ביאור:בראשית א ט: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סיכום על פסוק|בראשית|א|א ח|ט|א י|הבהרה=כן|}}

::*גם שם, נאמר שהארץ נבראה קודם, ורק אחר-כך כוסתה בלבוש של מים מלמעלה,  {{צמ|יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד; תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם|תהלים קד ה}}.

::*וגם שם מתוארת היגלות היבשה,  [[תהלים קד ז]]: " {{צצמ|מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן; יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם;}} {{צ|גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ|תהלים קד ז}} ".

1. הפסוק {{צ|יעלו הרים ירדו בקעות}} אינו מתאר את תנועת '' המים'' , אלא את תנועת '' ההרים והבקעות'' .   היקוות המים נוצרה ע"י שינויים טופוגרפיים בפני כדור-הארץ.  לפני היום השלישי, פני הארץ היו שטוחים, ולכן המים כיסו את כולם; אך ביום השלישי - הרים התרוממו ובקעות ירדו, וכך עלתה חלק מהיבשה אל מעל המים, והמים נקוו בבקעות הגדולות שנוצרו.   בפירוש זה יש שתי בעיות:

::*הפסוק "יעלו הרים ירדו בקעות..." מוכל בתוך קטע שהנושא שלו הוא המים: לפניו כתוב {{צ|על הרים יעמדו מים}}, ואחריו כתוב {{צ|גבול שמת בל יעבורון בל ישובון לכסות הארץ}}. כאשר הנושא מתחלף באמצע הקטע, הכותב מזכיר שוב את הנושא הראשון כאשר הוא חוזר אליו, ולפי זה היה ראוי לכתוב " {{צ|גבול שמת}} '''למים''' {{צ|בל יעבורון, בל ישובון לכסות הארץ}} ".

2. לכן נראה לי, שהתשובההתשובה טמונה בפסוק {{צ|על הרים '''יעמדו''' מים}}: לא נאמר שהמים כיסו את ההרים, אלא מודגש שהמים {{צ|עמדו}} על ההרים - בניגוד למצב הטבעי, שבו המים זורמים ויורדים כלפי מטה. וזה ייתכן רק אם המים היו - קפואים! כזכור, המאורות נבראו רק ביום הרביעי, ולכן, ביום השלישי הטמפרטורה היתה עדיין מאד נמוכה, וכל המים על כדור הארץ היו קפואים. מכיוון ש"חוק הכלים השלובים" לא חל על מוצקים, -ולכן מובן שהמיםהמים לא היו אז ב"גובהבגובה פני הים", אלא פשוט כיסו את כל הארץ בשכבה בעובי אחידדומה, כמו בגד ({{צ|תהום '''כלבוש''' כיסיתו}}; [[Tnk1/kma/qjrim1/thom|תהום = מים רבים]] ). כאשר ה' אמר {{צ|ייקוו המים...}}, הוא גם גער במים והרעים עליהם, חימם והמיס אותם, והם זרמו עד שנקוו במקום אחד: {{צ|מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך ייחפזון; יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם}}.