ביאור:יהושע ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שיפוץ קל |
איור |
||
שורה 2:
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|א}}
וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ יְהוָה אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד <small>(עברנו)</small> עָבְרָם, וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד {{ב|רוּחַ|רוח חיים, מרוב שנחלשו מהפחד}} מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{כותרת1|ברית מילה
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ב}}
בָּעֵת הַהִיא אָמַר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "עֲשֵׂה לְךָ {{ב|חַרְבוֹת|סכינים}} {{ב|צֻרִים|מאבן צור}}, {{ב|וְשׁוּב|בנוסף למילה שמלו ישראל בצאתם ממצריים (פסוק ה)}} מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית".
שורה 8:
וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים, וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{ב|אֶל|על}} {{ב|גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת|גבעה שלאחר מעשה זה נקראה על שם העורלות שהוסרו}}.
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ד}}
{{ב|וְזֶה הַדָּבָר|זאת הסיבה}} אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ: כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים, {{ב|כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה|כל מי שהיה בגיל אנשי צבא (מעל גיל 20) בשעה שיצאו
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ה}}
כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים, וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ.
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ו}}
כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר {{ב|לֹא שָׁמְעוּ|לא האמינו בה' שיעזור לכבוש את הארץ (אלא האמינו
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ז}}
וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים {{ב|תַּחְתָּם|במקום המתים}}
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ח}}
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּמּוּ כָל הַגּוֹי לְהִמּוֹל, וַיֵּשְׁבוּ {{ב|תַחְתָּם|כל אחד על האדמה שמתחתיו}} בַּמַּחֲנֶה עַד {{ב|חֲיוֹתָם|שהחלימו מברית המילה}}. {{ביאור:פרשה פתוחה}}
{{כותרת1|חגיגת הפסח והפסקת המן}}
{{איור|Schnorr von Carolsfeld Bibel in Bildern 1860 068.png|200|המלאך ויהושע, חריטה על עץ מתוך "התנ"ך בתמונות", 1860}}
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|ט}}
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְהוֹשֻׁעַ: "הַיּוֹם {{ב|גַּלּוֹתִי|גילגלתי ממכם והלאה, הסרתי}} אֶת {{ב|חֶרְפַּת מִצְרַיִם|את הבושה שהייתם עבדים לעם אחר (עד עכשיו הם כביכול ברחו, ורק עכשיו נכנסים לארץ משלהם)}} מֵעֲלֵיכֶם", וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא {{ב|גִּלְגָּל|כנראה ששם המקום כבר היה גילגל, ויהושע (או ה') רק נתן משמעות חדשה לשמו}} עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
שורה 28 ⟵ 29:
וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ, וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן, וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא. {{ביאור:פרשה סגורה}}
{{כותרת1|
{{ביאור:אות-פסוק|יהושע|ה|יג}}
וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ {{ב|בִּירִיחוֹ|באיזור העיר יריחו}}, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה אִישׁ עֹמֵד לְנֶגְדּוֹ וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ. וַיֵּלֶךְ יְהוֹשֻׁעַ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ: "{{ב|הֲלָנוּ אַתָּה|האם אתה שייך לנו}} {{ב|אִם לְצָרֵינוּ|או עם אויבנו}}?"
שורה 38 ⟵ 39:
{{ביאור:כותרת תחתונה לפרק תנך|יהושע|ה}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
* משחק מילים מעניין ([[ביאור:לשון נופל על לשון|לשון נופל על לשון]]): בפסוקים ז,ח המילה תַּחְתָּם בשתי משמעויות שונות (אם כי את שתיהם אפשר לפרש: במקומם). * כך גם בפסוקים י-יא: {{צ|'''בָּעֶרֶב''', '''בְּעַרְבוֹת''' יְרִיחוֹ. וַיֹּאכְלוּ '''מֵעֲבוּר''' הָאָרֶץ}}.
* מה אמר המלאך ליהושע בסוף הפרק? יש מפרשים שאלו דברי ה' ב[[ביאור:יהושע ו|פרק הבא, פסוק ב]]. הצעות נוספות ניתן למצא ב[[W:פגישת יהושע עם המלאך|וויקיפדיה]].
* {{צ|הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם}} (פסוק ט) - מה הקשר לברית המילה? במצרים ניבדלו היהודים מהמיצרים בברית המילה. במדבר הם לא נימולו והיתה להם חרפה בכך שנעשו דומים למיצרים. עכשיו סרה חרפה זו {{קטן|([http://www.daat.ac.il/daat/tanach/melech/5-2.htm רבי דוד קמחי באתר דעת])}}. לגבי החרפה בלהיות ערל, ראה {{הפניה לפסוק|בראשית לד|יד}}.
| |||