח:תת|(ב)}} אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.

{{ח:תת|(ג)}} מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.

{{ח:תת|(א)}} אלה דינם מאסר שנה אחת או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין):

{{ח:תתת|(1)}} המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין בין על ידי כלל הציבור ובין על ידי סביבתו הקרובה, או לרמוז על זיהויו כאמור, בין באמצעות פרסום קולו, דמותו, כולה או חלקה, סביבתו או דמויות הקרובות לקטין, ובין בדרך אחרת, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:

{{ח:תתתת|(א)}} הקטין הובא בפני בית משפט;

{{ח:תתתת|(ב)}} עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;

{{ח:תתתת|(ג)}} הקטין ניסה להתאבד או התאבד;

{{ח:תתתת|(ד)}} דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;

{{ח:תתתת|(ה)}} הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות ואולם אין בכך כדי למנוע פרסום דמותו של בגיר שמייחסים לו עבירה;

{{ח:תתתת|(ו)}} נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין}}, למעט לעניין קטין שהוא נפגע תאונת דרכים או פגיעת איבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)|בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט״ו–1955}}, או מעשה טרור, או עד להם;

{{ח:תתתת|(ו1)}} הקטין חשוד, נאשם או עד במשפט פלילי או שהוא בעל דין או עד במשפט אחר הקשור בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 208|סעיפים 208}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|214}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|345 עד 352}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|368ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|374א}} או {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|377א(5) עד (7) לחוק העונשין}};

{{ח:תתתת|(ז)}} דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;

{{ח:תתתת|(ח)}} דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;

{{ח:תתתת|(ט)}} דבר בעניין מצבו הבריאותי, הגופני או הנפשי של קטין בהליך משפטי, למעט דבר שגילויו אינו מהווה פגיעה של ממש בפרטיותו של הקטין.

{{ח:תתת|(2)}} המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.

{{ח:תת|(א1)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קטין“ – קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, הוא בישראל;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחתו“ – ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.}}

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.

{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת העבריינים הצעירים|בפקודת העבריינים הצעירים, 1937}}.}}

{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|בחוק עבודת הנוער, תשי״ג–1953}}.}}

{{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים (בסעיף זה – השר) ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט תקנות סדרי דין.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לעניין חוק זה.

{{ח:תת|(ג)}} השר ימנה עובד סוציאלי ראשי וכן עובדים סוציאליים לעניין חוק זה, שיפעלו לפי הנחיותיו של העובד הסוציאלי הראשי, בדרך או לעניין מסוים; חלק עובד סוציאלי על ההנחיות בעניין מסוים, ישוב העובד הסוציאלי הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות עם העובד הסוציאלי ועם גופים אחרי שמצא לנכון.