ביאור:בראשית נ כג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{הבהרת מרחב ביאור}}

{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ כב|כג|נ כד|קטגוריה=1|

ציטוט=וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.}}

השבטים, לפי המשפחות, ידעו שהם יקבלו נחלות בכנען לפי הגרלה, וכבר אז השבטים בחרו את חלקתם, ובני יוסף קיבלו עדיפות לצפון.<br />

העם נשאר מאורגן בשבטים במיוחד בגלל חוקי הגאולה ושנת היובל, בהם אדמת שדה חוזרת למשפחה המקורית.

כאשר הוקמו ממלכת יהודה וממלכת ישראל, רבים מהשבטים נטשו את זהותם השבטית והצטרפו לשבטים הראשיים: יהודה ואפרים.

* ממלכת יהודה, בדרום, היתה מורכבת משבט יהודה ושבט בנימין, נציגים משבט לוי, ואחיו של יהודה שהתבוללו בו: ראובן ושמעון ואחרים.<br />

* בתקופת מרדכי נאמר: "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים" ([[ביאור:אסתר ח יז]]), וחלק מהם היו שאריות מעשרת השבטים, כולל בניו של יוסף, שהצטרפו לשבט יהודה ונעשו יהודים. וכך אפילו מרדכי "אִישׁ יְמִינִי" משבט בנימין, הפך את עצמו להיות "אִישׁ יְהוּדִי" משבט יהודה ([[ביאור:אסתר ב ה]]). וזה היה הסוף של החלוקה השבטית בעם ישראל.

 

{{סיכום על פסוק|בראשית|נ|נ כב|כג|נ כד|קטגוריה=1}}