חוק בנק ישראל: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [777063] תיקון מס' 4 |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [819478] תיקון מס' 5 |
||
שורה 3:
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ס״ח תש״ע, 452|חוק בנק ישראל|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1131|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 696|תיקון מס׳ 63 לחוק ניירות ערך|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382526.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 415|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|http://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}
שורה 130:
{{ח:תתת|4}} להיות בעלי מניות או בעלי זכות דומה בתאגיד בנקאי או בתאגיד אחר הכפוף לפיקוח או להסדרה של הבנק על פי חוקי הבנקאות;
{{ח:תתת|5}} להחזיק ניירות ערך של תאגיד הרשום בישראל וכן להחזיק בישראל כספים וניירות ערך, שלא בהתאם לכללים שקבעה הממשלה למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, בשינויים המחויבים; ועדת הביקורת רשאית לאשר חריגה מכך, מטעמים שיירשמו.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|הממשלה פרסמה כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים (י״פ תשס״ג,
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאים הנגיד והמשנה לנגיד למלא כל אחד מהתפקידים המנויים להלן, ובלבד שאין במילוי התפקיד כדי לפגוע ביכולתם למלא את תפקידיהם לפי חוק זה או כדי לפגוע בעצמאות הבנק, במטרותיו ובתפקידיו:
{{ח:תתת|1}} חבר ועדה שמינתה הממשלה או הכנסת, ולגבי המשנה לנגיד – נציג הבנק ברשות ניירות ערך;
שורה 259:
{{ח:תת|4}} מי שיש לו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה;
{{ח:תת|5}} מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקיד;
{{ח:תת|6}} מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} או על פי כל דין אחר;
{{ח:תת|7}} מי שאינו יכול להקדיש את הזמן הראוי לביצוע התפקיד.
שורה 325:
{{ח:תת|6}} לעשות כל פעולה אחרת שתיראה לבנק דרושה, ובלבד שנתקבל אישור הוועדה לסוג הפעולה כאמור; סבר הנגיד שיש מקום לפעולה כאמור בנסיבות של דחיפות מיוחדת, יהיה רשאי הנגיד להורות על הפעולה וידווח לוועדה על כך סמוך לאחר ביצועה.
{{ח:סעיף|37|שעבוד ניירות ערך להבטחת אשראי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|א}} שועבדו ניירות ערך כנגד מתן אשראי בידי הבנק כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע, ובלבד שניירות הערך רשומים לזכות הבנק אצל מתווך פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}}.
{{ח:תת|ב}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 19|סעיף 19(ב) לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}} (בסעיף זה – חוק המשכון), לא יממש הבנק שעבוד של ניירות ערך שנעשה כערובה למתן אשראי כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|סעיף 17(3) לחוק המשכון}}, אלא לאחר שמסר הודעה על כוונתו לעשות כן, שני ימי עסקים מראש, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש; ואולם רשאי הבנק לממש שעבוד כאמור בלא מסירת הודעה מראש אם לדעת הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך מבין עובדי הבנק, עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד, ובלבד שהבנק ימסור הודעה על המימוש סמוך לאחר ביצועו, למשעבד ולכל אדם שזכותו עלולה להיפגע מן המימוש.
{{ח:תת|ג}} לעניין החובה ליתן הודעה לפי סעיף זה, העברה של ניירות הערך המשועבדים לבנק לחשבון בבעלותו הבלעדית של הבנק לא תיחשב כמימוש.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם.
{{ח:תת|ה}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|וחוק החברות}}, ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:סעיף|37|שעבוד ניירות ערך או כספים להבטחת אשראי|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15/09/2019):}}
{{ח:תת|א}} שועבדו ניירות ערך או כספים כערובה להתחייבות כלפי הבנק, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|1}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות הבנק, אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות הבנק כאמור בחברת רישומים;
{{ח:תתת|2}} ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב, אצל מתווך פיננסי שאינו הבנק, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי הבנק כמפורט להלן:
{{ח:תתתת|א}} לפעול, בהתאם להוראות הבנק בלא צורך בקבלת הסכמתו של החייב, ובלבד שקיבל לשם כך הסכמה מראש מאת החייב;
{{ח:תתתת|ב}} לא לאפשר לחייב לפעול לגבי ניירות הערך או הכספים אלא בהסכמת הבנק;
{{ח:תתת|3}} לעניין שעבוד של כספים – הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב אצל הבנק.
{{ח:תת|ב}} מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (א), יכול שייעשה על ידי הבנק אף בלא צו של בית המשפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור {{ח:חיצוני|חוק המשכון#סעיף 17|בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967}}, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה, קבלת בעלות בניירות הערך או קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לרבות מהבנק עצמו, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת.
{{ח:תת|ג}} הבנק רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לחייב בדבר כוונתו לממש את השעבוד; הבנק ימסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.
{{ח:תת|ד}} הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך או בכספים, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם, ולעניין כספים – לרבות זכות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור, כפי שיהיו מפעם לפעם.
{{ח:תת|ה}} הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, {{ח:חיצוני|חוק המשכון|חוק המשכון}} {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}} ({{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.
{{ח:תת|ו}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”חברת רישומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”מתווך פיננסי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך}}, לרבות מתווך פיננסי שהוא החייב או נותן השעבוד.}}
{{ח:סעיף|37א|סייג לתחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 15/09/2019):}}
{{ח:תת|א}} נוצר לטובת הבנק שעבוד כערובה להתחייבות כלפי הבנק בקשר להפעלת סמכויותיו לפי דין או היתה לבנק זכות עיכבון או זכות קיזוז בקשר להתחייבות כאמור, ונפתחו לגבי תאגיד הליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, לא יחולו על הבנק הוראות {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}} לעניין נושה מובטח, נושה בעל זכות עיכבון או נושה בעל זכות קיזוז, והוא יהיה רשאי להיפרע את חובו וכן לממש את השעבוד, את זכות העיכבון או את זכות הקיזוז בדרך שהיה רשאי לממשם לולא התנהלו לגבי התאגיד הליכי חדלות פירעון כאמור.
{{ח:תת|ב}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א|חלק שמיני א׳ לחוק החברות}} או {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק י|חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} לא יחולו לעניין חוב של תאגיד כלפי הבנק או לעניין שעבוד נכס כערובה להתחייבות שניתן כאמור, זכות עיכבון לגבי נכס או זכות קיזוז כנגד התחייבות כאמור ולא יהיה ניתן לשנות את תנאי פירעונם או לפגוע בהעמדתם לפירעון מיידי, לרבות במסגרת משא ומתן לגיבוש הסדר חוב.
{{ח:סעיף|38|נכסים נזילים של תאגידים בנקאיים}}
שורה 403 ⟵ 424:
{{ח:סעיף|48|הבנק כבנקאי של הממשלה}}
{{ח:תת|א}} הבנק יהיה הבנקאי היחיד של הממשלה לעניין פעילותה הבנקאית במטבע ישראלי; לעניין זה, ”פעילות בנקאית“ – עיסוק מכל סוג שהוא המותר לתאגיד בנקאי לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי)}}.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממשלה רשאית, על פי הסכמה בינה לבין הבנק, לקבל שירותים מתאגידים בנקאיים או מגופים פיננסיים אחרים, רק לשם ניהול החוב והפעילות הפיסקלית של הממשלה.
{{ח:תת|ג}} התשלומים שתשלם הממשלה לבנק בעבור שירותים שיינתנו לה לפי סעיף קטן (א), שיעור הריבית שישלם הבנק לממשלה על פיקדונותיה בבנק ושיעור הריבית שתשלם הממשלה לבנק על יתרות חובה, ייקבעו בהסכמה בין הבנק לבין הממשלה.
שורה 469 ⟵ 490:
{{ח:תתת|2}} לא הגיש דוח בהתאם לדרישת הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ו)}}, או הגיש דוח כאמור שאינו נכון או מלא;
{{ח:תתת|3}} לא הפסיק או הגביל מתן אשראי, השקעות או חלוקת רווחים בהתאם להוראות הנגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ח)}}.
{{ח:תת|ב}} נדרש תאגיד בנקאי להחזיק נכסים נזילים בשיעור או בהרכב בהתאם להוראות הנזילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38(ב)}} ולא עשה כן, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום של 2 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|ג}} נדרש גוף פיננסי למסור מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39(א)}} ולא עשה כן, או מסר מידע כאמור שאינו נכון או מלא, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום של 500,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|ד}} ביצע אדם עסקה, שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}} שהיא אסורה, רשאי הנגיד להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים; אם הוא תאגיד – בסכום של 750,000 שקלים חדשים, ואם תאגיד בנקאי – בסכום של 1.5 מיליון שקלים חדשים.
שורה 506 ⟵ 527:
{{ח:סעיף|66|הפרשי הצמדה וריבית}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד תשלומו.
{{ח:סעיף|67|גבייה}}
| |||