חוק החמרים המסוכנים: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חומר מסוכן“ – רעל או כימיקל מזיק;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אירוע חמרים מסוכנים“ – התרחשות בלתי מבוקרת או תאונה, שמעורב בה חומר מסוכן, הגורמת או העלולה לגרום סיכון לאדם ולסביבה, לרבות שפך, דליפה, פיזור, פיצוץ, התאיידות, דליקה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף הצלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”כימיקל מזיק“ – כל חומר מן החומרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחמרים אחרים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ממונה“ – מי שהשר הסמיכו להיות ממונה לענין חוק זה;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ממונה על אירוע חמרים מסוכנים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המנהל“ – הממונה הבכיר על האכיפה במשרד להגנת הסביבה, הכפוף ישירות למנהל הכללי של המשרד;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מעשה“ – לרבות מחדל;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מצרך“ – לרבות חומר גלם;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סמי מרפא“ ו”רעל רפואי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עיסוק“ – לרבות יצור, יבוא, אריזה, מסחר, ניפוק, העברה, אחסנה, החזקה ושימוש;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רעל“ – כל חומר מן החמרים המפורטים בתוספת השניה, בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחמרים אחרים;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – השר לאיכות הסביבה.}}

{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם ברעלים אלא אם כן יש בידו היתר רעלים מאת הממונה; הוראה זו לא תחול על רוקח מורשה העוסק ברעלים רפואיים לצרכי רפואה בבית מרקחת או בעסק שעיקר עיסוקו סמי מרפא או רעלים רפואיים או על עסק המוכר תכשירים בלא מרשם, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, אף אם המכירה נעשית שלא בבית מרקחת.

{{ח:תת|(ב)}} בהיתר רעלים יפורטו מסחרו של בעל ההיתר, הרעלים שהוא רשאי לסחור בהם ומטרת השימוש בהם; אין בהיתר כדי להתיר סחר או יבוא של סם מסוכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.

{{ח:תת|(ג)}} היתר רעלים יינתן רק למבקש שידוע כאדם הגון ולאחר שהוכיח להנחת דעתו של נותן ההיתר שהוא יודע קרוא וכתוב ושהוא מודע היטב לתכונות המסוכנות של אותם רעלים.

{{ח:תת|(ד)}} תוקפו של היתר רעלים יהיה לשנה אחת, לשנתיים, לשלוש או לתקופה הפחותה משנה או העולה על שלוש שנים, בהתאם לאמות מידה, ובכללן סוג המפעל, סוג הרעל וכמות הרעל, הכל כפי שקבע השר.

{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי להתנות את מתן היתר הרעלים בתנאים מיוחדים שיש לקיימם לפני מתן ההיתר, כן רשאי הוא לקבוע בהיתר תנאים מיוחדים, ורשאי הוא, בכל עת, להוסיף או לגרוע מהם, הכל על מנת להגן על הסביבה או על בריאות הציבור.

{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי לבטל, בכל עת, היתר רעלים, מהטעמים המנויים בסעיף קטן (ה); לא יבטל הממונה היתר רעלים אלא לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:תת|(1)}} לבעל היתר רעלים;

{{ח:תת|(2)}} למי שיש לו הרשאה בכתב מאת הממונה.

{{ח:תת|(א)}} בעל היתר רעלים ינהל פנקסי רעלים לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|הטופס שבתוספת השלישית}} ובהם יירשמו כל קניה ומכירה של רעלים.

{{ח:תת|(ב)}} בפנקס הקניות יפורטו תאריכה של כל קניה, החמרים שנקנו, כמותם וכן שמו של האדם שממנו נתקבלו.

{{ח:תת|(ג)}} בפנקס המכירות יפורטו תאריכה של כל מכירה, תיאורו של הרעל שנמסר וכמותו, השימוש לו הוא מיועד ושמו ומענו של הקונה.

{{ח:תת|(ד)}} כל רישום בפנקס המכירות ייעשה בזמן מסירת הרעל והקונה יחתום בצדו של הרישום; היתה המכירה לפי הזמנה בכתב תישמר ההזמנה במקום החתימה.

{{ח:תת|(ה)}} אין למחוק או לשנות ברישום בפנקס ואין להוסיף עליו; העסקאות יירשמו בזו אחר זו ויצויינו במספרים סידוריים.

{{ח:תת|(ו)}} נפלה טעות סופר, אפשר להביא תיקון בשולי הפנקס אך אין לתקן את הרישום המקורי.

{{ח:תת|(ז)}} העברת רעלים מבית עסקו הסיטוני של בעלם אל בית עסקו הקמעוני, תירשם בפנקסים של שני בתי העסק כאילו נעשה מכר.

{{ח:תת|(ח)}} הפנקסים יישמרו ויהיו פתוחים לביקורתו של הממונה או של עובד ציבור שהוא הרשה לכך בכתב, שלוש שנים מיום הרישום האחרון בהם.

{{ח:תת|(א)}} רעלים יאוחסנו תחת מנעול ובריח ויישמרו בנפרד מחמרים לא רעילים.

{{ח:תת|(ב)}} על מכלים וצרורות המכילים רעלים יותוו ברורות שמו של החומר והמלה ”רעל“ בעברית, בערבית ובאנגלית.

{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחסנו, לא יוצגו למכירה ולא יימכרו צרכי מזון או משקה בבית עסק רשוי לסחר ברעלים; הוראה זו לא תחול על רוקחים מורשים לגבי מכירה בצרורות חתומים של צרכי מזון פטנטיים או צרכי מזון שהם מייצרים ומוכרים.

{{ח:תת|(1)}} לא ימכור רעלים אלא למי שהוא בעל היתר רעלים;

{{ח:תת|(2)}} לא יעסוק במכירה קמעונית אלא אם כן בית עסקו הקמעוני מופרד ושונה מבית עסקו הסיטוני ורשוי בנפרד;

{{ח:תת|(3)}} לא יעסוק בעירוב, בהרכבה או בהכנה של רעלים, אלא בהדרכתו ובפיקוחו האישיים של איש מקצוע שהרשהו הממונה.

{{ח:תת|(1)}} לסווג רעלים, לפי מטרת שימושם, דרגות רעילותם או מידת הסכנה הכרוכה בשימושם, או לפי שיקולים אחרים;

{{ח:תת|(2)}} לפטור רעלים או סוגים מהם מתחולתן של הוראות מסוימות של חוק זה;

{{ח:תת|(3)}} לקבוע לגבי רעלים או סוגים שלהם הוראות בדבר ייצורם, ייבואם, ייצואם, אריזתם, המסחר בהם, ניפוקם, העברתם, החסנתם, החזקתם והשימוש בהם.

{{ח:תת|(1)}} לשנות את רשימת החמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|או בתוספת השניה}}, וכן להחליף את התוספות האמורות כולן או חלקן;

{{ח:תת|(2)}} לשנות או להחליף את הטפסים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(1)}} הטיפול בחמרים מסוכנים והשימוש בהם, ייצורם, ייבואם, ייצואם, אריזתם המסחר בהם, ניפוקם, העברתם, החסנתם והחזקתם;

{{ח:תת|(2)}} כל דבר אחר לפי חוק זה הטעון הסדר.

{{ח:תת|(1)}} לגבי חמרים המשמשים לחקלאות – עם שר החקלאות ושר העבודה והרווחה;

{{ח:תת|(2)}} לגבי חמרים המשמשים לתעשיה – עם שר התעשיה והמסחר ושר העבודה והרווחה.

{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד היתר רעלים או חידושו;

{{ח:תת|(2)}} אגרה בעד בדיקות ומתן תעודות וחידושן לפי חוק זה והתקנות על פיו.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מחזיק“, לענין פסולת חומרים מסוכנים – מי שבבעלותו, בחזקתו, בהשגחתו או בפיקוחו מצויה פסולת חמרים מסוכנים;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סילוק“, לענין פסולת חומרים מסוכנים – כל אחד מאלה, הנעשה במקום המיועד לכך על פי דין:}}

{{ח:תתת|(1)}} הטמנת פסולת חומרים מסוכנים;

{{ח:תתת|(2)}} החדרת פסולת חומרים מסוכנים לתת הקרקע;

{{ח:תתת|(3)}} שריפת פסולת חומרים מסוכנים בדרך שאין בה הפקת משאבים;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסולת חומרים מסוכנים“ – חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן, המסולק או מיועד לסילוק או שיש לסלקו על פי הוראות כל דין.}}

{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע היטל על סילוק פסולת חומרים מסוכנים, שיוטל על מי שמחזיק בפסולת חןמרים מסוכנים או שמסלק פסולת כאמור, והכל לשם מניעת היווצרות פסולת חומרים מסוכנים או צמצומה, וכדי לעודד הליכי מיחזור או השבה של פסולת כאמור או הפקת משאבים ממנה.

{{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף קטן (ב) יקבע השר, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן תשלומו, הצמדתו ודרכי גבייתו, ורשאי הוא לקבוע, כאמור באותו סעיף קטן –

{{ח:תתת|(1)}} שיעורי היטל שונים, בהתחשב, בין השאר באלה:

{{ח:תתתת|(א)}} סוג או כמות פסולת החומרים המסוכנים;

{{ח:תתתת|(ב)}} מקום הסילוק המיועד ואופן הסילוק;

{{ח:תתתת|(ג)}} מידת הסיכון לאדם ולסביבה;

{{ח:תתתת|(ד)}} קיום חלופות ישימות לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים, לפי עדיפותן מבחינה סביבתית;

{{ח:תתת|(2)}} פטור לסוגי מסלקי פסולת שונים.

{{ח:תת|(ד)}} על גביית היטל לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:תת|(1)}} המעשה המהווה את ההפרה;

{{ח:תת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;

{{ח:תת|(3)}} זכותו של מפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}};

{{ח:תת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ז|סעיף 14ז}}.

{{ח:תת|(א)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ט|בסעיף 14ט}} והמועד לתשלומו.

{{ח:תתת|(2)}} היה המפר תאגיד, ייקבע סכום העיצום הכספי בהתאם למחזור המכירות שלו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}; לא היה בידי המנהל מידע בדבר מחזור המכירות של המפר, רשאי הוא לדרוש מהמפר מידע ופרטים נוספים הדרושים לדעתו לשם קביעת מחזור המכירות; לא הוכח מחזור המכירות של המפר כאמור, רשאי המנהל לקבוע אותו לפי מיטב שפיטתו.

{{ח:תתת|(3)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר.

{{ח:תת|(ג)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:תת|(1)}} בשל אי־ניהול פנקס רעלים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2017, 55,300 ש״ח)}};

{{ח:תת|(2)}} בשל עיסוק ברעלים בניגוד להוראות היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, אחסון רעלים ושמירתם בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, או מכירת רעלים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} –

{{ח:תתת|(א)}} ליחיד – 50,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2017, 55,300 ש״ח)}};

{{ח:תתת|(ב)}} לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו אינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים – 200,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2017, 221,190 ש״ח)}};

{{ח:תתת|(ג)}} לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים – 400,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2017, 442,730 ש״ח)}};

{{ח:תתת|(ד)}} לתאגיד שמחזור המכירות השנתי שלו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים – 800,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(בשנת 2017, 884,750 ש״ח)}}.

{{ח:תת|(א)}} המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בחוק זה, בשיעורים שיקבע.

{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק העשרים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע המפר.

{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא הגיש את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.

{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה), התשס״ח–2008; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:תת|(ג)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.

{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם עיצום כספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} הוטל עיצום כספי לפי חוק זה, רשאי המנהל להורות למפר לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת שיורה את דבר הטלת העיצום, את שמו של המפר, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה ואת סכום העיצום.

{{ח:תת|(ב)}} לא קיים המפר הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאי המנהל או מי שהוא הסמיך לעניין זה לפרסם הודעה כאמור באותו סעיף קטן; משעשה כן, יהיה המפר חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לשם הפרסום.

{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}, ואולם אם נמסרה למפר דרישת תשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד}} לא תוגש קובלנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15ב|בסעיף 15ב}}.

{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל מעשה שבשלו ניתן להטיל עיצום כספי, לא יחויב בשלו בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:תת|(א)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

{{ח:תתת|(1)}} אינו מנהל פנקס רעלים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};

{{ח:תתת|(2)}} מסרב להציג את היתר הרעלים בפני מי שנכנס לחצרים מכוח {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}.

{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או שלוש פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – שש פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:

{{ח:תתת|(1)}} עוסק ברעלים ללא היתר רעלים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};

{{ח:תתת|(2)}} אינו מקיים או מפר תנאים שניתנו בהיתר רעלים בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};

{{ח:תתת|(3)}} מוסר פרטים כוזבים בקשר להיתר רעלים או כותב פרטים כוזבים בפנקס הרעלים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};

{{ח:תתת|(4)}} מוכר רעלים למי שאינו בעל היתר רעלים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}};

{{ח:תתת|(5)}} אינו מבצע צו פינוי רעלים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}};

{{ח:תתת|(6)}} מאחסן רעלים שלא על פי הוראות שניתנו לו לפי חוק זה.

{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – שמונה פעמים הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:תת|(ד)}} היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו פינוי הרעלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} או מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בהתראה ושתחילתה עם מסירתה; לענין זה, ”התראה“ – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.

{{ח:תת|(ה)}} הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו – מאסר כאמור בסעיף קטן (א) או בסעיף קטן (ב), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.

{{ח:תת|(ו)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.

{{ח:תת|(ז)}} קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שמירת הנקיון|בחוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984}} (בחוק זה – הקרן לשמירת הנקיון).

{{ח:תת|(ח}} {{ח:תתת)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.

{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.

{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין}}.

{{ח:תת|(א)}} הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו פינוי רעלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את העבירה.

{{ח:תת|(ב)}} על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20כג|סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו להסרת המפגע, אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט.

{{ח:תת|(ד)}} הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או על חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

{{ח:תת|(ה)}} בנוסף לעונשים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, רשאי בית המשפט, לאחר שהרשיע אדם שעבר על הוראה לפי חוק זה או שהפר תנאי בהיתר רעלים שניתן לו, להורות על שלילת היתר רעלים לצמיתות או לתקופה שיקבע.

{{ח:תת|(א)}} על עבירה לפי חוק זה רשאים המנויים להלן להגיש קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}} (להלן – חוק סדר הדין הפלילי):

{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;

{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;

{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)#תוספת|בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.

{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:תת|(א)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לבקר בכל עת בכל עסק, חנות או מקום, שבהם עוסקים, או הנחשדים שעוסקים בהם בחמרים מסוכנים, למעט בית מרקחת או עסק שעיקר עיסוקו סמי מרפא או רעלים רפואיים, ורשאי הוא ליטול דגימות של חמרים מסוכנים כאמור, ורשאי הוא לאסור מכירתו של מצרך הנחשב מזיק לבריאות או מסוכן מבחינה אחרת, או לתפסו, עד לסיום חקירה או עד לנקיטת הליכים לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר.

{{ח:תת|(ב)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב לא ייכנס למקום המוחזק על ידי מערכת הבטחון, אלא ברשות שר הבטחון או מי שהוא הסמיך לענין זה.

{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה כי רעלים מצויים ברשות אדם המחזיק בהם ללא היתר רעלים או בניגוד לתנאיו, או כי רעלים או פסולת רעלים הושלכו לרשות הרבים, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לעשות את אלה:

{{ח:תתת|(1)}} לצוות על בעל הרעלים, על בעל הנכס, או על מי שהשליך את הרעלים להוציא את הרעלים מחזקתו או לסלקם למקום, באופן ותוך תקופת הזמן שתיקבע בצו ושתחילתה במועד מסירתו, הכל כפי שיורה בצו;

{{ח:תתת|(2)}} לצוות על בעל הרעלים, על בעל הנכס או על מי שהשליך את הרעלים, בצו כאמור בפסקה (1), להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו.

{{ח:תת|(ב)}} מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או מי שהוא הסמיך לענין זה לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו, לקרן לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:תת|(ג)}} מי שהשר הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

{{ח:תת|(ד)}} על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי}} בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה נושא הצו, בקשה לביטולו.

{{ח:תת|(ב)}} הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.

{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.

{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – כפל הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:תת|(א)}} לממונה יהיו התפקידים המנויים בסעיף זה בעת אירוע חומרים מסוכנים:

{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(3)}} מתן ייעוץ מקצועי לקצין משטרה או לקצין צה״ל, לפי בקשתם, לגבי אופן הטיפול בחומרים מסוכנים, כדי למנוע, לצמצם או להפסיק סכנה לאדם ולסביבה; לענין פסקה זו, ”קצין משטרה“, ”קצין צה״ל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};

{{ח:תתת|(4)}} מתן ייעוץ מקצועי להחזרת המצב באזור האירוע לקדמותו והנחיות לשיקום אזור האירוע.

{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע תפקידיו לפי סעיף קטן (א), יהיו לממונה הסמכויות המפורטות להלן:

{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מאדם המצוי באזור האירוע או מאדם שיש לממונה יסוד להניח כי יש לו קשר לאירוע או מידע בקשר אליו, להזדהות;

{{ח:תתת|(2)}} להיכנס לכל מקום ככל הדרוש לטיפול באירוע החומרים המסוכנים;

{{ח:תתת|(3)}} לדרוש מסמכים, לעיין בהם וליטול אותם או העתקים מהם;

{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(5)}} ליטול דוגמה מכל חומר שיש לו יסוד סביר להניח שהוא חומר מסוכן;

{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות ועדת בדיקה לשם בירור סיבותיו ונסיבותיו של אירוע חומרים מסוכנים, ובמטרה להפיק לקחים (בחוק זה – ועדת בדיקה); ועדת הבדיקה תגיש לשר מסקנות והמלצות.

{{ח:תת|(ב)}} בטרם תגיש ועדת בדיקה מסקנות והמלצות לפי סעיף קטן (א), תינתן הזדמנות לגוף הצלה שביקש זאת להשמיע את עמדתו.

{{ח:תת|(ג)}} לצורך ביצוע תפקידיו יהיו לחבר ועדת הבדיקה סמכויות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה האמורה}} יחולו על הבדיקה;

{{ח:תתת|(2)}} הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 16ג2|בסעיף 16ג2(ב)(3) ו־(5)}};

{{ח:תתת|(3)}} הסמכות לבקש משופט צו חיפוש כדי להבטיח הצגתו של מסמך או חפץ הדרוש לבדיקה, והסמכות לבצע חיפוש על פיו; על צו כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 3|הפרק השלישי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:תת|(א)}} באירוע חומרים מסוכנים שמקורו בשטח מרכזי המחקר הגרעיני שבאחריות הועדה לאנרגיה אטומית, או שמקורו בשטח של מיתקן בטחוני או בשטח המוחזק על ידי צה״ל, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}}, לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג2|סעיף 16ג2}}, אלא אם כן אישר ראש הממשלה או שר הבטחון, לפי הענין, את הפעלת סמכויותיו של ממונה הקבועות באותו סעיף.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ג2|סעיפים 16ג2}}, {{ח:פנימי|סעיף 16ג3|16ג3}} {{ח:פנימי|סעיף 16ג4|ו־16ג4}}, חוק זה יחול על המדינה, ואולם –

{{ח:תתת|(1)}} הוא לא יחול על מיתקני הועדה לאנרגיה אטומית ועל מי שהוחל עליו {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בניה והפעלה של כור גרעיני), התשל״ה–1974}};

{{ח:תתת|(2)}} הוראות חוק זה לא יחולו על פעילות בטחונית או מבצעית או על תוצאות פעילות כאמור, של –

{{ח:תתתת|(א)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה או יחסי החוץ שלה;

{{ח:תתתת|(ב)}} יחידות סמך של משרד הבטחון, שעיקר פעילותן בתחום בטחון המדינה;

{{ח:תתתת|(ג)}} צבא הגנה לישראל,

{{ח:תת|(ב)}} הוראות חוק זה לא יחולו על חברה ממשלתית שהועברו אליה תחומי פעולה של מי מהמנויים בפסקה (א)(2) אחרי יום כ״ג באדר ב׳ התשנ״ז (1 באפריל 1997), בכל הנוגע לתחומי הפעולה שהועברו אליה.