חוק החולה הנוטה למות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [798484]
מ [800322] עדכון פורמט
שורה 41:
 
{{ח:סעיף|1|מטרה}}
{{ח:תת|(א)}} חוק זה בא להסדיר את הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות תוך איזון ראוי בין ערך קדושת החיים, לבין ערך אוטונומיית הרצון של האדם והחשיבות של איכות החיים.
{{ח:תת|(ב)}} חוק זה מבוסס על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל עקרונות יסוד בתחום המוסר, האתיקה והדת.
 
{{ח:סעיף|2|עקרון יסוד}}
שורה 51:
{{ח:סעיף|3|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אדם קרוב“ – אדם, שלדעת רופא אחראי, על פי הוראות שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60(א)(1)}}, מתקיימים בו שניים אלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית אל החולה הנוטה למות ומסור לו;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מכיר היטב את החולה הנוטה למות, על יסוד קשר רצוף ומתמשך עמו בתקופה שלפני הטיפול הרפואי בו או במהלכו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אפוטרופוס“ – אפוטרופוס לגוף;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל כשרות“ – מי שמתקיימים בו כל אלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} מלאו לו 17 שנים;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מסוגל להביע את רצונו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(4)}} הוא לא הוצא מחזקת הכשרות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הנחיות רפואיות מקדימות“ – הנחיות רפואיות שנתן אדם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסכמה מדעת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#פרק ד|בפרק ד׳ לחוק זכויות החולה}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הוועדה הארצית“ – הוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ועדה מוסדית“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חולה הנוטה למות“ – מטופל שנקבע לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(א)}}, כי הוא חולה הנוטה למות;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חולה בשלב סופי“ – חולה הנוטה למות שנקבע לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ב)}}, כי הוא חולה בשלב סופי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק זכויות החולה“ – {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”טיפול מקל“ – טיפול מקל (פליאטיבי – Palliative) כאמור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן ה׳ לפרק ד׳}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”טיפול רפואי“, ”מטופל“, ”מידע רפואי“, ”מצב חירום רפואי“ ו”רשומה רפואית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|בחוק זכויות החולה}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”טיפול רפואי מחזורי“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} טיפול רפואי הניתן באופן מחזורי ובהפסקות, ואפשר להבחין באופן מעשי וברור בין סיום מחזור אחד של טיפול לתחילת המחזור הבא;
{{ח:תתת|(2)}} טיפול שתוכנן מראש, באמצעים טכנולוגיים מתאימים, להינתן כטיפול רפואי מחזורי, למרות שעל פי טיבו הוא היה ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”טיפול רפואי רציף“ – טיפול רפואי, שעל פי טיבו ניתן באופן מתמשך ובלא הפסקות, למעט טיפול רפואי מחזורי כאמור בפסקה 2 להגדרה טיפול רפואי מחזורי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ייפוי כוח“ ו”מיופה כוח“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}}, לענין מיופה כוח, לרבות מחליף;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מאגר המידע“ – מאגר המידע שהוקם לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳ לפרק ה׳}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מוסד רפואי“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, מרפאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 34|בסעיף 34 לפקודה האמורה}}, וכן קופת חולים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מטפל“ – רופא, אח או אחות, עובד סוציאלי ופסיכולוג;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סבל משמעותי“ –}}
{{ח:תתת|(1)}} כפי שהגדיר נותן הנחיות רפואיות מקדימות בהנחיות, או נותן ייפוי כוח בייפוי הכוח;
{{ח:תתת|(2)}} בהעדר הגדרה כאמור בפסקה (1), כאב או סבל, שאדם סביר היה מוכן לעשות מאמץ ניכר כדי להימנע ממנו או לסלקו, אף אם הדבר כרוך בפגיעה משמעותית באיכות חייו או בתוחלת חייו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עובד סוציאלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פסיכולוג“ – מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפסיכולוגים|חוק הפסיכולוגים, התשל״ז–1977}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת הרופאים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קטין“ – מי שטרם מלאו לו 17 שנים;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|רופא" – רופא מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רופא מומחה“ – רופא שהוא בעל תואר מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רופא אחראי“ – אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} מנהל מחלקה או מנהל יחידה, במוסד רפואי, האחראי על הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, או רופא מומחה שמינה מנהל המוסד הרפואי, מנהל מחלקה או מנהל יחידה, להיות אחראי כאמור – לענין חולים המטופלים במוסד רפואי;
{{ח:תתת|(2)}} רופא מחוזי של קופת חולים, או רופא שמונה על ידו – לענין חולים המטופלים בקהילה;
{{ח:תתת|(3)}} רופא המנוי בפסקאות (1) או (2) – גם לענין חולים המטופלים שלא במוסד רפואי ושלא באמצעות קופת חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רופא אישי“ – רופא, שיש לו היכרות קרובה עם המטופל, רצונותיו ועמדותיו ביחס לטיפול הרפואי בו, בין אם הוא רופא משפחה של המטופל או רופא המרכז את הטיפול במטופל בקהילה או במוסד הרפואי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר הבריאות.}}
 
{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הרצון לחיות וכשרות – חזקות}}
שורה 101:
{{ח:סעיף|5|הוצאה מחזקת הרצון לחיות}}
{{ח:ת}} אין מוציאים חולה הנוטה למות מחזקת רצונו להוסיף לחיות ואין נמנעים, לפי הוראות חוק זה, מטיפול רפואי בו, אלא על פי המפורט בסעיף זה, לפי הענין:
{{ח:תת|(א)}} בחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות – על פי הבעת רצונו המפורשת;
{{ח:תת|(ב)}} בחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, שמלאו לו 17 שנים, על פי אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנחיות רפואיות מקדימות שנתן שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטה של מיופה כוחו שניתנה לפי ייפוי כוח שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} החלטה של ועדה מוסדית או הוועדה הארצית שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר הנחיות או החלטות כמפורט בסעיף קטן (ב) – על פי החלטת רופא אחראי ובתנאי שהחלטה כאמור תתקבל בהתחשב –
{{ח:תתת|(1)}} בהצהרה מפורשת של אדם קרוב ולפיה החולה הנוטה למות אינו רוצה להוסיף לחיות;
{{ח:תתת|(2)}} בהעדר הצהרה כאמור – בהתחשב בעמדת אפוטרופסו של החולה הנוטה למות, שהוא אדם קרוב, ככל שישנו, ולפיה רצונו של החולה הנוטה למות שלא להאריך את חייו.
 
{{ח:סעיף|6|חזקת הכשרות}}
שורה 121:
 
{{ח:סעיף|8|קביעת מצבו הרפואי של מטופל}}
{{ח:תת|(א)}} רופא אחראי מוסמך לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, אם נוכח כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים.
{{ח:תת|(ב)}} רופא אחראי מוסמך לקבוע כי חולה הנוטה למות הוא חולה בשלב סופי, אם נוכח כי הוא מצוי במצב רפואי שבו כשלו כמה מערכות חיוניות בגופו ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שבועיים.
{{ח:תת|(ג)}} קביעת רופא אחראי לפי סעיף זה תיעשה לאחר התייעצות עם הרופאים המומחים המטפלים במטופל ובמידת האפשר גם עם רופאו האישי.
 
{{ח:סעיף|9|בירור רצון החולה}}
{{ח:ת}} קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות והוא אינו בעל כשרות –
{{ח:תת|(1)}} הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, יעשה מאמץ סביר כדי לקבל את כל הנתונים והמסמכים הנוגעים בדבר, לצורך בירור רצונו של החולה הנוטה למות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ג)}} והכל בהתאם לכללים שנקבעו לענין זה בתקנות;
{{ח:תת|(2)}} הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, יברר במאגר המידע אם, על פי הרשום בו, נתן החולה הנחיות רפואיות מקדימות, או מינה מיופה כוח; מצא הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, כי החולה נתן הנחיות או מינה מיופה כוח כאמור, וזאת לאחר בירור במאגר המידע ובדרך אחרת, ככל הניתן, יצרף הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, מידע זה לרשומה הרפואית המתנהלת לגבי החולה.
 
{{ח:סעיף|10|הודעה על כוונה לפעול ומסירת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} קבע רופא אחראי כי מטופל הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, יודיע הרופא האחראי או מי שהוסמך על ידו לענין זה, למיופה הכוח, לאדם הקרוב לחולה הנוטה למות ולאפוטרופסו, ככל שישנם וניתן לאתרם במאמץ סביר, כי בכוונתו לפעול בהתאם להנחיות רפואיות מקדימות שנתן החולה הנוטה למות או לפי הוראות מיופה כוח, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} רופא אחראי ימסור מידע רפואי הנוגע לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות ויאפשר עיון ברשומה הרפואית שלו למי שדעתו נדרשת לשם קבלת החלטה על הטיפול שיינתן לו בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות כל דין האוסרות העברת מידע רפואי לא יחולו על מסירת מידע לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|11|דיון ותיעוד}}
{{ח:תת|(א)}} קבע רופא אחראי, כי מטופל הוא חולה הנוטה למות, יקיים יחד עם המטפלים האחרים בו, בהקדם האפשרי, דיון מפורט על מצבו של המטופל ועל הטיפול הרפואי שיש לתת לו ויקבל החלטה בענין, והכל בהתאם להוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל רופא אחראי החלטה על דרך הטיפול הרפואי בחולה הנוטה למות, יתעד ברשומה הרפואית של החולה את מהלך הדיון, את ההחלטה שקיבל ואת הנימוקים לה; הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות תיעוד לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק זכויות החולה}}.
 
{{ח:סעיף|12|חובת הערכה חוזרת}}
שורה 149:
{{ח:סעיף|14|קביעת הרצון לקבלת טיפול חריג להארכת חיים}}
{{ח:ת}} רצונו של חולה הנוטה למות לענין קבלת טיפול רפואי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, ייקבע על פי המפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(א)}} בחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות – על פי הבעת רצונו המפורשת;
{{ח:תת|(ב)}} בחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, שמלאו לו 17 שנים, על פי אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על פי הנחיות רפואיות מקדימות שנתן שמתקיימות בהן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:פנימי|סעיף 34|ו־34(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} על פי החלטה של מיופה כוחו שניתנה לפי ייפוי כוח שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיפים 38}} {{ח:פנימי|סעיף 39|ו־39(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} על פי החלטה של ועדה מוסדית או הוועדה הארצית שניתנה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}};
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר הנחיות או החלטות כמפורט בסעיף קטן (ב), על פי –
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה מפורשת של אדם קרוב לענין רצונו של החולה הנוטה למות;
{{ח:תתת|(2)}} ובהעדר הצהרה כאמור ייקבע רצונו של החולה הנוטה למות על פי עמדת אפוטרופסו שהוא אדם קרוב, ככל שישנו;
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(1)}} יחולו גם לענין סעיף זה, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: חולה הנוטה למות אשר אינו רוצה שחייו יוארכו}}
 
{{ח:סעיף|15|הימנעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות}}
{{ח:תת|(א)}} חולה הנוטה למות שהוא בעל כשרות, אשר אינו רוצה שחייו יוארכו, יש לכבד את רצונו ולהימנע מטיפול רפואי בו.
{{ח:תת|(ב)}} על המטפלים בחולה הנוטה למות כאמור בסעיף קטן (א) לעשות מאמץ סביר כדי לשכנעו לקבל חמצן, וכן מזון ונוזלים, אף באמצעים מלאכותיים, וכן לקבל טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו־זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל.
 
{{ח:סעיף|16|הימעות ממתן טיפול רפואי לחולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות הסובל סבל משמעותי, שנקבע לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) או (ג)}} כי אינו רוצה שחייו יוארכו, יש להימנע מטיפול רפואי בו, הקשור לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות בדיקות, ניתוחים, החייאה, חיבור למכשיר הנשמה, טיפולים כימותרפיים, הקרנות או דיאליזה, והכל בהתאם לרצונו כפי שנקבע על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} בסעיף קטן זה, ”טיפול נלווה“ – טיפול רפואי בחולה הנוטה למות, שאינו קשור כלל לבעייתו הרפואית חשוכת המרפא, לרבות טיפולים שגרתיים הנחוצים לטיפול במחלות בו־זמניות או במחלות רקע וטיפול מקל, וכן מתן מזון ונוזלים אפילו באמצעים מלאכותיים.
{{ח:תתת|(2)}} אין להימנע מטיפול נלווה בחולה הנוטה למות כאמור בסעיף קטן (א), והכל אף אם רצונו של החולה כפי שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) או (ג)}} הוא להימנע מקבלת טיפול כאמור.
 
{{ח:סעיף|17|חולה בשלב סופי שאינו בעל כשרות|תיקון: תשס״ז}}
שורה 174:
 
{{ח:סעיף|18|מצב חירום רפואי}}
{{ח:תת|(א)}} במצב חירום רפואי של חולה הנוטה למות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 15|סעיף 15(3) לחוק זכויות החולה}}, אלא אם כן נודע למטפל כי נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} כי רצונו של החולה הנוטה למות להימנע מטיפול רפואי בעת מצב כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין חולה בשלב סופי הנתון במצב חירום רפואי, מותר להימנע מטיפול רפואי מציל חיים בו, אלא אם כן נודע למטפל כי נקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} כי רצונו של החולה בשלב סופי לקבל טיפול רפואי בעת מצב כאמור.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: פעולות אסורות}}
שורה 194:
 
{{ח:סעיף|23|מתן טיפול מקל}}
{{ח:תת|(א)}} על הרופא האחראי לגרום לכך שייעשה כל שניתן כדי להקל על כאבו וסבלו של חולה הנוטה למות, אף אם הדבר כרוך בסיכון סביר לחייו של החולה, לרבות באמצעות תרופות, משככי כאבים או באמצעים פסיכולוגיים, סיעודיים וסביבתיים, והכל על פי עקרונות נאותים של טיפול מקל, ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל, ובכפוף לרצון החולה הנוטה למות, בהתאם להוראות חוק זה ובהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה|חוק זכויות החולה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על הרופא האחראי לגרום לכך שייעשה, במידת האפשר, כל שניתן כדי להקל על בני משפחתו של חולה הנוטה למות ולדאוג לרווחתם בעת שהותו של החולה במוסד הרפואי, והכל על פי עקרונות נאותים של טיפול סוציאלי וטיפול מקל, ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל.
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: טיפול בקטין הנוטה למות}}
שורה 204:
{{ח:סעיף|25|שמיעת עמדתו של קטין}}
{{ח:ת}} קטין שהוא חולה הנוטה למות, זכאי להשתתף בקבלת החלטה על הטיפול הרפואי בו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הקטין מודע למצבו, ומבקש להשתתף בקבלת ההחלטה בענינו;
{{ח:תת|(2)}} הרופא האחראי קבע שכושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של הקטין מאפשרים את שיתופו בקבלת ההחלטה בענינו.
 
{{ח:סעיף|26|מסירת מידע רפואי לקטין}}
{{ח:ת}} רופא אחראי ימסור לקטין מידע המתייחס באופן ישיר למצב בריאותו, או לטיפול הרפואי בו, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הרופא האחראי השתכנע כי אין במסירת המידע, או חלק ממנו, כדי לגרום נזק לבריאותו הגופנית או הנפשית של הקטין, או לסכן את חייו;
{{ח:תת|(2)}} הרופא האחראי קבע שכושרו ובשלותו השכליים והנפשיים של הקטין מאפשרים לו הבנה נאותה של המידע ומשמעותו.
 
{{ח:סעיף|27|חובת התייעצות}}
שורה 216:
 
{{ח:סעיף|28|הכרעה במחלוקת בענין קטין}}
{{ח:תת|(א)}} נתגלעו חילוקי דעות בין הורי קטין שהוא חולה הנוטה למות, או בינם לבין הרופא האחראי, לענין הטיפול הרפואי בו, תכריע בדבר הוועדה המוסדית.
{{ח:תת|(ב)}} נתגלעו חילוקי דעות בין קטין שהוא חולה הנוטה למות, לבין הוריו, או בינו לבין הרופא האחראי, לענין הטיפול הרפואי בו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הביע הקטין את רצונו שחייו יוארכו, יפעל הרופא האחראי בהתאם לרצונו של הקטין, בכפוף להוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} הביע קטין שמלאו לו 15 שנים את רצונו להימנע מהארכת חייו, תכריע בדבר ועדה מוסדית.
{{ח:תת|(ג)}} דנה ועדה מוסדית בענינו של קטין שהוא חולה הנוטה למות, תישמע גם עמדתו, אם הובעה, וכן יימסר לוועדה פירוט המידע שנמסר לו.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המוסדית תשקול בין שיקוליה את טובתו של הקטין, ותהיה רשאית לקבוע שיש להימנע מהארכת חייו של הקטין, אם שוכנעה כי אין זה לטובתו של הקטין שחייו יוארכו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב)(1).
 
{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: טיפול בחסוי נוטה למות}}
 
{{ח:סעיף|29|טיפול בחסוי נוטה למות}}
{{ח:תת|(א)}} בחוק זה, ”חסוי“ – אדם שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אינו יכול, דרך קבע, לדאוג לעניניו, בשל מוגבלות שכלית או נפשית;
{{ח:תתת|(2)}} מצב הדברים כאמור בפסקה (1) התקיים אצלו לפני שנקבע לגביו כי הוא חולה נוטה למות;
{{ח:תתת|(3)}} אין לגביו הנחיות רפואיות מקדימות בתוקף, או ייפוי כוח בתוקף.
{{ח:תת|(ב)}} הביע חסוי את רצונו שחייו יוארכו, יפעל הרופא האחראי בהתאם לרצונו של החסוי, בכפוף להוראות חוק זה; הביע החסוי את רצונו להימנע מהארכת חייו, תכריע בענינו ועדה מוסדית; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיפים 25}}, {{ח:פנימי|סעיף 26|26}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}} יחולו בשינויים המחויבים, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} לא נודע רצונו של החסוי, והסכימו הרופא האחראי והאפוטרופוס שיש להאריך את חייו – יפעל הרופא האחראי כאמור, בכפוף להוראות חוק זה; בכל מקרה אחר – תכריע הוועדה המוסדית בענינו של החסוי.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה המוסדית תשקול בין שיקוליה את טובתו של החסוי, ותהיה רשאית לקבוע שיש להימנע מהארכת חייו של החסוי, אם שוכנעה כי אין זה לטובתו של החסוי שחייו יוארכו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
 
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הבעת רצון מוקדמת}}
שורה 247:
 
{{ח:סעיף|32|מידע רפואי למתן הנחיות רפואיות מקדימות}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות רפואיות מקדימות יינתנו לאחר שהנותן קיבל מרופא או מאחות מוסמכת מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות (בחוק זה – מוסר המידע).
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהתאם להוראות חוק זה כי אדם שהוא חולה נוטה למות, ייתן הנחיות רפואיות מקדימות לאחר שקיבל מרופא מומחה מידע בדבר מצבו הרפואי, לרבות מידע רפואי בדבר מצבו שהוא רלוונטי למתן ההנחיות וכן מידע רפואי הדרוש לו באופן סביר לשם מתן הנחיות רפואיות מקדימות.
 
{{ח:סעיף|33|דרך מתן ההנחיות}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות רפואיות מקדימות יינתנו בכתב, על גבי טופס הנחיות רפואיות מקדימות שנוסחו מובא {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, בחתימת ידו של נותן ההנחיות בפני שני עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר בנותן ההנחיות, ושאינם מיופה כוח, אך יכול שאחד העדים יהיה מוסר המידע; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על גבי טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות שנותן ההנחיות חתם כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות רפואיות מקדימות יכול שיכללו הגדרה של נותן ההנחיות לסבל משמעותי ויכללו גם –
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה כי ההנחיות ניתנו מתוך רצון חופשי, על יסוד הבנה ושיקול דעת;
{{ח:תתת|(2)}} תמצית המידע הרפואי שניתן לנותן ההנחיות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}; התמצית תירשם בידי מוסר המידע אשר יאשר בחתימת ידו כי מסר לנותן ההנחיות מידע וכי הסביר לנותן ההנחיות את כל המונחים הרפואיים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 13|סעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה}}.
{{ח:תת|(ג)}} הנחיות רפואיות מקדימות יכול שיינתנו בדרכים אחרות שיקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ויכול שייקבעו כאמור דרך כלל או לסוגי מקרים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|34|תוקף הנחיות רפואיות מקדימות}}
{{ח:תת|(א)}} הנחיות רפואיות מקדימות יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום חתימת טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות, אלא אם כן נקבעה בו תקופה קצרה מכך וניתן להאריך את תוקפן לתקופות נוספות שכל אחת לא תעלה על חמש שנים; ההארכה תיעשה על גבי טופס ההארכה {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הנחיות רפואיות מקדימות שאינן מקיימות אחר כל הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן זה}} או הנחיות רפואיות מקדימות שפג תוקפן לפי סעיף קטן (א) אינן מחייבות, אך על הרופא האחראי לעיין בהן והוא רשאי להתחשב בהן לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14(ג)}}.
 
{{ח:סעיף|35|הנחיות לא ברורות או לא מתאימות}}
שורה 270:
 
{{ח:סעיף|37|מיופה כוח}}
{{ח:תת|(א)}} אדם בעל כשרות רשאי למנות מיופה כוח על גבי טופס שנוסחו מובא {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ורשאי הוא למנות בייפוי הכוח מחליף למיופה הכוח.
{{ח:תת|(ב)}} מיופה הכוח יהיה מוסמך להחליט במקומו על הטיפול הרפואי שיינתן או שלא יינתן לו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות; לא יוכל מיופה הכוח למלא במועד הנדרש את תפקידו, או יסרב לעשות כן, יהיה המחליף למיופה הכוח, מיופה הכוח.
{{ח:תת|(ג)}} בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח לקבל החלטות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן ייפוי כוח שיש בו התייחסות למצבים רפואיים מסוימים או לטיפולים רפואיים מסוימים – יקבל נותן ייפוי הכוח מידע רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, בשינויים המחויבים.
 
{{ח:סעיף|38|דרכי המינוי ותיעודו}}
{{ח:תת|(א)}} ייפוי כוח יינתן בכתב, מתוך רצון חופשי ועצמאי, על יסוד הבנה ושיקול דעת וייחתם בחתימת ידם של מייפה הכוח ושל שני עדים שאין להם אינטרס כלכלי או אחר במייפה הכוח, ושאינם מיופה כוח, אך יכול שאחד העדים יהיה מוסר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}}; יכול שייפוי הכוח יכלול הגדרה של נותן ייפוי הכוח לסבל משמעותי; ייפוי הכוח יכלול גם –
{{ח:תתת|(1)}} הצהרה כי ייפוי הכוח ניתן מתוך רצון חופשי, על יסוד הבנה ושיקול דעת;
{{ח:תתת|(2)}} ניתן ייפוי כוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ד)}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)(2)}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בייפוי הכוח יציין מייפה הכוח כי מיופה כוחו יהיה מוסמך לקבל במקומו החלטות בענין הטיפול הרפואי בו אם יהיה חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות, ויכול הוא לפרט את הנסיבות והתנאים שבהם יהיה מוסמך מיופה הכוח להחליט במקומו על הטיפולים הרפואיים בו, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(ג)}} ייפוי כוח יכול שיינתן בדרכים אחרות שיקבע השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ויכול שיקבעו כאמור דרך כלל או לסוגי מקרים שיקבע.
 
{{ח:סעיף|39|תוקף ייפוי כוח}}
{{ח:תת|(א)}} תוקפו של ייפוי כוח לא יעלה על חמש שנים, וניתן להאריך את תוקפו לתקופות נוספות שכל אחת לא תעלה על חמש שנים; ההארכה תיעשה על גבי טופס שנוסחו מובא {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעה בייפוי הכוח תקופת תוקפו, יעמוד ייפוי הכוח בתוקפו חמש שנים מיום שניתן; לא חידש אדם ייפוי כוח שנתן או שלא נקבעה בו תקופת תוקפו, ייחשב ייפוי הכוח כמסמך שאינו מחייב, אך על הרופא האחראי לעיין בו והוא רשאי להתחשב בו לענין {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14(ג)}}.
 
{{ח:סעיף|40|השגה על החלטת מיופה כוח}}
שורה 295:
 
{{ח:סעיף|42|אפשרות השילוב}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי לשלב מתן הנחיות רפואיות מקדימות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳}}, עם מינוי מיופה כוח מטעמו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} בהנחיות הרפואיות המקדימות ובייפוי הכוח רשאי אדם לכלול הוראות למקרה שבו ייווצר ניגוד בין הנחיה רפואית מקדימה לבין הוראה של מיופה הכוח.
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) עדיפה ההנחיה המקדימה; ואולם אם ניתן ייפוי הכוח תקופה משמעותית לאחר מתן ההנחיה, יובא הנושא להכרעת הוועדה המוסדית אשר תקבע אם ייפוי הכוח עדיף על פני ההנחיה הרפואית המקדימה.
 
{{ח:סעיף|43|שינוי וביטול}}
{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} ניתנו הנחיות רפואיות מקדימות ולאחר מכן ניתנו שוב הנחיות רפואיות מקדימות, יגברו ההנחיות הרפואיות המקדימות שניתנו במועד המאוחר יותר; כן הדבר לענין מינוי מיופה כוח לפי חוק זה.
{{ח:תתת|(2)}} הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח ניתנים לביטול על גבי טופס שנוסחו מובא {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, בכתב בפני שני עדים או בדרך אחרת שיקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיפים 33(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 38|או 38(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} שינוי או ביטול לטובת הרצון להוסיף לחיות במצב חירום רפואי, יכול שיהיה שלא בכתב ודי בעד אחד; ובלבד שההנחיה בדבר הטיפול הרפואי באותו מצב חירום והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן; בחלוף מצב החירום האמור, ימשיכו לעמוד בתוקפן הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שבתוקף, אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההנחיות או ייפוי הכוח בוטלו לפי הוראות סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} החולה לא היה יכול, באופן סביר, לבטל או לשנות את ההנחיות או ייפוי הכוח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), נבצר מאדם לשנות או לבטל הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח שנתן בדרך האמורה באותו סעיף קטן, בין לטובת הרצון לחיות ובין שלא לטובת הרצון לחיות, מחמת מחלה או מום שבשלהם אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות הנדרשות לשם כך, רשאי הוא לתת את הוראותיו באמצעות אדם אחר, בתנאים ובאופן שיקבע השר.
 
{{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: מאגר מידע}}
 
{{ח:סעיף|44|מאגר מידע}}
{{ח:תת|(א)}} השר יקים מאגר מידע, שיירשמו בו הנחיות רפואיות מקדימות וייפויי כוח, וימנה אחראי על המאגר.
{{ח:תת|(ב)}} כל אדם רשאי לבקש לרשום במאגר המידע הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח, שנתן, וכן ביטול או שינוי שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}, בהודעה לאחראי על המאגר.
{{ח:תת|(ג)}} אחת לחמש שנים לפחות ישלח האחראי על המאגר הודעות תזכורת לאדם הרשום במאגר, למענו לפי מרשם האוכלוסין או למען אחר שציין בבקשת הרישום, לחידוש ההנחיות הרפואיות המקדימות או ייפויי הכוח.
 
{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוועדה הארצית וועדות מוסדיות}}
שורה 319:
 
{{ח:סעיף|45|מינוי ועדות מוסדיות}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי רשאי להורות למנהל מוסד רפואי למנות ועדה מוסדית; הורה המנהל הכללי כאמור, ימנה מנהל המוסד הרפואי בהתייעצות עם ראש הוועדה הארצית ובאישור המנהל הכללי, ועדה מוסדית; ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} שלושה רופאים, שאינם מטפלים ישירות בחולה, שהם רופאים מומחים באחד מתחומים אלה: רפואה פנימית, גריאטריה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה, אונקולוגיה, טיפול נמרץ, הרדמה, רפואת המשפחה; היה החולה יילוד, יהיה אחד מבין הרופאים כאמור רופא מומחה בנאונטולוגיה; היה החולה קטין, יהיה אחד מבין הרופאים כאמור רופא מומחה ברפואת ילדים ואחד במקומם יהיה פסיכולוג קליני או רפואי שעיסוקו בטיפול בילדים ונוער;
{{ח:תתת|(2)}} רופא שאינו מטפל ישירות בחולה, שהוא רופא מומחה בפסיכיאטריה;
{{ח:תתת|(3)}} אחות מוסמכת;
{{ח:תתת|(4)}} עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני;
{{ח:תתת|(5)}} איש אקדמיה המומחה בתחום הפילוסופיה או האתיקה;
{{ח:תתת|(6)}} משפטן הכשיר להתמנות שופט בית המשפט המחוזי, מתוך רשימה שערך שר המשפטים;
{{ח:תתת|(7)}} איש דת לפי דתו של החולה, ככל האפשר.
{{ח:תת|(ב)}} לכל חבר ועדה מוסדית ימונה ממלא מקום בעל הכשירות הנדרשת לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} ועדה מוסדית תבחר את יושב ראש הוועדה, מבין חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} ועדה מוסדית תתכנס סמוך ככל האפשר למועד הפנייה אליה, ובזמן שקביעתה תהיה רלוונטית.
{{ח:תת|(ה)}} ועדה מוסדית רשאית להסמיך הרכב חלקי מתוכה, שידון במקרים דחופים; ההרכב החלקי יכלול לפחות חברי ועדה אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רופא בעל כשירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2);
{{ח:תתת|(2)}} אחד מבין חברי ועדה אלה: אחות מוסמכת, עובד סוציאלי או פסיכולוג קליני;
{{ח:תתת|(3)}} אחד מבין חברי ועדה אלה: איש אקדמיה כאמור בסעיף קטן (א)(5), משפטן כאמור בסעיף קטן (א)(6) או איש דת כאמור בסעיף קטן (א)(7).
 
{{ח:סעיף|46|פניה לוועדה}}
{{ח:תת|(א)}} הפנייה לוועדה מוסדית יכול שתיעשה בידי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מטופל שנקבע לגביו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}} כי אינו חולה הנוטה למות ומטופל שנקבע לגביו לפי הוראות הסעיף האמור כי הוא חולה הנוטה למות ({{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – החולה), או מי מטעמו של חולה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מיופה כוחו של חולה;
{{ח:תתת|(3)}} אדם קרוב או אפוטרופסו של חולה שאינו בעל כשרות;
{{ח:תתת|(4)}} מטפל מבין חברי הצוות הרפואי במוסד הרפואי שבו מטופל החולה;
{{ח:תתת|(5)}} רופאו האישי של החולה;
{{ח:תתת|(6)}} עובד סוציאלי.
{{ח:תת|(ב)}} פנה לוועדה מוסדית בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}} אדם שאינו החולה או מי מטעמו, תודיע הוועדה על הפנייה לחולה או למי מטעמו; לא היה החולה בעל כשרות תודיע הוועדה על הפנייה גם למיופה כוחו ולאפוטרופסו, אם ישנם, וכן לאדם קרוב, לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|47|סמכויות ועדה מוסדית והחלטותיה}}
{{ח:תת|(א)}} ועדה מוסדית מוסמכת להכריע במקרים שבהם קיימת מחלוקת בין הנוגעים בדבר או מתעורר ספק כיצד לנהוג בחולה, ובין השאר במקרים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} השגה על החלטת רופא אחראי לענין חזקת הרצון להוסיף לחיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} או חזקת הכשרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}};
{{ח:תתת|(2)}} מחלוקת בין הורי קטין חולה, בינם לבין עצמם או בינם לבין הרופא האחראי, וכן מחלוקת בין קטין שהוא חולה נוטה למות לבין הוריו או בינו לבין המטפלים בו, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}};
{{ח:תתת|(3)}} מחלוקת בין אפוטרופוס לבין קטין חולה, הוריו או הרופא האחראי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24}};
{{ח:תתת|(4)}} בירור רצונו של חולה נוטה למות מתוך הנחיות רפואיות מקדימות שנתן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35}};
{{ח:תתת|(5)}} השגה על החלטת מיופה כוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40}};
{{ח:תתת|(6)}} קביעת העדיפות בין ההנחיות הרפואיות המקדימות לבין ייפוי הכוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ג)}};
{{ח:תתת|(7)}} קביעת רופא אחראי לענין היותו של מטופל חולה נוטה למות או חולה בשלב סופי, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}};
{{ח:תתת|(8)}} קביעת רופא אחראי לענין היותו של אדם, אדם קרוב לחולה הנוטה למות.
{{ח:תת|(ב)}} בבואה להכריע במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) תברר ועדה מוסדית את רצונו של החולה ביחס לטיפול הרפואי בו ותיתן הוראות למימוש רצונו על פי נתונים עובדתיים שיובאו לפניה ובכפוף להוראות חוק זה; בהיעדר נתונים עובדתיים בדבר רצונו של החולה בדיון לפי סעיף קטן (א)(1) עד (6) תחליט הוועדה בהתאם לאומד רצונו של החולה על פי השקפת עולמו ואורח חייו, ובמידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לחולה הנוטה למות ועם אנשים המייצגים השקפת עולם הדומה לזו של החולה; ולענין קטין או חסוי תכריע הוועדה גם בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|או 29(ד)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|(ג)}} המנויים {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}} וכן כל אדם שיש לו ענין במטופל, רשאים לטעון לפני הוועדה המוסדית.
{{ח:תת|(ד)}} החלטת ועדה מוסדית, למעט בדיון בהרכב חלקי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45(ה)}}, תהיה תקפה רק אם השתתפו בדיון ובקבלת ההחלטה חמישה חברים לפחות, ובהם המשפטן, רופא אחד ושני חברים נוספים מבין החברים שאינם רופאים; החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות; היו הדעות שקולות – תכריע דעתו של היושב ראש.
{{ח:תת|(ה)}} ועדה מוסדית רשאית להחליט בפנייה, להעביר את המקרה להכרעתה של הוועדה הארצית או להביא את הצדדים המעורבים להסכמה; הסכימו הצדדים – לא תחליט הוועדה בפנייה.
{{ח:תת|(ו)}} ועדה מוסדית במוסד רפואי תדון בענינו של חולה המטופל במוסד הרפואי שאליו היא שייכת, ובענינו של חולה שאינו מטופל במוסד רפואי, אם הרופא האחראי בענינו מועסק במוסד הרפואי; ועדה מוסדית בקופת חולים תדון בענינו של חולה המטופל בידי רופא אחראי שאינו רופא כמפורט בפסקה (1) להגדרה רופא אחראי, שהוא רופא מחוזי או מי שמונה על ידו, והוועדה תהיה הוועדה המוסדית שבקופת חולים שבה רשום החולה; כן תדון ועדה מוסדית בענינו של חולה שלגביו הורה לה המנהל הכללי לדון ולהכריע.
 
{{ח:סעיף|48|דיון חוזר בוועדה}}
שורה 370:
 
{{ח:סעיף|50|מינוי ועדה ארצית ומותביה}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי ימנה את הוועדה הארצית, ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} ארבעה רופאים מומחים, בדרג של מנהל יחידה, מנהל מחלקה, או מנהל בית חולים;
{{ח:תתת|(2)}} ארבע אחיות מוסמכות, בדרגה בכירה;
{{ח:תתת|(3)}} ארבעה חברים שהם עובדים סוציאליים במוסד רפואי, בדרגת ניהול בכירה, או פסיכולוגים קליניים במוסד רפואי, בדרגת ניהול בכירה;
{{ח:תתת|(4)}} ארבעה אנשי אקדמיה המומחים בתחום הפילוסופיה או האתיקה, בדרגה אקדמית בכירה;
{{ח:תתת|(5)}} ארבעה משפטנים הכשירים להתמנות שופטי בית משפט מחוזי, או שהם בדרגה אקדמית בכירה;
{{ח:תתת|(6)}} ארבעה אנשי דת.
{{ח:תת|(ב)}} החברים שימונו יהיו בעלי ניסיון בתחומים שחוק זה דן בהם; איש דת יהודי ימונה בהתייעצות עם הרבנים הראשיים לישראל ואיש דת לא יהודי ימונה בהתייעצות עם נשיא בית הדין לערעורים של אותה עדה דתית בישראל; המשפטן ימונה בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי ימנה את יושב ראש הוועדה ואת ממלא מקומו, מבין חבריה.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש הוועדה ימנה, מבין חברי הוועדה, את מותבי הוועדה; לכל מותב ימונו שישה חברים, כל אחד מתחום עיסוק אחר כמפורט בפסקאות (1) עד (6) של סעיף קטן (א), וכן ימנה ממלא מקום לכל אחד מהם; יושב ראש הוועדה ימנה לכל מותב את היושב ראש ואת ממלא מקומו.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הוועדה הארצית ימונה לתקופה של חמש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות.
 
{{ח:סעיף|51|סמכויות הוועדה הארצית ופנייה לוועדה הארצית}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה הארצית מוסמכת לדון ולהכריע באלה:
{{ח:תתת|(1)}} חילוקי דעות בין חברי הוועדה המוסדית, לפי פנייה של אחד לפחות מבין חברי הוועדה המוסדית;
{{ח:תתת|(2)}} מקרים חריגים בעלי חשיבות עקרונית אשר ועדה מוסדית העבירה להכרעתה;
{{ח:תתת|(3)}} מקרים שוועדה מוסדית העבירה להכרעתה של הוועדה הארצית, בלא שתכריע בהם;
{{ח:תתת|(4)}} ערר על החלטה של ועדה מוסדית שהוגש בידי מי שזכאי לפנות לוועדה מוסדית.
{{ח:תת|(ב)}} בבואה להכריע במחלוקת כאמור בסעיף קטן (א) תברר הוועדה הארצית את רצונו של החולה ביחס לטיפול הרפואי בו ותיתן הוראות למימוש רצונו על פי נתונים עובדתיים שיובאו לפניה ובכפוף להוראות חוק זה; בהעדר נתונים עובדתיים בדבר רצונו של החולה תחליט הוועדה בהתאם לאומד רצונו של החולה על פי השקפת עולמו ואורח חייו, ובמידת הצורך תוך התייעצות עם אדם קרוב לחולה הנוטה למות ועם אנשים המייצגים השקפת עולם הדומה לזו של החולה; ולענין קטין או חסוי תכריע הוועדה גם בהתאם לאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 29|או 29(ד)}}, לפי הענין.
 
{{ח:סעיף|52|החלטות הוועדה הארצית}}
{{ח:תת|(א)}} המנויים {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46(א)}} וכן כל אדם שיש לו ענין במטופל, רשאים לטעון לפני הוועדה הארצית.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה הארצית יתקבלו ברוב דעות חברי המותב; היו הדעות שקולות תכריע דעתו של יושב ראש המותב.
{{ח:תת|(ג)}} תוקף החלטות הוועדה הארצית מותנה בהשתתפות בדיון של נציג מכל אחד מתחומי העיסוק שמהם מורכבת הוועדה, המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 50|בפסקאות (1) עד (6) של סעיף 50(א)}}.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה הארצית תחליט בערר או בפנייה שהובאה לפניה.
 
{{ח:סעיף|53|התייצבות היועץ המשפטי לממשלה}}
שורה 420:
 
{{ח:סעיף|60|תקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות לקביעת אדם קרוב;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות לענין מתן הצהרות, איסופן ותיעודן, ולענין איסוף מסמכים ונתונים, לשם בירור רצון המטופל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 35|ו־35}} לרבות דרישות ראייתיות ביחס לעדויות, מסמכים ונתונים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי המינוי וסדרי העבודה של הוועדה הארצית והוועדות המוסדיות;
{{ח:תתת|(4)}} הפרטים שיש לתעד ברשומה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} הוראות בדבר שינוי וביטול הנחיות רפואיות מקדימות או ייפוי כוח, בידי אדם שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות הנדרשות לשם כך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ג)}};
{{ח:תתת|(6)}} חובות דיווח על ביצוע הוראות חוק זה למי שיסמיך השר, לצורכי בקרה ומחקר, והוראות בדבר פרסום מידע כאמור, ובלבד שלא יפורסמו פרטים מזהים של מי שדיווחו עליו;
{{ח:תתת|(7)}} הוראות בדבר החובה להחזיק במוסד רפואי ובכל מקום שיקבע השר כאמור אמצעים טכנולוגיים כמשמעותם בפסקה (2) להגדרה ”טיפול רפואי מחזורי“; הוראות כאמור יכול שיוחלו בהדרגה על סוגי מוסדות רפואיים ובמקום כאמור במשך תקופה שתיקבע, לפי צו שיקבע השר;
{{ח:תתת|(8)}} הוראות לניהול מאגר המידע, לרבות תנאים לענין מסירת מידע וקבלת מידע, וכן דרכי מינויו של האחראי על המאגר ותחומי סמכותו.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות כאמור בסעיף קטן (א)(7), לגבי כל אמצעי טכנולוגי, עד תום שנה מהיום שאושר שימוש באמצעי טכנולוגי על ידי המנהל הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים אחרות למתן הנחיות רפואיות מקדימות, דרך כלל או לסוגי מקרים שקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33(ג)}} ולמתן ייפוי כוח, דרך כלל או לסוגי מקרים שקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בסעיף 38(ג)}};
{{ח:תת|(ד)}} תקנות ראשונות כאמור בסעיף קטן (א) יותקנו עד תום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
 
{{ח:סעיף|61|ביצוע}}