פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,700 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
*למהדורה עם המפרשים ראו בינתיים: '''[[ביאור:נדרים כח א - מעומד]]'''
{{כותרת לעמוד בגמרא נדרים|נדרים|כח|א|כז ב|כח ב}}
<קטע התחלה=ג/>חוץ מבשבועה ובית הלל אומרים אף בשבועה בית שמאי אומרים לא יפתח לו בנדר ובית הלל אומרים אף יפתח לו בית שמאי אומרים במה שהוא מדירו ובית הלל אומרים אף במה שאינו מדירו כיצד אמר לו אמור קונם אשתי נהנית לי ואמר קונם אשתי ובני נהנין לי בית שמאי אומרים אשתו מותרת ובניו אסורין ובית הלל אומרים אלו ואלו מותרין:
==ר"ן==
<קטע התחלה=רן/>
'''חוץ מבשבועה''' - דחמירא דכתיב בה לא ינקה:
{{להשלים}}
 
'''לא יפתח לו בנדר''' - אם אינו אומר נדור לי:
 
'''במה שהוא מדירו''' - שאפילו פתח לא ידור אלא במה שהוא מדירו:
 
'''אשתו מותרת ובניו אסורין''' - כיון שלא הדירו בהם אלא מאליו נדר:
 
'''גמ' והאמר שמואל דינא דמלכותא דינא''' - והיכי שרינן למידר הכי כדי להפטר כיון דמן הדין חייב ליתן לו את המכס:
 
'''במוכס שאין לו קצבה''' - וכיון שכן לאו דינא הוא אלא חמסנותא וחמסנותא דמוכס לאו דינא הוא:
 
'''במוכס העומד מאליו''' - שלא במצות המלך וכתבו בתוספות דדוקא במלכי עובדי כוכבים אמר דדינא דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל לא לפי שא"י כל ישראל שותפין בה וכי אמרינן דינא דמלכותא דינא ה"מ לענין שאם קנה אחד מכס זה חייבים ליתן לו את המכס וכן נמי אם לא קנה אותו אלא שהוא ממונה לגבות את המכס שאינו רשאי ישראל חבירו לישבע שהן תרומה דליכא אונסא כיון דדינא דמלכותא דינא:
 
'''היכי נדר''' - לישנא דמתני' קשיא ליה דקאמר נודרים שהן תרומה והיכי שייך נדרא בהאי לישנא כלומר אי דאמר יאסרו פירות עולם עלי לעולם אין דברים שבלב מבטלין מה שהוציא בפיו אפילו גבי אונסא כי האי אלא דהכא סתמא קאמר יאסרו פירות עולם עלי ונהי דסתמא לעולם משמע ה"מ היכא דליכא אונסא משום דטפי משמע לעולם ממהיום אבל היכא דאיכא אונסא הך אונסא מפרש ליה לדבוריה דהיום קאמר כיון שלא אמר בפירוש בהיפך ומיהו נהי דהכא מסקינן דבלאו אונסא לעולם משמע כיון דסתמא קאמר ואפילו אומר בלבו היום לא מהני אפילו הכי מי שגמר בלבו לדור מפת חטים והוציא פת סתם לא אמרינן כיון דסתמא קאמר וליכא אונסא שיהא אסור בכל פת דהכא היינו טעמא מפני שמתכוין לומר לשון שיהא משמעותו לעולם ומש"ה כל היכא דליכא אונסא לעולם משמע אבל התם כיון דלהוציא פת חטים נתכוין אלא דבתר דאמר פת איתקיל מילוליה הרי אין פיו ולבו שוין ואינו אסור אלא בפת חטים וכבר כתבתי זה בפ' שבועות שתים בתרא בס"ד:
 
'''תנא מתני' בנדר להודיעך כחן דב"ש''' - דאפילו בנדר לא יפתח:
 
'''תנא ברייתא בשבועה להודיעך כחן דב"ה''' - דאפילו בשבועה יפתח:
 
'''רב אשי אמר ה"ק ב"ש אומרים אין שאלה בשבועה''' - ולא מתוקמא הך ברייתא בנשבע להרגין כלל אלא ה"ק מי שנשבע על דבר לא יפתח לו חכם להתיר לו שבועתו שאין שאלה בשבועה ובית הלל אומרים יש שאלה:
 
'''מתני' הרי הנטיעות האלו קרבן וכו' יש להם פדיון''' - כלומר דקדושה חלה עליהם עד שצריכות פדיון ובגמרא מפרש למה לי למימרא ומפרשינן נמי אמאי תנא האי לישנא דיש להם פדיון ולא תנא בהדיא קדושות:
<קטע סוף=רן/>