ביאור:אסתר ד יא: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) |
Ilan Sendowski (שיחה | תרומות) שלושים יום |
||
שורה 2:
כָּל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ אֶל הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתִי לָבוֹא אֶל הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם.}}
== <big>האם אסתר מנסה להתחמק?</big> ==
לפי מנהג המלכות, כל המופיע לפני המלך ללא רשות היה מסתכן בעונש מוות.[1] ייתכן שאסתר ראתה את עצמה כפילגש המחכה להזמנה להציע את שרותיה ([[ביאור:אסתר ב יד]]) ולא כמלכה, ולתומה חשבה, שגם היא כפופה למנהג הזה. כל מה שאסתר הייתה צריכה לעשות, היה להתחנן על עמה בפני המלך. זה למעשה מה שפקד עליה מרדכי לעשות מיד ([[ביאור:אסתר ד ח]]), בדומה למעשיהּ בעניין בגתן ותרש ([[ביאור:אסתר ב כב]]).[2] <br />
אסתר לא ראתה דחיפות בפתשגן הכתב, שכן הוא איפשר ליהודים כמעט שנה להתקבץ ולהתארגן להגנתם. אפשרי שהצהרת אסתר שהיא לא נקראה למלך "זה שלושים יום" רומזת לסירובה להופיע לא קרואה, אם מתוך פחד שהמלך אינו אוהב אותה יותר, או כי בעתיד הקרוב יגיע תורה ואין צורך להסתכן.[3] <br />
שורה 17:
# אסתר הבינה שאחרי שכל היהודים יומתו וישמדו למילה 'לאבד' אין משמעות. היהודים כבר היו מפוזרים ולכן לא ברור מה פרוש המילה לאבד בנוסף למות ושמד.
# מרדכי לא היה צריך לספר לה את דברי המן בעניין 'איבוד היהודים', הן הפקודה היתה ברורה והיא היתה יכולה ללכת למלך ולבכות על ביטול הפקודה בלי ההסברים על דברי המן.
# לא סביר שעברו בדיוק שלושים (30) יום מאז הביקור הקודם אצל המלך (סיכויים של 3.3%). לבטח זה לא היה מדויק אבל נועד לרמוז להתך שהמלך לא אוהב אותה, ולרמוז למרדכי שהמלך יחשוב שהיא בהריון, והמחזור איחר כבר לפחות בשבועיים.
אסתר לא חששה לחייה הן המלך קיים איתה יחסים לפני חודש, והופעתה יכולה לדווח לו שהיא בהריון עם בנו, יורש העצר. לכן, למעשה, אסתר מודיעה למרדכי שהיא הבינה שהיא חייבת ללכת למלך ולהסתכן, אבל חשוב לה לדעת מתי המלך ישב על כסאו, כדי שהוא יוכל להושיט לה את השרביט. אם היא תבוא כאשר המלך אינו יושב על כסאו אפשרי שהיא תומת כי המלך לא יוכל להציל אותה. ברור שמרדכי ידע על החוק הזה הן וושתי הודחה בגלל שהיא פרשה את החוק בצורה לא נכונה.([[ביאור:אסתר א יב]]) ההוכחה שזאת היתה כוונתה של אסתר, היא כאשר מרדכי מודיע לה שהסכנה לו (אביה) היא מידית, אסתר הבינה ומודיעה לו שהיא תבוא למלך עוד שלושה ימים מרגע זה בדיוק, ושחובתו של מרדכי לארגן שהמלך ישב על כסאו בזמן הזה, לא יהיה עסוק בעבודותו, ושהמן יהיה עסוק במקום אחר (שער המלך).
--------------
| |||