קדמות היהודים - נגד אפיון: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נדחה שינוי הטקסט האחרון (מאת 217.132.110.126) ושוחזרה גרסה 764993 מאת 217.132.110.126
←‏כב: תראקים - קישור לויקיפדיה
שורה 118:
 
===כב===
ואולם עלי עוד לצאת ידי חובת מחקר בפני האנשים אשר אינם מאמינים לכתבי הלועזים ורק דברי היונים בלבד נאמנו עליהם, ולהביא עדים רבים מאלה (מן היונים) אשר הכירו את עמנו ומסרו בספרים את זכרו לעת מצוא. והנה [[W:פיתאגורס|פיתאגורס]] איש [[W:סמוס|סמוס]] היה מבני הדורות הראשונים, והכל מודים בו, כי עלה בחכמה וביראת אלהים על כל הפילוסופים, וגלוי הדבר, כי ידע האיש הזה את דרכי עמנו, ולא זו בלבד, כי עוד שקד הרבה ללכת בדרכים האלה. אמנם לא נשאר ממנו ספר מקובל, אך רבים כתבו ספרים על חייו, ואחד הטובים שבאלה היה [[W:הרמיפוס|הרמיפוס]], והוא סופר נאמן בדברי הימים. ובראשון לספריו על דבר פיתאגורס מספר לנו האיש הזה, כי אמר פיתאגורס אחרי מות אחד מתלמידיו ושמו קליפון, והוא יליד [[W:קרוטונה|קרוטון]], שנשמתו (של המת) נמצאה בקרבתו לילה ויום והיא מצווה עליו, שלא יעבר במקום אשר רבץ שם חמור תחת משאו, ולא ישתה מי צמאון{{הערה|כנראה מים שאובים שנמצאו זמן רב בכלי, או מי אגמים.}} וישמר את פיו מכל דברי חרפות. ועל זה מוסיף הרמיפוס כדברים האלה: „כל זאת עשה ודבר (פיתאגורס), כי חקה את דעות היהודים והתרכּיםוה[[W:תראקים|תרכּים]] וקבל אותן לעצמו”. וכנים יהיו דברינו באמרנו, כי הגבר הזה העתיק הרבה מחוקי היהודים אל החכמה (הפילוסופיה) שלו. והנה גם בּערי (בערי הנכרים) היה עמנו ידוע מימי קדם ומנהגים רבים ממנו כבר עברו אל מקצתן וזכו להיות למופת לרבים. על זה מעיד [[W:תאופרסטוס|תאופרסטוס]] בספריו על דבר החוקים. הוא אומר, כי חוקי הצורים אוסרים להשבע שבועות נכרים, ובכלל השבועות האלה הוא מונה גם את השבועה הנקראת „קרבן”, ואולם השבועה הזאת לא נמצאה בקרב אחד העמים, בלתי בקרב היהודים לבדם. ופתרון המלה, אם נתרגם אותה מלשון העברים, הוא „מתנה לאלהים”. גם מ[[W:הרודוטוס|הרודוטוס]] איש [[W:הליקרנסוס|הליקרנסוס]] לא נעלם דבר עמנו, והוא הראה זאת בהעלותו את זכרו בדרך זו: בספרו את דברי ימי ה[[w:he:קולכיס|קולחים]]{{הערה|עם שישב לפנים על גדות [[W:הים השחור|הים השחור]] ([[W:פונטוס|פונטוס]]) בארץ [[W:קוקז|קוקז]].}} בספרו השני הוא כותב לאמור: „מכל גויי הארץ רק הקולחים והמצרים וה[[W:כושים|כושים]]{{הערה|ביונית: [[W:אתיופיה|איתיופים]].}} לבדם מלים את בשר ערלתם מימים ראשונים, והצורים והסורים היושבים בארץ [[W:פלשתים|פלשתים]]{{הערה|Palaestina) Palaistine), השם שנקראה בו אחר כך כל [[W:ארץ ישראל|ארץ ישראל]] ([[W:חילת סוריה|חילת-סוריה]]).}} מודים בעצמם, כי קבלו את המילה מהמצרים, והסורים היושבים על נהר לתרמודון ועל נהר פרתניוס והמקרונים היושבים בקרבתם מספרים, כי קבלו זאת מקרוב מהקולחים. מכל זרע האדם רק אלה העמים לבדם נמולים, ובדבר זה הלכו, כאשר יראה הרואה, בדרכי המצרים. אולם בדבר שני העמים, המצרים והכושים, אין אני יודע מי קבל את המילה ממשנהוּ”. והנה אומַר בזה, כי הסורים אשר בארץ פלשתים מלים את בשר ערלתם, ומכל יושבי ארץ פלשתים היהודים לבדם עושים זאתי והרודוטוס ידע את זאת וספר עליהם את הדבר. וגם חוירילוס המשורר אשר קדם עוד בזמן (להרודוטוס) זכר את עמנו לעת אשר יצא בצבא [[W:אחשורוש|אחשורוש]]{{הערה|בכתבי האפיפורין שמו [[W:חשיארש הראשון|חשיארש]], ביונית Xerxes.}} המלך פרס למלחמה על ארץ יון, כי במנותו את כל העמים (אשר יצאו בחיל הפרסים) הביא בכללם לאחרונה גם את עמנו. ואלה דבריו:
 
אַחֲרֵי תוֹם אֵלֶה לַעֲבוֹר נָסַע שֵבֶט – מַה נִפְלָא מַרְאֵהוּ;