ביאור:שופטים ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 81.218.117.134 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ori229
תגית: שחזור
שורה 1:
{{ביאור:כותרת עליונה שופטים|שופטים|ה|a0705}}<section begin=פרק ה/>
[על פי שיעור של משה בלידשטיין ]
{{כותרת1|שירת דבורה}}
{{איור|Devora_by_dora.jpg|234|ציור של גוסטב דורה. ר' [[W:דבורה הנביאה|דבורה הנביאה]] בויקיפדיה}}
:{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|א}} {{ב|וַתָּשַׁר|דבורה שרה ברוח הנבואה, והצטרף אליה ברק}} דְּבוֹרָה וּבָרָק בֶּן אֲבִינֹעַם {{ביאור:פרשה סגורה}} בַּיּוֹם הַהוּא {{ב|{{ביאור:פרשה ר}}|{ר} מסמנת שסוף השורה צריך להיות צמוד לקצה השמאלי של העמוד (כמו למשל ב[[שופטים ה/טעמים|מהדורת טעמי המקרא]])}} לֵאמֹר: {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ב}} בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ב|בְּהִתְנַדֵּב|כאשר התנדבו נפתלי וזבולון לצאת מלחמה}} {{ביאור:פרשה ר}} עָם - בָּרְכוּ יְהוָה! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ג}} שִׁמְעוּ מְלָכִים! הַאֲזִינוּ {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|רֹזְנִים|שרים}}! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::אָנֹכִי - {{ב|לַיהוָה|אשיר לה' (החזרה על המילה אָנֹכִי היא תופעה נפוצה בשירה במקרא)}}! אָנֹכִי אָשִׁירָה {{ביאור:פרשה סגורה}} - אֲזַמֵּר {{ביאור:פרשה ר}} לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל! {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
שופטים ה א: " "ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר" "
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ד}} יְהוָה בְּצֵאתְךָ {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|מִשֵּׂעִיר|מהר סיני, כמו ב[[ביאור:דברים לג#ב|דברים לג, ב]]: 'יְהוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ'}}{{ביאור:פרשה סגורה}} בְּצַעְדְּךָ {{ב|מִשְּׂדֵה אֱדוֹם|ארץ אדום, גם כן כינוי להר סיני}}{{ביאור:פרשה סגורה}}
באיזה יום נאמרה שירת דבורה? כדי לענות לשאלה יש להשוות בין שירת דבורה לבין מלחמת דבורה וברק בסיסרא, המתוארת בפרק הקודם. ישנם, בקריאה ראשונה, שני הבדלים עיקריים:
::{{ב|אֶרֶץ|כל הארץ}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|רָעָשָׁה|רעדה}}, גַּם שָׁמַיִם {{ב|נָטָפוּ|טיפטפו גשם}}, {{ביאור:פרשה סגורה}} - גַּם {{ב|עָבִים|עננים}} נָטְפוּ {{ביאור:פרשה ר}} מָיִם. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ה}} הָרִים {{ב|נָזְלוּ|נמסו למים}} מִפְּנֵי יְהוָה, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::זֶה {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|סִינַי|כמו הר סיני שבזמן מתן תורה גם כן הזדעזע: 'וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד' ([[ביאור:שמות יט#יח|שמות יט, יח]])}}! - מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ו}} בִּימֵי {{ב|שַׁמְגַּר|השופט שהוזכר בסוף פרק ג}} בֶּן {{ביאור:פרשה ר}} עֲנָת {{ביאור:פרשה סגורה}} - בִּימֵי {{ב|יָעֵל|שהרגה את סיסרא (כנראה שהיתה אישיות מפורסמת)}}: חָדְלוּ {{ב|אֳרָחוֹת|לעבור שיירות של עוברי דרכים (מפחד מהכנענים)}}, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::וְהֹלְכֵי {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|נְתִיבוֹת|בנתיבי תחבורה, בדרכים ראשיות}}, ‏‏{{ב|יֵלְכוּ|נאלצו ללכת בגלל שודדי דרכים}} {{ב|אֳרָחוֹת עֲקַלְקַלּוֹת|בדרכים עוקפות מפותלות}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ז}} {{ב|חָדְלוּ פְרָזוֹן|הפסיקו לגור בערים פרזות, ללא חומה (מפני השודדים) וכולם עברו לגור רק בתוך הערים המבוצרות}} בְּיִשְׂרָאֵל {{ביאור:פרשה ר}} חָדֵלּוּ, {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::עַד {{ב|שַׁקַּמְתִּי|שעמדתי}} דְּבוֹרָה! שַׁקַּמְתִּי {{ב|אֵם|אישה, שופטת}} בְּיִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}
א. בפרק ד מסופר שדבורה קראה רק לשני שבטים - זבולון ונפתלי, ובפרק ה נזכרים שבטים רבים נוספים שהשתתפו במלחמה וכן דברי ביקורת לשבטים שלא השתתפו;
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ח}} {{ב|יִבְחַר|כאשר בחרו להם ישראל}} {{ביאור:פרשה ר}} אֱלֹהִים חֲדָשִׁים -
::אָז {{ב|לָחֶם|קרבה המילחמה}} {{ב|שְׁעָרִים|לשערי העיר}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::מָגֵן {{ב|אִם יֵרָאֶה|לא יראה, לא קיים}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|וָרֹמַח|חרב, חנית (גם לא תראה, כי ישראל לא מוכנים למילחמה)}} {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ב|בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף|הלוחמים בקרב (שלפני כן לא העזו לתקוף)}} בְּיִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
ב. בפרק ד נאמר שהמלחמה היתה באיזור נחל קישון, ובפרק ה נזכר גם איזור אחר, דרומה משם: שופטים ה יט: " "באו מלכים נלחמו, אז נלחמו מלכי כנען, בתענך על מי מגדו, בצע כסף לא לקחו" ".
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ט}} {{ב|לִבִּי|רחשי הכבוד של ליבי נתונים}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|לְחוֹקְקֵי|למנהיגי}} יִשְׂרָאֵל {{ביאור:פרשה סגורה}}
ישנן שתי גישות עיקריות:
::{{ב|הַמִּתְנַדְּבִים|המוזכרים בפסוק ב}} בָּעָם - בָּרְכוּ {{ביאור:פרשה ר}} יְהוָה! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|י}} רֹכְבֵי {{ב|אֲתֹנוֹת|על נקבה של חמור}} {{ב|צְחֹרוֹת|אתונות לבנות היו נחשבות לכלי תחבורה של אנשים מכובדים}} {{ביאור:פרשה סגורה}} יֹשְׁבֵי {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|עַל מִדִּין|באוהל על בגדים שפרשו על האדמה}} וְהֹלְכֵי {{ב|עַל דֶּרֶךְ|בדרכים}}, {{ב|שִׂיחוּ|דברו על הנס שארע}}! {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יא}} {{ב|מִקּוֹל|בשמוע את קולות}} {{ב|מְחַצְצִים|מחלקי הגדודים}} בֵּין {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|מַשְׁאַבִּים|מעיינות ובארות}}! {{ביאור:פרשה סגורה}}
1. השירה נאמרה ביום שבו ניצחו את הכנענים בנחל קישון, כמו שנאמר שני פסוקים לפני כן שופטים ד כג: " "ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל" ", אך השירה מתייחסת גם לשלבים קודמים של המלחמה שאינם מתוארים בפרק ד, שבהם השתתפו שבטים נוספים באיזורים אחרים (ראו למשל מני אפרים שרשם בעמלק... ).
::שָׁם {{ב|יְתַנּוּ|ישירו ויספרו}} {{ב|צִדְקֹת|על ישועות}} יְהוָה, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::צִדְקֹת {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|פִּרְזוֹנוֹ|שעשה לערים הפרזות (שהציל את הערים שהוזכרו בפסוק ז)}} בְּיִשְׂרָאֵל! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::אָז יָרְדוּ {{ב|לַשְּׁעָרִים|למלחמה}} עַם {{ביאור:פרשה ר}} יְהוָה. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
2. השירה נאמרה מאוחר יותר, לאחר סיום האירועים המתוארים בפסוק הקודם שופטים ד כד: " "ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען, עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען" ". הפסוק הזה מתאר מלחמות נוספות, שהתרחשו בין שבטים שונים מבני ישראל לבין יבין מלך כנען ובני עמו (אולי הכוונה לתושבי המובלעות הכנעניות בנחלות השבטים). אחרי הניצחון של דבורה וברק, עם שבטי זבולון ונפתלי, על יבין מלך כנען וצבאו, היו עוד שבטים שקיבלו אומץ והתחילו להילחם באנשי יבין, "עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען", ורק לאחר מכן שרו דבורה וברק את שירת ההודיה שלהם, בה הם משבחים את השבטים שהשתתפו במלחמות אלו ומגנים את השבטים שלא השתתפו.
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יב}} עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה! {{ביאור:פרשה סגורה}} עוּרִי {{ביאור:פרשה ר}} עוּרִי! דַּבְּרִי שִׁיר! {{ביאור:פרשה סגורה}}
לפי שתי הגישות, השירה נאמרה רק לאחר סיום המלחמות, כאשר הארץ שקטה:
::קוּם בָּרָק! וּשְׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן {{ביאור:פרשה ר}} אֲבִינֹעַם! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יג}} אָז {{ב|יְרַד|ירדו}} {{ב|שָׂרִיד לְאַדִּירִים|שרידי המנהיגים (שעברו את תקופת השיעבוד)}} {{ב|עָם|שבעם}}, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::יְהוָה {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|יְרַד לִי|ירד לישראל, לעזור להם בקרב}} {{ב|בַּגִּבּוֹרִים|בקרב הגיבורים}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יד}} {{ב|מִנִּי|הגיבורים שהוזכרו לעיל הם משבט}} '''אֶפְרַיִם''' {{ב|שָׁרְשָׁם|מוצאם}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|בַּעֲמָלֵק|בהר 'העמלקי' (איזור ליד הר גריזים)}} {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ב|אַחֲרֶיךָ|ואחרי שבט אפרים הלכו לקרב שבט}} בִנְיָמִין {{ב|בַּעֲמָמֶיךָ|בציבאותיך}}, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::מִנִּי {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|'''מָכִיר'''|כינוי לשבט מנשה, על שם בנו היחיד ([[ביאור:במדבר כו#כט|במדבר כו, כט]])}} יָרְדוּ מְחֹקְקִים {{ביאור:פרשה סגורה}} וּמִ'''זְּבוּלֻן''' {{ב|מֹשְׁכִים|ירדו המפקדים}} {{ב|בְּשֵׁבֶט|בעט, שכותבים פקודות בעט}} {{ביאור:פרשה ר}} סֹפֵר. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|טו}} {{ב|וְשָׂרַי|שרים}} בְּ'''יִשָּׂשכָר''' עִם דְּבֹרָה, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::וְיִשָּׂשכָר {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|כֵּן|כמו}} בָּרָק, בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
 
::{{ב|בִּפְלַגּוֹת|במחנות}} '''רְאוּבֵן''' - גְּדֹלִים {{ב|חִקְקֵי|החלטות}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|לֵב|חשובות (רק החלטות אך לא מעשי התנדבות)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|טז}} לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין {{ב|הַמִּשְׁפְּתַיִם|גדרות הצאן}}?! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::לִשְׁמֹעַ {{ביאור:פרשה ר}} שְׁרִקוֹת {{ב|עֲדָרִים|הרועים לעדריהם}}? {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ב|לִפְלַגּוֹת|חזרה על סוף הפסוק הקודם}} רְאוּבֵן גְּדוֹלִים חִקְרֵי {{ביאור:פרשה ר}} לֵב. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יז}} {{ב|'''גִּלְעָד'''|כינוי לשבטי גד ומנשה השוכנים בגילעד}} בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן {{ב|שָׁכֵן|הוא שוכן, כביכול רחוק ולא יכול להגיע ולהשתתף במילחמה}} {{ביאור:פרשה סגורה}}
::'''וְדָן''' {{ביאור:פרשה ר}} - לָמָּה {{ב|יָגוּר|בזמן שאחיו יוצאים לקרב הוא ממשיך לעסוק ב}} אֳנִיּוֹת, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::'''אָשֵׁר''' יָשַׁב לְחוֹף {{ביאור:פרשה ר}} יַמִּים {{ביאור:פרשה סגורה}} וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכּוֹן? {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יח}} '''זְבֻלוּן''' {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|עַם|הוא שבט שלעומתם}} חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת, {{ביאור:פרשה סגורה}} וְ'''נַפְתָּלִי''' {{ב|עַל מְרוֹמֵי|חרף את נפשו על הר תבור}} {{ביאור:פרשה ר}} שָׂדֶה. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|יט}} בָּאוּ {{ב|מְלָכִים|בעלי הברית של יבין}} {{ב|נִלְחָמוּ|תפקידם היה לעצור את השבטים שבאו מדרום מלעזור לברק}} {{ביאור:פרשה סגורה}} אָז {{ביאור:פרשה ר}} נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן {{ביאור:פרשה סגורה}} בְּתַעְנַךְ עַל מֵי {{ביאור:פרשה ר}} מְגִדּוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ב|בֶּצַע כֶּסֶף|אבל לא זכו לתפוס שלל, כי ישראל ניצחו אותם}} לֹא לָקָחוּ. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כ}} מִן {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|שָׁמַיִם|מהשמים, כביכול הכוכבים והמזלות}} נִלְחָמוּ, {{ביאור:פרשה סגורה}} הַכּוֹכָבִים {{ב|מִמְּסִלּוֹתָם|ממסלוליהם}} נִלְחֲמוּ עִם {{ביאור:פרשה ר}} סִיסְרָא. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כא}} נַחַל קִישׁוֹן {{ב|גְּרָפָם|שטף את האויבים}}, {{ביאור:פרשה סגורה}} נַחַל {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|קְדוּמִים|קדום הוא}} נַחַל קִישׁוֹן. {{ביאור:פרשה סגורה}} תִּדְרְכִי {{ב|נַפְשִׁי|דבורה אומרת לעצמה ולכל ישראל}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|עֹז|בגבורה}}! {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כב}} {{ב|אָז|כאשר מלכי כנען נמלטו}} הָלְמוּ עִקְּבֵי סוּס {{ביאור:פרשה סגורה}} מִדַּהֲרוֹת, {{ביאור:פרשה ר}} דַּהֲרוֹת {{ב|אַבִּירָיו|סוסי המלחמה}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כג}} "{{ב|אוֹרוּ|קללו}} {{ב|מֵרוֹז|את העיר הנקראת 'מרוז' שלא הצטרפה לעזרת ישראל}}" אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה, "אֹרוּ אָרוֹר {{ביאור:פרשה ר}} יֹשְׁבֶיהָ, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה, {{ביאור:פרשה סגורה}} לְעֶזְרַת {{ביאור:פרשה ר}} יְהוָה בַּגִּבּוֹרִים". {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
{{איור|Tissot Jael Smote Sisera, and Slew Him.jpg|250|‏[[W:יעל אשת חבר הקיני|יעל]] הורגת את [[W:סיסרא|סיסרא]], ג'יימס טיסו, סביבות 1896-1902}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כד}} תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל - אֵשֶׁת חֶבֶר {{ביאור:פרשה ר}} הַקֵּינִי, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ב|מִנָּשִׁים|יותר מכל הנשים בעולם}} {{ב|בָּאֹהֶל|היושבות באוהל}} תְּבֹרָךְ. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כה}} מַיִם {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|שָׁאַל|ביקש (ראה בפרק הקודם פסוק יט)}} - חָלָב נָתָנָה, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::בְּסֵפֶל {{ב|אַדִּירִים|של שרים, מפואר וגדול}} {{ב|הִקְרִיבָה|קירבה אליו}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|חֶמְאָה|השמנת שמעל החלב, ויש מפרשים:כינוי ליין לבן}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כו}} יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה {{ביאור:פרשה סגורה}} {{ב|וִימִינָהּ|את יד ימין שלה}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|לְהַלְמוּת|לפטיש}} {{ב|עֲמֵלִים|פועלים}}, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::וְהָלְמָה סִיסְרָא, {{ב|מָחֲקָה|השמידה}} {{ביאור:פרשה ר}} רֹאשׁוֹ, {{ביאור:פרשה סגורה}} וּמָחֲצָה {{ב|וְחָלְפָה|העבירה את היתד דרך}} רַקָּתוֹ. {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כז}} בֵּין {{ביאור:פרשה ר}} רַגְלֶיהָ {{ב|כָּרַע|שכב עייף}} נָפַל שָׁכָב, {{ביאור:פרשה סגורה}} בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע {{ביאור:פרשה ר}} נָפָל, {{ביאור:פרשה סגורה}}
::{{ב|בַּאֲשֶׁר|במקום בו}} {{ב|כָּרַע|שכב לישון}} - שָׁם נָפַל {{ב|שָׁדוּד|הרוג}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כח}} בְּעַד {{ביאור:פרשה ר}} הַחַלּוֹן {{ב|נִשְׁקְפָה|השקיפה בדאגה}} וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא, {{ב|בְּעַד הָאֶשְׁנָב|דרך החלון. ושאלה:}}: {{ביאור:פרשה סגורה}}
:::"מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ {{ביאור:פרשה ר}} לָבוֹא? {{ביאור:פרשה סגורה}}
:::מַדּוּעַ אֶחֱרוּ {{ב|פַּעֲמֵי|להישמע צעדי}} מַרְכְּבוֹתָיו?" {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|כט}} חַכְמוֹת {{ביאור:פרשה ר}} שָׂרוֹתֶיהָ {{ב|תַּעֲנֶינָּה|תשבנה לה}}, {{ביאור:פרשה סגורה}} אַף הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|לָהּ|לעצמה}}: {{ביאור:פרשה סגורה}}
:::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|ל}} "{{ב|הֲלֹא|הם מתעכבים כי}} יִמְצְאוּ - יְחַלְּקוּ שָׁלָל! {{ביאור:פרשה סגורה}}
:::{{ב|רַחַם|אישה, שבוית מלחמה}} {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|רַחֲמָתַיִם|או שתי נשים}} {{ב|לְרֹאשׁ|לכל}} גֶּבֶר! {{ביאור:פרשה סגורה}}
:::שְׁלַל צְבָעִים {{ביאור:פרשה ר}} לְסִיסְרָא! {{ביאור:פרשה סגורה}} שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה, {{ביאור:פרשה סגורה}} צֶבַע {{ביאור:פרשה ר}} {{ב|רִקְמָתַיִם|רקום כפליים}} {{ב|לְצַוְּארֵי שָׁלָל!|על צואר השבויות}}". {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
::{{ביאור:אות-פסוק|שופטים|ה|לא}} {{ב|כֵּן|כמו סיסרא}} יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ יְהוָה! {{ביאור:פרשה ר}}
::{{ב|וְאֹהֲבָיו|ולעומת זאת אוהבי ה' יאירו}} כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ {{ב|בִּגְבֻרָתוֹ|כשכוחה של השמש הולך וגובר, כלומר: ילכו ויתגברו (כאן סוף השירה)}}. {{ביאור:פרשה סגורה}}
 
:וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה. {{ביאור:פרשה ר}} {{ביאור:פרשה ש}}
<section end=פרק ה/>
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|שופטים|ה}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
'''הערות'''
* "הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה" (פסוק ה) - בהשראת פסוק זה המדען הישראלי מרכוס ריינר כינה בשם "[[W:מספר דבורה|מספר דבורה]]" (Deborah number) יחס מתמטי הקשור למעבר חומר בין מצבים של מוצק וזורם.
 
*"מָגֵן {{ב|אִם|לא (אם יראה אז יהיה זה יוצא דופן)}} יֵרָאֶה" (פסוק ח) - "מגן ולא יראה" הפכה לסיסמת [[W:שירות הביטחון הכללי|השב"כ]] כנראה בהשראת פסוק זה (למרות שמשמעות הפסוק איננה חיובית).
 
* עוד על שירת דבורה בערך [[W:דבורה הנביאה|דבורה הנביאה]].