תורת חובות הלבבות/שער היחוד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
פתיחה, והוספת השמטה מפני הדומות
שורה 1:
{{סרגל ניווט|תורת חובות הלבבות||הקדמה|שער היחוד|שער הבחינה}}
{{מר|{{ג|'''השער הראשון - שער היחוד'''}}}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
__NOTOC__
'''בביאור אופני יחוד האל בלב שלם,'''
:'''ויחלק לפתיחה ועשרה פרקים.'''
 
'''אמר המחבר''': כאשר חקרנו על מה שהצורך אליו יותר מפנות דתנו ושרשיה מצאנו יחוד האלהים בלב שלם שרשה ויסודה שהוא השער הראשון משערי התורה וביחד יפרד המאמין מן בכופר והוא ראש אמתת הדת. ומי שנטה ממנו לא יתכן לא{{הערה|נראה שצ"ל לו. ויקיעורך}} מעשה ולא תתקיים לו אמונה.
{{מגירה|תקציר, מבעל פירוש "מרפא לנפש"|הפתיחה בביאור היות יחוד האל בלב שלם שורש התורה ויסודה.{{ש}}
''ולפי דרכו יבאר פרשת שמע ישראל. ויאמר כי בעניין היחוד בלב שלם ראוי להתכונן בעשרה עניינים והם ענייני עשרת פרקי השער:
 
ומפני זה היה תחלת דברי האלהים אלינו על הר סיני {{צמ|אנכי ה' אלהיך [...] לא יהיה לך אלהים אחרים|שמות כ ב}} וגו', והזהירנו אחר כן על יד נביאו באמרו {{צמ|שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד|דברים ו ד}}. וצריך שתבין הפרק הזה של שמע ישראל עד סופו ותראה היאך נעתקו בו דבריו מענין לענין וכלל עשרה ענינים כנגד עשרת הדברות, והוא:
:'''פרק א'''' - מה גדר היחוד בלב שלם.
* שצונו להאמין בבורא יתברך, באמרו {{צ|שמע ישראל ה'}}. ולא התכוון בכאן באמרו {{צ|שמע}} לשמע האוזן, אך התכוון לאמונת הלב, כמו שאמר הכתוב {{צמ|נעשה ונשמע|שמות כד ז}}, {{צמ|ושמעת ישראל ושמרת לעשות|דברים ו }} וגו', וכל מה שבא על הדרך הזה בלשון שמיעה לא התכוון בו כי אם להאמין ולקבל.
:'''פרק ב'''' - על כמה חלקים מתחלק חלק היחוד.
* ואחרי אשר חייבנו להאמין האמתת מציאותו חייבנו להאמין שהוא אלהינו כמו שאמר {{צ|אלהינו}}.
:'''פרק ג'''' - אם נתחייב לחקור עליו בדרך העיון אם לא.
* ואחר כן חייבנו להאמין כי הוא אחד אמת, כמו שאמר {{צ|ה' אחד}}.
:'''פרק ד'''' - איך דרך מחקרו ומה אנחנו צריכים לדעת תחילה קודם שנחקור על היחוד.
* ואחר שחייבנו להאמין ולקבל שלשה הענינים האלה אשר זכרנו, נעתק מהם על מה שאנחנו חייבין לחבר אליהם והוא אהבת האל בלב שלם בסתר ובגלוי בנפשנו ובמאודנו, כמו שאמר {{צ|ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך}}, ואני עתיד לבאר הענין הזה בשער אהבת באל בעזר הצור.
:'''פרק ה'''' - לברר ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם בורא שבראו מאין.
* ואחר כן נעתק מהם להזהיר על חובות הלבבות, באמרו {{צ|והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך}}, {{ר"ל}} שתדביקם אל לבך ותאמין בהם במצפונך.
:'''פרק ו'''' - היאך נביאם לקיים מציאות הבורא.
* ואחר כן נעתק מהם אל מצות האברים, שהם כוללים הידיעה והעשיה, כמו שנאמר {{צ|ושננתם לבניך ודברת בם}}, שאם לא יהיה לך בן אל תשים הבן עילת קריאתך אותם.
:'''פרק ז'''' - להביא ראיות שהוא אחד.
* ואחר כן אמר {{צ|בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך}}, שאין נמנע מן הלב ומן הלשון מה שהם חייבין בו כמו שאפשר לנמנע משאר האברים, כאשר הקדמנו מחיוב מצות הלבבות תדיר בפתיחת הספר הזה. וכל זה להזהיר על מה שהקדים במאמר {{צ|והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך}}, שתהיה רגילות לשונו בהם תמיד מביאה לידי זכרון הלב, ולא יפנה לבבו מזכור האלהים תמיד. וזה דומה למה שאמר דוד המלך ע"ה {{צמ|שויתי ה' לנגדי תמיד|תהלים טז ח}}, ואמר הכתוב {{צמ|כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו|דברים ל יד}}.
:'''פרק ח'''' - לבאר עניני האחד העובר והאחד האמת.
ואחר כן נעתק מחובות האברים אל מה שיש בו מעשה בלבד, ושמהו ג' חלקים {{צ|וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך, וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך}}, והם:
:'''פרק ט'''' - שהבורא יתברך אחד אמת ואין אחד אמת זולתו.
* תפלה של יד
:'''פרק י'''' - במדות האלהיות המושכלות והכתובות והפנים אשר יתברר מהם לקיימן לו ולהרחיקן ממנו.}}
* ותפלה של ראש
* והמזוזה
וכלם גורמים לזכור את הבורא ולאהבו בלב שלם ולכסוף לו, וכמו שאמר הכתוב בחקי זכרון אהבת האוהבים {{צמ|שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך|שיר השירים ח ו}} וגומר, ואמר {{שם|שיר השירים|א|יג}}: {{צ|צרור המור דודי לי בין שדי ילין}}. ושם אותם שלשה כדי שיהיו חזקים וקיימים יותר, כאשר אמר החכם {{צמ|והחוט המשלש לא במהרה ינתק|קהלת ד יב}}.
 
והפרק הזה כולל עשרה ענינים: חמשה מהם רוחניים וחמשה מהם גשמיים. והרוחניים תחלתם שהבורא נמצא, והב' שהוא אלהינו, והג' שהוא אחד, והד' שנאהבהו, והחמישי שנאהב אותו בלב שלם. והחמשה הגשמיים תלתם ושננתםף והשני ודברת בם, והשלישי וקשרתם לאות וגו' והרביעי והיו לטוטפות וגו' והחמישי וכתבתם על מזוזות וגו'.
 
וארז"ל למה קדמה שמע לוהיה אם שמע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות. ועל כן ראיתי להקדים שער היחוד על שאר שערי הספר הזה.
 
וצריך שאבאר עתה מענין היחוד בלב שלם עשרה ענינים:
'''הראשון''': מה גדר היחוד בלב שלם, '''והשני''': על כמה חלקים מתחלק ענין היחוד, '''והשלישי''': אם נתחייב לחקור עליו בדרך העיון אם לא, '''והרביעי''': איך דרך מחקרו ומה אנו צריכין לדעת תחלה קודם שנחקור על היחוד, '''והחמישי''' לברר ההקדמות אשר יתברר מהן כי יש לעולם בורא בראו מאין, '''והששי''': היאך נביאם לקיים מציאות הבורא, '''והשביעי''': להביא ראיות שהוא אחד, '''והשמיני''' לבאר עניני האחד העובר והאחד האמת, '''והתשיעי''': שהאל יתברך אחד אמת ואין אחד אמת זולתו, '''והעשירי''': במדות האלהיות המושכלות והכתובות, והפנים אשר יתבאר מהם לקיימם לו ולהרחיקם ממנו.
 
==פרק א==
אמר המחבר בגדר יחוד האלהים בלב שלם, הוא שיהיו הלב והלשון שוים ביחוד הבורא יתברך, אָחַר [אחרי]אחר אשר יבין בדרכי הראיות בירור מציאותו ואמיתות אחדותו מדרך העיון, מפני שיחוד האלהים מתחלק במדברים כפי התחלקות הכרתם והבנתם.
 
מהם מי שמיחד אותו בלשונו בלבד והוא שישמע בני אדם אומרים דבר והוא נמשך אחריהם מבלי דעת ענין מה שהוא אומר. ומהם מי שמיחדהו אחריבלבו ובלשונו ויבין ענין מה שהוא אומר מדרך הקבלה שקבל מאבותיו ואיננו יודע בירור מה שקבל מהענין ההוא. ומהם מי שמיחדהו אחר שיבין מדרך הראיות אמיתותאמתת הענין אך יחשבנהויחשבנו במחשבתו כשאר האחדים הנמצאים ויבוא להגשים הבורא ולהמשילהו בצורה ובדמות מפני שאיננו יודע אמיתותאמתת יחודו וענין מציאותו. ומהם מי שמיחדהו בליבו ולשונו אחר שיבין ענין האחד האמת והאחד העובר ויביא ראיות על בירור מציאותו ואמיתות יחודו וזהו החלק השלם בענין היחוד.
 
על כן אמרתי בגדר היחוד השלם שהוא השוואת הלב והלשון ביחוד הבורא אָחַר [אחרי]אחר שידע להביא ראיה עליו ולדעת אופני אמיתות אחדותו מדרך העיון.
 
==פרק ב==
שורה 61 ⟵ 69:
==פרק י==
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}