חוק בתי המשפט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון;

{{ח:תת|(2)}} בתי המשפט המחוזיים;

{{ח:תת|(3)}} בתי משפט השלום.

{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של חמש שנים כשופט בית משפט מחוזי;

{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מעשר שנים, מהן לפחות חמש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים האלה:

{{ח:תתת|(א)}} עריכת דין;

{{ח:תתת|(ב)}} שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות לענין זה;

{{ח:תתת|(ג)}} הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות לענין זה;

{{ח:תת|(3)}} משפטאי מובהק.

{{ח:תת|(1)}} מי שכיהן במשך תקופה של ארבע שנים כשופט של בית משפט שלום;

{{ח:תת|(2)}} מי שרשום, ומי שזכאי להיות רשום, בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק, ברציפות או לסירוגין, לא פחות משבע שנים, מהן לפחות שלוש שנים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(2)}}.

{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה לשופט מי שאינו אזרח ישראלי.

{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות שאינה ישראלית ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.

{{ח:תת|(1)}} הכנסת תבחר בבחירה חשאית את שני חברי הכנסת שיכהנו כחברי הועדה; הם יכהנו כל עוד הם חברי הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהכנסת החדשה תבחר חברים אחרים במקומם והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};

{{ח:תת|(2)}} המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בבחירה חשאית; הם יכהנו תקופה של שלוש שנים;

{{ח:תת|(3)}} שני שופטי בית המשפט העליון יכהנו תקופה של שלוש שנים;

{{ח:תת|(3א)}} לפחות אחד מנציגי שופטי בית המשפט העליון בוועדה, לפחות אחד מנציגי הממשלה בוועדה, לפחות אחד מנציגי הכנסת בוועדה ולפחות אחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה יהיו נשים;

{{ח:תת|(4)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים:

{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים;

{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון;

{{ח:תתת|(3)}} שלושה חברי הועדה כאחד.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

{{ח:תת|(ד)}} הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 4|סעיף 4(א) לחוק־יסוד: השפיטה}} מקרב שופטי בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} נשיאים וסגני־נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום יתמנו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, איש איש מקרב השופטים של בתי המשפט שבדרגה הנידונה.

{{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתם של נשיאים וסגני נשיאים של בתי משפט מחוזיים ושל בתי משפט שלום תהיה שבע שנים מיום המינוי, ולא ניתן לשוב ולמנותם לתקופת כהונה נוספת באותו תפקיד בבית משפט שדרגתו זהה לדרגת בית המשפט שבו כיהנו בתפקיד זה.

{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה לנשיא או לסגן נשיא של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום מי שלא יוכל לכהן בתפקיד זה במשך שלוש שנים לפחות, עקב יציאתו לקצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1)}}.

{{ח:תת|(א)}} נשיא של בית משפט שלום שנתמנה לשופט בית משפט מחוזי, רשאי, בהסכמתו, להמשיך ולכהן כנשיא של בית משפט שלום אם החליט על כך שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ואולם בעת כהונתו כנשיא בית משפט שלום הוא ידון בענינים הנתונים לסמכות בית משפט שלום בלבד.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראת סעיף זה כדי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי למנות, לכהונה בפועל, בהסכמת המועמד ובהסכמת נשיא בית המשפט העליון –

{{ח:תתת|(1)}} שופט בית המשפט העליון – לנשיא או לשופט בית משפט מחוזי;

{{ח:תתת|(2)}} שופט בית משפט מחוזי – לשופט בית המשפט העליון, לנשיא בית משפט מחוזי, לנשיא בית משפט שלום או לשופט בית משפט שלום;

{{ח:תתת|(3)}} שופט בית משפט שלום – לשופט בית משפט מחוזי או לנשיא בית משפט שלום;

{{ח:תתת|(4)}} שופט תעבורה – לשופט בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ב)}} כהונה בפועל לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא תהיה יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים, ולענין שופט שהוא רשם, שנתמנה לכהונה בפועל כשופט בבית המשפט שבו הוא משמש כרשם – לא יותר מארבע שנים מתוך תקופה של חמש שנים, ובלבד שבאה על כך הסכמת נשיא בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ג)}} מי שנתמנה לכהונה בפועל לפי סעיף זה רשאי לדון גם בענין הנתון לסמכות בית המשפט שבו הוא מכהן דרך קבע, ובלבד שלא ידון באותו ענין בשתי ערכאות.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד, רשאים למנות שופט בית משפט מחוזי או שופט בית משפט שלום שיצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(א)(1), (ב) או (ג)}} לתפקיד של שופט עמית, ואם יצא לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)(3)}} – אם הנסיבות שבשלן יצא לקצבה אינן מונעות ממנו לכהן כשופט עמית (בחוק זה – שופט עמית).

{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה שופט כשופט עמית אלא אם כן חלפו 45 ימים מיום ששר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון הודיעו לוועדה על הכוונה למנותו ושום חבר ועדה לא הגיש הסתייגות למינוי; הוגשה הסתייגות בתקופה האמורה, תדון בה הוועדה ותחליט אם לאשר את המינוי.

{{ח:תת|(ג)}} שופט עמית ימונה לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים, ושר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון רשאים, לפי בחירת הוועדה, להאריך את מינויו לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנתיים, והכול ובלבד שלא יכהן כשופט עמית מי שגילו עולה על 75.

{{ח:תת|(ד)}} שופט עמית יכהן כשופט בבית משפט שדרגתו אינה גבוהה מדרגת בית המשפט שבו כיהן ערב יציאתו לקצבה.

{{ח:תת|(ה)}} שופט עמית יראו אותו כשופט לכל דבר ועניין, ואולם יכול שיכהן במשרה חלקית.

{{ח:תת|(ו)}} מספר השופטים העמיתים שיכהנו לא יעלה על 15 אחוזים ממספר התקנים המאוישים של שופטים בבתי משפט השלום או בבתי המשפט המחוזיים, לפי העניין.

{{ח:תת|(א)}} שופט יצא לקיצבה –

{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;

{{ח:תתת|(2)}} משקבעה הועדה, על יסוד חוות דעת רפואית לפי כללים שהיא קבעה, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.

{{ח:תת|(ב)}} שופט רשאי לצאת לקיצבה –

{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנים, אם הגיע לגיל ששים;

{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנים, אם הגיע לגיל ששים וחמש;

{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת והועדה אישרה את בקשתו; הועדה רשאית להתנות הסכמתה בקביעת שיעור גימלה הנמוך מן המתחייב על פי דין.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) רשאי שופט של בית משפט שלום לצאת לקיצבה לאחר שכיהן עשרים שנים אם הגיע לגיל חמישים או לאחר שכיהן חמש עשרה שנים אם הגיע לגיל חמישים וחמש, ובלבד שהודיע על כך לשר המשפטים שנה לפני מועד היציאה לקיצבה.

{{ח:תת|(ד)}} בחישוב תקופת כהונתו של שופט לענין סעיף קטן (ב) תצורף לתקופת כהונתו כשופט כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של שופט לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 7|סעיף 7(4) לחוק־יסוד: השפיטה}}, רשאית היא למנות מבין חבריה, ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.

{{ח:תת|(ב)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לשופט לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.

{{ח:תת|(ג)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של שופט, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל, ובלבד ששיעור הגימלה לא יעלה על השיעור שהיה זכאי לו אילו המשיך לכהן עד הגיעו לגיל שבעים.

{{ח:תת|(א)}} שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.

{{ח:תת|(ב)}} שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונתו כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ד|סעיף 42ד}}, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון, לאחר התייעצות עם שר המשפטים, ימנה ועדת אתיקה בת שלושה חברים, והם: שופט של בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש, ושני שופטים של בתי המשפט האחרים.

{{ח:תת|(ב)}} ועדת האתיקה תיתן חוות דעת מקדימה בעניני אתיקה של שופטים, לפי פניה של שופט או רשם שכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}} חלים עליו – בענין הנוגע אליו.

{{ח:תת|(ג)}} חבר ועדת האתיקה ימונה לתקופה אחת של שש שנים.

{{ח:תת|(ד)}} ועדת האתיקה תפרסם חוות דעת מקדימה שנתנה, בלא ציון שמו של מי שלגביו ניתנה חוות הדעת ופרטים מזהים אחרים, אלא אם כן החליטה אחרת.

{{ח:תת|(ה)}} ועדת האתיקה תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי לשופטים (להלן – בית הדין) יהיה של חמישה – ובהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, או של שלושה – ובהם שני שופטי בית המשפט העליון, הכל כפי שנשיא בית המשפט העליון יקבע לכל ענין.

{{ח:תת|(ב)}} חברי בית הדין יתמנו לכל ענין בידי נשיא בית המשפט העליון על פי החלטה של חבר שופטיו.

{{ח:תת|(ג)}} אב בית הדין יהיה נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא בית המשפט העליון או הותיק שבין שאר שופטי בית המשפט העליון, הכל לפי ההרכב, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

{{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”שופט“ – גם שופט שיצא לקיצבה במשמע.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין קובלנה על שופט על יסוד אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} השופט נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;

{{ח:תתת|(2)}} השופט התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל;

{{ח:תתת|(3)}} השופט הורשע בעבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;

{{ח:תתת|(4)}} הועדה מצאה שהשופט השיג את מינויו שלא כדין;

{{ח:תתת|(5)}} השופט הפר כלל מכללי האתיקה לשופטים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16א|סעיף 16א}}.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג לפני בית הדין על ידי בא כוחו.

{{ח:תת|(ג)}} בבירור הקובלנה יהיו לבית הדין כל הסמכויות שיש לבית משפט מחוזי בענין פלילי.

{{ח:תת|(1)}} הערה;

{{ח:תת|(2)}} התראה;

{{ח:תת|(3)}} נזיפה;

{{ח:תת|(4)}} העברה למקום כהונה אחר;

{{ח:תת|(5)}} העברה מן הכהונה, בין בתשלום קיצבה ובין בשלילתה, כולה או מקצתה.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הצהרת הון“ – דין וחשבון מפורט שהוגש לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הצהרת הון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע״ז–2016}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק שירות המדינה (מינויים)“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המפקח“ – נציב תלונות הציבור על שופטים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים|בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שופט“ – לרבות רשם כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(ג)}}, ולמעט שופט עמית.}}

{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש למפקח הצהרת הון על הנכסים והחובות שלו ושל בן זוגו החי עמו וילדיו הסמוכים על שולחנו.

{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה ערוכה לפי הטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}.

{{ח:תת|(א)}} שופט יגיש הצהרת הון למפקח כמפורט להלן:

{{ח:תתת|(1)}} בתוך 90 ימים מיום סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור {{ח:חיצוני|כללי אתיקה לשופטים#סעיף 38ד|בסעיף 38ד לכללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007}};

{{ח:תתת|(2)}} בתום כל שש שנים ממועד הגשת הצהרת הון קודמת; ואולם שופט רשאי להגיש עדכון להצהרתו אם חל שינוי בתוכנה, גם אם טרם חלפו שש שנים כאמור;

{{ח:תתת|(3)}} בתוך 90 ימים מתום כהונתו כשופט, אלא אם כן עבר לכהונה או לתפקיד אחר שבו חלה עליו חובה להגיש הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}} או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית.

{{ח:תת|(ב)}} הצהרת ההון תהיה מעודכנת למועד סיום ניתוק היחסים הכספיים של השופט כאמור בסעיף קטן (א)(1), לתום שש שנים מהגשת ההצהרה הקודמת או למועד תום הכהונה כשופט, לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בטופס {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)#תוספת 2|שבתוספת השנייה לחוק הצהרת הון}}, ואם לא ניתן לעשות כן – בסמוך ככל האפשר לאותו מועד.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), שופט רשאי להגיש עותק של הצהרת הון קודמת שהגיש, ואולם אין באמור כדי לפטור שופט מהגשת הצהרה לפי סעיף קטן (א)(2) אלא לתקופה של שש שנים מהמועד שבו הוגשה ההצהרה הקודמת.

{{ח:תתת|(2)}} הגיש שופט עותק של הצהרה כאמור בפסקה (2) להגדרה ”הצהרה קודמת“, יצרף הצהרה שלו ולפיה לא חל שינוי משמעותי בתוכן ההצהרה הקודמת.

{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המפקח רשאי להאריך את המועד להגשת הצהרת הון לתקופה שלא תעלה על 90 ימים, אם סבר כי נסיבות העניין מצדיקות זאת; ואולם אם השופט אמור לסיים את תפקידו ולהגיש הצהרת הון לפי סעיף קטן (א)(3) בתוך שנה – רשאי המפקח להאריך את המועד להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(2) עד למועד הצפוי להגשת הצהרת ההון לפי סעיף קטן (א)(3).

{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הצהרה קודמת“ – הצהרה כמפורט להלן שהוגשה בשש השנים שקדמו למועד שבו התקיימו נסיבות שבשלהן שופט נדרש להגיש הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א):}}

{{ח:תתתת|(1)}} הצהרת הון לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הצהרת הון)|חוק הצהרת הון}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים)}}, או לפי אחד מחוקי נושאי משרה שיפוטית;

{{ח:תתתת|(2)}} הצהרה לרשות המסים בישראל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135|סעיף 135(1) לפקודת מס הכנסה}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוקי נושאי משרה שיפוטית“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|חוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הקאדים|חוק הקאדים, התשכ״א–1961}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים|חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ״ג–1962}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|וחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}};}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שינוי משמעותי“ – גידול של יותר ממיליון שקלים חדשים מסך ההון הכולל שעליו הצהיר שופט בהצהרת ההון הקודמת; הסכום האמור יתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון של השנה הקודמת ויעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.}}

{{ח:תת|(א)}} המפקח ינהל רישום בדבר הצהרות ההון שיש חובה להגישן ושהוגשו לפי חוק זה, ישמור אותן בנפרד מכל מידע אחר באופן שיש בו כדי להגן עליהן מפני חדירה או מפני כניסה למקום שמירתן בלא הרשאה, ויבער אותן כפי שיקבע השר.

{{ח:תת|(ב)}} הפר שופט את חובתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, ידווח על כך המפקח לנשיא בית המשפט העליון, כדי שישקול אם לפעול בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 21ז|לסעיף 21ז}}.

{{ח:תת|(ג)}} לשם מילוי תפקידו ופיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי המפקח –

{{ח:תתת|(1)}} לעיין בהצהרות ההון שהוגשו;

{{ח:תתת|(2)}} לדרוש משופט לצרף להצהרת ההון כל מסמך הנדרש לשם מילוי הצהרת ההון; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};

{{ח:תתת|(3)}} לערוך בדיקות מדגמיות בדבר השלמת הפרטים והמסמכים הנדרשים בהצהרות ההון שהוגשו לפי חוק זה ועמידתן בהוראות החוק.

{{ח:תת|(א)}} המפקח ישמור בסוד את הצהרות ההון, לא יגלה כל פרט מהן ולא יעשה בהן כל שימוש, אלא בהסכמתו או לפי בקשתו של השופט ובהסכמת מי שהמידע הוא עליו.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –

{{ח:תתת|(1)}} בית המשפט רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון, אם התעורר חשד לעבירה פלילית, ולאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות הכרוכה בגילוי המידע;

{{ח:תתת|(2)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי להורות על גילוי פרטים מתוך הצהרת הון בהליך בירור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ז|סעיף 21ז}} ולצורך אותו הליך.

{{ח:תת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא רשאי להורות, לפני תחילת הדיון בענין מסויים, שהדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים;

{{ח:תת|(2)}} מותב שהחל לדון בענין מסויים רשאי להורות שהמשך הדיון בו יהיה לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים, ובהם השופטים שהחלו בדיון;

{{ח:תת|(3)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, וכן בבקשות לצווים על תנאי, מוסמך לדון שופט אחד, אך שופט אחד לא יהיה מוסמך לסרב למתן צו על תנאי או לתתו על מקצת עילותיו בלבד;

{{ח:תת|(4)}} בערעור על החלטת ביניים של בית משפט מחוזי, או על פסק דין של דן יחיד בבית משפט מחוזי שדן בערעור, על פסק דין או על החלטה של בית משפט שלום, למעט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(ב)(9) ו־(10)}}, מוסמך לדון שופט אחד;

{{ח:תת|(5)}} בדיון מקדמי בערעור מוסמך לדון שופט אחד.

{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט העליון לדון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית המשפט העליון יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית המשפט העליון;

{{ח:תתת|(2)}} המשנה לנשיא בית המשפט העליון;

{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית המשפט העליון, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(4)}} המשנה לשעבר לנשיא בית המשפט העליון, ואם כמה משנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית המשפט העליון.

{{ח:תת|(א)}} נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

{{ח:תת|(ב)}} נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

{{ח:תת|(ג)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

{{ח:תת|(א)}} ענין שפסק בו בית המשפט העליון בשלושה, רשאי הוא להחליט, עם מתן פסק דינו, שבית המשפט העליון ידון בו דיון נוסף בחמישה או יותר.

{{ח:תת|(ב)}} לא החליט בית המשפט העליון כאמור בסעיף קטן (א), רשאי כל בעל דין לבקש דיון נוסף כאמור; נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר או שופטים שיקבע לכך, רשאים להיענות לבקשה אם ההלכה שנפסקה בבית המשפט העליון עומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של הלכה שנפסקה בענין, יש, לדעתם, מקום לדיון נוסף.

{{ח:תת|(ג)}} בהחלטה שניתנה לפי סעיף קטן (א) או (ב) רשאי בית המשפט או השופט לקבוע את הבעיה שתעמוד לדיון נוסף, ומשעשה כן, לא יקויים הדיון הנוסף אלא באותה בעיה.

{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא רשאי להורות כי בית המשפט העליון או בית משפט מחוזי שיקבע לכך, יקיים משפט חוזר בענין פלילי שנפסק בו סופית, אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} בית משפט פסק כי ראיה מהראיות שהובאו באותו ענין יסודה היה בשקר או בזיוף, ויש יסוד להניח כי אילולא ראיה זאת היה בכך כדי לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

{{ח:תתת|(2)}} הוצגו עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון;

{{ח:תתת|(3)}} אדם אחר הורשע בינתיים בביצוע אותו מעשה העבירה, ומהנסיבות שנתגלו במשפטו של אותו אדם אחר נראה כי מי שהורשע לראשונה בעבירה לא ביצע אותה;

{{ח:תתת|(4)}} נתעורר חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לנידון עיוות דין.

{{ח:תת|(ב)}} הרשות לבקש משפט חוזר נתונה לנידון וליועץ המשפטי לממשלה; מת הנידון – תהיה הרשות האמורה גם לבן־זוגו ולכל אחד מצאצאיו, הוריו, אחיו או אחיותיו.

{{ח:תת|(ג)}} במשפט חוזר יהיו לבית המשפט העליון או לבית משפט מחוזי כל הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי במשפט פלילי והנתונות לבית המשפט העליון בערעור פלילי, פרט לסמכות להחמיר בעונש; בית המשפט רשאי לתת כל צו הנראה בעיניו כדי לפצות נידון שנשא ענשו או חלק ממנו ושהרשעתו בוטלה כתוצאה מן המשפט החוזר, או לתת כל סעד אחר; מת הנידון – רשאי בית המשפט לתת צו כאמור לטובת אדם אחר.

{{ח:תת|(ד)}} נשיא בית המשפט העליון או המשנה לנשיא או שופט אחר של בית המשפט העליון שקבע לכך הנשיא או הרכב כאמור, רשאי, בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, להורות על זיכויו של נידון אם נוכח כי נתקיימה אחת העילות למשפט חוזר כאמור בסעיף קטן (א), אך לאור נסיבות הענין אין תועלת בקיומו של משפט חוזר.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לנשיא המדינה למתן חנינה או להפחתת עונש, והתעוררה שאלה אשר לדעת שר המשפטים ראויה לדיון בבית המשפט העליון ואשר אינה יכולה לשמש עילה למשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, רשאי שר המשפטים להעמיד את השאלה לבית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט העליון יחליט אם לדון בשאלה שהועמדה לפניו לפי סעיף קטן (א); החליט לדון, ידון בה כאילו הורה נשיא בית המשפט העליון על משפט חוזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט מחוזיים ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט מחוזי חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש אלא בבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש (בסעיף זה – בית המשפט המקורי);

{{ח:תתת|(2}} {{ח:תתתת)|(א)}} הליך שהוגש לבית המשפט המקורי יידון עד לסיומו באותו בית משפט;

{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), רשאי מנהל בתי המשפט להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט המקורי וטרם החל הדיון בהם לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

{{ח:תתתת|(ג)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (ב) תימסר לצדדים להליך וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה, ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 78|סעיף 78}}.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי ישב במקום מושבו.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט מחוזי רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

{{ח:תת|(א)}} בבית משפט מחוזי יהיו שופטים במספר שיקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} בכל בית משפט מחוזי יהיה נשיא ויכול שיהיו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא בשני בתי משפט מחוזיים.

{{ח:תת|(א)}} בענינים אלה ידון בית משפט מחוזי בשלושה:

{{ח:תתת|(1)}} משפטים בשל עבירה שענשה מוות או מאסר עשר שנים או יותר;

{{ח:תתת|(2)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום;

{{ח:תתת|(3)}} כל ענין שהנשיא של בית המשפט המחוזי או סגנו הורה שידונו בו שלושה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

{{ח:תתת|(1)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ של התוספת הראשונה}};

{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(3)}} דיון מקדמי בערעור;

{{ח:תתת|(4)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום ושל שופטי תעבורה, לענין העבירות המפורטות {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 25|בסעיף 25(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}, שאינן פשעים, ולמעט לענין עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 64|סעיף 64 לפקודה האמורה}};

{{ח:תתת|(5)}} ערעורים בעניינים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת הראשונה}} שיקבעם שר המשפטים בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;

{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(7)}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}};

{{ח:תתת|(8)}} ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};

{{ח:תתת|(9)}} ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום בדן יחיד בתביעות שסכומן או ששווי נושאן, ביום הגשת התובענה, אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, למעט בתביעות כמפורט להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} תביעות לפיצויים בשל נזקי גוף או תביעות לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תביעות שעילתן {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};

{{ח:תתתת|(ב)}} תביעות בענייני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}};

{{ח:תתתת|(ג)}} תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(3)}};

{{ח:תתת|(10)}} ערעורים על פסקי דין של בתי דין מינהליים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}, זולת אם נקבע אחרת בחוק;

{{ח:תתת|(11)}} בקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, במסגרת ערעורים;

{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15/09/2018):}} ערעורים על פסקי דין והחלטות אחרות לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}.

{{ח:תת|(ג)}} בכל ענין שאינו מוזכר בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד.

{{ח:תת|(א)}} השופט או השופטים אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו בידי נשיא בית המשפט המחוזי או סגניו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית המשפט המחוזי לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט מחוזי הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט מחוזי;

{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר של בית משפט מחוזי, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר לנשיא בית משפט מחוזי, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט מחוזי.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

{{ח:תת|(1)}} כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו עניין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום, ואם התביעה שכנגד היא באותו הנושא או נובעת מאותן נסיבות – אף אם העניין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ה|סעיף 42ה}}; ואולם –

{{ח:תתת|(א)}} היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לענייני משפחה, רשאי ביתה משפט להעביר את התביעות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהיה שווייה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בעניינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;

{{ח:תתת|(ב)}} היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי;

{{ח:תת|(1א)}} עתירה מינהלית, ערעור מינהלי, תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}};

{{ח:תת|(2)}} כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;

{{ח:תת|(3)}} ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;

{{ח:תת|(4)}} תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51(א)(2)}};

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|בפסקה זו, ”תביעה בעניני קנין רוחני“ – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:}}

{{ח:תתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}};

{{ח:תתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}

{{ח:תתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת הפטנטים והמדגמים|פקודת הפטנטים והמדגמים}};

{{ח:תתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים|חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ״ה–1965}};

{{ח:תתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}};

{{ח:תתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};

{{ח:תתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק זכות מטפחים של זני צמחים|חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל״ג–1973}};

{{ח:תתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};

{{ח:תתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק עוולות מסחריות|חוק עוולות מסחריות, התשנ״ט–1999}};

{{ח:תתת|(י)}} {{ח:הערה|(החל מיום 07/08/2018):}} {{ח:חיצוני|חוק העיצובים|חוק העיצובים, התשע״ז–2017}};

{{ח:תת|(5)}} עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה, עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 7|7}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 353א|ו־353א לחוק האמור}} שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 354|סעיפים 354(ב1)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 359|ו־359 לחוק האמור}};

{{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(עד יום 15/06/2018):}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}.

{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:תת|(ה}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#סעיף 8|ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי לאשר תובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 לתוספת השנייה לחוק האמור}} או לאשר תביעה נגזרת לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 198|סעיף 198 לחוק החברות, התשנ״ט–1999}};

{{ח:תתת|(2)}} לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקה (1) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים, רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור;

{{ח:תתת|(3)}} אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”החלטה של רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הבוררות“ – {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים|חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ההשקעות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק הייעוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק תובענות ייצוגיות“ – {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עניין כלכלי“ – {{ח:הערה|(החל מיום 15/06/2018):}} כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עניין כלכלי–מינהלי“ {{ח:הערה|(החל מיום 15/06/2018):}} – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות“ – לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}} ומותב כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52מה|בסעיף 52מה לחוק ניירות ערך}}.}}

{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי הוא כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה –

{{ח:תתת|(1)}} עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}}, למעט הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א|סעיפים 56א(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א1|56א1(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב|56ב(ב)(1), (ז), (ח) ו־(ט)}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ב1|56ב1(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56ג1|ו־56ג1 לחוק האמור}};

{{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק ההשקעות}};

{{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, למעט הוראות הסעיפים כאמור בפסקת משנה (א) כפי שהוחלו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הייעוץ}};

{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} המנויות {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(5)}}, למעט עניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 1א|פרק ראשון א׳ לחלק התשיעי}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 362|וסעיף 362 לחוק האמור}} ועניין אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|הפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק האמור}} בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה;

{{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 63|סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ד);

{{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};

{{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}};

{{ח:תתת|(2)}} תביעה נגזרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן תביעה נגזרת כאמור {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#סעיף 65מא|בסעיף 65מא לפקודת השותפויות}};

{{ח:תתת|(3)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;

{{ח:תתת|(3א)}} עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של מחזיקי יחידות השתתפות ככאלה, המוסדרים בתקנות השותפות או בחוזה אחר; לעניין זה, ”מחזיקי יחידות השתתפות“ ו”תקנות השותפות“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות}};

{{ח:תתת|(4)}} בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות#תוספת 2 פרט 5|פרט 5 שבתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות}};

{{ח:תתת|(5)}} ערעור על פסק בוררות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 29ב|בסעיף 29ב לחוק הבוררות}}, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (1) עד (4);

{{ח:תתת|(6)}} עניין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)(2) או (3)}} או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}}, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (5), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד;

{{ח:תתת|(7)}} תביעה שכנגד לתביעה שהיא עניין כלכלי כאמור בפסקאות (1) עד (6), ובלבד שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן נסיבות; לא היה חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית עניין כלכלי, כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון עולה על התועלת מקיום הדיון בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד;

{{ח:תתת|(8)}} אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}, עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 29|בסעיף 29(א) לחוק הייעוץ}} או עבירה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 97א|בסעיף 97א(א) לחוק ההשקעות}}, אלא אם כן החליט פרקליט המדינה או פרקליט המחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע עניינים נוספים כעניין כלכלי.

{{ח:תת|(א)}} עניין כלכלי–מינהלי הוא עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך}} למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 47|בסעיף 47(א) לחוק האמור}}, {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק ההשקעות}}, {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|חוק הייעוץ}}, {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 41|סעיף 41 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}}, {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות#פרק ו1|פרק ו׳1 לפקודת השותפויות}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}} למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק האמור}}, והכל למעט –

{{ח:תתת|(1)}} החלטה שחלות לגביה הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};

{{ח:תתת|(2)}} עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות;

{{ח:תתת|(3)}} החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיף 46 לחוק ניירות ערך}} שעניינה קביעת תקנון הבורסה או הנחיות, לרבות החלטה על שינוים או על ביטולם.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא עניין כלכלי–מינהלי.

{{ח:תת|(א)}} בבית המשפט המחוזי בתל־אביב־יפו, {{ח:הערה|(החל מיום 15/06/2018: ובבית המשפט המחוזי בחיפה)}}, תוקם מחלקה כלכלית.

{{ח:תת|(ב)}} נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי שהם בעלי ידע וניסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית.

{{ח:תת|(ג)}} תקופת הכהונה של שופט המחלקה הכלכלית תהיה ארבע שנים וניתן להאריכה לתקופות כהונה הוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.

{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המרבי של השופטים במחלקה הכלכלית.

{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(עד יום 15/06/2018):}} עניינים אלה לא יידונו אלא לפני שופטי המחלקה הכלכלית –

{{ח:תתת|(1)}} עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, שבסמכות בית משפט מחוזי שהוקמה בו מחלקה כלכלית וכן כל עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ו)}}, אף אם הוא בסמכות בית משפט מחוזי אחר;

{{ח:תתת|(2)}} עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}.

{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 15/06/2018):}} עניין כלכלי–מינהלי יידון לפני שופטי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל־אביב־יפו.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(עד יום 15/06/2018):}} המחלקה הכלכלית תדון בעניין כלכלי–מינהלי כאמור בסעיף קטן (א)(2) לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים}}.

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} {{ח:הערה|(עד יום 15/06/2018):}} רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף קטן (א);

{{ח:תתת|(2)}} ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה יידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, להקים בתי משפט שלום ולקבוע מקום מושבם ואזור שיפוטם.

{{ח:תת|(ב)}} הוקם בית משפט שלום חדש לפי הוראות סעיף קטן (א) (בסעיף זה – בית המשפט החדש), יחולו הוראות אלה:

{{ח:תתת|(1)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, לקבוע הוראות מעבר שלפיהן סוגי עניינים שיקבע לא יידונו בבית המשפט החדש;

{{ח:תתת|(2}} {{ח:תתתת)|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות כי בסוגי הליכים שיקבע מבין העניינים שבסמכותו של בית המשפט החדש, יועברו הליכים שהוגשו לבית המשפט שבו היו נדונים אלמלא הוקם בית המשפט החדש וטרם החל הדיון בהם, לבית המשפט החדש, ויידונו בו;

{{ח:תתתת|(ב)}} הודעה על הליכים שהועברו לפי פסקת משנה (א) תימסר לצדדים להליך, וכן תפורסם במזכירויות בתי המשפט הנוגעים בדבר ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט; הודעה על סוגי הליכים שהועברו תפורסם ברשומות.

{{ח:תת|(ג)}} תוקפן של הוראות לפי סעיף קטן (ב) יהיה לתקופה שקבע שר המשפטים, שלא תעלה על שלוש שנים ממועד הקמתו של בית המשפט החדש; סמכות שהוקנתה לבית משפט לדון בהליך מכוח ההוראות כאמור תעמוד בעינה עד לסיום ההליך; לעניין זה ”מועד הקמתו של בית המשפט החדש“ – מועד ההקמה כפי שקבע שר המשפטים בצו, מכוח סעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות לפי סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}} {{ח:פנימי|סעיף 78|או 78}}.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ישב במקום מושבו.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט שלום רשאי לשבת לדין בענין מסויים, כולו או מקצתו, במקום שאינו מקום מושבו, אם ראה לעשות כן למען הצדק או למען יעילות הדיון, ובלבד שלא ישב במקום שמחוץ לאזור שיפוטו אלא בהסכמת נשיא בית המשפט המחוזי שהמקום האחר נמצא באזור שיפוטו.

{{ח:תת|(א)}} בבית משפט שלום יהיו שופטים במספר שקבע שר המשפטים בהודעה ברשומות.

{{ח:תת|(ב)}} בכל אזור שיפוט יהיה נשיא אחד של בית משפט שלום, ויכול שיהיו בו סגן נשיא אחד או יותר; ואולם יכול נשיא אחד לכהן כנשיא באזורי שיפוט אחדים.

{{ח:תת|(א)}} השופט אשר ידון בענין פלוני ייקבע בידי נשיא בית משפט השלום או סגנו, ובאין קביעה כאמור – לפי סדר שקבע מזמן לזמן נשיא בית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} המועד אשר בו יתחיל בית משפט השלום לדון בענין פלוני ייקבע בידי השופט או השופטים אשר ידונו בו, בהתאם לכללים שקבע נשיא בית המשפט, ואם טרם נקבע המותב שידון בו – בידי נשיא בית המשפט או סגנו.

{{ח:תת|(א)}} נשיא בית משפט השלום רשאי להורות שהליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט שלום במקום פלוני וטרם החל הדיון בו או שענין שהוחלט בו על פסלות שופט, בין שהחל הדיון בו ובין שטרם החל הדיון בו, יהיה נידון בבית משפט אחר הנמצא באזור שיפוט שבו הוא מכהן כנשיא וכן רשאי הוא להורות כאמור לגבי סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה.

{{ח:תת|(ב}} {{ח:תתת)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נשיא בית משפט השלום כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;

{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול נשיא בית משפט השלום את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;

{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית משפט מחוזי.

{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”התחלת הדיון“ – לרבות קדם משפט;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הליכים בעבירות תעבורה“ – הליכים ששופט תעבורה מוסמך לדון בהם לפי כל דין, שאינם בטיפולו של פרקליט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 60|סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}.}}

{{ח:תת|(א)}} אב בית הדין בבית משפט שלום הדן בשלושה יהיה מי שיושב בדין, שהוא הראשון מבין אלה:

{{ח:תתת|(1)}} נשיא בית משפט שלום;

{{ח:תתת|(2)}} סגן נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגני נשיא יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(3)}} נשיא לשעבר לבית משפט שלום, ואם כמה נשיאים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(4)}} סגן לשעבר של נשיא בית משפט שלום, ואם כמה סגנים לשעבר יושבים בדין – הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם;

{{ח:תתת|(5)}} הוותיק שבשופטים, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה רואים את הותק לפי תאריך מינויו של השופט לבית משפט השלום.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שופט עמית לא יהיה אב בית הדין, אלא אם כן קבע נשיא בית המשפט אחרת לעניין הרכב מסוים.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט שלום ידון באלה:

{{ח:תתת|(1}} {{ח:תתתת)|(א)}} עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על שבע שנים; למעט עבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, למעט העבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה של חמש שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|חוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#פרק ב|פרק ב׳}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק קידום התחרות בענף המזון#סעיף 55|סעיף 55 לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע״ד–2014}} ולמעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}};

{{ח:תתתת|(ב)}} עבירות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 2 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השניה}}, שעונשן מאסר לתקופה העולה על שבע שנים, ועבירות שהן עניין כלכלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(8)}}, אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על שבע שנים;

{{ח:תתת|(2)}} תביעות אזרחיות – למעט תביעות הנוגעות למקרקעין – כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;

{{ח:תתת|(3)}} תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;

{{ח:תתת|(3א)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תתת|(4)}} תביעה־שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה־שכנגד אשר יהיה; היתה התביעה שכנגד עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של העניין הכלכלי בתביעות משמעותי;

{{ח:תתת|(5)}} בעניני משפחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו־(3).

{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו־(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אלא בתביעה שכנגד לפי הוראת סעיף קטן (א)(4) או אם הועבר אליו מבית המשפט המחוזי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42ב|סעיף 42ב(א)(6) או (7)}}; ואולם, בית משפט שלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות מוסמך לדון בעניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב(א)(1)(ג)}}, אם אותו עניין מצוי בסמכותו לפי הוראות חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2); בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.

{{ח:תת|(ג)}} בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(א)}} פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.

{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –

{{ח:תתת|(1)}} על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;

{{ח:תתת|(2)}} על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}}, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ד)}} אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, להקים בית משפט לענינים מקומיים ולקבוע מקום מושבו ואזור שיפוטו, ורשאי הוא, בצו, כאמור, להסמיך בית משפט שלום לשבת כבית משפט לענינים מקומיים.

{{ח:תת|(ב)}} אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים יכול שיהיה שונה מאזור שיפוטו של בית משפט השלום של אותו אזור ויכול שיכלול את תחומן של רשויות מקומיות אחדות; היה אזור שיפוטו של בית משפט לענינים מקומיים כולל שטחים שהם באזור השיפוט של יותר מבית משפט שלום אחד, ייקבע בצו, נשיאו של איזה בית משפט שלום מביניהם הוא בעל הסמכות לגביו.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, לאחר התייעצות עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר, לבטל צו לפי סעיף זה או לשנותו.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות|פקודת המועצות המקומיות}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|וחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות בצו את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:תת|(ג)}} כל חיקוק שבו ניתנה סמכות לבית משפט עירוני ייקרא כאילו הסמכות ניתנה לבית משפט לענינים מקומיים.

{{ח:תת|(א)}} דין בית משפט לענינים מקומיים כדין בית משפט שלום, ויחולו עליו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} ככל שאין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|בסימן זה}} הוראה אחרת, ובשינויים המחוייבים.

{{ח:תת|(ב)}} דין שופט בית משפט לענינים מקומיים כדין שופט בית משפט שלום לכל דבר וענין.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי למנות, לתקופה ובתנאים שיקבע, שופט שימלא תפקיד של שופט בית משפט לענינים מקומיים; בשבתו בדין יהיו סמכויותיו של שופט שנתמנה כאמור כסמכויות שופט בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מסמכותו של שופט בית משפט שלום לדון בעבירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 55|בסעיף 55}} ולכהן כשופט בית משפט לענינים מקומיים.

{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד –

{{ח:תתת|(1)}} לתשלום סכום שאינו עולה על 30,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לאוגוסט 2008; בשנת 2016, 33,500 ש״ח; בשנת 2017, 33,400 ש״ח; בשנת 2018, 33,500 ש״ח)}};

{{ח:תתת|(2)}} למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך או התיקון או סכום העסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1),

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה־שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, או לבית המשפט המוסמך לדון בהן, לפי העניין, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות.

{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לשנות את הסכום האמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(1)}} בעל דין מהגיש תביעה כאמור בו לבית משפט אחר במקום להגישה לבית משפט לתביעות קטנות;

{{ח:תת|(2)}} נתבע שהגיש תביעה־שכנגד לבית משפט לתביעות קטנות – מהגיש תביעה נפרדת לעודף תביעתו, בין לבית משפט לתביעות קטנות ובין לבית משפט אחר.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט לתביעות קטנות יהיה רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה קבילה בבית משפט אחר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מדיני חסינות עדים וראיות חסויות.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט לתביעות קטנות אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבית משפט אחר, ובכפוף לסדרי דין שהתקין שר המשפטים לענין {{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן זה}}, יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.

{{ח:תת|(א)}} ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לענין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), יכול אדם, באישור בית המשפט לתביעות קטנות, לייצג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות, אם בעל הדין ייפה את כוחו לכך וייפוי הכוח הוגש לבית המשפט לתביעות קטנות; אין לייצג אדם לפי סעיף קטן זה –

{{ח:תתת|(1)}} אם המייצג עוסק בייצוג בדרך קבע;

{{ח:תתת|(2)}} אם הייצוג נעשה במהלך הרגיל של עסקיו של המייצג;

{{ח:תתת|(3)}} אם הייצוג נעשה בתמורה.

{{ח:תת|(א)}} הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות, רשאי שופט בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לדון בתביעה כבורר או להעבירה לבורר אחר שהסכים לדון בה בלי לקבל שכר מן הצדדים.

{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 23|סעיפים 23 עד 29}} {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 31|ו־31 עד 35}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה, ככל שהן נוגעות לענין, אולם –

{{ח:תתת|(1)}} כל מקום שנאמר בו ”בית המשפט“ ייקרא כאילו נאמר בו ”שופט בית משפט לתביעות קטנות“;

{{ח:תתת|(2)}} דין פסק בורר לפי סעיף זה, פרט לערעור, כדין פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות.

{{ח:תת|(ג)}} אין סעיף זה גורע מהסכם בוררות שבין הצדדים.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט ידון בפומבי.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי לדון בענין מסויים, כולו או מקצתו, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך באחת מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} לשם שמירה על בטחון המדינה;

{{ח:תתת|(2)}} לשם מניעת פגיעה ביחסי החוץ של המדינה;

{{ח:תתת|(3)}} לשם הגנה על המוסר;

{{ח:תתת|(4)}} לשם הגנה על עניינו של קטין או חסר ישע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 368א|בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} וכן אדם עם מוגבלות שכלית או אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס״ו–2005}} (בחוק זה – חוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות);

{{ח:תתת|(5)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין או בעבירה על פי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הטרדה מינית|החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ״ח–1998}};

{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(בוטלה);}}

{{ח:תתת|(7)}} הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל;

{{ח:תתת|(8)}} לשם הגנה על סוד מסחרי;

{{ח:תתת|(9)}} לשם הגנה על ענינו של מתלונן או ניזוק בעבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|סעיף 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}};

{{ח:תתת|(10)}} לשם הגנה על עד מוגן או על מידע חסוי בעניין עד מוגן, תכנית הגנה, הרשות להגנה על עדים, או עד מאוים, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להגנה על עדים|בחוק להגנה על עדים, התשס״ט–2008}};

{{ח:תתת|(11)}} לשם הגנה על עניינו של נפגע עבירה או של עבריין מין, בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין|חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס״ו–2006}};

{{ח:תתת|(12)}} לשם הגנה על עניינו של חשוד בדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}};

{{ח:תתת|(13)}} לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת אלימות כלפי בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}.

{{ח:תת|(ג)}} בבקשות לצווי ביניים, לצווים זמניים ולהחלטות ביניים אחרות, רשאי בית משפט לדון בדלתיים סגורות.

{{ח:תת|(ג1)}} בעת דיון בבקשה לדיון בדלתיים סגורות, רשאי בית המשפט, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לסטות מדיני הראיות מטעמים שיירשמו, ולקבל ראיה אף שלא בנוכחות צד לדיון או בא כוחו או בלי לגלותה להם, אם שוכנע כי גילוי הראיה עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה, בשלום הציבור או בביטחונו, או לחשוף שיטות עבודה חסויות, וכי אי־גילויה עדיף על פני גילויה לשם עשיית צדק; בית המשפט רשאי, בטרם יקבל החלטה לפי סעיף קטן זה, לעיין בראיה ולשמוע הסברים שלא בנוכחות המשיב ובא כוחו.

{{ח:תת|(ג2)}} בית המשפט ידון בדלתיים סגורות בעת מתן עדותו של עד שזהותו חסויה על פי תעודת חיסיון שהוצאה מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 44|סעיפים 44}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 45|או 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, או על פי הוראת כל דין אחר; ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים שיירשמו, לדון בעניין, כולו או מקצתו, בפומבי.

{{ח:תת|(ד)}} החליט בית משפט על עריכת דיון בדלתיים סגורות, רשאי הוא להרשות לאדם או לסוגי בני אדם להיות נוכחים בעת הדיון כולו או מקצתו ורשאי הוא להורות כאמור גם בדיון לפי סעיף קטן (ג2), מטעמים שיירשמו.

{{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)}} –

{{ח:תתת|(1)}} עניני משפחה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לעניני משפחה|בחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995}}, למעט תובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה|חוק הירושה, התשכ״ה–1965}}, שעילתן אינה סכסוך בתוך המשפחה ותובענות לפי {{ח:חיצוני|חוק השמות|חוק השמות, התשט״ו–1956}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}} – יידונו בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורה בית המשפט לדון בענין, כולו או מקצתו, בפומבי;

{{ח:תתת|(2)}} בית המשפט העליון הדן בערעור על החלטה או פסק דין של בית משפט לנוער כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}, וכן בית משפט הדן במעצרו של קטין, ידונו בדלתיים סגורות; ואולם רשאים בתי המשפט כאמור להרשות לאדם או לסוגי בני אדם, לרבות לנפגע העבירה הנדונה, להיות נוכחים בשעת הדיון, כולו או מקצתו; לעניין זה, ”נפגע עבירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה|בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}.

{{ח:תת|(א)}} בדיון בבית משפט ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחב בדיון והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט, ואולם בקדם משפט, בישיבה מקדמית או בדיון מקדמי אחר רשאי בית המשפט, בהסכמת בעלי הדין, לכלול בפרוטוקול את עיקרי הדברים שבדיון; בית המשפט יקבע את דרך רישום הפרוטוקול; בסעיף זה, ”דיון מקדמי“ – לרבות דיון שאין בו שמיעת ראיות בעל פה או שמיעת טענות בעלי הדין ושנועד לבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר מוסכם בין בעלי הדין.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות שלא יירשמו בפרוטוקול דברי גידוף, נאצה, השמצה או ביזוי, ובלבד ששוכנע כי אין טעם המצדיק את רישומם בפרוטוקול.

{{ח:תת|(ג)}} בעל דין זכאי לקבל, בתום הדיון או בסמוך לאחר מכן, עותק של הפרוטוקול.

{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם, לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו; בעל דין רשאי להגיש בקשה לתקן רישום בפרוטוקול בתוך עשרה ימים מיום שהומצא לו הפרוטוקול.

{{ח:תת|(ה)}} כתבי טענות וכל תעודה או מסמך שהוגשו בדיון ושבית המשפט קיבל אותם, יצורפו לפרוטוקול ויהיו חלק ממנו, למעט לעניין סעיפים קטנים (ב) עד (ד).

{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו על כל דיון בבית משפט, לרבות בבית המשפט העליון, אלא אם כן נקבעה בחיקוק הוראה מפורשת אחרת באותו עניין.

{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דין שדיון יוקלט על חשבונו, יאפשר זאת בית המשפט, אלא אם כן מצא שאין לעשות כן מטעמים מיוחדים, ובלבד שהדיון מתועד בדרך אמינה ומדויקת אחרת; החלטה שלא להיענות לבקשת בעל דין כאמור תהיה מנומקת בכתב.

{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על הקלטת הדיון לבקשת בעל דין, תישמר ההקלטה בידי בית המשפט, וכל בעל דין יהיה רשאי להאזין לה.

{{ח:תת|(ג)}} הקלטה של הדיון לפי סעיף זה לא תיחשב פרוטוקול הדיון.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט רשאי לאסור על קטין להימצא בבית המשפט בעת הדיון ולצוות על הרחקתו.

{{ח:תת|(ב)}} בית משפט רשאי להרחיק אדם, שאינו בעל דין, מאולם בית המשפט בעת דיון, אם מצא, מטעמים שיירשמו, שנוכחות אותו אדם באולם תרתיע עד מלהעיד עדות חפשית או מלהעיד בכלל.

{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית משפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} לא יצלם אדם באולם בית משפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט.

{{ח:תת|(ג)}} לא יפרסם אדם בלי רשות בית המשפט פרסום בעניינו של קטין כאמור {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|בסעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.

{{ח:תת|(ג1)}} לא יפרסם אדם שם או מספר זהות של בעל דין התובע פיצויים בשל נזקי גוף, למעט פיצויים בשל עוגמת נפש, אלא אם כן ניתנה הסכמתו של אותו בעל דין לפני הפרסום או ברשות בית המשפט.

{{ח:תת|(ד)}} בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם, לשם מניעת פגיעה בפרטיות של אדם בשל חשיפת מידע רפואי עליו או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית)|בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות}}, של אחד מהם.

{{ח:תת|(ד1}} {{ח:תתת)|(1)}} לא יפרסם אדם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב החשוד לחקירה או שהיה עליו להתייצב לחקירה, או עד סיומו של הדיון הראשון שהתקיים לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;

{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא יחול איסור פרסום שמו של חשוד בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן:

{{ח:תתתת|(א)}} בית המשפט התיר את פרסום שמו של החשוד בשל העניין הציבורי שבפרסום, ובלבד שניתנה לחשוד הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין;

{{ח:תתתת|(ב)}} רשות חוקרת פרסמה או ביקשה לפרסם את שם החשוד, לאחר שקצין בדרגת ניצב משנה ומעלה מאגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, או עובד ציבור האחראי על תחום חקירות ומודיעין ברשות חוקרת אחרת, לפי העניין, אישר כי בנסיבות העניין, מטעמים מיוחדים שנרשמו, התקיימו שני אלה:

{{ח:תתתתת|(1)}} הפרסום נדרש לצורך איתור חשוד או עד, תפיסת עבריין נמלט, אזהרת הציבור מפני אדם העלול לסכנו או לצורך חיוני אחר;

{{ח:תתתתת|(2)}} עיכוב הפרסום שייגרם מהצורך בקבלת אישור בית המשפט לפי פסקת משנה (א), עלול לסכל את מטרת הפרסום האמורה בפסקת משנה (1);

{{ח:תתתת|(ג)}} החשוד ביקש לפרסם את שמו או הסכים לפרסום שמו, ובלבד שהבקשה או ההסכמה ניתנו בידי החשוד עצמו או על ידי בא כוחו, בכתב.

{{ח:תת|(ה)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הדבר עלול לפגוע בחקירה שעל פי דין; אסר בית המשפט כאמור, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת.

{{ח:תת|(ה1}} {{ח:תתת)|(1)}} בית משפט רשאי לאסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום או פרט אחר מפרטי החקירה, אם ראה כי הדבר עלול לגרום לחשוד נזק חמור ובית המשפט סבר כי יש להעדיף את מניעת הנזק על פני הענין הציבורי שבפרסום; הורה בית המשפט על איסור פרסום שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, יפקע האיסור עם הגשת כתב האישום נגד החשוד, אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת;

{{ח:תתת|(2)}} הרשות החוקרת תיידע חשוד שהוא עצור ואינו מיוצג בדבר זכותו לבקש מבית המשפט לאסור את פרסום שמו לפי הוראות סעיף זה וכן תאפשר לו להגיש בקשה לאיסור פרסום שמו באמצעותה, לפי הטופס {{ח:פנימי|תוספת 4|שבתוספת הרביעית}}, ותיידע את החשוד בדבר אפשרות זו לא יאוחר מ־24 שעות מעת מעצרו או לפני שהובא לפני שופט – המוקדם מביניהם; לעניין זה לא יובאו שבתות ומועדים במניין השעות;

{{ח:תתת|(3)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע פסקה (2).

{{ח:תת|(ה2)}} לענין סעיף זה –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חשוד“ – מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשות חוקרת“ – משטרת ישראל או רשות חוקרת אחרת המוסמכת לחקור על פי דין;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”שם של חשוד“ – לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהות את החשוד.}}

{{ח:תת|(ה3}} {{ח:תתת)|(1)}} לא יפרסם אדם שם של חשוד או שם של נאשם, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, שהתקיימו בעניינו הנסיבות כאמור {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 325|בסעיף 325(ו3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, והוא שוטר משמר הגבול, שוטר אחר – לעניין פעילות מבצעית למניעת פעילות חבלנית עוינת בלבד, או אדם שעבר עבירה בהיותו חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|והחוק האמור}} חדל לחול עליו לגבי אותה עבירה.

{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן (ד1)(2) יחולו לעניין סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: הוראות סעיף קטן (ד1)(2)(ב) יחולו לעניין חשוד בלבד.

{{ח:תתת|(3)}} איסור פרסום לפי סעיף קטן זה לא יחול על גורם שהיועץ המשפטי לממשלה הסמיך לכך או על אדם מטעם אותו גורם, המעביר שם של חשוד או שם של נאשם לרשות שלטונית זרה או לרשות שיפוטית זרה; העברת שם של חשוד או שם של נאשם כאמור תהיה בהסכמת הרשות החוקרת או הפרקליט הצבאי הראשי, לפי העניין.

{{ח:תת|(ו)}} העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים; העובר על הוראות סעיף קטן (ג), דינו כדין מי שפרסם פרסום לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (טיפול והשגחה)#סעיף 24|סעיף 24(א)(1) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש״ך–1960}}.

{{ח:תת|(א)}} בקשה לאסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}} או להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)}} ({{ח:פנימי|פרק ב סימן ו|בסימן זה}} – בקשה בעניין פרסום שם חשוד) תוגש לבית משפט שלום כמפורט להלן, לפי העניין, ותידון לפני דן יחיד:

{{ח:תתת|(1)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נעברה לפי החשד העבירה שבקשר אליה מוגשת הבקשה, כולה או חלקה, או נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה ברשות החוקרת;

{{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} – לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגורי החשוד.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), בקשה כאמור באותו סעיף קטן המוגשת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א) או (ה1)}} בעניין חשוד המוחזק במעצר, תוגש לבית המשפט שדן במעצר; טרם התקיים דיון במעצר – תוגש הבקשה לבית משפט המוסמך לדון במעצר לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 3|סעיף 3(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}}.

{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף זה, שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע הוראות מיוחדות לעניין בית המשפט שתהא נתונה לו הסמכות המקומית לדון בבקשה בעניין פרסום שם חשוד לאחר שעות העבודה הרגילות של בתי המשפט.

{{ח:תת|(א)}} משיבים בבקשות בעניין פרסום שם חשוד המפורטות בפסקאות שלהלן, יהיו כמפורט לצדן:

{{ח:תתת|(1)}} בבקשה להתיר פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד1)(2)(א)}} – החשוד;

{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לביטול איסור פרסום שם חשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}} – החשוד וכל גורם אחר שהיה צד לדיון בבקשה לאסור את פרסום שמו של החשוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה) או (ה1)}}.

{{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי למנוע את צירופם של משיבים או מבקשים נוספים בבקשות המפורטות באותו סעיף קטן.

{{ח:תת|(ג)}} רשות חוקרת לא תהיה צד לדיון בבקשה של חשוד לאסור את פרסום שמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ה1)}}, אלא אם כן ביקשה זאת.

{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט על איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}}, רשאי מי שמעוניין בביטול האיסור, לרבות כלי תקשורת, להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה לביטולו; בקשת הביטול תידון לפני דן יחיד.

{{ח:תת|(ב)}} היה מבקש הביטול כאמור בסעיף קטן (א) צד לבקשה לאיסור הפרסום, עליו להראות נסיבות חדשות המצדיקות את בקשת הביטול; לעניין זה, ”נסיבות חדשות“ – לרבות הזמן שחלף ממועד מתן צו איסור הפרסום.

{{ח:תת|(א)}} ההחלטות המפורטות להלן ניתנו לערעור בתוך שבעה ימים, ובית המשפט שלערעור ידון בערעור בדן יחיד:

{{ח:תתת|(1)}} איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ד), (ה) או (ה1)}};

{{ח:תתת|(2)}} התרת פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(א), (ב) סיפה, (ג) או (ד1)(2)(א)}} או התרת צילום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(ב) רישה}};

{{ח:תתת|(3)}} ביטול איסור פרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 70ג|סעיף 70ג}}.

{{ח:תת|(ב)}} החלטת בית משפט מחוזי בערעור על החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א), ניתנת לערעור ברשות לבית המשפט העליון בתוך שבעה ימים; בית המשפט העליון ידון בבקשת רשות הערעור בדן יחיד והוא רשאי לדחותה על הסף בלא דיון בנוכחות הצדדים; ניתנה רשות הערעור, ידון בית המשפט העליון בערעור בדן יחיד.

{{ח:תת|(ג)}} בית משפט שנתן החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) או בית משפט שדן בערעור או בבקשת רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי להורות על עיכוב ביצועה של ההחלטה שעליה מערער אדם או מבקש לערער, לפרק זמן שיקבע ובתנאים שייראו לו.

{{ח:תת|(א)}} לא יפרסם אדם דבר על ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט במטרה להשפיע על מהלך המשפט או על תוצאותיו, וראייה מראש את ההשפעה האמורה כאפשרות קרובה לודאי כמוה כמטרה להשפיע, והכל אם יש בפרסום כדי להשפיע כאמור.

{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”ענין פלילי התלוי ועומד בבית משפט“ – משעה שהוגשה לבית המשפט באותו ענין בקשה למתן צו מעצר או משעה שהוגש לו כתב אישום, לפי המוקדם, עד שהחליט התובע שלא להגיש כתב אישום, ואם הוגש כתב אישום – עד סיום ההליכים.

{{ח:תת|(ג)}} איסור הפרסום אינו חל על פרסום ידיעה בתום לב על דבר שנאמר או שאירע בישיבה פומבית של בית משפט.

{{ח:תת|(ד)}} העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה אחת.

{{ח:תת|(א)}} אדם שבעת דיוני בית משפט עושה באולם בית המשפט, בלשכתו של שופט או סמוך למקום הדיון, אחד המעשים שלהלן, רשאי בית המשפט לצוות על הרחקתו, ורשאי הוא, לאחר שהתרה באדם שיימנע מהפרעה והוא לא שעה להתראה, להענישו על אתר במאסר עד שלושה חדשים או בקנס:

{{ח:תתת|(1)}} מתנהג בדרך של אלימות או איומים או בדרך פרועה או מבישה;

{{ח:תתת|(2)}} מקים רעש כדי להביע הסכמה או אי־הסכמה לפעולה משפטית או להחלטה של בית משפט;

{{ח:תתת|(3)}} מאיים על פקיד בית המשפט או מפריע לו בצורה אחרת למלא תפקידו;

{{ח:תתת|(4)}} מפריע בדרך אחרת לדיוני בית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} על עונש שהוטל לפי סעיף קטן (א) יתן בית המשפט מיד הודעה בכתב לנשיא בית המשפט העליון; הנשיא, או שופט אחר של בית המשפט העליון שהנשיא קבע לכך, רשאי, לאחר שזימן את הנידון אם ביקש זאת, לבטל את העונש או לשנותו לקולה.

{{ח:תת|(ג)}} סעיף זה לא יחול על מי שנתון באותו ענין לשיפוט משמעתי על פי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, והוא נמצא באולם בית המשפט לרגל תפקידו.

{{ח:תת|(א)}} מי שהוזמן להעיד ולא התייצב, או נצטווה להמציא מסמך ולא המציאו, רשאי בית המשפט או הרשם –

{{ח:תתת|(1)}} לצוות על הבאתו לפני בית המשפט; על צו כזה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 73א|סעיף 73א}};

{{ח:תתת|(2)}} להטיל עליו, אף שלא בפניו, מחצית הקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ואם הוזמן או נצטווה פעם נוספת ולא התייצב או לא המציא את המסמך – מאסר שלא יעלה על חודש ימים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 40|בסעיף 40(2) לחוק האמור}}.

{{ח:תת|(ב)}} מי שהוטל עליו מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) שלא בפניו, רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשתו, לעיין שנית במאסר או בקנס שהטיל, להקל בהם או לבטלם, והוא יבטלם אם שוכנע שהמבקש לא התייצב או לא המציא את המסמך מסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן.

{{ח:תת|(ג)}} על החלטה להטיל מאסר או קנס לפי סעיף קטן (א) ועל החלטה לפי סעיף קטן (ב) יתן מיד בית המשפט או הרשם הודעה בכתב לנשיא בית המשפט שלערעור, ורשאי הנשיא או שופט אחר של בית המשפט שלערעור לבטל את הצו או לשנותו לקולה.

{{ח:תת|(ד)}} היה לבית המשפט יסוד להניח כי מי שהוזמן להעיד או נצטווה להמציא מסמך לא יתייצב או לא ימציא את המסמך, רשאי בית המשפט או הרשם –

{{ח:תתת|(1)}} לחייבו במתן ערובה, ואם לא נתן ערובה – לצוות על מעצרו; שר המשפטים יקבע בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, הוראות שיחולו על החיוב בערובה, תנאיו ותוצאותיו;

{{ח:תתת|(2)}} לתת כל צו שימצא לנכון לשם הבטחת ההתייצבות או המצאת המסמך, לרבות הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ.

{{ח:תת|(א)}} ציווה בית המשפט או הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73(א)(1)}} על הבאת אדם לפניו, ייערך צו ההבאה בכתב, ויפורטו בו שמו של האדם שצווה על הבאתו (להלן – המובא) ותמצית העובדות המהוות יסוד למתן הצו.

{{ח:תת|(ב)}} בצו הבאה רשאי בית המשפט או הרשם להורות לקצין משטרה לשחרר את המובא בערובה, כפי שיפורש בצו; כתב ערובה שניתן בפני הקצין יועבר לבית המשפט או הרשם שנתן את הצו; על הערובה יחולו התקנות שהותקנו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ד)(1)}}.

{{ח:תת|(ג)}} צו הבאה יבוצע בידי שוטר או בידי מי שנקב בית המשפט או הרשם בצו, ומותר לבצעו בכל מקום ובכל עת.

{{ח:תת|(ד)}} המבצע צו הבאה יודיע למובא בה בשעה על הצו וימסור לו העתק ממנו, וכן הזמנה לעד או העתק ממנה או צו להמצאת מסמכים או העתק ממנו, לפי הענין.

{{ח:תת|(ה)}} המבצע צו הבאה רשאי, כשהצו בידו –

{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום שיש לו יסוד סביר להניח שהמובא נמצא בו;

{{ח:תתת|(2)}} להשתמש בכוח סביר נגד אדם או רכוש במידה הדרושה לביצוע הצו.

{{ח:תת|(ו)}} מי שנעצר על פי צו הבאה ולא שוחרר לפי סעיף קטן (ב), יובא לפני בית המשפט או הרשם, והוא יצווה על מעצרו או ישחררו בערובה.

{{ח:תתת|(1)}} לפנות לבית המשפט, ואם צו המעצר ניתן מאת רשם – לרשם, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן, לרבות בהחלטה לפי פסקה זו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת;

{{ח:תתת|(2)}} לערור על החלטה בבקשה לעיון חוזר, לפני בית המשפט שלערעור שידון בערר בשופט אחד.

{{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו – ונגדו בלבד – תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לדון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לדון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע בתקנות את סדרי הדין בתביעה האזרחית, לרבות הוראות בדבר המועד והדרך להגשת התביעה וההליכים בערעור.

{{ח:תת|(א)}} שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

{{ח:תתת|(2)}} יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.}}

{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

{{ח:תת|(א3)}} על אף האמור בסעיף קטן (א1)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

{{ח:תת|(ב)}} נטענה טענת פסלות נגד שופט, יחליט בה אותו שופט לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת.

{{ח:תת|(ב1)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (א1)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין}}, רשאי בית המשפט להתיק את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

{{ח:תת|(ג)}} החלטת שופט או בית משפט לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בכל דין לערער עליה לפני בית המשפט העליון; בערעור ידון נשיא בית המשפט העליון, או מותב של שופטי בית המשפט העליון, או שופט אחד, הכל כפי שיקבע הנשיא.

{{ח:תת|(א)}} הליך מסוים שהובא או שיש להביאו לפני בית משפט מחוזי או בית משפט שלום במקום אחד, רשאי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך להורות שיהיה נידון בבית משפט של אותה דרגה במקום אחר; ובלבד שלא תינתן הוראה לפי סעיף זה לאחר התחלת הדיון אלא בהסכמת השופט שהחל לדון בו.

{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לפי סעיף קטן (א) ישקול נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך, לפי העניין, את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית המשפט שממנו הועבר ההליך לבין בית המשפט שאליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט.

{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט שאליו הועבר עניין כאמור, לא יעבירנו עוד.

{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט רשאי להעביר הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה שהוגשו לבית משפט מסוים וטרם החל הדיון בהם, לבית משפט אחר של אותה דרגה, בין באותו אזור שיפוט ובין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס הדיונים בין בתי המשפט, ובלבד שהמרחק בין בתי המשפט אינו עולה על 60 קילומטרים; החלטת מנהל בתי המשפט להעביר את אותם הליכים טעונה הסמכה של נשיא בית המשפט העליון שאושרה בידי שר המשפטים, ולעניין הליכים בעבירות תעבורה – גם התייעצות עם המפקח הכללי של המשטרה או מי שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יפרסם הודעה ברשומות ובאתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט בדבר העברת הליכים כאמור בסעיף קטן (א).

{{ח:תת|(ג}} {{ח:תתת)|(1)}} בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל בתי המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לבקש ממנו לעיין מחדש בהחלטה;

{{ח:תתת|(2)}} בהחלטה בבקשה לעיון מחדש לפי פסקה (1), ישקול מנהל בתי המשפט את מידת הפגיעה בצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית המשפט;

{{ח:תתת|(3)}} על החלטה כאמור בפסקה (2) ניתן לערער לפני נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שהוא הסמיכו לכך.

{{ח:תת|(ד}} {{ח:תתת)|(1)}} תיק שהועבר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיפים 49}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}}, מנהל בתי המשפט לא יעבירנו עוד;

{{ח:תתת|(2)}} תיק שהועבר לפי סעיף זה, מנהל בתי המשפט או בית המשפט שאליו הועבר, לא יעבירנו עוד.

{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”התחלת הדיון“ ו”הליכים בעבירות תעבורה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 49|בסעיף 49(ד)}}.

{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בענין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.

{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר תנאי הבוררות.

{{ח:תת|(ב)}} בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו – באין רשימה כזו.

{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הבוררות|חוק הבוררות, התשכ״ח–1968}}, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם ”בית המשפט“ {{ח:חיצוני|חוק הבוררות#סעיף 1|שבסעיף 1 לחוק האמור}} יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות.

{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה,

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”גישור“ – הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו.}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הסדר גישור“ – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם שהושג בסיומו של הליך גישור;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”מגשר“ – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם בהליך גישור בדרך של ניהול משא ומתן חופשי.}}

{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור.

{{ח:תת|(ג)}} בהליך הגישור רשאי מגשר להיוועד עם בעלי הדין, יחד או לחוד, ועם כל מי שקשור לסכסוך; ורשאי הוא להיפגש עם בעל דין, בהסכמתו, בלי עורך דינו.

{{ח:תת|(ד)}} דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור, לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

{{ח:תת|(ה)}} העביר בית המשפט ענין לגישור, יעכב את ההליכים שלפניו לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את התקופה בהסכמת בעלי הדין.

{{ח:תת|(ו)}} לא הגיעו בעלי הדין להסדר גישור עד תום התקופה האמורה בסעיף קטן (ה), יחודשו ההליכים בבית המשפט; אולם רשאי בית המשפט, על־פי בקשה של המגשר או של בעל דין, לחדשם בכל עת לפני תום התקופה האמורה.

{{ח:תת|(ז)}} הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט, ובית המשפט יהיה רשאי ליתן להסדר תוקף של פסק דין.

{{ח:תת|(ח)}} הגיע צדדים לסכסוך להסכמה על יישוב הסכסוך שביניהם בגישור שנערך לפי חוק זה, רשאי בית המשפט המוסמך לדון בתובענה נושא הסכסוך לתת להסדר הגישור שהושג ביניהם תוקף של פסק דין, אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –

{{ח:תתת|(1)}} סדרי מינוי בורר או מגשר;

{{ח:תתת|(2)}} סדרים וכללים בהליך גישור וניהולו;

{{ח:תתת|(2א)}} הכשירות, הכישורים והניסיון הנדרשים ממגשר המבקש להיכלל ברשימת המגשרים כאמור בפסקה (2ב), לרבות השכלה והכשרה בגישור;

{{ח:תתת|(2ב)}} רשימת מגשרים שתעמוד לרשות בתי המשפט ובה פרטים לענין המגשר, לרבות הנושאים שבהם הוא מתמחה והערכת מיומנותו;

{{ח:תתת|(3)}} התעריף המקסימלי לשכר טרחה שישולם לבורר או למגשר על ידי בעלי הדין;

{{ח:תתת|(4)}} הטלת הוצאות בהליכי בוררות וגישור, והערכתן;

{{ח:תתת|(5)}} אגרות לענין רישום ברשימת המגשרים והערכת מיומנות כאמור בפסקה (2ב).

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(2א), (3) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(א)}} בית משפט הדן במותב ונחלקו דעות השופטים, תכריע דעת הרוב.

{{ח:תת|(ב)}} באין רוב לדעה אחת בענין אזרחי, תכריע דעת אב־בית־הדין.

{{ח:תת|(ג)}} באין רוב לדעה אחת בענין פלילי –

{{ח:תתת|(1)}} יראה בית המשפט אם יש רוב דעות לגבי כל ממצא עובדתי, יסוד מיסודות העבירה או נושא אחר, המחייבים הכרעה לחיוב או לזיכוי, ויכריע בהתאם;

{{ח:תתת|(2)}} לא היתה דעת רוב לענין סוג העונש או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג העונש או מידתו, תכריע דעת אב־בית־הדין.

{{ח:תת|(א)}} מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, ”טעות“ – טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה.

{{ח:תת|(ב)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי בית המשפט להחליט בכל עת על כל תיקון בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן.

{{ח:תת|(ג)}} תוקנו פסק דין או החלטה אחרת כאמור בסעיף קטן (א) יראו, לענין ערעור, את מועד החלטת התיקון כמועד מתן פסק הדין או ההחלטה האחרת.

{{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף קטן (א) אינה ניתנת לערעור אלא בערעור על פסק הדין או ההחלטה האחרת.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע את סדרי המינהל של בתי המשפט, וימנה בהסכמת נשיא בית המשפט העליון את מנהל בתי המשפט, בין שהוא שופט ובין שאינו שופט.

{{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט יהיה אחראי בפני השר על ביצועם של סדרי המינהל.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, יקים, בצו, בבתי המשפט מחלקות לניתוב תיקים (להלן – מנ״ת).

{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע –

{{ח:תתת|(1)}} את הכשירויות הנדרשות מעובדים במנ״ת;

{{ח:תתת|(2)}} הוראות בסדרי דין שעובדי המנ״ת מוסמכים לתת;

{{ח:תתת|(3)}} את הכללים שעל פיהם יפעל המנ״ת.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות –

{{ח:תתת|(1)}} ימי הישיבות והפגרות של בתי משפט ולשכות ההוצאה לפועל והטיפול בענינים בימי פגרה;

{{ח:תתת|(2)}} פרסום פסקי דין של בתי משפט;

{{ח:תתת|(3)}} אגרות שיש לשלם בבתי משפט ובמשרדי ההוצאה לפועל והפטור מהן;

{{ח:תתת|(4)}} דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה של עדים שהוזמנו להעיד בבתי משפט.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(3) טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(א)}} נשיא בית המשפט העליון רשאי, באישור שר המשפטים, למנות שופט או אדם הכשיר להתמנות שופט בית משפט שלום, לרשם של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי או של בית משפט שלום.

{{ח:תת|(א1)}} לעניין {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 3|ו־3 לחוק־יסוד: השפיטה}}, יראו רשם כאילו היה שופט.

{{ח:תת|(ב)}} הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ומשפורסמה אין עוררין על המינוי.

{{ח:תת|(ג)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} –

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשם“ – מי שנתמנה רשם לפי סעיף זה ומי שהתמנה לרשם בכיר;}}

{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”רשם בכיר“ – מי שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84א|סעיף 84א}}.}}

{{ח:תת|(א}} {{ח:תתת)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84(א)}}, רשם בכיר יתמנה בידי שר המשפטים לפי בחירת הוועדה;

{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 5|סעיפים 5 עד 7}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 9|9}}, {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה#סעיף 11|11 עד 14}} {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: השפיטה|לחוק־יסוד: השפיטה}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16א|16א עד 24}} {{ח:פנימי|סעיף 46|ו־46}}, יראו רשם בכיר כאילו היה שופט.

{{ח:תת|(ב)}} מספר הרשמים הבכירים לא יעלה על 20 אחוזים ממספר התקנים של שופטים המכהנים בבתי משפט השלום; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את המספר האמור.

{{ח:תת|(א)}} רשם בכיר רשאי לדון ולהחליט בתובענה אזרחית שסכום התובענה או שווי הנושא במועד הגשת התובענה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשם בכיר לא יהיה רשאי לדון באלה:

{{ח:תתת|(1)}} תובענה לפיצויים בשל נזקי גוף או תובענה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, לרבות תובענה שעילתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}};

{{ח:תתת|(2)}} תובענה שהוגשה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי {{ח:חיצוני|חוק תובענות ייצוגיות|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}};

{{ח:תתת|(3)}} תובענה אזרחית שבית משפט לענייני משפחה מוסמך לדון בה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק בית המשפט לענייני משפחה|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ״ה–1995}}.

{{ח:תת|(1)}} לדרוש ראיה בכתב;

{{ח:תת|(2)}} ליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע;

{{ח:תת|(3)}} לבטל פסק דין שנתן לפי פסקה (2).

{{ח:תת|(1)}} מתן ערובה לתשלום הוצאות המשפט, על־פי בקשה של תובע, נתבע, מערער או משיב, או של הבא מטעמם;

{{ח:תת|(2)}} מתן רשות לתבוע בחזקת עני, דחיית תשלומן של אגרות ופטור מהן;

{{ח:תת|(3)}} הארכת המועד להגשת ערעור או בקשה לרשות ערעור;

{{ח:תת|(4)}} החזרת אגרות בית משפט ששולמו בטעות או מחמת שומת־יתר או מסיבה אחרת;

{{ח:תת|(5)}} תשלום כסף מקופת בית המשפט;

{{ח:תת|(6)}} מינוי אפוטרופסים לדין;

{{ח:תת|(7)}} הוראות בדבר המצאת כתבי בי־דין, לרבות תחליף המצאה;

{{ח:תת|(8)}} שומת שכר עדים והוצאותיהם והחיוב בהם;

{{ח:תת|(9)}} בקשות דחופות בנוגע לשמיעת תובענה, ערעור או הליך אחר, הכל בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};

{{ח:תת|(10)}} מינויו של מנהל חשבונות או רואה חשבון מומחים או של מומחה אחר, במקום שיש צורך בחוות דעת או בדין־וחשבון של מומחה קודם לבירורם של כל תובענה או הליך אחר, או לפני המשך בהם אם כבר התחיל הבירור בהם;

{{ח:תת|(11)}} ארכה לטעון, רשות לתקן כתב טענות, גילוי מסמכים והצגתם ומסירת שאלונים;

{{ח:תת|(12)}} קביעת מועד לחקירתו הפומבית של חייב לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}} (להלן – פקודת פשיטת הרגל).

{{ח:תת|(1)}} לפי בקשתו של חייב בפשיטת רגל, ליתן צו כינוס נכסים ולהכריז על החייב כפושט רגל;

{{ח:תת|(2)}} לנהל חקירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 27|סעיפים 27 עד 32}}, {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 59|59}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 60|ו־60}} {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל|לפקודת פשיטת הרגל}}, וליתן צווים בהתאם להוראות אותם סעיפים.

{{ח:תת|(א)}} פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.

{{ח:תת|(א1)}} החלטה אחרת של רשם בכיר, דינה, לעניין ערעור, כדין החלטה אחרת של בית המשפט שבו הוא משמש רשם בכיר.

{{ח:תת|(ב)}} החלטה אחרת של רשם שאינו רשם בכיר ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.

{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ב|בסעיף 42ב}} או עניין כלכלי–מינהלי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 42ג|בסעיף 42ג}}, אם לאו, אינה ניתנת לערעור, ואולם החלטת רשם כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי ניתנת לערעור אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.

{{ח:תת|(ג)}} החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.

{{ח:תת|(ד)}} החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 52|או 52(ג)}}, ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(ה)}} פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.

{{ח:תת|(א)}} הרשם ישמש בכל סמכות שניתנה למזכיר הראשי של בית המשפט העליון, של בית משפט מחוזי ושל בית משפט שלום וימלא כל תפקיד שניתן להם.

{{ח:תת|(ב)}} כל מקום שנאמר בדין, כי מסמך פלוני יוגש למזכיר הראשי של בית המשפט, יוגש המסמך למשרד בית המשפט.

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”אנשי משמר בתי המשפט“ – ממונה הביטחון, הסגל הפיקודי ומאבטחי משמר בתי המשפט;}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק להסדרת הביטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק המעצרים“ – {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק סמכויות שמירה“ – {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס״ה–2005}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”חפץ אסור“ – כל אחד מאלה:}}

{{ח:תתת|(1)}} כלי ירייה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה|בחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}};

{{ח:תתת|(2)}} חומר נפץ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};

{{ח:תתת|(3)}} סכין או אולר – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 184|בסעיף 184 לחוק העונשין}}, וכל נשק קר אחר;

{{ח:תתת|(4)}} חומר מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}};

{{ח:תתת|(5)}} סם מסוכן – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}};

{{ח:תתת|(6)}} כל חפץ, לרבות בעל חיים, למעט כלב נחייה, אשר יש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בשלום הציבור או בסדר בבית המשפט; בפסקה זו, ”כלב נחייה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה|בחוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה, התשנ״ג–1993}};

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”ממונה הביטחון“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ג|סעיפים 106ג}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”נשק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק סמכויות שמירה}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”סגל פיקודי“ – הסגל הפיקודי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 106ד|סעיפים 106ד}} {{ח:פנימי|סעיף 106ו|ו־106ו}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”פקודת החיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצין מוסמך“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 16.8.2016 ועד יום 31.12.2018):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א), (ב) ו־(ב1)(1) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}};}}

{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קצין מוסמך“ – {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 1|בפסקאות (2)(א) ו־(ב) להגדרה ”קצין מוסמך“ שבחוק להסדרת הביטחון}}.}}

{{ח:תת|(1)}} להגן על השופטים, הרשמים ועובדי בתי המשפט, ובכלל זה לבצע כל פעולה הנדרשת לשם שמירה על ביטחונם, לרבות מחוץ לכותלי בית המשפט;

{{ח:תת|(2)}} לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור בבית המשפט, בסביבתו הקרובה ובמשרדי הנהלת בתי המשפט.

{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים, ימנה ממונה ביטחון ובלבד שלא ימונה לממונה ביטחון אלא מי שהקצין המוסמך אישר כי הוא עומד בתנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 4|בסעיף 4(ג) לחוק להסדרת הביטחון}}.

{{ח:תת|(ב)}} ממונה הביטחון ישמש מפקד משמר בתי המשפט ויהיה אחראי לביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, לאבטחת מידע מסווג המצוי ברשות בתי המשפט וכן לביצוע ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}.

{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תפקידי משמר בתי המשפט לפי חוק זה, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות האלה בבית המשפט ובסביבתו הקרובה:

{{ח:תתת|(1)}} לתת הוראות לכל אדם המפריע לסדר הציבורי או המתנהג באופן אלים או בניגוד להוראות הדין החלות בבית המשפט, או לכל אדם שיש חשש סביר לגביו שינהג כאמור;

{{ח:תתת|(2)}} לדרוש מאדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;

{{ח:תתת|(3)}} לערוך חיפוש בלא צו של שופט על גופם של באי בית המשפט, וכן בכלי רכב, במטען ובטובין אחרים בעת כניסה לבית המשפט אם הדבר דרוש לשם שמירה על ביטחון הציבור או לצורך קיום הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 256|סעיף 256 לחוק העונשין}}; בפסקה זו, ”חיפוש על גוף“ – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו, שאינו חיפוש חיצוני או חיפוש פנימי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי)|בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ״ו–1996}};

{{ח:תתת|(4)}} לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי הרכב גם שלא בעת כניסה לבית המשפט ובלבד שהתעורר חשד סביר שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי רכב;

{{ח:תתת|(5)}} לתפוס חפץ אסור שהתגלה אגב החיפוש לפי סעיף זה; חפץ שנתפס לפי פסקה זו יימסר בהקדם האפשרי למשטרת ישראל ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי של פקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים;

{{ח:תתת|(6)}} לדרוש שחפץ, שאינו דרוש לנושאו אותה שעה, יופקד בבית המשפט כל עוד נושאו נמצא בבית המשפט.

{{ח:תת|(ב)}} חיפוש על גופו של אדם לפי סעיף זה, הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו של האדם, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן בנסיבות העניין ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור, לרבות שלומו של אדם.

{{ח:תת|(ג)}} אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלום הציבור.

{{ח:תת|(ד)}} סירב אדם להישמע להוראות איש משמר בתי המשפט לפי סעיף זה, רשאי איש משמר בתי המשפט לפעול בדרכים אלה, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך:

{{ח:תתת|(1)}} למנוע מאותו אדם כניסה לבית המשפט, למנוע הכנסה של מטען או של טובין אחרים לבית המשפט או למנוע כניסה של כלי רכב לבית המשפט;

{{ח:תתת|(2)}} להוציא מבית המשפט את האדם, את המטען, את הטובין האחרים או את כלי הרכב;

{{ח:תתת|(3)}} לעכב את אותו אדם עד לבואו של שוטר, אם יש חשש שאותו אדם יימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|סעיפים 72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} היה לאיש משמר בתי המשפט חשד סביר שאדם נושא בבית המשפט או בסביבתו הקרובה נשק שלא כדין, עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שהוא עומד לבצע עבירה העלולה לסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או את ביטחון המדינה, יהיו לו סמכויות עיכוב כנגד אותו אדם; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 67|סעיפים 67(א)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 72|ו־72 עד 74 לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ב)}} היה לאיש משמר בתי המשפט יסוד סביר לחשד שאדם עבר עבירה בת מעצר כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיף 23(א)(7) לחוק המעצרים}} בבית המשפט או בסביבתו הקרובה והתקיימו הנסיבות המנויות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|בסעיפים 23(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|או 23(א)(3)}} וכן בנסיבות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק המעצרים}}, מוסמך הוא לעצור את אותו אדם ולמסור אותו לידי שוטר בהקדם האפשרי, אך לא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר; על מעצר כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 23|סעיפים 23(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 24|ו־24 לחוק המעצרים}} וכן {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 19|סעיף 19 לפקודת החיפוש}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט על מעצרו של אדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 21|ו־21 לחוק המעצרים}} או הורה בית המשפט על מאסרו המיידי של אדם עם מתן גזר הדין, מוסמך איש משמר בתי המשפט לבצע את המעצר ולמסור אותו לידי שוטר או סוהר, לפי העניין, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משש שעות לאחר שנעצר.

{{ח:תת|(ד)}} לסגל הפיקודי, ובהעדרו – לאיש משמר בתי המשפט הממונה על הפעלת יחידת המשמר בבית המשפט בעת הפעלת הסמכות לפי סעיף זה, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לקצין הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)#סעיף 27|סעיף 27(א) ו־(ב) לחוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:תת|(א)}} לשם הגנה על שופטים, רשמים ועובדי בית המשפט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 106ב|בסעיף 106ב(1)}}, יהיו לאיש משמר בתי המשפט הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, בשינויים המחויבים, גם כשהוא מבצע פעולות אבטחה שלהם מחוץ לבית המשפט, לרבות בעת ליווי כלי רכב.

{{ח:תת|(ב)}} הפעלת הסמכויות מחוץ לבית המשפט לפי סעיף זה תיעשה, ככל האפשר, בסביבתו הקרובה של האדם המאובטח ותוך התחשבות מרבית בצורך להגן על פרטיות הסובבים אותו.

{{ח:תת|(א)}} איש משמר בתי המשפט לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ג1|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:

{{ח:תתת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי משמר בתי המשפט בצבע ובצורה שהורה ממונה הביטחון לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;

{{ח:תתת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי ממונה הביטחון, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:תת|(ב)}} חובת ההזדהות לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם קיומה עלול לגרום לאחד מאלה:

{{ח:תתת|(1)}} סיכול ביצוע הסמכות בידי איש משמר בתי המשפט;

{{ח:תתת|(2)}} פגיעה בביטחון איש משמר בתי המשפט או בביטחון אדם אחר.

{{ח:תת|(ג)}} חלפה הנסיבה שבשלה לא קיים איש משמר בתי המשפט את חובת ההזדהות כאמור בסעיף קטן (ב), יקיים איש משמר בתי המשפט את חובתו כאמור, מוקדם ככל האפשר.

{{ח:תת|(א)}} כל סמכות מינהלית וכל סמכות להתקין תקנות סדרי דין שהוענקו לזקן השופטים, נתונות לשר המשפטים.

{{ח:תת|(ב)}} כל סמכות שיפוטית שהוענקה לזקן השופטים נתונה לנשיא בית המשפט העליון ולמשנה לנשיא בית המשפט העליון.

{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –

{{ח:תתת|(1)}} כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;

{{ח:תתת|(2)}} הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

{{ח:תתת|(3)}} הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;

{{ח:תתת|(4)}} קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן – התשלומים), לרבות –

{{ח:תתתת|(1)}} סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

{{ח:תתתת|(2)}} דרכי גביית התשלומים;

{{ח:תתתת|(3)}} מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

{{ח:תתתת|(4)}} התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

{{ח:תתת|(5)}} קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם על־ידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.

{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:תת|(1)}} הדן בבתי משפט אחרים או בבתי דין אחרים;

{{ח:תת|(2)}} המוציא ענינים מסויימים מסמכותם של בתי המשפט שחוק זה דן בהם, או מוסר לסמכותם ענינים נוספים;

{{ח:תת|(3)}} הקובע לבית משפט הרכב מסויים או סדרי דין מסויימים לדיון בענינים מסויימים;

{{ח:תת|(4)}} השולל זכות ערעור או מתנה לה תנאים.

{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן כשופט ערב תחילתו של חוק השופטים, התשי״ג–1953, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.

{{ח:תת|(ב)}} רשם שכיהן ערב תחילתו של חוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, רואים אותו כאילו נתמנה על פי חוק זה.