חוק הביקורת הפנימית: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[668279]
מ [668279] עדכון פורמט
שורה 9:
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תש״ע}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גוף ציבורי“ – כל אחד מאלה:}}
{{ח:תתת|(1)}} גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(1), (2) או (5) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}} (להלן – חוק מבקר המדינה);
{{ח:תתת|(2)}} גוף נתמך כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:תתת|(3)}} גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(7) או (8) לחוק מבקר המדינה}}, תאגיד אשר פעילותו, כולה או מקצתה, ממומנת במישרין או בעקיפין מכספי המדינה, או תאגיד מורשה לתת שירות לציבור, והכל אם {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16 עד 18}} אינם חלים לגביו והשר ושר המשפטים, באישור הועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, קבעו בהודעה ברשומות שהוא גוף ציבורי לענין חוק זה; והכל למעט מוסד להשכלה גבוהה שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(4)}} קופת חולים שהוכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(5)}} מועצה דתית שהוקמה מכוח {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}};
{{ח:תתת|(6)}} בנק ישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הועדה“ – הועדה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}};}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”השר“ – שר הכלכלה והתכנון.}}
 
{{ח:סעיף|2|חובת קיום ביקורת פנימית}}
{{ח:תת|(א)}} בכל גוף ציבורי תקוים ביקורת פנימית על ידי מבקר פנימי.
{{ח:תת|(ב)}} שר הממונה על משרד ממשרדי הממשלה רשאי לקבוע כי מי שרשאי למנות מבקר פנימי באותו משרד רשאי למנות מבקר פנימי לגוף או ליחידה באותו משרד שאינם כפופים למנהל הכללי של המשרד, ולקבוע, במידת הצורך, את סדרי התיאום בין המבקרים הפנימיים שבמשרד.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר יהיה אחראי לביקורת הפנימית על ביצוע תקציב המדינה ביחידות החשבות והכספים של משרדי הממשלה.
 
{{ח:סעיף|3|התאמה}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר פנימי בגוף ציבורי אלא אם כן נתקיימו בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יחיד;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
{{ח:תתת|(4)}} הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ שהכיר בו לענין זה מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
{{ח:תתת|(5)}} הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת, או השתתף בהשתלמות מקצועית שאישרה ועדה לעניני השתלמויות בהרכב נציג לשכת המבקרים הפנימיים והוא היושב ראש, המפקח הכללי במשרד הכלכלה והתכנון ונציג מוסד להשכלה גבוהה המקיים לימודי ביקורת פנימית, שקבע השר אחרי התייעצות עם כל המוסדות המקיימים לימודים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מוקמת בזה ועדה שחבריה הם –
{{ח:תתת|(1)}} המנהל הכללי של משרד המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} נציב שירות המדינה או משנהו;
{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשכת המבקרים הפנימיים;
{{ח:תתת|(4)}} ראש לשכת עורכי הדין;
{{ח:תתת|(5)}} נשיא לשכת רואי חשבון.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה תחליט אם לאשר הצעת גוף ציבורי למנות למבקר פנימי מי שאינו עומד בדרישות סעיף קטן (א)(4) ו(5).
{{ח:תת|(ד)}} כל החלטה של הועדה תהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ה)}} הועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה.
 
{{ח:סעיף|4|תפקידים}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר –
{{ח:תתת|(1)}} אם הפעולות של הגוף הציבורי שבו הוא משמש מבקר ושל נושאי משרה וממלאי תפקידים באותו גוף תקינות, מבחינת השמירה על החוק, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל החסכון והיעילות, ואם הן מועילות להשגת היעדים שנקבעו להן;
{{ח:תתת|(2)}} אם מקוימות ההוראות המחייבות את הגוף הציבורי;
{{ח:תתת|(3)}} את ניהול הנכסים וההתחייבויות של הגוף הציבורי, ובכלל זה את הנהלת החשבונות שלו, וכן את דרכי שמירת הרכוש, והחזקת הכספים והשקעתם;
{{ח:תתת|(4)}} אם ההחלטות בגוף הציבורי נתקבלו על פי נהלים תקינים;
{{ח:תתת|(5)}} אם הגוף הציבורי הוא גוף מבוקר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (1) או (3) להגדרת גוף ציבורי שבסעיף 1}} (להלן – גוף מבוקר) – את תיקון הליקויים שעליהם הצביע מבקר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} המבקר הפנימי יערוך את הביקורת על פי תקנים מקצועיים מקובלים.
 
{{ח:סעיף|5|אחריות}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על המבקר הפנימי במשרד ממשלתי יהיה השר הממונה על המשרד או המנהל הכללי, או מנהל יחידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, הכל כפי שתקבע הממשלה בין דרך כלל ובין למשרד פלוני.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על המבקר הפנימי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר ושל יחידות החשבות והכספים במשרדי הממשלה יהיה החשב הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה על המבקר הפנימי בבנק ישראל יהיה נגיד הבנק.
{{ח:תת|(ד)}} בכפוף לאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 49|בסעיף 49(ב) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, הממונה על המבקר הפנימי בגוף ציבורי אחר יהיה יושב ראש הדירקטוריון, או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון, או המנהל הכללי, הכל כפי שיקבע הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ה)}} מבקר פנימי ישא באחריות ישירה בפני הממונה עליו לפי סעיף זה.
 
{{ח:סעיף|6|דיווח}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר פנימי יגיש לממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} דין וחשבון על ממצאיו.
{{ח:תת|(ב)}} בנוסף על האמור בסעיף קטן (א) יגיש המבקר הפנימי כל דין וחשבון שלו –
{{ח:תתת|(1)}} במשרד ממשרדי הממשלה שבו אין השר הממונה על המשרד ממונה על המבקר הפנימי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} – לשר הממונה;
{{ח:תתת|(2)}} בגוף ציבורי אחר – למנהל הכללי.
{{ח:תת|(ג)}} כל דין וחשבון שיגיש מבקר פנימי יהיה בכתב; הוא יכלול בו את מסקנותיו, והוא רשאי לכלול בו את המלצותיו.
 
{{ח:סעיף|6א|דיון בממצאי דו״ח המבקר|תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:תת|(א)}} הוגש דין וחשבון של המבקר הפנימי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, תקיים הנהלת הגוף הציבורי דיון בממצאיו תוך 45 יום מיום הגשתו; העתק מפרוטוקול הדיון יועבר לממונה כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא פעלה הנהלת הגוף הציבורי כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל חבר מחבריה לפנות לממונה, בכתב, ולדרוש קיום הדיון; הייתה דרישה כאמור, יורה הממונה על קיום הדיון תוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה.
 
{{ח:סעיף|7|אישור תכנית העבודה}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר הפנימי יגיש לאישור הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}} הצעה לתכנית עבודה שנתית או תקופתית והממונה יאשר אותה בשינויים הנראים לו.
{{ח:תת|(ב)}} השר הממונה על משרד ממשלתי יושב ראש דירקטוריון או יושב ראש של גוף הממלא תפקיד מקביל לשל דירקטוריון, וכן הממונה, רשאים להטיל על המבקר הפנימי משימות של ביקורת פנימית נוספות על הקבועות בתכנית עבודה כאמור בסעיף קטן (א).
 
{{ח:סעיף|8|ייחוד פעולות}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר פנימי לא ימלא, בגוף שבו הוא משמש מבקר, תפקיד נוסף על הביקורת הפנימית, זולת תפקיד הממונה על תלונות הציבור או הממונה על תלונות העובדים, ואף זאת – אם מילוי תפקיד נוסף כאמור לא יהיה בו כדי לפגוע במילוי תפקידו העיקרי.
{{ח:תת|(ב)}} מבקר פנימי לא ימלא מחוץ לגוף שבו הוא משמש מבקר תפקיד היוצר או העלול ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כמבקר פנימי.
 
{{ח:סעיף|9|המצאת מסמכים וקבלת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר הפנימי רשאי לדרוש ולקבל כל מסמך וכל מידע, שברשות הגוף שבו הוא משמש מבקר או שברשות אחד מעובדיו, ושלדעת המבקר הפנימי דרוש לביצוע תפקידו; מי שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה תוך תקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
{{ח:תת|(ב)}} למבקר הפנימי תהיה גישה, לצורך ביצוע תפקידו, לכל מאגר רגיל או ממוחשב, לכל בסיס נתונים ולכל תכנית עבודה של עיבוד נתונים אוטומטי של הגוף שבו הוא משמש מבקר.
{{ח:תת|(ג)}} המבקר הפנימי רשאי להיכנס לכל נכס של הגוף שבו הוא משמש מבקר ולבדוק אותו.
{{ח:תת|(ד)}} לגבי מידע החסוי על פי דין יחולו על המבקר הפנימי ועל מי שהוסמך לקבל את המידע לפי חוק זה המגבלות הקבועות בדין לגבי המורשים לקבל מידע כזה.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} חייב המבקר הפנימי לשמור בסוד כל מסמך ומידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו, זולת אם הגילוי נחוץ למילוי תפקידו כנדרש בחוק או אם הגילוי נדרש על פי כל דין.
{{ח:תת|(ו)}} סמכות שהוקנתה בסעיף זה למבקר הפנימי וחובה שהוטלה עליו יחולו גם על עוזריו ועל כל אדם הפועל מטעמו.
 
{{ח:סעיף|10|קבלת הביקורת כראייה}}
{{ח:תת|(א)}} דו״ח, חוות דעת או כל מסמך אחר שהוציא או הכין המבקר הפנימי במילוי תפקידו לא ישמשו ראיה בכל הליך משפטי, אך לא יהיו פסולים בשל כך לשמש ראיה בהליך משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה שנתקבלה אגב מילוי תפקידיו של המבקר הפנימי לא תשמש ראיה בהליך משפטי, אך תהא כשרה לשמש ראיה בהליך משמעתי.
 
{{ח:סעיף|11|דיווח על עבירה פלילית}}
{{ח:תת|(א)}} העלתה הביקורת בגוף ציבורי יסוד להניח שבוצעה עבירה פלילית, יביא המבקר הפנימי את הענין ללא דיחוי לידיעת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} היה למבקר הפנימי בגוף מבוקר יסוד להאמין שהממונה מעורב בעבירה פלילית, יעביר המבקר את הענין במישרין לידיעת מבקר המדינה.
 
{{ח:סעיף|12|הפסקת כהונתו של מבקר פנימי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} לא תופסק כהונתו של מבקר פנימי שלא בהסכמתו לפני תום התקופה אשר לה נתמנה והוא לא יושעה מתפקידו –
{{ח:תתת|(1)}} במשרד ממשרדי הממשלה – אלא באישור נציב שירות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} בגוף ציבורי אחר – אלא אם כן החליט על כך הדירקטוריון או הגוף הממלא תפקיד הדומה לתפקיד הדירקטוריון (בפסקה זו – הדירקטוריון), לאחר שניתנה הודעה כדין לכל חברי הדירקטוריון שדבר הפסקת הכהונה או ההשעיה יידון באותה ישיבה, ובאישור הדירקטוריון ברוב של שני שלישים מחבריו, לאחר שניתנה למבקר הפנימי אפשרות לשאת לפני הדירקטוריון את דברו בענין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבקר פנימי שחדל להיות תושב ישראל או שהורשע בפסק דין חלוט בעבירה שיש עמה קלון – תופסק כהונתו.
 
{{ח:סעיף|13|עובדי לשכת המבקר הפנימי}}
{{ח:תת|(א)}} המבקר הפנימי רשאי לבצע את תפקידיו בעזרת עובדי לשכתו או בעזרת אנשים אחרים שנבחרו בהליך תקין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתמנה אדם לעובד לשכת המבקר הפנימי אלא בהליך תקין של מינוי עובדים בגוף הציבורי ולאחר קבלת חוות דעתו של המבקר הפנימי.
{{ח:תת|(ג)}} עובדי לשכת המבקר הפנימי והפועלים מטעמו לצרכי הביקורת הפנימית יקבלו הוראות בעניני ביקורת מהמבקר הפנימי בלבד.
{{ח:תת|(ד)}} לא יופסק שירותו של עובד לשכת המבקר הפנימי אלא בהליך תקין ובהסכמתו של המבקר הפנימי, או על פי הוראת בית המשפט או בית דין מוסמך, או – בהעדר הסכמת המבקר הפנימי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, בשינויים המחוייבים.
 
{{ח:סעיף|14|שמירת תוקף}}
{{ח:תת|(א)}} אין באמור בחוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בחוק זה כדי להפחית מן המעמד, התפקידים והסמכויות הנתונים למבקר פנימי בגוף ציבורי לפי מסמכי התאגדותו, תקנותיו או כל החלטה אחרת שלו שנתקבלה כשורה, או לצמצם מעמד, תפקיד או סמכות שניתנו כך, והכל בין שפורטו ובין שלא פורטו בחוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בחוק זה כדי למנוע מגוף ציבורי, במסמכי התאגדותו, בתקנותיו או בכל החלטה אחרת שלו המתקבלת כשורה, להוסיף על המעמד, התפקידים והסמכויות הנתונים לפיהם למבקר פנימי, או להרחיב מעמד, תפקיד או סמכות שניתנו כך, והכל בין שפורטו ובין שלא פורטו בחוק זה.
 
{{ח:סעיף|15|עונשין}}
{{ח:ת}} אלה דינם קנס:
{{ח:תת|(1)}} מי שחלה עליו חובה בתוקף תפקידו למנות מבקר פנימי ולא עשה כן, ואין לו הצדק סביר לכך;
{{ח:תת|(2)}} מי שמינה מבקר פנימי ביודעו שאינו כשיר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}};
{{ח:תת|(3)}} מי שהפר ביודעין חובה המוטלת עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(א)}}, או מנע ממבקר גישה, ביקור או בדיקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(ב) או (ג)}}.
 
{{ח:סעיף|16|}}
שורה 135:
 
{{ח:סעיף|24|תחילה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} ב־1 בחודש שלאחר תום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16 עד 20}} ב־1 בחודש שלאחר תום ששה חדשים מיום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכהונתו של מי שמילא בפועל את התפקיד של מבקר פנימי בגוף ציבורי ערב פרסומו של חוק זה, אף אם אין לו הכישורים לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ואף אם תוארו היה אחר.
 
{{ח:סעיף|25|פרסום}}