משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 210:
:"הקמץ משמש ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים, בדומה לשימושו המקובל היום, הן לסימון "קמץ גדול", היינו תנועת ā̊, הן לסימון "קמץ חטוף", היינו תנועת å. אבל מצויות 4 דוגמאות ב''א'' שבהן תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, והן בעיקר תיבות שאפשר לטעות בהן, אם הכוונה לעבר או שמא לציווּי או למקור, וכיוצא באלו...{{הערה|לדוגמה נוספת נפוצה של תנועת קמץ חטוף מסומנת בחטף קמץ, ראו ב[[#cite_note-30|הערה להלן]] על "קֳדָשִׁים".}} חטף־קמץ לסימון קמץ חטוף בא לעתים רחוקות גם בכתבי־היד הקרובים... שימוש קבוע בחטף־קמץ לסימון קמץ חטוף (å) נהוג בכתבי־יד בניקוד טברני "מורחב" וכן בכתבי־יד אשכנזיים מרובים, ומסתבר שהם מייצגים מבחינה זו את מלוא התפתחותה של השיטה, שניצניה ב''א'' ובכתבי־היד הקרובים" (ייבין, ב.5 עמ' 19-20).
אם בעידן כתבי־היד נעשה הבחנה ע"י השימוש המרובה בחטף קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, פיתחו לצורך זה תו מיוחד של קמץ
אמנם במקומות מסוימים יש שיטות שונות לגבי התיבות הראויות לקמץ הקטן: יש תיבות שעל פי כללי הדקדוק ראויות לקמץ קטן,{{הערה|בדרך כלל תנועה שזהה לתנועת החטף שאחריה היא תנועה קטנה, כגון נַעֲרוֹ או נֶאֱמָן. דוגמה בולטת לכך באותיות היחס בכ"ל: אם התיבה מתחילה באות גרונית המנוקדת בחטף אז באותיות בכ"ל תהיה התנועה הקטנה המקבילה, כגון: חֲלוֹם-בַּחֲלוֹם-לַחֲלוֹם-כַּחֲלוֹם, אֱמֶת-בֶּאֱמֶת-לֶאֱמֶת-כֶּאֱמֶת, ולכן גם אֳנִיָּה-בָּאֳנִיָּה (בקמץ קטן שהיא התנועה הקטנה המקבילה). אמנם כאשר אות היחס באה במקום ה"א הידיעה, הניקוד של ה"א הידיעה נשארת בלי שינוי.}} אבל לפי מסורת הקריאה הספרדית הן נקראות בקמץ רחב. וכך כתב הרב ברויאר ב"הנחיות לקורא" בחומש חורב:
שורה 221:
'''סימון מלא לשתי השיטות:''' מהדורתנו תכיל סימון של קמץ קטן גם בקמץ הבא לפני חטף קמץ (שלא לְשֵׁם יידוע), ובקמץ הבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית. בכך נציע חידוש מבורך ומתבקש בשביל אותם קוראים רבים שאין בשבילם אף מהדורה אחרת שמסמנת קמץ קטן לפי שיטתם. אמנם בו בזמן נכיל '''גם''' את מסורת הקריאה הספרדית באופן מלא.{{הערה|סימון זה יבוצע אף במקומות שיש בהם געיה בכתר, כגון בתיבת כׇּֽל־ מוקפת, ובתיבת קָֽדָשִׁים (ראוי לציין שתיבה זו מנוקדת פעמים רבות קֳדָשִׁים בחטף קמץ בכתר כדי למנוע טעות). לגעיות בכתר ובכתבי־היד הקדומים יש תפקידים נוספים מלבד הנעת השווא. וראו בהרחבה במאמרו של חנן אריאל [http://www.korenpub.com/HE/static/grammar באתר הוצאת קורן], עמ' 3-4. יצויין שבתנ"ך מהדורת "סימנים" (פלדהיים), שבו מסמנים קמץ קטן בעקביות לפי השיטה הספרדית, יש מקומות שבהם הדפיסו את התיבה "כל" בקמץ קטן ביחד עם סימן של "מאריך" (געיה): "כׇּֽל". סימון הגעיה במהדורה זו הושפעה מכתבי־היד הטברנים, למרות שהתופעה הזאת לא מתיישבת לכאורה עם השיטה הספרדית.}} הדבר מתאפשר על ידי תיעודן המלא של '''שתי השיטות ביחד''' בתוך תיעוד הנוסח.
'''תיעוד על ידי "[[תבנית:מ:קמץ]]":''' תיעוד שתי השיטות באופן מלא יתבצע ע"י השימוש ב"[[תבנית:מ:קמץ]]", שבה יש שני משתנים עיקריים: האות "ד" (=לפי כללי ה'''ד'''קדוק) והאות "ס" (=לפי השיטה ה'''ס'''פרדית). כגון: <nowiki>{{
'''חטף קמץ:''' בגלל שחטף קמץ הוא תמיד קמץ קטן, סימנו
====לגרמיה ופסק====
|