קדמות היהודים - נגד אפיון: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ז: אפולודורוס מאתונה
←‏יח: תיקון קישור
שורה 98:
 
===יח===
ועל הסופר הזה אוסיף עוד את [[W:מנאנדרוס איש אפסוסמאפסוס|מֶנאַנדרוס איש אפסוס]], שכתב את כל מעשי המלכים אשר קמו ליונים וללועזים ושקד ללמוד את דברי הימים מספרי עם ועם. הוא דבר גם על מלכי [[W:צור|צור]] ואחרי כן הגיע לימי חירום וספר עליו כדברים האלה: „אחרי מות [[W:אביבעל|אביבעל]] ישב חירום בנו על כסא מלכותו והוא חי חמשים ושלש שנה, וימי מלכותו היו שלשים וארבע שנה. הוא סתם את הככר הרחבה ונדב את עמוד הזהב למשכן זאוס, והלך לאסוף עצים מיער, וכרת עצי ארזים בהר הנקרא לבנון לעשות מהם קורות לבתי המקדשים, והרס את בתי המקדשים הישנים ובנה חדשים תמורתם, בהרימו תרומת קודש ל[[W:הרקלס|הרקלס]]{{הערה|בשם הרקלס קראו היונים ל„[[W:מלקרת|מלקרת]]” אשר לכנענים הצידונים (אחד האלים).}} ול[[W:עשתרת|עשתרת]]{{הערה|הדברים „בהרימו תרומת הקדש” (בהגבילו להם נחלת קדש) חסרים בהוצאת ניזה.}}. ולראשונה הקים את מקדש הרקלס בחדש פֶריטיוס (ואחרי כן את מקדש עשתרת){{הערה|המאמר המוסגר חסר בהוצאת ניזה.}}, כאשר{{הערה|הקשר הזה („כאשר”) נמצא בהוצאה הישנה, בהוצאת ניזה: (הוא) יצא למלחמה כו׳.}} יצא למלחמה על העתיקאים{{הערה|כך תקן ניזה (Ityakaioi), כנראה יושבי [[W:אוטיקה|עתּיקה]] (Utica) בארץ [[W:לוב|לוב]] אשר ב[[W:אפריקה הצפונית|אפריקה הצפונית]], היא מושבה צורית עתיקה. בהוצאה הישנה: הטיטואים (Tityoi).}}, אשר לא שלמו לו מס, ואחרי כן הכניע אותם ושב אל ארצו. ובימי המלך הזה היה בן צעיר לעבדימון, הוא נצח כפעם בפעם בחידות אשר שלח שלמה מלך ירושלים”. והזמן אשר עבר מימי המלך הזה עד בנין קרתחדשת עולה ככה (בחשבונו): אחרי מות חירום ירש את מלכותו בנו בעליעזר{{הערה|כן בהוצאה הישנה (Baleazaros). בהוצאת ניזה: בעלבעזר, Balbazeros.}} וימי חייו היו ארבעים ושלש שנה, וימי מלכותו שבע עשרה שנה{{הערה|בהוצאה הישנה: שבע שנים.}} ואחריו מלך בנו עבדעשתרת וימי חייו היו שלשים ותשע שנה{{הערה|בהוצאה הישנה: עשרים ותשע שנה.}} וימי מלכותו תשע שנים, כי התקשרו עליו ארבעת בני מינקתו והמיתוהו, ובכורם מלך תחתיו (הוא מתושעשתרת בן לעשתרת, וימי חייו היו חמשים וארבע שנה){{הערה|המאמר המוסגר חסר בהוצאה הישנה.}} וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה{{הערה|את כל הפרשה המוסגרת תרגמתי מהוצאת ניזה, בהוצאה הישנה: „ואחריהם מלך עשתרת בן דליעשתרת וחי חמשים וארבע שנה וימי מלכותו היו שתים עשרה שנה. ואחריו מלך אחיו אשרים (Aserymos) וחי חמשים וארבע שנה ומלך שתים עשרה שנה (שוב); והומת בידי אחיו פלט אשר ישב על כסאו ומלך שמונה חדשים ואותו המית אתובעל כהן עשתרת ומלך שלשים ושתים שנה וחי חמשים ושמנה שנה, ואחריו בדעזור בנו וחי ארבעים וחמש שנה ומלך שש שנים ועל כסאו ישב מתנינגוס בנו וחי שלשים ושתים שנה ומלך תשע שנים ואחריו מלך פגמלין וחי חמשים ושש שנה ומלך ארבעים ושבע שנה”. וגלוי, כי הגרסה הזאת משובשת וגם אין חשבון השנים עולה.}}, (ואחריו מלך אחיו עשתרום וימי חייו היו חמשים ושמנה שנה וימי מלכותו תשע שנים. והוא הומת בידי אחיו פלט אשר ירש את כסא מלכותו ומלך שמונה (חדשים, וימי חייו היו חמשים שנה. ואותו המית אתובעל{{הערה|הוא אתבעל שבמקרא ([[מלכים א טז לא|מלכים א' טז, לא]]).}} כהן עשתורת ומלך תחתיו), וימי חייו היו ארבעים ושמנה שנה וימי מלכותו שלשים ושתים שנה ועל כסאו ישב בעליעזור בנו וימי חייו היו ארבעים וחמש שנה וימי מלכותו שש שנים, ותחתיו ישב על כסאו מתּן{{הערה|במקוֹר (ובהוצאת ניזה) Mettenos.}} בנו, וימי חייו היו שלשים ושתים שנה וימי מלכותו היו עשרים ותשע שנה, ואחריו ישב על כסאו פגמליון וימי חייו היו חמשים ושמונה שנה וימי מלכותו ארבעים ושבע שנה), ובשנה השביעית למלכותו{{הערה|המחבר חושב: במלאת שבע שנים למלכו.}} ברחה אחותו ובנתה עיר בארץ לוב, היא קרתחדשת. כל הזמן מיום אשר ישב חירום על כסאו עד בנין קרתחדשת עולה בחשבון מאה וחמשים וחמש שנה ושמונה חדשים. והנה בית המקדש בירושלים נבנה בשתים עשרה שנה למלכותו (של חירום), ולכם עברו מזמן בנינו עד בנין קרתחדשת מאה וארבעים ושלש שנה ושמנה חודשים. הנשאר לי עוד דבר להוסיף על העדים הכנענים האלה? גלוי הדבר, כי הם מודים בכל תקף לדברי האמת. והנה כניסת אבותינו אל הארץ קדמה זמן רב לבנין בית המקדש, כי רק אחרי אשר כבשו את כולה במלחמה בנו להם את הבית. את הדברים האלה היטבתי לבאר מתוך ספרינו הקדושים ב„[[W:קדמוניות היהודים|קדמוניות]]” אשר כתבתי.
 
<small>{{הערות שוליים2|מאמר ראשון פרק יח}}</small>