משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב: הבדלים בין גרסאות בדף

אם בעידן כתבי־היד נעשה הבחנה ע"י השימוש המרובה בחטף קמץ, בדור האחרון התפשטה שיטה אחרת: בתיקוני קוראים אחדים (ובכמה סידורי תפילה), במקום להוסיף חטפים על דעת עצמם, פיתחו תו מיוחד של קמץ לצורך זה השונה בצורתו מקמץ רגיל. התו המיוחד הזה כבר נכנס למערכת היוניקוד. בגלל שמהדורתנו מיועדת להיות "תיקון קוראים", לכן נסמן קמץ קטן בכל תיבה שראויה לכך על ידי התו המיוחד לו ביוניקוד.

 

:אם הקמץ בא לפני חטף קמץ{{הערה|הערת הרב ברויאר: כולל חטף קמץ שהפך לקמץ בהשפעת השוא שלאחריו, כגון: פָּעׇלְךָ, תָעׇבְדֵם, שהם במקום פָּעֳלְךָ, תָעֳבְדֵם.}} – שלא לְשֵׁם יידוע – או שהוא בא במקום חטף קמץ באות לא גרונית, כגון: קָדָשִׁים (במקום קֳדָשִׁים),{{הערה|יצויין שהכתר מרבה לסמן קמץ חטוף בתיבה קֳדָשִׁים, כנראה כדי למנוע טעות מהקורא, שידע לקרוא בהגיית קמץ חטוף; אותה תופעה קיימת גם בכתי"ל. גם מכך נראה ששיטת ההגיה של בעלי המסורה הבטרנים מתאימה לשיטת המדקדקים בימינו בעניין זה ולא למסורת ההגיה הספרדית. בדוגמאות מהסוג הזה ברור שלא נחליף חטף קמץ בשווא למרות שהאות אינה גרונית (ראו להלן [[#חטפים באותיות לא גרוניות|חטפים באותיות לא גרוניות]]).}} שָׁרָשִׁים (במקום שֳׁרָשִׁים), הרי הדעות חלוקות. לפי המסורת הספרדית הרי זה קמץ גדול; ויש אומרים שזה קמץ קטן, כגון: בַּצָּהֳרַיִם, נָעֳמִי, יָעֳמַד, וָחֳלָיִים, כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, בָּאֳנִיּוֹת {{מקור|דברים כח סח}} – במקום בְּאֳנִיּוֹת.{{הערה|לדיון בסיסי על שתי השיטות מאת האקדמיה ללשון העברית, ראו [http://www.srugim.co.il/32446-%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%96-%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%9E%D7%99-%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%96%D7%94-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F כאן]. ראוי לציין שיש תיבות לא מעטות במקרא שבהן מופיע אֵם קריאה של וי"ו לאחר קמץ (קטן); בהרבה מכתבי־היד גם רשום "קרי" בתיבות אלו בכתיב חסר וי"ו (אבל בדרך כלל אין ציון של "קרי" בכתר עצמו). באחת הדוגמאות ([[יחזקאל כג/טעמים|יחזקאל כג,מב]]) מופיע הכתיב "סָובָאִ֖ים" (סָבָאִ֖ים קרי אפילו בכתר), דהיינו שאֵם הקריאה בכתיב מציינת הגיה של קמץ שבא במקום חטף קמץ באות לא גרונית.}}