חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) מ [803860] בוט: תיקונים אוטומטיים |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) מ [806299] קישורים |
||
שורה 110:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תובע“ – מי שהגיש תביעה לפיצויים;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תחיקת הביטחון“ – מנשר, צו, הודעה, מודעה, דרישה, רישיון, מינוי או כל מסמך אחר שנתן המפקד, וכן הדין החל באזור כתוקפו מזמן לזמן;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תיקון מס׳ 4“ – {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס׳ 4), התשע״א–2011}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תכנית ההתנתקות“ – תכנית ההתנתקות המתוקנת שעליה החליטה הממשלה {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2004/Pages/des1996.aspx|בהחלטה מספר 1996, מיום י״ז בסיון התשס״ד (6 ביוני 2004)}};}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”תקופת הפינוי“, של שטח מפונה – התקופה שמיום מתן צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(א)}} עד יום השלמת ביצוע הפינוי בפועל.}}
שורה 379:
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”מגרש מגורים“ – מגרש המיועד על פי תכנית תכנון תקפה לבניית יחידת מגורים אחת בלבד;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”מגרש מגורים מפותח“ –}}
{{ח:תתת|1}} לגבי היישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בסעיף 1 בתוספת החמישית}}, למעט היישוב אמציה – מגרש מגורים שעד יום תחילתו של {{ח:חיצוני|++#סעיף 3|תיקון מס׳ 3}} בוצע לגביו פיתוח תשתיות באופן המאפשר בנייה של יחידת הדיור במגרש;
{{ח:תתת|2}} לגבי היישוב אמציה – מגרש מגורים שנקבע לגביו תקציב לפיתוח מלא של התשתיות במסגרת {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2007/Pages/des2379.aspx|החלטות הממשלה מס׳ 2379, מיום ח׳ בתשרי התשס״ח (20 בספטמבר 2007)}}, {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2008/Pages/des4296.aspx|מס׳ 4296, מיום ו׳ בכסלו התשס״ט (3 בדצמבר 2008)}}, {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2010/Pages/des1538.aspx|מס׳ 1538, מיום י״ד בניסן התש״ע (21 במרס 2010)}}, {{ח:חיצוני|http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2010/Pages/des2294.aspx|ומס׳ 2294, מיום כ״א בתשרי התשע״א (29 בספטמבר 2010)}};
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”שוכר פרטי“ – ישראלי שאינו זכאי לפיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳ לפרק ה׳}} או לתשלום לפי החלטת הוועדה המיוחדת שניתן חלף פיצוי לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|אותו סימן}}, ומרכז חייו ומקום מגוריו הקבוע כדין, ביום הקובע ובמשך שנתיים רצופות לפחות לפני היום הקובע, היה בבית מגורים ביישוב מפונה, ובמהלך תקופה זו ניהל בבית המגורים משק בית עצמאי; לעניין זה לא ייחשב כשוכר פרטי מי שבמהלך השנתיים האמורות או בחלקן –}}
שורה 385:
{{ח:תתת|2}} היה סמוך על שולחנו של ישראלי כאמור;
{{ח:תת}} היו שניים או יותר העונים להגדרת שוכר פרטי כאמור, והתגוררו באותו בית מגורים, ייחשבו כולם יחדיו כשוכר פרטי אחד;
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”שוכר פרטי בעל מגרש“ – שוכר פרטי שרכש ישירות מרשות מקרקעי ישראל, לאחר היום הקובע ולא יאוחר מיום תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|תיקון מס׳ 3}}, זכויות במגרש מגורים ביישוב המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|בסעיף 3 בתוספת החמישית}}, ולא העביר את הזכויות באותו מגרש עד יום תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|תיקון מס׳ 3}}, לרבות שוכר פרטי שהודיע למינהלה, לאחר היום הקובע ולא יאוחר מיום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), על רצונו כי יוקצה לו מגרש מגורים ביישוב יסודות וחתם עם רשות מקרקעי ישראל על הסכם לרכישת הזכויות במגרש וכן שילם את הסכומים הדרושים לשם כך בתוך 60 ימים מיום שנדרש לכך;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”שוכר פרטי בעל מגרש ביישוב יעד“ – שוכר פרטי בעל מגרש שהמגרש שרכש הוא ביישוב יעד;}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”תיקון מס׳ 3“ – {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון מס׳ 3), התשע״א–2011}};}}
{{ח:ת}} {{ח:הגדרה|”התקופה הקובעת“, לגבי כל אחד מהיישובים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 1|בסעיף 1 בתוספת החמישית}} – התקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}} ועד שישה חודשים ממועד פרסום הודעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47ג|בסעיף 47ג(ב)}} לגבי אותו יישוב.}}
{{ח:סעיף|44|מענק הוצאות הובלה והתארגנות}}
שורה 408:
{{ח:תתת|3}} לא תהיה זכאות למענק לפי סעיף זה למי שביום הקובע התגורר במגורים של מוסד חינוך פנימייתי.
{{ח:תת|ג}} על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום המענק לפי סעיף זה לגבי מי שבונה בית מגורים ביישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית (בסעיף קטן זה – בית הקבע), יהיה בתוך 60 ימים ממועד המעבר לבית הקבע; המנהל רשאי להורות על הקדמת תשלום המענק או חלקו למועד שלא יקדם למועד הסיום של בניית שלד בית הקבע, אם נוכח שהדבר דרוש לצורך השלמת בנייתו או המעבר אליו, וכן לקבוע תנאים להקדמת התשלום כאמור כפי שימצא לנכון, לרבות תנאים המבטיחים את פינוי מבנה המגורים הזמני; לעניין זה, ”יישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית“ – יישוב שמיושמת בו העתקה קהילתית מכוח הסכם העתקה שנחתם לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} או מכוח החלטת ממשלה וכן היישוב אבני איתן.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף זה הוא 12 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}}.
{{ח:תתת|2}} לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפה התקופה האמורה בפסקת משנה (1), ובתנאים שיקבע; לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}.
שורה 432:
{{ח:סעיף|47א|בקשה לאישור זכאות עקרוני|תיקון: תשע״א}}
{{ח:ת}} ישראלי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש רשאי להגיש בקשה לקבלת החלטה של ועדת הזכאות ולפיה הוא שוכר פרטי, ובלבד שבקשה כאמור תוגש לא יאוחר משישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}}.
{{ח:סעיף|47ב|פטור ממכרז לשוכר פרטי בעסקה במקרקעי ישראל|תיקון: תשע״א}}
שורה 456:
{{ח:סעיף|47ד|הלוואה עומדת להעתקה קהילתית לשוכר פרטי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|א}} שוכר פרטי בעל מגרש ושוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ורכש בתקופה הקובעת זכויות במגרש מגורים מפותח ביישוב יעד שניתנה לגביו הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47ג|בסעיף 47ג(ב)}}, זכאים לקבל הלוואה לבניית בית מגורים במגרש שרכשו, בסכום כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 3|בסעיף 3 בתוספת החמישית}}, בהתאם ליישוב שבו נרכשו הזכויות ולתקופה שבה התגוררו ברציפות, סמוך ליום הקובע, כשוכרים פרטיים ביישוב מפונה; שוכר פרטי בעל מגרש יהיה זכאי לקבלת הלוואה כאמור אף אם השלים את בניית בית המגורים לפני שמימש את זכאותו לקבלת ההלוואה, ובלבד שמימוש ההלוואה נעשה במועד כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|ב}} שוכר פרטי שקיבל אישור זכאות עקרוני ורכש עד תום שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}} זכויות בקרקע ביישוב המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5 פרט 4|בסעיף 4 בתוספת החמישית}} מתחת ליישוב המקור שלו, לצורך הקמת בית מגורים, זכאי לקבל הלוואה לבניית בית המגורים על אותה קרקע, בסכום המפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|באותו סעיף בתוספת}}, בהתאם לתקופה שבה התגורר ברציפות, סמוך ליום הקובע, כשוכר פרטי ביישוב מפונה.
{{ח:תת|ג}} ההלוואה לפי סעיף זה תינתן בתנאים הנהוגים לגבי הלוואה לדיור כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור, ואולם הלוואה שניתנה כאמור תהפוך למענק בתום עשר שנים מיום קבלתה, בתנאי שהשוכר הפרטי בנה את ביתו, התגורר בבית שבנה במרבית התקופה האמורה ולא העביר את זכויותיו במקרקעין שנרכשו כאמור לפני תום עשר שנים מיום קבלת ההלוואה.
{{ח:תת|ד}} הזכות לקבלת הלוואה לפי סעיף זה ניתנת למימוש באחת מהתקופות האלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|1}} לגבי שוכר פרטי בעל מגרש – ארבע שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}};
{{ח:תתת|2}} לגבי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש, שרכש זכויות במגרש מגורים ביישוב יעד – ארבע שנים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|3}} לגבי שוכר פרטי שרכש זכויות בקרקע בהתאם לסעיף קטן (ב) – ארבע שנים ושישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}}.
{{ח:סעיף|47ה|שלילת הזכאות במקרים מסוימים|תיקון: תשע״א}}
שורה 470:
{{ח:סעיף|47ו|מועדים להגשת תביעה על ידי שוכר פרטי|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}} –
{{ח:תתת|1}} המועד האחרון להגשת תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ג|סעיף 47ג(א) ו־(ב)}} על ידי שוכר פרטי בעל מגרש ביישוב יעד ולהגשת תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ד|סעיף 47ד(א)}} על ידי שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}};
{{ח:תתת|2}} המועד האחרון להגשת תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ג|סעיפים 47ג(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 47ד|ו־47ד(א)}} על ידי שוכר פרטי שאינו שוכר פרטי בעל מגרש הוא שישה חודשים מתום התקופה הקובעת;
{{ח:תתת|3}} המועד האחרון להגשת תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 47ד|סעיף 47ד(ב)}} הוא שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301271.pdf|תיקון מס׳ 3}};
{{ח:תתת|4}} המועד האחרון להגשת בקשה לוועדה המיוחדת לקבלת תשלום מיוחד, לרבות אישור זכאות עקרוני, לפי {{ח:פנימי|סעיף 137|סעיף 137(ב)(2)}}, חלף זכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|סעיפים 47א}}, {{ח:פנימי|סעיף 47ג|47ג}} {{ח:פנימי|סעיף 47ד|ו־47ד}}, הוא בהתאם למועד להגשת בקשה לקבלת הזכות למי שזכאי לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 47א|אותם סעיפים}}.
{{ח:תת|ב}} לבקשת תובע, רשאי בית משפט השלום בירושלים, מטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתן למינהלה הזדמנות להשיב לבקשה, להתיר לתובע להגיש את תביעתו אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) ובתנאים שיקבע; לעניין ערעור, דין החלטת בית המשפט לפי סעיף זה כדין החלטת בית המשפט בערעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}.
שורה 790:
{{ח:תת|יא}} {{ח:תתת|1}} עסק שקיבל שיפוי או מענק מוגדל לפי סעיף זה, ובעל זכויות בעסק כאמור, לא יעבירו בתקופת ההגבלה את זכויותיהם בעסק הממשיך או את פעילות העסק, לרבות בדרך של העברת נכסיו המהותיים או השכרתם.
{{ח:תתת|2}} הועברו הזכויות בעסק או פעילותו כאמור בפסקה (1) לפני תום תקופת ההגבלה, יוחזר מלוא השיפוי והמענק המוגדל שניתן, בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד קבלת הסכומים האמורים ועד למועד השבתם.
{{ח:תתת|3}} בסעיף קטן זה, ”תקופת ההגבלה“ – חמש שנים מתחילת הרצת העסק או שלוש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, לפי המאוחר, ולגבי זכויות בעסק ממשיך שבעליהן הוא יחיד שבמועד תחילת {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}} מלאו לו 60 שנים – שלוש שנים מתחילת הרצת העסק או שנה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, לפי המאוחר.
{{ח:תת|יב}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, המועד האחרון להגשת תביעה לפי סעיף זה הוא שישה חודשים מהמועד האחרון להשקעות מוכרות.
שורה 938:
{{ח:תתת|1}} מרכז חייו של בעל העסק הזכאי ביום הקובע היה בשטח מפונה;
{{ח:תתת|2}} לא הוקצתה לזכאי קרקע חקלאית חלופית;
{{ח:תתת|3}} הזכאי הגיש בקשה למינהלה לאיתור קרקע כאמור בתוך 60 ימים מתחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, בהתאם לטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה;
{{ח:תתת|4}} הזכאי הפקיד במינהלה מקדמה על חשבון התשלום שיידרש לשלם או ערבות בנקאית אוטונומית, כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|ב}} {{ח:תתת|1}} לא תירכש קרקע כאמור בסעיף קטן (א), אלא בתנאים שהממשלה תחליט עליהם, לרבות תנאים לעניין המחיר המרבי לרכישה כאמור, ההשקעה המרבית בפיתוח התשתיות החקלאיות והאזורים שבהם תירכש ותוקצה קרקע כאמור.
שורה 950:
{{ח:תת|ו}} {{ח:תתת|1}} זכותו של הזכאי להקצאה של קרקע חקלאית כאמור בסעיף זה תפקע בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|א}} הזכאי חזר בו מבקשתו כאמור בסעיף קטן (ה);
{{ח:תתתת|ב}} לא אותרה על ידי הממשלה בתוך 12 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}} קרקע חקלאית בעבור הזכאי; התקיימו הוראות פסקה זו, תימסר על כך הודעה מנומקת לזכאי;
{{ח:תתתת|ג}} לא נחתם הסכם עם בעל הזכויות בקרקע שאותרה, כאמור בפסקת משנה (ב), בתוך 14 חודשים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}; אותרה קרקע כאמור, רשאי המנהל להאריך, לשם חתימת ההסכם, את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים;
{{ח:תתתת|ד}} הזכאי לא חתם על הסכם להקצאת קרקע חקלאית שאותרה בתוך 30 ימים ממועד הצגת הסכם לחתימתו;
{{ח:תתתת|ה}} הזכאי לא הפקיד את מלוא הסכום הנדרש בעד הקצאת קרקע חקלאית שאותרה בתוך 30 ימים מהמועד שנדרש לכך לפי ההסכם האמור בפסקת משנה (ד).
{{ח:תתת|2}} פקעה זכותו של הזכאי להקצאת קרקע חקלאית כאמור בפסקה (1), יהיה הזכאי זכאי לפיצוי כאמור {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בסעיפים 3(א1) עד (א4)}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|ו־13 לתוספת השלישית}} ולהשבת הסכומים שהפקיד כאמור בסעיף זה; לסכומים שיושבו כאמור ייווספו הפרשי הצמדה למדד ממועד הפקדת כל סכום בידי המינהלה ועד למועד השבתו לזכאי.
{{ח:תת|ז}} בעל עסק שהגיש בקשה לאיתור קרקע כאמור בסעיף קטן (א)(3), לא יהיה זכאי לקבלת קצבת התאמה על פי {{ח:פנימי|סעיף 58א|סעיף 58א}}, לאחר שחלפו 90 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}.
{{ח:תת|ח}} זכאי שהוקצתה לו קרקע כאמור בסעיף זה וזכותו בקרקע בוטלה בשל הפרת תנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה האמורה בסעיף קטן (ב), לא יהיה זכאי להשבת הפיצוי בשל קרקע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}}; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכות לסעד לפי כל דין בשל הפרה.
{{ח:תת|ט}} בסעיף זה –
שורה 1,436:
{{ח:תתת|3}} לגבי כל מ״ר מיתרת שטח הבית שמעל 200 מ״ר – 80 אחוזים מהסכום למ״ר.
{{ח:תת|ג}} {{ח:תתת|1}} נוסף על סכום הפיצוי המחושב בהתאם לסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ישולם לזכאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35 לחוק זה}} סכום השווה לשבעה אחוזים מהפיצוי בשל בית המגורים כאמור באותם סעיפים קטנים (בסעיף קטן זה – תוספת הפיצוי בשל בית המגורים).
{{ח:תתת|2}} זכאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35 לחוק זה}} יהיה זכאי לתוספת הפיצוי בשל בית המגורים, ובלבד שהגיש למינהלה, בתוך 60 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, הודעה כי קבלת תוספת הפיצוי בשל בית המגורים לפי סעיף זה תמצה את זכויותיו לפיצוי מכל סוג שהוא ואת טענותיו ותביעותיו נגד המדינה בשל הפיצוי בעבור בית המגורים; הוגשה הודעה כאמור לא תהיה לזכאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35|בסעיף 35 לחוק זה}} עילת תביעה בשל בית המגורים לפי כל דין; הודעה כאמור תהיה בהתאם לתנאים ומגבלות שעליהם תורה המינהלה, ובטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.
{{ח:תתת|3}} תוספת הפיצוי בשל בית המגורים תהיה צמודה למדד בהתאם להוראת {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140 לחוק זה}}, החל מיום תחילתו של חוק זה.
{{ח:תתת|4}} {{ח:תתתת|א}} על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום תוספת הפיצוי בשל בית המגורים לפי פסקה (1) לגבי מי שבונה בית קבע, יהיה בתוך 60 ימים ממועד הסיום של בניית שלד בית הקבע.
שורה 1,453:
{{ח:תת|ב}} השומה תיערך לבית המגורים, לבית שבבניה ולתוספת הבניה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37(א)(2)}}, ליום הקובע או ליום תחילתו של חוק זה, לפי הענין; לגבי בית המגורים תיערך השומה לפי שטח הבית ולגבי בניה שנבנתה בפועל וטרם הושלמה – עד לשטח שהותר לבניה לפי היתר הבניה.
{{ח:תת|ג}} נערכה שומה פרטנית לבעל זכות בבית מגורים הזכאי לפיצוי לפי מסלול ב׳, ייווסף לסכום שנקבע על פי השומה סכום כאמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|בסעיף 3(א)(1) או (2)}}, לפי הענין.
{{ח:תת|ד}} {{ח:תתת|1}} נוסף על סכום הפיצוי המחושב בהתאם לסעיפים קטנים (א) עד (ג), ישולם לזכאי לשומה פרטנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37 לחוק זה}} סכום השווה ל־11.5 אחוזים מהפיצוי שנקבע בהחלטת ועדת הזכאות על בסיס השומה (בסעיף קטן זה – תוספת הפיצוי לשומה), ובלבד שהחלטת ועדת הזכאות התקבלה לפני יום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, ושהפיצוי שנקבע בה התבסס על עקרונות השומה שעליהם התבסס הפיצוי שנקבע במרבית החלטות ועדת הזכאות (בפסקה זו – עקרונות השומה); היה הפיצוי שנקבע בהחלטת ועדת הזכאות כאמור נמוך מהפיצוי שהיה נקבע בה בהתבסס על עקרונות השומה, תחושב תוספת הפיצוי לשומה שתשולם לזכאי לפי החלטת ועדת הזכאות בהתאמה לעקרונות השומה.
{{ח:תתת|2}} זכאי לשומה פרטנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37 לחוק}} יהיה זכאי לתוספת הפיצוי לשומה, ובלבד שהגיש למינהלה, בתוך 60 ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, הודעה כי קבלת תוספת הפיצוי לשומה לפי סעיף זה תמצה את זכויותיו לפיצוי מכל סוג שהוא ואת טענותיו ותביעותיו נגד המדינה בשל הפיצוי בעבור בית המגורים שלגביו נערכה השומה; הוגשה הודעה כאמור לא תהיה לזכאי לשומה פרטנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37 לחוק זה}} עילת תביעה לפי כל דין בשל בית המגורים שלגביו נערכה השומה; הודעה כאמור תהיה בהתאם לתנאים ומגבלות שעליהם תורה המינהלה, ובטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.
{{ח:תתת|3}} {{ח:תתתת|א}} על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום תוספת הפיצוי לשומה לפי פסקה (1) לגבי מי שבונה בית קבע, יהיה בתוך 60 ימים ממועד הסיום של בניית שלד בית הקבע.
{{ח:תתתת|ב}} המנהל רשאי להורות על הקדמת תשלום תוספת הפיצוי לשומה, כולה או חלקה, מהמועד האמור בפסקת משנה (א), לגבי מי שאינו מתגורר במבנה מגורים זמני ואינו זכאי לסיוע מהמינהלה בשל דמי שכירות לרבות אם זכאותו לסיוע כאמור הסתיימה, למועד שלא יקדם ממועד התשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ב) לחוק זה}}, וכן לקבוע תנאים להקדמת התשלום כאמור כפי שימצא לנכון.
שורה 1,526:
{{ח:תתתתת|1}} סך של 11,800 שקלים חדשים לדונם, אך לא יותר מ־350,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|2}} 156 תשלומים חודשיים רצופים בסך של 100 שקלים חדשים כל אחד, לכל דונם.
{{ח:תתת|2}} התשלומים החודשיים כאמור בפסקה (1) ישולמו ב־1 בכל חודש, לא יאוחר מ־60 ימים מהמועד שבו התקבלה החלטת ועדת הזכאות בעניין זה; במועד הראשון שבו ישולם לזכאי תשלום לפי החלטת ועדת הזכאות, ישולמו כל התשלומים האמורים בעד התקופה שתחילתה חודש לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}} וסיומה במועד התשלום האמור.
{{ח:תתת|3}} זכאי לפיצוי לפי פסקה (1)(א) לא יהיה זכאי לפיצוי לפי פסקה (1)(ב).
{{ח:תתת|4}} על אף האמור בחוק זה, מועד תשלום הפיצוי לפי פסקה (1)(א)(1) או (1)(ב)(1) לגבי 75 אחוזים מהפיצוי המגיע למי שבונה בית קבע, יהיה בתוך 60 ימים ממועד הסיום של בניית שלד בית הקבע; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי מי שאינו מתגורר במבנה מגורים זמני ואינו זכאי לסיוע מהמינהלה בשל דמי שכירות לרבות אם זכאותו לסיוע כאמור הסתיימה.
{{ח:תתת|5}} זכאי לפיצוי לפי סעיף קטן זה שבחר בתשלומים חודשיים כאמור בפסקאות (1)(א)(2) או (1)(ב)(2), רשאי לקבל על פי בקשתו את יתרת הסכום שטרם שולמה בתשלום חד־פעמי; לעניין זה, ”יתרת הסכום שטרם שולמה“ – חלק יחסי מהסכום האמור בפסקאות (1)(א)(1) או (1)(ב)(1), לפי העניין, בהתאם ליחס שבין מספר התשלומים החודשיים שטרם שולמו לו ל־156 התשלומים החודשיים האמורים בפסקאות (1)(א)(2) או (1)(ב)(2), לפי העניין, שטרם שולמו לו.
{{ח:תתת|6}} {{ח:תתתת|א}} הסכום של 75 אחוזים מהפיצוי לפי פסקה (4), וכן יתרת הסכום שטרם שולמה לזכאי לפיצוי שביקש לקבלה בתשלום חד־פעמי לפי פסקה (5), יהיו צמודים למדד מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}} ועד למועד תשלומם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 19|לסעיף 19 לחוק זה}}.
{{ח:תתתת|ב}} התשלומים החודשיים האמורים בפסקאות (1)(א)(2) ו־(1)(ב)(2), יעודכנו ביום השינוי של כל שנה, לפי שיעור שינוי המדד החדש לעומת המדד היסודי.
{{ח:תתתת|ג}} לעניין סעיף זה לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19(ו) רישה}}.
שורה 1,540:
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|”בית קבע“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|בסעיף 1 לתוספת השנייה}};}}
{{ח:תתת}} {{ח:הגדרה|”בעל זכויות בעסק“, ”עסק חלופי“, ”עסק שהעתיק את פעילותו“ ו”קרקע חקלאית חלופית“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 85א|בסעיף 85א}}.}}
{{ח:תת|א2}} בעל עסק שהעסק שבבעלותו זכאי לפיצוי לפי סעיף קטן (א1), לא יהיה זכאי לקצבת התאמה {{ח:פנימי|סעיף 58א|לסעיף 58א}}, החל מ־90 ימים לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}, אלא אם כן הגיש בקשה להמשך קבלת הקצבה שאליה תצורף הודעה של העסק שבבעלותו כי הוא מוותר על פיצוי לפי סעיף קטן (א1); הודעה כאמור תהיה בטופס שיפורסם באתר האינטרנט של המינהלה.
{{ח:תת|א3}} לא תהיה זכאות לפיצוי לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1) בשל קרקע שהיא נחלה שלא היתה מאוישת ביום הקובע.
{{ח:תת|ב}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הפיצוי בשל קרקע לגבי מקרקעין המוחזקים כדין בידי העסק לצורך בניה, מכירה או השכרה של בתי מגורים, יהיה העלות המתואמת של הקרקע.
שורה 1,766:
{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:תת|א}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 140|בסעיף 140(1) לחוק זה}} הסכום הנקוב {{ח:פנימי|תוספת 6 פרט 1|בסעיף 1}} בפסקה (1) להגדרה ”השיפוי המרבי בעבור חממה“ יהיה צמוד למדד מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}} ועד למועד שבו החליטה ועדת הזכאות לגביו או עד למועד שבו נכרת הסכם לפי חוק זה, לפי העניין.
{{ח:תת|ב}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140(2) לחוק זה}} –
{{ח:תתת|1}} הצמדה למדד של הפיצוי בשל המבנה, המענקים בשל המבנה החדש והפיצוי והמענקים בשל חממה, תחל במועד התשלום לעסק של כל סכום;
{{ח:תתת|2}} הצמדה למדד של העלות הנורמטיבית ההיסטורית והעלות הנורמטיבית הנוכחית תהיה מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|http://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301326.pdf|תיקון מס׳ 4}}.
{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ז׳ באדר א׳ התשס״ה (16 בפברואר 2005).}}
| |||