תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי): הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [594827] תקנות הגנת הצרכן (חישוב שיעור ריבית שנתי) |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [798629] |
||
שורה 53:
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלו שלושה חדשים מיום פרסומן.
{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה
{{ח:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חישוב שיעור הריבית השנתי בעסקה באשראי בה סכום האשראי מסולק בתשלום יחיד:
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} על פי הנוסחה:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שיעור הריבית השנתי באחוזים –
<math>100 \left [ \left (\frac{\mathrm{P}}{\mathrm{C}} \right )^{\frac{12}{\mathrm{T}}} - 1 \right ]</math>
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:תת}} C = סכום האשראי
{{ח:תת}} P = סכום התשלום לסילוק האשראי
{{ח:תת}} T = מספר חודשי האשראי
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשמ״ה|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} על פי לוח מקדמי סילוקין: {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חישוב שיעור הריבית השנתי בעסקה באשראי בה סכום האשראי מסולק בתשלום חודשיים שווים ורצופים:
{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} על פי הנוסחה:
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} <math>\frac{ [(1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} - 1] \cdot (1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} }{ (1+\mathrm{R})^{\frac{\mathrm{T}}{12}} - 1 } = \frac{\mathrm{P}}{\mathrm{C}}</math>
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כאשר –
{{ח:תת}} C = סכום האשראי
{{ח:תת}} P = סכום התשלום החודשי לסילוק האשראי
{{ח:תת}} T = מספר התשלומים החדשיים לסילוק האשראי
{{ח:תת}} R = שיעור הריבית השנתי (מבוטא כשבע עשרוני)
{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשמ״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} על פי לוח מקדמי סילוקין: {{ח:הערה|(הושמט)}}
{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}})}}}}
{{ח:קטע3||חישוב שעור הריבית השנתי באמצעות השיטה הכללית לחישוב ריבית}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''הנחיות'''
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הטבלה המובאת כאן מתאימה לעסקאות בהן האשראי מוחזר בתוך שנים עשר חדשים. לעסקאות לתקופות ארוכות יותר יש להרחיב את הטבלה על־ידי הוספת שורות לפי הצורך. כמו כן, בעסקאות בהן נקבע יותר מתשלום אחד לחודש, יש להוסיף בטבלה טורים לפי הצורך.
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''חודש ראשון''' (שורה עליונה בטבלה)
{{ח:תת|1.}} החודש הראשון הוא החודש בו נכרת הסכם המכר או הסכם השירות.
{{ח:תת|2.}} טור א: רשום את סכום האשראי, כמוגדר בתקנה 1, במשבצת (1).
{{ח:תת|3.}} טור ב:
{{ח:תתת|3.1}} המר את שיעור הריבית השנתי R, כפי שנמסר בהודעת המוכר, לשיעור ריבית יומי r, על פי לוח ההמרה שבתוספת הרביעית.
{{ח:תתת|3.2}} קבע את ערכו של t (רק בחודש הראשון) כדלקמן:
{{ח:תתתת|3.2.1}} בעסקאות באשראי בהן חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד ליום התשלום (כולל יום כריתת ההסכם אך לא כולל יום התשלום), ואילו בטור ה׳ יהא t שווה למספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (כולל היום הראשון לחודש אך לא כולל יום התשלום).
{{ח:תתתת|3.2.2}} בעסקאות באשראי בהן לא חל בחודש הראשון תשלום לסילוק האשראי, יהא t בטור ב׳ שווה למספר הימים שממועד כריתת הסכם המכר ועד לסוף החודש (כולל יום כריתת ההסכם והיום האחרון לחודש). המשבצות בטורים ג׳ ו־ה׳ לא תמולאנה במקרה זה.
{{ח:תתת|3.3}} הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר ימי האשראי, t, כפי שחישבת למעלה, ורשום את התוצאה בטור ב׳.
{{ח:תת|4.}} טור ג: רשום בטור ג׳ את סכום התשלום לסילוק האשראי החל בחודש הראשון: אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, השאר את המשבצת בטור ג׳ ריקה.
{{ח:תת|5.}} טור ד: הפחת הסכום שרשמת בטור ג׳ מהסכום שרשמת בטור א׳, ורשום התוצאה בטור ד׳.
{{ח:תת|6.}} טור ה: הכפל הסכום שרשמת בטור ד׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים שמיום התשלום ועד לסוף החודש (t – 30) ורשום התוצאה בטור ה׳. אם לא חל בחודש זה תשלום לסילוק האשראי, תישאר המשבצת בטור ה׳ ריקה.
{{ח:תת|7.}} טור ו: חבר את הסכומים שרשמת בטורים ב, ד ו־ה, ורשום את התוצאה בטור ו׳.
{{ח:ת}} '''חודש שני ואילך'''
{{ח:תת|8.}} טור א: רשום בטור א׳ את הסכום המופיע בטור ו׳ בשורה הקודמת.
{{ח:תת|9.}} טור ב: הכפל את הסכום שרשמת בטור א׳ בשיעור הריבית היומי, r, ובמספר הימים מתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום), t, ורשום את התוצאה בטור ב׳. אם בחודש פלוני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, יהא 30 = t, ובמקרה זה יישארו טורים ג׳ ו־ה׳ ריקים באותה שורה.
{{ח:תת|10.}} טורים ג עד ו: מלא המשבצות בטורים אלה על־פי ההנחיות שפורטו למעלה לגבי החודש הראשון, אך הקפד על כך שמספר ימי האשראי הכלול במכפלות בטורים ב׳ ו־ה׳ יסתכם תמיד ב־30.
{{ח:ת}} '''חודש אחרון'''
{{ח:תת|11.}} טורים א עד ג: מלא המשבצות בטורים אלה כפי שנהגת לגבי החדשים הקודמים.
{{ח:תת|12.}} טורים ד עד ו: המשבצות בטורים אלה תישארנה ריקות.
{{ח:תת|13.}} בדוק אם הסכום הרשום בטור ג׳ שווה לסך הסכומים שרשמת בטורים א׳ ו־ב׳ (א + ב = ג). אם שוויון זה מתקיים, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, הוא השיעור הנכון. אם אין השוויון מתקיים, בדוק אם לא טעית באחד החישובים (ראה שיטת בדיקה בסעיף 14 להלן). אם לא טעית בחישוביך, הרי ששיעור הריבית, שמסר המוכר בהודעתו, אינו השיעור הנכון. אם רצונך למצוא את שיעור הריבית הנכון, בחר בשיעור ריבית אחר, גבוה או נמוך יותר, וערוך את כל החישובים שנית. חזור על הפעולה עד שתקבל את השוויון האמור.
{{ח:ת}} '''ביקורת'''
{{ח:תת|14.}} לשם בדיקת נכונות החישובים, סכם את הסכומים בטורים ב, ג ו־ה ורשום את התוצאות במשבצות (2), (3) ו־(4) בהתאמה. בדוק אם מתקיים השוויון (3) = (4) + (2) + (1). אם אין השוויון מתקיים, הרי שנפלה טעות בחישובים, ועליך לאתר אותה ולתקנה.
{{ח:קטע4|תוספת 3 טבלה|טבלה}}
{{ח:סעיף*}}
<table>
<tr><th></th><th>(א)</th><th>(ב)</th><th>(ג)</th><th>(ד)</th><th>(ה)</th><th>(ו)</th></tr>
<tr><th>חודש</th><th>סכום האשראי בתחילת החודש</th><th>סכום ריבית {{ש}} (א) × r × t</th><th>סכומי התשלומים לסילוק האשראי</th><th>סכום האשראי לאחר התשלום {{ש}} (ג)−(א)</th><th>סכום ריבית {{ש}} (ד) × r × (30−t)</th><th>סכום האשראי בסוף החודש {{ש}} (ה)+(ד)+(ב)</th></tr>
<tr><td>ראשון</td><td>(1)</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שני</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שלישי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>רביעי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>חמישי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שישי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שביעי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שמיני</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>תשיעי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>עשירי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>אחד עשר</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שנים עשר</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td rowspan="2">סה״כ</td><td>(2)</td><td>(3)</td><td></td><td>(4)</td><td></td></tr>
</table>
{{ח:ת}} r = שיעור הריבית היומי, מבוטא כשבר עשרוני (ראה דוגמא להלן);
{{ח:ת}} t = מספר הימים שמתחילת החודש ועד ליום התשלום (לא כולל יום התשלום). לגבי ערכו של t בחודש הראשון ראה הערה לעיל;
{{ח:ת}} חודש = חודש של השנה האזרחית. לצורך החישובים ייחשב כל חודש כבן 30 ימים.
{{ח:קטע3||הדגמת השיטה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מועד כריתת הסכם המכר: 22 לחודש פלוני
{{ח:ת}} המחיר במזומן: 9,500 שקלים
{{ח:ת}} המחיר באשראי: 12,250 שקלים בארבעה תשלומים כדלקמן –
{{ח:תת}} תשלום במזומן במעמד כריתת ההסכם: 2,500 שקלים
{{ח:תת}} תשלום ראשון ב־15 לחודש השלישי: 3,000 שקלים
{{ח:תת}} תשלום שני ב־15 לחודש החמישי: 3,000 שקלים
{{ח:תת}} תשלום שלישי ב־5 לחודש השביעי: 3,650 שקלים
{{ח:תת}} שיעור הריבית השנתי: 185%.
{{ח:תת|1.}} סכום האשראי הוגדר בתקנה 1 ”המחיר במזומן פחות הסכום ששילם הצרכן במזומן בעת כריתת הסכם המכר“. בדוגמא דלעיל סכום האשראי הוא, איפוא, 7,000 שקל (= 2,500 – 9,500). סכום זה יירשם במשבצת (1).
{{ח:תת|2.}} שיעור ריבית שנתי של 185% שקול, על־פי הלוח שבתוספת הרביעית, לשיעור ריבית יומי של 0.304% או, כשבר עשרוני, 0.00304.
{{ח:תת|3.}} הואיל והסכם המכר נכרת ב־22 לחודש, מספר הימים ממועד ההסכם ועד לסוף החודש, t, הוא 9. זכור כי לצורך חישוב הריבית החודש מונה תמיד 30 ימים.
{{ח:תת|4.}} המכפלה של סכום האשראי, שיעור הריבית היומי ומספר ימי האשראי עד סוף החודש היא 191.52 שקל (= 9 × 0.00304 × 7,000). סכום זה יעוגל לשקלים שלמים ויירשם בטור ב׳.
{{ח:תת|5.}} הואיל ובחודש הראשון לא קבוע תשלום לסילוק האשראי (שים לב: התשלום הנעשה במעמד כריתת הסכם המכר הוא תשלום במזומן ואינו נחשב תשלום לסילוק אשראי), הטורים ג ו־ה יישארו ריקים. הרשומים בטורים ד ו־ו מובנים מאליהם, ואינם דורשים הסבר.
{{ח:תת|6.}} סכום האשראי בתחילת החודש השני שווה, כמובן, לסכום האשראי בסוף החודש הראשון, וכך בכל אחד מהחודשים הבאים.
{{ח:תת|7.}} בחודש השני לא קבוע תשלום לסילוק האשראי, ולכן יקבל t את הערך 30. הסכום שיירשם בטור ב הוא לפיכך 656 שקל (= 30 × 0.00304 × 7,192). התוצאה המדוייקת של המכפלה היא 655.91 שקלים, אך למען נוחות החישוב ניתן לעגל המספרים לשקל השלם הקרוב ביותר.
{{ח:תת|8.}} בחודש השלישי ב־15 לחודש קבוע תשלום לסילוק אשראי. סכום הריבית שיירשם בטור ב מתייחס, איפוא רק לארבעה עשר הימים הראשונים של החודש. סכום זה הוא 334 שקלים (= 14 × 0.00304 × 7,848). בטור ה יירשם סכום של 236 שקלים (= 16 × 0.00304 × 4,848), שהוא סכום הריבית לששה עשר הימים האחרונים של החודש.
{{ח:תת|9.}} בחודש האחרון מתקיים השוויון טור ג = טור ב + טור א (3,650 = 44 + 3,606). משמע ששיעור הריבית השנתי, שמסר המוכר בהודעתו, 185%, הוא השיעור הנכון.
{{ח:תת|10.}} ביקורת: מתקיים גם השוויון (3) = (4) + (2) + (1), (9,650 = 378 + 2,272 + 7,000), המצביע על כך שלא נפלה טעות בחישובים.
<table>
<tr><th></th><th>(א)</th><th>(ב)</th><th>(ג)</th><th>(ד)</th><th>(ה)</th><th>(ו)</th></tr>
<tr><th>חודש</th><th>סכום האשראי בתחילת החודש</th><th>סכום ריבית {{ש}} (א) × r × t</th><th>סכומי התשלומים לסילוק האשראי</th><th>סכום האשראי לאחר התשלום {{ש}} (ג)−(א)</th><th>סכום ריבית {{ש}} (ד) × r × (30−t)</th><th>סכום האשראי בסוף החודש {{ש}} (ה)+(ד)+(ב)</th></tr>
<tr><td>ראשון</td><td>7000 (1)</td><td>192</td><td>–</td><td>7000</td><td>–</td><td>7192</td></tr>
<tr><td>שני</td><td>7192</td><td>656</td><td>–</td><td>7192</td><td>–</td><td>7848</td></tr>
<tr><td>שלישי</td><td>7848</td><td>334</td><td>3000</td><td>4848</td><td>236</td><td>5418</td></tr>
<tr><td>רביעי</td><td>5418</td><td>494</td><td>–</td><td>5418</td><td>–</td><td>5912</td></tr>
<tr><td>חמישי</td><td>5912</td><td>251</td><td>3000</td><td>2912</td><td>142</td><td>3305</td></tr>
<tr><td>שישי</td><td>3305</td><td>301</td><td>–</td><td>3305</td><td>–</td><td>3606</td></tr>
<tr><td>שביעי</td><td>3606</td><td>44</td><td>3650</td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שמיני</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>תשיעי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>עשירי</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>אחד עשר</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td>שנים עשר</td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td><td></td></tr>
<tr><td rowspan="2">סה״כ</td><td>2272 (2)</td><td>9650 (3)</td><td></td><td>378 (4)</td><td></td></tr>
</table>
{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}
{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}})}}}}
{{ח:קטע3|תוספת 4 לוח|לוח המרה של שיעור ריבית שנתי לשיעור ריבית חודשי או לשיעור ריבית יומי ולהיפך|תיקון: תשמ״ה}}
{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הלוח הושמט)}}
{{ח:ת}} '''הנחיות:'''
{{ח:ת}} להמרת שיעור הריבית השנתי לשיעור ריבית חדשי או יומי לגבי ערכים שאינם כלולים בלוח, ניתן להשתמש בנוסחאות הבאות:
{{ח:תת}} <math>\left [ \left (1 + \frac{\text{annual rate}}{100} \right )^{1/12} - 1 \right ] \times 100 = \text{monthly rate} </math>
{{ח:תת}} <math>\frac{\text{monthly rate}}{30} = \text{daily rate} </math>
{{ח:חתימות|י״ז בסיון התשמ״ג (29 במאי 1983)}}
| |||