חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
[742976] תיקון תשע"ז
מ [797775] עדכון פורמט
שורה 9:
{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית דין“ – בית דין דתי דרוזי;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בית הדין לערעורים“ – בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”קאדי־מד׳הב“ – חבר בית דין או חבר בית הדין לערעורים;}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”המועצה“ – המועצה הדתית הדרוזית שכוננה בתקנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העדות הדתיות (ארגונן)|פקודת העדות הדתיות (ארגונן)}}.}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”הנציב“ – נציב תלונות הציבור על שופטים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק נציב תלונות הציבור על שופטים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב–2002}}.}}
 
{{ח:סעיף|2|הקמת בתי דין}}
שורה 34:
 
{{ח:סעיף|8|הרכב בתי הדין|תיקון: תשל״ב, תש״ם}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה, או שנבצר מאחד או משניים מהם למלא תפקידם, רשאי בית הדין לדון באחד.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין לערעורים ידון בשלושה, אולם אם מספר הקאדים מד׳הב המכהנים בו פחת משלושה או שנבצר מאחד מהם למלא תפקידו, רשאי בית הדין לערעורים לדון בשנים.
 
{{ח:סעיף|9|כשירותו של קאדי־מד׳הב|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר להתמנות קאדי־מד׳הב יהיה כל דרוזי שהוא –
{{ח:תתת|(1)}} בעל ותק של חמש שנים לפחות כאיש דתי דרוזי שיש לו נגישות לכתבי הדת הדרוזית ולכתבי הפרשנות שלה; אישור להתקיימותו של תנאי זה יינתן בכתב בידי הסאיס המכהן בבית התפילה הדרוזי (חילווה) במקום מושבו של המועמד, להנחת דעתה של ועדת המינויים;
{{ח:תתת|(2)}} בעל אורח חיים ואופי ההולמים את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} בן שלושים שנה לפחות.
{{ח:תתת|(4)}} בעל תואר אקדמי מוכר מאת מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בחוץ לארץ, ובלבד שהתואר הוכר על ידי משרד החינוך;
{{ח:תתת|(5)}} עמד בהצלחה בבחינות בכתב שקבעה ועדה בוחנת, כמשמעותה בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} חברי הוועדה הבוחנת יהיו ראש בית הדין לערעורים, והוא יהיה היושב ראש, חבר כנסת דרוזי שתבחר ועדת המינויים, ואדם נוסף שכיהן בעבר כקאדי־מד׳הב או שהוא עורך דין דרוזי שעסק בעריכת דין, ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, שימנה שר המשפטים; לא מונה ראש בית הדין לערעורים, ימנה שר המשפטים קאדי־מד׳הב מקרב הקאדים־מדה׳ב המכהנים בבית הדין לערעורים למלא את מקומו לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, יקבע את סדרי הבחינה.
 
{{ח:סעיף|9א|אזרחות|תיקון: תשכ״ד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתמנה קאדי־מד׳הב מי שאינו אזרח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} היה המועמד למינוי גם בעל אזרחות אחרת ודיני המדינה שהוא אזרח בה מאפשרים את שחרורו מאזרחות זו, לא יתמנה אלא לאחר שעשה את כל הדרוש מצדו לשם שחרורו ממנה.
 
{{ח:סעיף|10|מינוי של קאדי־מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
שורה 55:
 
{{ח:סעיף|11|ועדת המינויים|תיקון: תש״ם, תשנ״ח, תשס״א, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המינויים (להלן – הועדה) תהיה של תשעה חברים:
{{ח:תתת|(1)}} יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} ראש בית הדין לערעורים, ואם הוא מכהן גם כיושב ראש המועצה – קאדי מד׳הב שייבחר על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(3)}} שני קאדי־מד׳הב שייבחרו על ידי חבר הקאדים־מד׳הב לשלוש שנים;
{{ח:תתת|(4)}} שר המשפטים וחבר אחר של הממשלה שייבחר על ידיה ובאין חבר ממשלה דרוזי – רשאית הממשלה לבחור סגן שר דרוזי;
{{ח:תתת|(5}} {{ח:תתתת)|(א)}} שני חברי כנסת דרוזים שתבחר הכנסת, ובלבד שהיו שני חברי כנסת דרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה.
{{ח:תתתת|(ב)}} לא היו שני חברי כנסת דרוזים כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת לא בחרה בשני חברי כנסת כאמור – תבחר הכנסת כנציגיה בוועדה דרוזים שאינם חברי הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} היה חבר כנסת דרוזי אחד כאמור בפסקת משנה (א) או שהכנסת בחרה רק בחבר כנסת אחד כאמור – תבחר הכנסת כנציגה הנוסף בוועדה דרוזי שאינו חבר הכנסת, בבחירות שבהן רשאים להתמודד רק מי שאינם חברי הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} חבר כנסת דרוזי שנבחר לכהן כנציג הכנסת בוועדה יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת, ואם תמה כהונת הכנסת – עד שתבחר הכנסת החדשה חבר אחר במקומו; נציג הכנסת בוועדה שאינו חבר הכנסת יכהן כל עוד לא בחרה הכנסת נציג אחר במקומו.
{{ח:תת|(ה)}} נבחר מי שאינו חבר הכנסת כנציג הכנסת בוועדה ולאחר מכן החל לכהן בכנסת חבר כנסת דרוזי או שחבר כנסת הפך כשיר לכהן כנציג הכנסת בוועדה, ייערכו, בתוך שישים ימים, בחירות לבחירת נציג הכנסת במקום מי שאינו חבר הכנסת, ובהן רשאים להתמודד כל חברי הכנסת הדרוזים הכשירים לכהן כנציגי הכנסת בוועדה; נבחרו כנציגי הכנסת בוועדה שניים שאינם חברי הכנסת, חבר הכנסת שייבחר בבחירות כאמור, אם ייבחר, יכהן במקום הנציג שקיבל את מספר הקולות הקטן יותר; קיבלו הנציגים מספר קולות שווה, תחליט הכנסת באותן בחירות במקום מי מהם יכהן חבר הכנסת לאחר בחירתו.
{{ח:תת|(ו)}} נציגי הכנסת בוועדה ייבחרו בבחירות חשאיות; בחירתם, כשירותם וכהונתם יהיו בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הכנסת|חוק הכנסת, התשנ״ד–1994}};
{{ח:תתת|(6)}} עורך דין שייבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הרכב הועדה יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים ישמש יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תוכל לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת מששה.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הועדה שהוא מועמד לתפקיד שהועדה דנה בו לא יהיה נוכח בדיוני הועדה באותה מועמדות ולא יצביע בהחלטה על המינוי האמור.
 
{{ח:סעיף|11א|סייג למינוי קאדי מד׳הב|תיקון: תשנ״א}}
שורה 79:
 
{{ח:סעיף|12|סדרי עבודת הועדה|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} ראה שר המשפטים שיש למנות קאדי־מד׳הב, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} אלה רשאים להציע מועמדים: שר המשפטים; ראש בית הדין לערעורים; שלושה חברי הועדה כאחד.
{{ח:תת|(ג)}} הצעת הועדה למנות קאדי־מד׳הב תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה.
{{ח:תת|(ד)}} שאר סדרי דיוניה ועבודתה של הועדה ייקבעו על ידיה.
 
{{ח:סעיף|12א|קאדי מד׳הב בבית הדין לערעורים|תיקון: תש״ם, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי, בהסכמת המועמד ובהסכמת ראש בית הדין לערעורים, למנות קאדי מד׳הב של בית הדין להיות קאדי מד׳הב של בית הדין לערעורים, לתקופה מסויימת.
{{ח:תת|(ב)}} מינוי לתקופה מסויימת לפי סעיף זה, ברציפות או לסירוגין, לא יהיה לתקופה של יותר משנה אחת מתוך תקופה של שלוש שנים.
{{ח:תת|(ג)}} קאדי מד׳הב שנתמנה לתקופה מסויימת והתחיל בדיון, יהיה מוסמך לסיימו גם לאחר תקופת מינויו.
 
{{ח:סעיף|13|הצהרת אמונים}}
שורה 100:
 
{{ח:סעיף|16|סדרי מינהל|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקבע, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, את סדרי המינהל של בתי הדין, והוא רשאי למנות מנהל לבתי הדין בין שהוא קאדי־מד׳הב ובין שאינו קאדי־מד׳הב, שיהיה אחראי בפניו לביצוע סדרי המינהל.
{{ח:תת|(ב)}} משכורתו של מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים והתשלומים האחרים שישולמו לו בתקופת כהונתו, יהיו כשל קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שייקבעו בהחלטת הכנסת, והיא רשאית להסמיך לכך את ועדת הכספים; החלטות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים, דינו לענין {{ח:חיצוני|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון|חוק גימלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ״ט–1969}}, כדינו של קאדי־מד׳הב בדרגה ובתפקיד שנקבעו לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 2|סעיף 2(1) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (בסעיף זה – חוק המינויים), יחול {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}} על מנהל בתי הדין הדתיים הדרוזיים שאינו קאדי־מד׳הב, ודינו יהיה כדין עובד המדינה אשר נתמנה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק המינויים}}.
 
{{ח:סעיף|17|תקופת כהונתם של קאדים מד׳הב|תיקון: תשנ״א־2}}
{{ח:ת}} כהונת קאדי מד׳הב תתחיל ביום שהצהיר אמונים ולא תסתיים אלא באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} בצאתו לקיצבה;
{{ח:תת|(2)}} בהתפטרותו:
{{ח:תת|(3)}} בהיבחרו או במינויו לאחד התפקידים שנושאיהם מנועים מלהיות מועמדים לכנסת;
{{ח:תת|(4)}} על־פי החלטת הוועדה למינוי קאדים מד׳הב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 19א|בסעיף 19א}};
{{ח:תת|(5)}} על־פי החלטת בית הדין המשמעתי.
 
{{ח:סעיף|18|התפטרות|תיקון: תשס״ח}}
שורה 117:
 
{{ח:סעיף|19|קיצבה}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי מד׳הב יצא לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} בהגיעו לגיל שבעים;
{{ח:תתת|(2)}} משקבעה ועדת המינויים, על יסוד חוות דעת רפואית, שמחמת מצב בריאותו נבצר ממנו להמשיך במילוי תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי־מד׳הב רשאי לצאת לקיצבה –
{{ח:תתת|(1)}} לאחר שכיהן עשרים שנה, אם הגיע לגיל ששים;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר שכיהן חמש עשרה שנה, אם הגיע לגיל ששים וחמש;
{{ח:תתת|(3)}} אם ביקש זאת ובקשתו אושרה על ידי ועדת המינויים.
{{ח:תת|(ג)}} בחישוב תקופת כהונתו של קאדי־מד׳הב לענין סעיף קטן (ב) תצורף אל תקופת כהונתו כקאדי־מד׳הב כל תקופת שירותו במדינה או במוסד אחר שועדת הכספים של הכנסת אישרה אותו לענין זה, או מקצתה של תקופה זו, הכל לפי כללים שקבעה ועדת הכספים.
 
{{ח:סעיף|19א|סיום כהונת קאדי־מד׳הב|תיקון: תשנ״א־2, תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת המינויים רשאית, על־פי הצעת יושב ראש הועדה או ראש בית הדין לערעורים או הנציב, להחליט ברוב של שבעה חברים לפחות, על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה לועדה הצעה לסיים את כהונתו של קאדי־מד׳הב, רשאית היא למנות מבין חבריה ועדת משנה שתדון בהצעה ותגיש את מימצאיה ומסקנותיה לועדה.
{{ח:תת|(ג)}} הועדה וכן ועדת המשנה, אם נתמנתה, יאפשרו לקאדי־מד׳הב לעיין בחומר שלפניהן ויתנו לו הזדמנות לטעון טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה על סיום כהונתו של קאדי־מד׳הב, תקבע בהחלטתה את המועד לסיום הכהונה, וכן, לפי שיקול דעתה, את שיעור הגימלה שיקבל.
{{ח:תת|(ה)}} קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה שבנסיבות הענין יש עמה קלון, לא תקבע הועדה את שיעור הגימלה שיקבל עד לסיום החקירה נגדו והחלטה שלא להעמידו לדין, או עד למתן פסק־הדין בענינו, לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} קאדי מד׳הב שנפתחה נגדו חקירה בעבירה כאמור בסעיף קטן (ה), רשאית הועדה ברוב של שבעה חברים לפחות, להשעותו לתקופה שתמצא לנכון.
 
{{ח:סעיף|19ב|סמכות קאדי מד׳הב לסיים דיון|תיקון: תש״ס}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי מד׳הב שהחל בדיון ויצא לקצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון, בתוך שלושה חודשים מיום היציאה לקצבה או הפרישה.
{{ח:תת|(ב)}} קאדי מד׳הב שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או מחמת שנתמנה לתקופה מסוימת יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו.
{{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”תחילת דיון“ – שמיעת עדות או טענות בעל דין.
 
{{ח:סעיף|20|משכורת ותשלומים אחרים|תיקון: תשכ״ט}}
שורה 144:
{{ח:סעיף|20א|הצהרת הון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21א|סעיפים 21א עד 21ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, יחולו על קאדי־מד׳הב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} במקום ”שופט“ יקראו ”קאדי מד׳הב“;
{{ח:תת|(2)}} במקום ”נשיא בית המשפט העליון“ יקראו ”ראש בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ג|בסעיף 21ג(א)}}, במקום האמור בפסקה (1) יקראו ”בתוך 90 ימים מיום שהתמנה לתפקיד“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 21ז|בסעיף 21ז}}, במקום סעיף קטן (ב) יקראו:
{{ח:תתת|""(ב)}} נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים יהיה מוסמך, אם מצא לנכון לעשות כן, לנקוט את אחד האמצעים האלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הערה;
{{ח:תתתת|(2)}} התראה;
{{ח:תתתת|(3)}} נזיפה."
 
{{ח:סעיף|21|ייחוד הכהונה|תיקון: תשס״ח}}
שורה 157:
 
{{ח:סעיף|21א|עילות פסלות|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} קאדי־מד׳הב לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קאדי־מד׳הב לא ישב בדין בידעו שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של הקאדי־מד׳הב או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} יש לקאדי־מד׳הב ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של הקאדי־מד׳הב יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;
{{ח:תתת|(3)}} בטרם התמנה לקאדי־מד׳הב היה הקאדי־מד׳הב מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו כבא כוח, כבורר, כמגשר, כעד, כיועץ מקצועי, כמומחה, או בדרך דומה אחרת;
{{ח:תת}} לענין סעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”בן משפחה מדרגה ראשונה“ – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של הקאדי־מד׳הב או שהקאדי־מד׳הב היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} {{ח:הגדרה|”עד מרכזי“ – עד שנדרשת הערכת מהימנותו לצורך הכרעה בהליך.}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני קאדי־מד׳הב אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), קאדי־מד׳הב רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל קאדי־מד׳הב אחר לא תשנה את עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ה)}} נטענה טענת פסלות נגד קאדי־מד׳הב, יחליט בה אותו קאדי־מד׳הב לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת.
{{ח:תת|(ו)}} התקיימה עילת פסלות לפי סעיף קטן (ב)(1) או (2), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 53ב|בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – חוק לשכת עורכי הדין), רשאי בית הדין להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצד להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת קאדי־מד׳הב; התיר בית הדין את הייצוג כאמור, לא ישב בדין הקאדי־מד׳הב שלגביו התקיימה עילת הפסלות.
{{ח:תת|(ז)}} החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה תהיה מנומקת, ורשאי בעל דין לערער עליה לפני בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים; בערעור ידון נשיא בית הרין הדתי הדרוזי לערעורים, או מותב של שופטי בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, או אחד מהקאדים־מד׳הב של בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, הכל כפי שיקבע הנשיא.
{{ח:תת|(ח)}} בעל דין שבדעתו לערער על החלטת קאדי־מד׳הב או בית דין לפי סעיף זה יודיע על כך לבית הדין, ומשהודיע כך, יופסק הדיון עד להחלטה בערעור, זולת אם החליט הקאדי־מד׳הב או בית הדין, לפי הענין, מנימוקים שיירשמו, שיש להמשיך בהליך; הוחלט להמשיך בדיון והוגש הערעור, רשאי נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים או מי שדן בערעור להורות, לבקשת המערער בכתב הערעור. על הפסקת ההליך ער להחלטה בערעור.
 
{{ח:סעיף|22|בית דין משמעתי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} כל קאדי־מד׳הב יהיה נתון לשיפוטו של בית דין משמעתי.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי יהיה של שלושה שהם ראש בית הדין לערעורים או הקאדי־מד׳הב בעל הותק הגדול, כפי שיקבע שר המשפטים לכל ענין; עורך דין שיתמנה על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לכל ענין; וחבר שיתמנה על ידי שר המשפטים לכל ענין.
 
{{ח:סעיף|23|קובלנה על קאדי־מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים רשאי להגיש לבית הדין המשמעתי קובלנה על קאדי־מד׳הב על יסוד אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקאדי־מד׳הב נהג שלא כהלכה במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(2)}} הקאדי־מד׳הב התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו של קאדי־מד׳הב במדינת ישראל;
{{ח:תתת|(3)}} הקאדי־מד׳הב הורשע על עבירה שבנסיבות הענין יש בה משום קלון;
{{ח:תתת|(4)}} ועדת המינויים מצאה שהקאדי־מד׳הב השיג את מינויו שלא כדין.
{{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים רשאי להיות מיוצג בפני בית הדין המשמעתי על ידי בא כוחו.
 
{{ח:סעיף|24|מסקנות של בית הדין המשמעתי|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המשמעתי יביא את מסקנותיו, לזכות או לחובה. לפני שר המשפטים.
{{ח:תת|(ב)}} מצא בית הדין המשמעתי שאין הקאדי־מד׳הב ראוי להמשיך בתפקידו, יביא שר המשפטים את מסקנות בית הדין המשמעתי לפני נשיא המדינה, והנשיא יעביר את הקאדי־מד׳הב מכהונתו.
 
{{ח:סעיף|25|גימלאות של קאדי־מד׳הב שהועבר מכהונתו}}
שורה 193:
 
{{ח:סעיף|26|השעייה של קאדי־מד׳הב|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה על קאדי־מד׳הב קובלנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, או הוגשה נגדו תביעה פלילית, רשאי שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, להשעות את הקאדי־מד׳הב לתקופה שימצא לנכון.
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין המשמעתי רשאי, על פי בקשת הקאדי־מד׳הב, לבטל את השעייתו.
 
{{ח:סעיף|27|פרסום ברשומות}}
שורה 200:
 
{{ח:סעיף|28|תביעה פלילית|תיקון: תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיפתח חקירה פלילית נגד קאדי מד׳הב אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, ולא יוגש כתב אישום נגד קאדי מד׳הב, אלא בידי היועץ המשפטי לממשלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק ועל עבירה מינהלית שדינה קנס מינהלי קצוב.
 
{{ח:סעיף|28א|משמר בתי הדין|תיקון: תשע״ו}}
שורה 207:
 
{{ח:סעיף|29|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} מי שכיהן ביום תחילתו של חוק זה כחבר המועצה יהיה מאותו יום חבר בית הדין לערעורים, ללא מינוי נוסף, ויושב ראש המועצה יהיה ראש בית הדין לערעורים.
{{ח:תת|(ב)}} במינויים הראשונים שייעשו לפי חוק זה ישמשו חברי בית הדין לערעורים כחברי ועדת המינויים במקום הקאדים־מד׳הב האמורים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שנהיה לקאדי־מד׳הב לפי סעיף קטן (א) או על פי מינוי תוך שנה מיום תחילת חוק זה לא יצא לקיצבה לפני עבור שלוש שנים מיום תחילת חוק זה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(א)(1)}}.
{{ח:תת|(ד)}} למשך שבע שנים מתחילת חוק זה רשאית הכנסת או ועדת הכספים לקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} לקאדי־מד׳הב משכורת מלאה או משכורת חלקית.
 
{{ח:סעיף|30|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ח}}
{{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, לרבות קביעת אגרות שישולמו בבתי הדין; שר המשפטים, בהתייעצות עם ראש בית הדין לערעורים, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תת|(1)}} את סדרי הדין בבית הדין המשמעתי;
{{ח:תת|(2)}} את סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי הדין על ידי מי שאינו עורך דין.
 
{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בכסלו תשכ״ג (28 בדצמבר 1962).}}