סימן סיבה והבדלה/נספח: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן 'נספח - פסוקי התורה העוסקים בסימנים 1) בפרשת שמיני - ויקרא יא 1. בהמה א - וידבר ה' אל משה ואל א...' |
עריכה קלה |
||
שורה 1:
נספח - פסוקי התורה העוסקים בסימנים
1) בפרשת שמיני - ויקרא יא
1. '''בהמה'''
א - וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אלהם.
:ב - דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ.
:ג - כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו.
:ד - אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם.
:ה - ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם.
:ו - ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם.
:ז - ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם.
:ח - מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם.
2. '''דגים'''
ט - את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו.
:י - וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם.
:יא - ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו.
:יב - כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם.
3. '''עופות'''
יג - ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה.▼
▲:יג - ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה.
טו - את כל ערב למינו.▼
▲:טו - את כל ערב למינו.
יז - ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף.▼
כ - כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם. ס▼
:יט - ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף.
4. חגבים▼
▲4. '''חגבים'''
כא - אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא לו כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ.
:כב - את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו.
:כג - וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם.
5. '''טומאת נבילה'''
כד - ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב.
:כה - וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב.
:כו - לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא.
:כז - וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב.
:כח - והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם.
6. '''שרצים''' [טומאה ואיסור אכילה]
כט - וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו.
:ל - והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת.
:לא - אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב.
:לב - וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר.
:לג - וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו.
:לד - מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא.
:לה - וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם.
:לו - אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא.
:לז - וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא.
:לח - וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם. ס
:לט - וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב.
:מ - והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב.
:מא - וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל.
:מב - כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם.
:מג - אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם.
מד - כי אני ה' אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ.
:מה - כי אני ה' המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני.
:מו - זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ.
:מז - להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל.
2) בפרשת קדושים - ויקרא כ
כד - ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני ה' אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים.
כה - והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא.
| |||