נאום הפתיחה בקונגרס הציוני הראשון (בנימין זאב הרצל): הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4:
עגיל
 
עבודה חזקה
=== מצבם של היהודים אינו משמח ===
נשמע ידיעות על מצבם של היהודים בארצות שונות. כולכם יודעים, אם כי אולי באורח בלתי-ברור, כי המצב הזה, פרט למקרים מועטים יוצאים מן הכלל, אינו משמח. ספק אם היינו נועדים כאן יחדיו, אילו היה המצב אחר. אחידותו של גורלנו באה בה הפסקה ארוכה, אף-על-פי שחלקיו המפוזרים של העם היהודי נגזר עליהם לשאת במקומות שונים סבל דומה. רק בזמננו שלנו נתונה, הודות לפלאיה החדשים של התחבורה, האפשרות של מסירת-ידיעות ויצירת-קשר בין המופרדים.
 
ובזמן הזה, שהוא כל-כך מרומם ברך כלל, רואים אנו ומרגישים את עצמנו בכל מקום מוקפים באיבה הקדומה. אנטישמיות הוא שמה המודרני, הידוע לכם יפה, של התנועה הזאת. הרושם הראשון שתרגמה מזה היהדות המודרנית היה הפתעה, שעברה במהרה לכאב ולזעם. מתנגדיו אולי אינם יודעים כלל, כמה העמיקו לפגוע דווקא בנפשם של אלה מאיתנו, שאולי לא נתכוונו לפגוע בהם בשורה הראשונה.
 
=== היהדות המודרנית המשכילה נדקרה בלב-לבה ===