חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[817100]
מ [817100] עדכון פורמט
שורה 31:
{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”איראן“ – הרפובליקה האסלאמית של איראן;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל עניין“, ”נושא משרה“, ”ניירות ערך“, ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גורם זר“ – מי שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:}}
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – הוא אינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חבר בני אדם – מרכז פעילותו אינו בישראל, ואם הוא תאגיד – מתקיימים בו גם שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו רשום בישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} השליטה בו אינה בידי תושב ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השקעה“ – החזקה של ניירות ערך או של זכויות אחרות בתאגיד, או מתן הלוואה לתאגיד ובלבד שסכום ההלוואה לא יפחת מחמישה אחוזים מההון העצמי של התאגיד;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוועדה המייעצת“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדת השרים“ – ועדת השרים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק איסור הלבנת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק איסור מימון טרור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק חובת המכרזים“ – {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק מאבק בארגוני פשיעה“ – {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|חוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מדינה זרה“ – לרבות איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מטה הסנקציות“ – המטה שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מידע חסוי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”משרד ממשלתי“ – לרבות יחידת סמך של משרד ממשלתי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק כאמור“ – ביצוע פעולה שיש בה כדי לקדם את תכנית הגרעין של איראן או כדי לקדם פיתוח או ייצור של נשק להשמדה המונית באיראן או אמצעי נשיאה לנשק כאמור, ובכלל זה מכירה או העברה של טובין, של טכנולוגיה או של מידע, או מתן שירותים, לרבות שירותים פיננסיים או שירותים לוגיסטיים;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פעילות כלכלית“ – כל פעילות שיש לה ערך כלכלי, בין שנעשית בתמורה ובין שנעשית שלא בתמורה, ובכלל זה סחר, מתן או קבלה של הלוואה, מתן או קבלה של שירות לרבות שירות פיננסי, הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, או מתן זכות כלכלית לפי דין;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת המסחר עם האויב“ – {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קשר עסקי מהותי עם איראן“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} פעילות כלכלית שתוצאתה פיתוח של פרויקט באיראן הקשור למשאבי נפט או גז, לרבות פיתוח של מיתקן הקשור להפקתם, לזיקוקם או לשינועם של נפט או של גז או להפקת מוצרים נלווים להם, ובלבד שהפעילות היא בסכום העולה על שלושה מיליון שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
{{ח:תתת|(2)}} פעילות כלכלית בתחום הפטרוכימיה באיראן או פעילות כלכלית שתוצאתה פיתוח של פרויקט בתחום הפטרוכימיה באיראן, ובלבד שהפעילות היא בסכום העולה על 750,000 שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
{{ח:תתת|(3)}} מכירה או אספקה של תזקיקי נפט המיועדים להגיע לאיראן, בסכום העולה על 15 מיליון שקלים חדשים, בין בפעולה בודדת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של 12 חודשים;
{{ח:תתת|(4)}} מתן שירותי ספנות או תובלה בקשר לפעילות כאמור בפסקאות (1) עד (3), באופן מתמשך ועקבי, במהלך 24 חודשים;
{{ח:תתת|(5)}} מתן שירותי ערבות, מימון, ביטוח, ביטוח משנה או תיווך בקשר לפעילות כאמור בפסקאות (1) עד (3), באופן מתמשך ועקבי, במהלך 24 חודשים;
{{ח:תתת|(6)}} כל פעילות בתחום, בענף או מסוג ובהיקף, שקבע שר האוצר, בצו, על פי המלצת ועדת השרים ובהתייעצות עם ראש הממשלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרכוש כאמור או מרווחיו;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רכוש הקשור לעבירה“ – רכוש שמתקיים בו אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} נעברה בו עבירה, שימש לביצוע עבירה, איפשר או קידם ביצוע עבירה או שיועד לביצוע עבירה;
{{ח:תתת|(2)}} הוא הושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירה, יועד להיות שכר או תגמול בעד ביצועה או הושג כתוצאה מביצועה, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות ביטחון“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} שירות הביטחון הכללי;
{{ח:תתת|(2)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
{{ח:תתת|(3)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתת|(4)}} משטרת ישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הממונה על הביטחון במערכת הביטחון;
{{ח:תתת|(6)}} שירות בתי הסוהר;
{{ח:תתת|(7)}} הרשות להגנה על עדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תושב ישראל“ – לרבות אדם שמקום מגוריו הוא באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}, והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, ושאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הכרזות ועדת השרים}}
שורה 80:
 
{{ח:סעיף|3|הכרזה על גורם זר מסייע|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השרים תקבע בהכרזה (להלן – תכריז), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, כי גורם זר נותן סיוע לאיראן בקידום תכנית הגרעין שלה או בהשגת נשק להשמדה המונית או אמצעי נשיאה לנשק כאמור (בחוק זה – גורם זר מסייע), אם נוכחה, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי הגורם הזר נותן סיוע כאמור.
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} הכריזה ועדת השרים על תאגיד כגורם זר מסייע, רשאית היא, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להכריז גם על גורם זר ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם כגורם זר מסייע, אף אם לא מתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת השרים, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להכריז על גורם זר כגורם זר מסייע, אף אם מתקיים לגביו האמור באותו סעיף קטן, אם מצאה לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי קיים אינטרס ציבורי שלא לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} רשימת הגורמים שהוכרזו כגורמים זרים מסייעים לפי סעיף זה תפורסם, בסמוך לאחר מועד ההכרזה, באתר האינטרנט של מטה הסנקציות, בעברית, בערבית ובאנגלית, ויפורטו בה, לגבי כל אחד מהגורמים הנכללים בה, פרטי זהותו והמועד שבו ניתנה לגביו ההכרזה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השרים, באמצעות מטה הסנקציות, תמסור הודעה על הכרזה לפי סעיף זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל, לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ליושב ראש רשות ניירות ערך, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וליושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
 
{{ח:סעיף|4|איסור קיום פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע והפסקת פעילות כלכלית קיימת}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקיים אדם פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, אלא אם כן התירה ועדת השרים, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, קיום פעילות כלכלית עם אותו גורם זר מסייע, ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} היתר לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעילויות כלכליות או לפעילות כלכלית מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת השרים לא תיתן היתר לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ד)}} הכריזה ועדת השרים על גורם זר כגורם זר מסייע ובמועד ההכרזה קיים אדם פעילות כלכלית עם אותו גורם זר, יודיע על כך למטה הסנקציות ויפסיק את הפעילות הכלכלית שלו עם הגורם הזר בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה; הוראה זו לא תחול על פעילות כלכלית שהיא הלוואה שניתנה לגורם הזר לפני שהוכרז כגורם זר מסייע.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השרים רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להפסקת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע, כאמור בסעיף קטן (ד), בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת.
 
{{ח:סעיף|5|הגבלות על גורמים הקשורים לתאגיד שהוכרז כגורם זר מסייע}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה ועדת השרים על תאגיד כגורם זר מסייע, יחולו לגבי מי ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם וכן לגבי מי שהוא בעל עניין בתאגיד או שהתאגיד הוא בעל עניין בו (בסעיף זה – גורמים הקשורים לתאגיד הזר המסייע), הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תתבצע עמם התקשרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים}} ולא יוארך תוקפה של התקשרות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא תינתן להם זכות כלכלית הניתנת לפי כל דין, לרבות רישיון או זיכיון, ולא תחודש לגביהם זכות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הם לא יהיו זכאים לסיוע ממשלתי שהיו זכאים לו לפי כל דין או נוהל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ועדת השרים רשאית, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להתיר ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן לגבי גורם מהגורמים הקשורים לתאגיד הזר המסייע, אם מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} היתר לפי סעיף קטן (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעולות או לפעולה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
 
{{ח:סעיף|6|חובת דיווח למשטרת ישראל על קיום פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע}}
{{ח:תת|(א)}} התבקש אדם לקיים פעילות כלכלית במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, והיה לאותו אדם חשד סביר כי הפעילות הכלכלית היא עם גורם זר מסייע, או קיים אדם פעילות כלכלית והיה לו במועד קיום הפעילות הכלכלית או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 6|סעיפים 6(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|ו־7(ה) לחוק איסור הלבנת הון}}, אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים.
{{ח:תת|(ד)}} דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על פעילות כלכלית אשר לעשייתה ניתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}} אלא אם כן צוין אחרת בהיתר.
 
{{ח:סעיף|7|פטור מאחריות והגבלות על גילוי דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} אי־עשיית פעילות כלכלית, מחדל אחר או מעשה שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א)}}, וכן דיווח או גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובת סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשייה כאמור לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 24|סעיף 24(ב) ו־(ג) לחוק איסור הלבנת הון}} יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 25|סעיף 25 לחוק איסור הלבנת הון}} יחול לעניין גילוי ודיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|8|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}}}
{{ח:תת|(א)}} הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}, כאמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק האמור}}, יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון}}, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעילות כלכלית אל מול פרטי הזיהוי של גורמים זרים מסייעים.
{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 28|סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון}}; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לצורך אכיפת הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן זה}} ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}.
{{ח:תתת|(2)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה (1), תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}} או לפי צו בית משפט; מי שגילה מידע שהגיע אליו או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות פסקה (1), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות פסקה (1), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון}}, שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 8|סעיף 8 לחוק האמור}}, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א), על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין.
{{ח:תת|(ד)}} המפקחים שמונו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 11יד|סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון}}, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#תוספת 3|בתוספת השלישית לחוק האמור}}, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק האמור}} ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ד2|פרק ד׳2 לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 14|סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון}} הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|החוק האמור}}, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#סעיף 13|סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון}}, יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}} בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ז)}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה גם הפרה של צו לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הלבנת הון|חוק איסור הלבנת הון}}.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הכרזה על גורם זר שהוא תאגיד כמקיים קשר עסקי עם איראן}}
 
{{ח:סעיף|9|הכרזה על תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השרים תקבע בהכרזה (להלן – תכריז), בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}}, כי גורם זר שהוא תאגיד מקיים קשר עסקי עם איראן (בחוק זה – תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן), אם נוכחה, לאחר שהובאה בפניה עמדת מטה הסנקציות, כי הגורם הזר מקיים קשר עסקי מהותי עם איראן.
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הכריזה ועדת השרים על תאגיד כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, רשאית היא, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להכריז גם על גורם זר שהוא תאגיד השולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אף אם לא מתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית ועדת השרים, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא להכריז על גורם זר שהוא תאגיד כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אף אם מתקיים לגביו האמור באותו סעיף קטן, אם מצאה, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, כי קיים אינטרס ציבורי שלא לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)}} רשימת הגורמים שהוכרזו כתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן תפורסם, בסמוך לאחר מועד ההכרזה, באתר האינטרנט של מטה הסנקציות, בעברית, בערבית ובאנגלית, ויפורטו בה, לגבי כל אחד מהגורמים הנכללים בה, פרטי זהותו והמועד שבו ניתנה לגביו ההכרזה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת השרים, באמצעות מטה הסנקציות, תמסור הודעה על הכרזה לפי סעיף זה למפקח על הבנקים בבנק ישראל, לממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, ליושב ראש רשות ניירות ערך, לראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וליושב ראש לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
 
{{ח:סעיף|10|איסור השקעה בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן והפסקת השקעה קיימת}}
{{ח:תת|(א)}} מוסד פיננסי לא ישקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, אלא אם כן התירה ועדת השרים לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, השקעה באותו תאגיד, ובהתאם לתנאי ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} אדם שאינו מוסד פיננסי לא ישקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, בסכום העולה על 100,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ובין בכמה פעולות המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שישה חודשים, אלא אם כן התירה ועדת השרים, לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, השקעה באותו תאגיד, ובהתאם לתנאי ההיתר; ואולם לא יראו אדם כאמור המחזיק בניירות ערך או בזכויות אחרות בתאגיד שרכש טרם ההכרזה עליו כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, או מי שנתן הלוואה לתאגיד כאמור טרם ההכרזה עליו כמי שהשקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן.
{{ח:תת|(ג)}} היתר לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של השקעות או להשקעה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
{{ח:תת|(ד)}} ועדת השרים לא תיתן היתר לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), אלא אם כן מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ה)}} הכריזה ועדת השרים על גורם זר כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן ובמועד ההכרזה החזיק מוסד פיננסי ניירות ערך או זכויות אחרות באותו תאגיד, יודיע על כך למטה הסנקציות וימכור את החזקותיו כאמור בתאגיד הזר בתוך 90 ימים ממועד ההכרזה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדת השרים רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למכירת ההחזקות בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, כאמור בסעיף קטן (ה), בתקופות נוספות שלא יעלו על 90 ימים כל אחת.
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”מוסד פיננסי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גוף מוסדי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל קרן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.
 
{{ח:סעיף|11|הגבלות על תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן ועל גורמים הקשורים לתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה ועדת השרים על גורם זר כתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן יחולו לגבי התאגיד, וכן לגבי מי ששולט באותו תאגיד או נשלט בידי מי מהם וכן לגבי מי שהוא בעל עניין בתאגיד או שהתאגיד הוא בעל עניין בו (בסעיף זה – גורמים הקשורים לתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן), הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תתבצע עמם התקשרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים}} ולא יוארך תוקפה של התקשרות כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} לא תינתן להם זכות כלכלית הניתנת על פי כל דין, לרבות רישיון או זיכיון, ולא תחודש לגביהם זכות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הם לא יהיו זכאים לסיוע ממשלתי שהיו זכאים לו לפי כל דין או נוהל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), ועדת השרים, רשאית לאחר שהובאה לפניה עמדת מטה הסנקציות, להתיר ביצוע פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף קטן לגבי תאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן או לגבי גורם מהגורמים הקשורים לתאגיד כאמור, אם מצאה כי קיים אינטרס ציבורי למתן ההיתר, ורשאית היא להתנות את מתן ההיתר בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} היתר לפי סעיף קטן (ב) יכול שיהיה כללי או לסוגים של פעולות או לפעולה מסוימת; היתר כאמור יפורסם ברשומות, וכן באתר האינטרנט של מטה הסנקציות בעברית, בערבית ובאנגלית.
 
{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות לעניין הכרזות לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9}}}}
שורה 164:
 
{{ח:סעיף|13|בקשה שלא להכריז}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מכוונה להכריז על גורם זר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, רשאי להגיש לוועדה המייעצת באמצעות מטה הסנקציות, בכתב, בקשה שלא להכריז כאמור, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה על כוונה להכריז ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} – בקשה שלא להכריז); בבקשה שלא להכריז יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה המייעצת רשאית להאריך את התקופה להגשת בקשה שלא להכריז, ובלבד שהוגשה לה באמצעות מטה הסנקציות, בקשה מנומקת לכך ומתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה המייעצת שוכנעה כי העיכוב בהגשת הבקשה היה משום שהמבקש לא ידע על הכוונה להכריז מטעמים שאינם תלויים בו, והבקשה הוגשה בתוך 30 ימים מיום שהכוונה להכריז הובאה לידיעת המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה המייעצת מצאה כי הדבר מוצדק מטעמים אחרים שיירשמו.
 
{{ח:סעיף|14|דיוני הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תיתן למבקש בקשה שלא להכריז הזדמנות לטעון את טענותיו ולהציג לפניה מידע לביסוס טענותיו, בכתב או בעל פה, והיא רשאית לשם דיון בבקשה להזמין עדים ולדרוש שיומצאו לה מסמכים; הוועדה המייעצת רשאית להורות למבקש כי יסכם את טענותיו בכתב או בעל פה.
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה המייעצת תנהל פרוטוקולים של דיוניה בבקשה שלא להכריז.
{{ח:תת|(ג)}} הדיונים של הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז הם סודיים; הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת והחלטותיה בבקשה כאמור הם חסויים, למעט חלקים בהם שאינם כוללים מידע חסוי.
 
{{ח:סעיף|15|המלצת הוועדה המייעצת בבקשה שלא להכריז}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת תמסור לוועדת השרים את המלצתה המנומקת בבקשה שלא להכריז, בצירוף המידע שהוצג לפניה לצורך גיבוש המלצתה כאמור וכל חומר נוסף הנמצא בידה והנוגע לעניין; המלצה כאמור תימסר לוועדת השרים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מתום 60 ימים ממועד הגשת הבקשה; ואולם רשאית הוועדה המייעצת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה למתן ההמלצה כאמור ככל שהדבר דרוש לה לצורך גיבוש המלצתה.
{{ח:תת|(ב)}} החלקים בהמלצת הוועדה המייעצת שאינם כוללים מידע חסוי יישלחו למבקש, לא יאוחר משבעה ימים מיום מתן ההמלצה.
 
{{ח:סעיף|16|החלטת ועדת השרים בבקשה שלא להכריז}}
שורה 182:
 
{{ח:סעיף|17|בקשה לביטול הכרזה}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהכרזה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, רשאי להגיש לוועדה המייעצת, באמצעות מטה הסנקציות, בכתב, בקשה לביטול ההכרזה ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} – בקשה לביטול הכרזה); בבקשה לביטול הכרזה יפרט המבקש את כל העובדות שעליהן הוא מבסס את בקשתו ויצרף את המסמכים שבידיו הנוגעים לעניין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14 עד 16}} יחולו לגבי בקשה לביטול הכרזה, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|18|ביטול הכרזה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השרים תבטל את ההכרזה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, לפי העניין, אם מצאה, מיוזמתה, לאחר שעיינה בבקשה לביטול ההכרזה ובהמלצת הוועדה המייעצת באותה בקשה או לאחר שעיינה בהמלצת מטה הסנקציות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}}, כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים להכרזה לפי הסעיפים האמורים, לפי העניין, או כי קיימים טעמים אחרים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} החליטה ועדת השרים על ביטול הכרזה לפי סעיף קטן (א), תעודכן הרשימה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9(ה)}}, לפי העניין, בסמוך לאחר החלטת הוועדה, ותינתן הודעה על ההחלטה כאמור לבעלי התפקידים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ה)}}.
 
{{ח:סעיף|19|זכות עיון לצורך הגשת בקשה שלא להכריז או בקשה לביטול הכרזה}}
{{ח:תת|(א)}} הזכאי להגיש בקשה שלא להכריז או בקשה לביטול הכרזה רשאי, לצורך הגשת הבקשה כאמור, לעיין במידע הנוגע להכרזה אשר הועבר לוועדת השרים על ידי מטה הסנקציות או אשר הועבר לוועדה המייעצת, ואולם לא יהיה רשאי לעיין במידע שלגביו קבע הגורם שהוא מקור המידע ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} – מקור המידע), בתיאום עם מטה הסנקציות, כי גילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בשלום הציבור או בביטחונו, או לפגוע בעניין ציבורי חשוב אחר, וכי העניין שיש באי־גילויו עדיף מהצורך לגלותו לשם בירור האמת ועשיית צדק ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|בסימן זה}} – מידע חסוי); בהעדר הסכמה בין מקור המידע למטה הסנקציות לעניין היותו של המידע מידע חסוי, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הכריע ראש הממשלה במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) כי מידע אינו מידע חסוי, רשאי מקור המידע בתיאום עם מטה הסנקציות, לבקש מהוועדה המייעצת או מוועדת השרים כי המידע האמור לא יובא בחשבון בגיבוש המלצה של הוועדה המייעצת או קבלת החלטה של ועדת השרים, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}}; ביקש מקור המידע בתיאום עם מטה הסנקציות כאמור, לא יתחשבו הוועדה המייעצת וועדת השרים במידע האמור, והמידע לא יועבר למבקש.
 
{{ח:סעיף|20|עיון במידע חסוי}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה המייעצת רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש המלצתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב)}}, ולבסס את המלצתה על מידע כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ביקשה הוועדה המייעצת לבסס את המלצתה כאמור בסעיף קטן (א) על מידע חסוי שהוצג לה, תודיע למבקש על כוונתה לעשות כן, ורשאית היא להעביר לו, בתיאום עם מקור המידע ועם מטה הסנקציות, תמצית של המידע החסוי, ככל שאפשר לעשות כן בלי לפגוע באינטרס שבשלו נקבע כי הוא מידע חסוי.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת השרים רשאית לעיין במידע חסוי לשם גיבוש החלטתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב)}}, ולבסס את החלטתה על מידע כאמור.
 
{{ח:סעיף|21|ביקורת תקופתית}}
שורה 207:
{{ח:סעיף|22|הקמת ועדת השרים ותפקידיה}}
{{ח:ת}} תוקם ועדת שרים, שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה:
{{ח:תת|(1)}} שר האוצר, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תת|(2)}} שר החוץ;
{{ח:תת|(3)}} שר האנרגיה והמים;
{{ח:תת|(4)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תת|(5)}} שר המשפטים;
{{ח:תת|(6)}} שר הביטחון.
 
{{ח:סעיף|23|סדרי עבודת ועדת השרים}}
{{ח:תת|(א)}} יושב ראש ועדת השרים יכנס את ועדת השרים לישיבות כל אימת שיראה צורך בכך או לפי המלצת מטה הסנקציות.
{{ח:תת|(ב)}} הדיונים של ועדת השרים הם סודיים; הפרוטוקולים של ועדת השרים והחלטותיה הם חסויים, למעט חלקים בהם שאינם כוללים מידע חסוי.
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: הוועדה המייעצת}}
שורה 222:
{{ח:סעיף|24|מינוי הוועדה המייעצת}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ימנה ועדה מייעצת, בת שלושה חברים, שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה, ואלה חבריה:
{{ח:תת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב הראש;
{{ח:תת|(2)}} משפטן הכשיר לשמש שופט של בית משפט מחוזי, שימונה על פי המלצת נשיא בית המשפט העליון;
{{ח:תת|(3)}} חבר בעל רקע מדיני או ביטחוני וידע בתחום האיראני, שימונה בידי ראש הממשלה.
 
{{ח:סעיף|25|איסור ניגוד עניינים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת ולא יכהן בה כחבר, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה המייעצת, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת ובין עניין אישי שלו או בין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה המייעצת לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא כאמור, גם מחוץ לישיבות הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין אישי של גוף שהוא או קרובו בעלי עניין, בעלי שליטה או נושאי משרה בו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח או אחות, או בן זוגו או ילדו של כל אחד מאלה, וכן כל אדם אחר שיש לו כלפיו קרבה או זיקה אישית, כלכלית או פוליטית.}}
 
{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מטה הסנקציות}}
שורה 239:
 
{{ח:סעיף|27|מבנה מטה הסנקציות}}
{{ח:תת|(א)}} מטה הסנקציות יורכב מוועדת היגוי, וכן מעובדי המטה שיבצעו את עבודת המטה השוטפת, ובהם ראש המטה שימנה שר האוצר בהתייעצות עם ראש הממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיגוי תכוון את פעילותו של מטה הסנקציות ותהיה אחראית לגבש את עמדת מטה הסנקציות לעניין הכרזות על גורמים זרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}} ולעניין מתן היתרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א) או (ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11(ב)}}, ולהביאה לפני ועדת השרים; עמדה זו תגובש לאחר שהובאו לפני ועדת ההיגוי עמדות משרדי הממשלה ורשויות הביטחון הנוגעים בדבר.
{{ח:תת|(ג)}} חברי ועדת ההיגוי של מטה הסנקציות יהיו עובדי המדינה, כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נציג משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה, והוא יהיה יושב הראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג משרד האוצר שימנה שר האוצר;
{{ח:תתת|(3)}} נציג משרד החוץ שימנה שר החוץ;
{{ח:תתת|(4)}} נציג משרד המשפטים שימנה שר המשפטים;
{{ח:תתת|(5)}} נציג משרד האנרגיה והמים שימנה שר האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(6)}} נציג משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
{{ח:תתת|(7)}} נציג בנק ישראל שימנה נגיד בנק ישראל;
{{ח:תתת|(8)}} נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון;
{{ח:תתת|(9)}} נציג המטה לביטחון לאומי שימנה ראש המטה לביטחון לאומי;
{{ח:תתת|(10)}} נציג משטרת ישראל שימנה השר לביטחון הפנים.
 
{{ח:סעיף|28|סמכות לקבלת מידע ושמירתו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם מילוי תפקידי מטה הסנקציות לפי חוק זה, רשאי עובד מטה הסנקציות ששר האוצר הסמיך לכך –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל הנוגע בדבר למסור כל מידע שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות במילוי תפקידיו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות למשרד ממשלתי או לרשות ביטחון בבקשה לקבל מידע שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות למילוי תפקידיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} נמסר למטה הסנקציות מידע כאמור בסעיף קטן (א)(1) והודיע מוסר המידע, עם מסירתו, כי גילוי המידע, כולו או חלקו, עלול לחשוף סוד מסחרי, יישמר המידע באופן שיבטיח את שמירת סודיותו, כפי שיורה ראש מטה הסנקציות.
{{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א)(2) יימסר למטה הסנקציות ויישמר בו בהתאם לכללי אבטחת מידע שייקבעו בהסכמת הקצין המוסמך כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, או בהסכמת אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי צבא הגנה לישראל – מי שהסמיך ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל, לעניין זה, בפקודות הצבא;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי שירות בתי הסוהר – מי שהסמיך נציב שירות בתי הסוהר, לעניין זה, בפקודות הנציבות;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי הרשות להגנה על עדים – ראש הרשות או עובד בכיר ברשות שהוא הסמיך לעניין זה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), משרד ממשלתי, באישור היועץ המשפטי לממשלה, או רשות ביטחון רשאים שלא למסור מידע שנדרשו למסור לפי סעיף קטן (א), מטעמי סודיות או ביטחון המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} ראה עובד משרד ממשלתי או עובד רשות ביטחון או משרת בה, כי קיים ברשותו מידע שהוא סבור שיש בו כדי לסייע למטה הסנקציות למילוי תפקידיו לפי חוק זה, רשאי הוא להעביר את המידע לעובד מטה הסנקציות שהוסמך לפי סעיף קטן (א)(2), בכפוף לנהלים שייקבעו בעניין בכל משרד ממשלתי או רשות ביטחון.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, עובד מטה הסנקציות, בעבר או בהווה, לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו למי שאינו מוסמך לקבלו, אלא אם כן נדרש לכך כדין.
 
{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עונשין וסמכויות אכיפה}}
 
{{ח:סעיף|29|עונשין}}
{{ח:תת|(א)}} המקיים עם גורם זר מסייע פעילות כלכלית שלא ניתן היתר לגביה או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א) או (ד)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
{{ח:תת|(ב)}} מי שלא מסר דיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ג)}} המשקיע בתאגיד המקיים קשר עסקי עם איראן, בלי שניתן היתר לכך או שלא בהתאם לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א), (ב) או (ה)}}, דינו – מאסר שנה או קנס פי שלושה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס האמור.
 
{{ח:סעיף|30|אחריות נושא משרה בתאגיד}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד יפקח ויעשה כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}}, בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – כפל קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לעניין זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
 
{{ח:סעיף|31|חילוט לאחר הרשעה}}
{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א) או (ג)}}, יצווה בית המשפט, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש, יחולט רכוש כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} רכוש הקשור לעבירה שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של הנידון;
{{ח:תתת|(2)}} רכוש של הנידון שהוא שווה ערך לרכוש הקשור לעבירה, כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה ”רכוש הקשור לעבירה“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 9|9 עד 13}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 18|18 עד 20}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 28|ו־28 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, יחולו לעניין חילוט לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|32|חילוט שלא בעקבות הרשעה}}
{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי רשאי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, לצוות על חילוט רכוש בהליך אזרחי, בין אם הורשע או הואשם אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(א) או (ג)}}, ובין אם לאו, אם נוכח כי הרכוש הוא רכוש הקשור לעבירה כמשמעותו בפסקה (2) להגדרה ”רכוש הקשור לעבירה“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 18|18 עד 20}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 28|ו־28 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה}}, יחולו על חילוט לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|33|סמכויות חיפוש ותפיסה}}
שורה 302:
 
{{ח:סעיף|37|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והמועדים למתן הודעות לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ בפרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} סדרי העבודה של מטה הסנקציות;
{{ח:תתת|(3)}} סדרי הדיונים של הוועדה המייעצת, אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות בדבר סדרי דין בעניין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, וכן בעניין הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, עיון חוזר וערעור, והדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לטוענים לזכות ברכוש.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המאבק בתכנית הגרעין של איראן (מתן הודעות וסדרי עבודה)|תקנות המאבק בתכנית הגרעין של איראן (מתן הודעות וסדרי עבודה), התשע״ד–2014}} (ק״ת תשע״ד, 1016).}}