חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם: הבדלים בין גרסאות בדף

{{ח:תת|א}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2 עד 9}} והוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה סמכות השר להתקין תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4(ב)}}, יחולו לגבי קבלן שירות, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

{{ח:תתת|1}} {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, במקום פסקה (1) יקראו:

{{ח:תתת|2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, במקום ”בהוכחת יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון ובקיומם“ יקראו ”בקיומם“.

{{ח:תת|ב}} השר, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם ארגון המעבידים שלדעת השר הוא ארגון מעבידים יציג ונוגע בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סוגים מסוימים של קבלני שירות או של סוגים מסוימים של שירות בתחומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.