חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תת|(א)}} המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:תת|(ב)}} פרטי הרישום יימסרו למשטרה מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.

{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל או קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה שהוא הסמיך לכך (בסעיף זה – הגורם המוסמך), רשאי לבטל מרישומי המשטרה רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, לפי אמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (בסעיף זה – ועדת החוקה);

{{ח:תתת|(2)}} אמות המידה כאמור בפסקה (1) ייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שחלף מיום האירוע נושא החקירה (בסעיף זה – האירוע), גילו של האדם שהרישום נוגע לו ביום האירוע, נסיבותיו האישיות, קיומם של רישומים אחרים כאמור בסעיף קטן (ג) או של פרטי רישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} לגבי אותו אדם, מהות העבירות שיוחסו לו וחומרתן.

{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), רישום בדבר החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11א|בסעיף 11א}}, בנוגע לעבירה שאינה פשע, יבוטל בתום שבע שנים מיום האירוע, אלא אם כן החליט הגורם המוסמך אחרת; החלטת הגורם המוסמך לפי סעיף קטן זה תינתן בכתב, ותהיה בהתאם לאמות מידה שקבע השר לביטחון הפנים באישור ועדת החוקה.

{{ח:תת|(1)}} הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן – בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות);

{{ח:תת|(2)}} צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה;

{{ח:תת|(3)}} קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר־עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי;

{{ח:תת|(4)}} קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 24|סעיף 24}} וצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}};

{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תת|(6)}} שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין;

{{ח:תת|(7)}} החלטת נשיא המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.

{{ח:תת|(א)}} המרשם יהיה פתוח לפני הגופים המפורטים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם, הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם:

{{ח:תתת|(1)}} המשטרה, בהתאם לפקודות קבע;

{{ח:תתת|(2)}} שירות הבטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הבטחון הכללי;

{{ח:תתת|(3)}} המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי;

{{ח:תתת|(4)}} מחלקת בטחון שדה של צבא־הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות, לפי כללים שיקבע ראש מחלקת בטחון שדה.

{{ח:תת|(ב)}} כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואינם טעונים פרסום ברשומות.

{{ח:תת|(ג)}} העברת מידע בין הגופים המפורטים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לענין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}.

{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(ב)}} שירות הבטחון הכללי רשאי למסור מידע לגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(ג)}} המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע לגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט יב|בפרטים (יב)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט טז|(טז)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט יז|(יז)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט יט|(יט)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט כו|ו־(כו) שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(ד)}} מחלקת בטחון שדה של צבא־הגנה לישראל רשאית למסור מידע לגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט כו|בפרט (כו) שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(ה)}} מסירת המידע תהיה לפי דרישת הגופים הזכאים לקבלו ולצורך מילוי תפקידיהם, ולפי כללים שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על הגוף הנדון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מן המרשם על עבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, לצורך השתתפותו של אדם במכרז מטעם הגוף, אם אותו אדם הסכים לכך; לענין זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין וחלה עליו חובת מכרז.

{{ח:תת|(ב)}} מסירת המידע לפי סעיף זה תהיה, לענין המדינה – לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר; לענין רשות מקומית – לראש הרשות; ולענין תאגיד – ליושב ראש שלו; כל אחד מאלה רשאי להסמיך אדם לקבל את המידע.

{{ח:תת|(א)}} המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}} מידע מן המרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רשיון נהיגה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לצורך שימוש בו (להלן – עבירת סמים); בסעיף זה, ”סם מסוכן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};

{{ח:תת|(ב)}} המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}, לפי בקשתה, מידע מן המרשם על עבירת סמים שעבר מבקש רשיון נהיגה.

{{ח:תת|(א)}} כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו.

{{ח:תת|(ב)}} נמסר מידע על אדם על פי חוק זה, יתנו המשטרה או מי שנקבע לכך בתקנות הודעה על כך לאותו אדם (להלן – נושא המידע); הוראה זו לא תחול במקרים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} המידע נמסר לרשות הרישוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};

{{ח:תתת|(2)}} המידע נמסר לגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט א|בפרטים (א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט י|(י) עד (יח)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט כב|(כב) עד (כו)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט כח|ו־(כח) שבתוספת הראשונה}} ולבעלי התפקידים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 4א|בתקנה 4א(א) לתקנות־שעת־חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}};

{{ח:תתת|(3)}} נושא המידע הסכים בכתב למסירת המידע.

{{ח:תת|(ג)}} נמסר מידע והוברר שנפלה טעות ברישום או במידע שנמסר, יתוקן הדבר והודעה על כך תימסר לנושא המידע וכן, אם נושא המידע ביקש זאת, למי שקיבל את המידע.

{{ח:תת|(ד)}} העיון במידע וההודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות יהיו בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(1)}} מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים;

{{ח:תת|(2)}} מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים;

{{ח:תת|(3)}} קביעה או צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(4)}};

{{ח:תת|(4)}} מידע בדבר צו מבחן;

{{ח:תת|(5)}} מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.

{{ח:תת|(א)}} לא יימסר מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6 עד 9}} אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):

{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

{{ח:תתת|(2)}} אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

{{ח:תתת|(3)}} אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים;

{{ח:תתת|(4)}} אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3)}} – שבע שנים.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל מאסר עד שלוש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים;

{{ח:תתת|(2)}} אם הוטל מאסר עד חמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים;

{{ח:תתת|(3)}} אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים;

{{ח:תתת|(4)}} אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3)}} – תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

{{ח:תת|(ג)}} המשטרה תמסור מידע אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) אם ידוע לה שהאדם עדיין לא נשא ענשו, כולו או מקצתו.

{{ח:תת|(ד)}} אם בתקופת ההתיישנות הורשע אדם בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(3)}}, יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה.

{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”מאסר“ – מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל.

{{ח:תת|(א)}} הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לענין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.

{{ח:תת|(ב)}} הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות, או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לענין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.

{{ח:תת|(ג)}} הוטלו בפסק דין אחד ענשים שונים בשל הרשעות שונות, יימסר המידע לגבי כל אחת מהן, כל עוד לא חלפו תקופות ההתיישנות כולן.

{{ח:תת|(א)}} משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה), יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט ב|בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה}} וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.

{{ח:תת|(ב1)}} תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.

{{ח:תת|(ג)}} הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.

{{ח:תת|(1)}} עבירות שענשן מוות;

{{ח:תת|(2)}} עבירות שאין עליהן התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות|חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, התשכ״ו–1966}};

{{ח:תת|(3)}} עבירות שענשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;

{{ח:תת|(4)}} עבירות לפי החיקוקים הבאים אם ענשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר:

{{ח:תת|(א)}} מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.

{{ח:תת|(ב)}} מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.

{{ח:תת|(ג)}} פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

{{ח:תת|(ב)}} ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

{{ח:תת|(ג)}} בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

{{ח:תת|(ד)}} שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והימנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

{{ח:תת|(ה)}} מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט ב|בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה}}.

{{ח:תת|(א)}} מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה; בסעיף זה, ”מידע“ – רישומים אחרים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1(ג)}} ופרטי רישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}.

{{ח:תת|(ב)}} מי שהשיג או דרש מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו לשם העסקה או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו – מאסר שנתיים; לעניין זה, לא יראו מי שעשה כאמור כזכאי לקבל מידע מן המרשם, בשל כך בלבד שהאדם שהמידע נוגע לו הסכים למסירת המידע.

{{ח:תת|(א)}} פרטי רישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שרשמה המשטרה לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותם כרשומים על פי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} לא יימסר מידע מן המרשם על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל שלוש עשרה.

{{ח:תת|(1)}} עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום;

{{ח:תת|(2)}} שינויים או סייגים בתוספות;

{{ח:תת|(3)}} פרטי רישום שלא יימסר מידע עליהם או סייגים למסירת המידע;

{{ח:תת|(4)}} עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה.

{{ח:תת|(1)}} הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון;

{{ח:תת|(2)}} הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי;

{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק גיל הנישואין|חוק גיל הנישואין, התש״י–1950}};

{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים)|חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט״ו–1955}};

{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הסעד|חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958}};

{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}};

{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק ההגנה על חוסים|חוק ההגנה על חוסים, התשכ״ו–1966}};

{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית)|חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969}};

{{ח:תת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}};

{{ח:תת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}};