משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

ובהערה שם לגבי שיטת ה"יש אומרים" ציין הרב ברויאר: "זו דעת החוקרים, והיא מתאימה לכללי הדקדוק והלשון. ואפשר, שמי שקורא בתורה לפני מתפללים בהברה ספרדית שאין בידם מסורת אבות של ספרדים, רשאי לסמוך על השיטה הזאת." עיקר כוונתו של הרב ברויאר כמובן לאשכנזים שקוראים בתורה בהברה הישראלית, הבנויה בהגיית הניקוד שבה על בסיס ההגיה הספרדית (להבדיל מן ההברה האשכנזית) אבל איננה זהה לה, והיא כן מבחינה בין קמץ גדול לקמץ קטן במקומות האלה לעומת המסורת הספרדית. לדוגמה: בהברה הישראלית אומרים "בַּצָּהֳרַיִם" בקמץ קטן בשתי האותיות הראשונות – ולא רק בשנייה – ורבים מהקוראים בתורה בבתי הכנסת בישראל ואף בחו"ל נוהגים כך בקריאתם.{{הערה|לדוגמה אחרת של המחלוקת, ראו את דבריו של ייבין ב-נא.3.ה (עמ' 346) לגבי התיבה "כָּל" (בקמץ ובלתי-מופקת בטעם מרכא!) בתהלים (לה,י) ובמשלי (יט,ז), שהקמץ הוא תנועה '''קטנה''' דווקא. (ייבין מצביע שם על תופעה שקיימת בתיבות שבהן המשרת של לגרמיה אינו מהפך אלא מרכא כאשר מדובר בהברה סגורה אחת מנוקדת בתנועה קטנה, ובניגוד לדעתם של חוקרים אחרים שהציעו שתיבת "כָּל" נמלטה מן ההקפה.) ובפירוש דעת מקרא על תהלים (לה,י; עמ' קצד הערה 4) הסביר המפרש את התופעה: "'כל' שבפסוק זה בלי מקף ובמרכא, ואף על פי כן בקמץ ולא בחולם. והוא משום שהמרכא היא טעם חלש ביותר, והיה בכחה לבטל את המקף – אבל לא היה בכחה להפוך את הקמץ לחולם. ולפי שיקול דעת זה יש לחשוב את הקמץ לקטון. ולפי ההגיה המקורית של בעלי הניקוד, שהיא דומה להברה האשכנזית (או התימנית) בימינו, אין כאן בעיה. אולם לפי ההברה הספרדית יש כאן בעיה: כלום יתכן להגות קמץ קטן בהברה מוטעמת? והבעיה הזאת היא מעין הבעיה שבהגיית הקמצים שבתבות 'שמרני' שבמזמור טז ו'מירדי' (קרי) שבמזמור ל. וכמו בתבות ההן אף כאן מסורת העדות המחזיקות בהברה הספרדית להגות 'כל' שבפסוק זה בקמץ גדול. וביחוד כשאומרים את הפסוק הזה ב'נשמת כל חי' מקפידים להשמיע את הקמץ הגדול ואף על פי שהמדקדקים שבימינו אין דעתם נוחה מכך, מצינו שרבים מן המדקדקים הקדמונים סברו כך, וראוי לסמוך על דעתם ולא לשנות ממסורת אבות. ויש במקרא עוד 'כל' כזה במשלי: כל אחי־רש שנאהו (מש' יט ז)."}}

 

 

 

'''תיעוד על ידי "[[תבנית:מ:קמץ]]":''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב"[[תבנית:מ:קמץ]]", שבה יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{קמץ|ד=קׇדָשִׁים|ס=קָדָשִׁים}}</nowiki> או <nowiki>{{קמץ|ד=וְאׇהֳלִיאָ֜ב|ס=וְאָהֳלִיאָ֜ב}}</nowiki>. רצוננו שהתיוג הקפדני הזה לכל המנהגים יאפשר בעתיד לכל קורא לבחור באופן אוטומטי את השיטה המועדפת עליו.{{הערה|יש כ-337 תיבות במקרא שבהם יש מחלוקת בין שתי שיטות ההגיה לגבי קמץ גדול וקמץ קטן, לפי מספר הפעמים ש[[תבנית:מ:קמץ]] מופיעה במהדורתנו. יש ביניהם ספקות נוספים מלבד הסוגים שכבר פירטנו, כגון: "כִּ֣י יִפְגָשְׁךָ" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/וישלח|בראשית לב,יח]]); "כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בא|שמות יג,יד]]); "כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ואתחנן|דברים ו,כ]]); "תִּֽשְׁאָלְךָ֖" ([[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ראה|דברים יד,כו]]); "עֲמָֽדְךָ֣" ([[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר תרי עשר/עבדיה א|יונה א,יא]]). בכולם סימנו שתי אפשרויות: על פי מסורת ההגיה הספרדית ("ס"), ועל פי אפשרות דקדוקית אחרת ("ד"). (בתורה ובהפטרות ובחמש מגילות נעזרנו לשם קביעת האפשרות הדקדוקית בקריאתו של [http://www.yutorah.org/Rabbi_Jeremy_Wieder הרב ירמיהו וידר] מישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קריאה מדויקת על פי כללי הדקדוק מפיו של תלמיד חכם מובהק ובעל קורא מומחה, בקיא בתנ"ך ובלשון המקרא, שנמצא [http://www.yutorah.org/Laining כאן] ו[http://www.judaicapress.com/Leining-Master-Holiday-and-Megillah-Downloads-Sephardic.html כאן].) כוונתנו בעתיד שהקורא יוכל לבחור את שיטת הקריאה המועדפת עליו לכל סוג של ספק.}}