חוק ההתיישנות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ [819969] בוט: קישורים
מ [819969] עדכון פורמט
שורה 21:
{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית משפט“ – כל רשות שיפוטית או בורר, ולמעט בית דין דתי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”תובענה“ – הליך אזרחי לפני בית משפט;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מקרקעין“ – קרקע מכל סוג וכל זכות או טובת הנאה בקרקע וכל דבר המחובר לקרקע חיבור קבע וכל זכות או טובת הנאה הטעונים רישום בספרי האחוזה.}}
 
{{ח:סעיף|2|טענת התיישנות}}
שורה 38:
{{ח:סעיף|5|הזמן להתיישנות}}
{{ח:ת}} התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –
{{ח:תת|(1)}} בשאינו מקרקעין – שבע שנים;
{{ח:תת|(2)}} במקרקעין – חמש עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)|פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין)}} – עשרים וחמש שנה.
 
{{ח:סעיף|6|תחילת ההתיישנות}}
שורה 52:
{{ח:סעיף|9|הודאה בקיום זכות}}
{{ח:ת}} הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לענין סעיף זה.
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|בסעיף זה, ”הודאה“ – למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות.}}
 
{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: חישוב תקופת ההתיישנות}}
שורה 71:
{{ח:ת}} בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו נמצא אחד מבעלי הדין בשטח מדינה, שמחמת התנאים שהיה נתון בהם שם או מחמת היחסים שהיו שוררים בין אותה מדינה לבין מדינת ישראל לא יכול היה, הוא או בעל דינו, לקיים את הבירור המשפטי.
{{ח:ת}} בסעיף זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שטח מדינה“ – לרבות כל ארץ חסות וכל שטח התפוס למעשה בידי מדינה;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בעל דין“ – לגבי נכס המוקנה לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, לאפוטרופוס על נכסי גרמנים או לממונה על רכוש האויב – מי שהיה בעל הנכס האמור ערב ההקנייה, ולגבי נכס שבניהולו של האפוטרופוס הכללי – בעל הנכס.}}
 
{{ח:סעיף|15|תובענה שנדחתה}}
שורה 87:
 
{{ח:סעיף|18א|תביעה בשל תקיפה מינית או התעללות|תיקון: תשס״ז, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בחישוב תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע בשל מעשה כמפורט להלן נגד הפוגע בו, לא יבוא במניין הזמן שבו טרם מלאו לנפגע 28 שנים:
{{ח:תתת|(1)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו קטין;
{{ח:תתת|(2)}} התעללות שבוצעה בנפגע בהיותו קטין בידי פוגע שהוא בן משפחתו או אדם שהיה אחראי עליו;
{{ח:תתת|(3)}} תקיפה מינית שבוצעה בנפגע בהיותו בגיר אך בטרם מלאו לו 21 שנים, תוך ניצול יחסי אמון, תלות, טיפול או מרות או בידי פוגע שהוא בן משפחתו.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה“ –}}
{{ח:תתתת|(1)}} הורה, בן זוגו של הורה אף אם אינו נשוי לו, סב או סבתא;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: אח או אחות, אח או אחות חורגים, דוד או דודה, גיס או גיסה;
{{ח:תתתת|(3)}} אומן, בן זוגו של אומן אף אם אינו נשוי לו, אביו או אמו של אומן;
{{ח:תתתת|(4)}} מי שמלאו לו 15 שנים והוא אחד מאלה: בנו או בתו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה, אחיו או אחותו של אומן ובן זוגו של כל אחד מאלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אומן“ – אב או אם במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, או במשפחת אומנה אחרת שאישר משרד הרווחה והשירותים החברתיים;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אחראי על קטין“ –}}
{{ח:תתתת|(1)}} מי שעליו האחריות לצורכי מחייתו, לבריאותו, לחינוכו או לשלומו של קטין – מכוח דין, החלטה שיפוטית, חוזה מפורש או מכללא, או מי שעליו האחריות כאמור לקטין מחמת מעשה כשר או אסור שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהקטין מתגורר עמו או נמצא עמו דרך קבע, ומלאו לו 18 שנים, ובלבד שקיימים ביניהם יחסי תלות או מרות.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו אם הוגש כתב אישום נגד הפוגע בשל עבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18ב|בסעיף 18ב}} שביצע בנפגע, והתובענה היא בשל מעשה המהווה עבירה כאמור.
 
{{ח:סעיף|18ב|תביעה נגד מי שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת התעללות בקטין או בעבירת מין|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} תקופת ההתיישנות של תביעה בתובענה שהגיש נפגע, בשל עובדות המהוות עבירה כמפורט להלן שבוצעה בו, נגד הפוגע בו שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור, לא תסתיים לפני שעברה שנה מהיום שבו פסק הדין בהליך הפלילי הפך לחלוט:
{{ח:תת|(1)}} עבירת התעללות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368ג|סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בסעיף זה – חוק העונשין), שבוצעה בקטין בידי האחראי עליו; בסעיף זה, ”אחראי על קטין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18א|בסעיף 18א(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347|347(א) או (ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348(א), (ב), (ג1) או (ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|ו־351}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 75|סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, שבוצעה בקטין או באדם שטרם מלאו לו 21 שנים, לפי הענין.
 
{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: הוראות שונות}}
שורה 130:
{{ח:סעיף|26|ביטולים}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב במג׳לה;}}
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק הסחר הימי העותמני מיום 20 באוגוסט 1863;}}
{{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק המסחרי העותמני משנת 1850;}}
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בחוק הזמני על ההוצאה לפועל העותמני מיום 11 במאי 1914;}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים 1911|בחוק זכות יוצרים, 1911}};}}
{{ח:תת|(6)}} פקודת ההתיישנות (אויבים ושבויי מלחמה), 1946;
{{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת מסילות הברזל הממשלתיות, 1936;}}
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בנק הדואר|בחוק בנק הדואר, תשי״א–1951}}.}}
 
{{ח:סעיף|27|דינים שמורים}}
שורה 146:
 
{{ח:סעיף|29|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תביעה שנתיישנה לפני תחילתו של חוק זה וענינה אינו מקרקעין, לא יחולו עליה ההוראות של חוק זה הקובעות תקופות ההתיישנות; אך תובענה על תביעה שנתיישנה כאמור שהיתה תלויה ערב תחילתו של חוק זה – רשאי בית המשפט להחיל עליה כל הוראות חוק זה אף שענינה אינו מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} תביעה שענינה מקרקעין יחולו עליה כל הוראות חוק זה אף אם לפני תחילת חוק זה נתיישנה התביעה או נסתיימה התקופה שהיתה קבועה {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני#סעיף 20|בסעיפים 20}} {{ח:חיצוני|חוק הקרקעות העותמני#סעיף 78|ו־78 לחוק הקרקעות העותמני}}.
{{ח:תת|(ג)}} תביעה שלא נתיישנה לפני תחילתו של חוק זה יחולו עליה כל הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל המקרים האמורים בסעיף זה לא תקצר תקופת ההתיישנות מכפי שהיתה נתונה לפני תחילת חוק זה.
 
{{ח:סעיף|30|ביצוע ותקנות}}