ביאור:בראשית א ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
{{צמ|וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה"; וַיְהִי כֵן|בראשית א ט}}
 
'''ואלהים''' ציווה ש '''המים''' המכסים את הארץ '''מתחת השמים''' יימסו ויזרמו ו '''ייקוו''' (יתאספו) '''אל מקום אחד''' , '''ו''' כך '''תיראה''' האדמה '''היבֵשָּה''' שהיתה לפני-כן מכוסה בקרח; '''ו''' מקוה-המים '''היה כן''' (יציב).
פסוק זה נאמר ביום השלישי לבריאת העולם. מכאן שלפני היום השלישי המים כיסו את כל היבשה, ואחרי היום השלישי המים מכסים רק חלק ממנה (ראו [[Tnk1/kma/qjrim1/harc_al_hmym|הארץ על המים]] ).
 
===יִקָּווּ הַמַּיִם - איך זה מסתדר עם חוק הכלים השלובים?===
 
פסוק זההפסוק נאמר ביום השלישי לבריאת העולם. מכאן שלפני היום השלישי המים כיסו את כל היבשה, ואחרי היום השלישי המים מכסים רק חלק ממנה (ראו [[Tnk1/kma/qjrim1/harc_al_hmym|הארץ על המים]] ).
 
לפי "חוק הכלים השלובים", המים בכל העולם נמצאים תמיד באותו גובה - הוא "גובה פני הים".  לפי זה, נראה שלפני היום השלישי, גובה פני הים היה גבוה יותר מפסגות ההרים הגבוהים ביותר, וביום השלישי, גובה הים ירד בכמה קילומטרים עד שהגיע לגובהו הנוכחי.
שורה 16 ⟵ 20:
 
::*גם שם, נאמר שהארץ נבראה קודם, ורק אחר-כך כוסתה בלבוש של מים מלמעלה,  {{צמ|יָסַד אֶרֶץ עַל מְכוֹנֶיהָ, בַּל תִּמּוֹט עוֹלָם וָעֶד; תְּהוֹם כַּלְּבוּשׁ כִּסִּיתוֹ, עַל הָרִים יַעַמְדוּ מָיִם|תהלים קד ה}}
::*וגם שם מתוארת היגלות היבשה,  [[תהלים קד ז]]: " {{צ|מִן גַּעֲרָתְךָ יְנוּסוּן, מִן קוֹל רַעַמְךָ יֵחָפֵזוּן; יַעֲלוּ הָרִים יֵרְדוּ בְקָעוֹת, אֶל מְקוֹם זֶה יָסַדְתָּ לָהֶם;}} {{צ|גְּבוּל שַׂמְתָּ בַּל יַעֲבֹרוּן, בַּל יְשׁוּבוּן לְכַסּוֹת הָאָרֶץ}} ".
 
ניתן לפרש את הפסוקים בשתי דרכים, המציעות שתי תשובות לשאלה מתחילת המאמר:
שורה 25 ⟵ 29:
::*בבראשית א אין שום זכר לכך, שביום השלישי היתה תנועה של הרים ובקעות: נראה משם, שרק המים זזו.
 
2. לכן נראה לי, שהתשובה טמונה בפסוק {{צ|על הרים '''יעמדו''' מים}}: לא נאמר שהמים כיסו את ההרים, אלא מודגש שהמים {{צ|עמדו}} על ההרים - בניגוד למצב הטבעי, שבו המים זורמים ויורדים כלפי מטה. וזה ייתכן רק אם המים היו - קפואים! כזכור, המאורות נבראו רק ביום הרביעי, ולכן, ביום השלישי הטמפרטורה היתה עדיין מאד נמוכה, וכל המים על כדור הארץ היו קפואים. מכיוון ש"חוק הכלים השלובים" לא חל על מוצקים - מובן שהמים לא היו אז ב"גובה פני הים", אלא פשוט כיסו את כל הארץ בשכבה בעובי אחיד, כמו בגד ({{צ|תהום '''כלבוש''' כיסיתו}} =; [[Tnk1/kma/qjrim1/thom|תהום = מים רבים]] ). כאשר ה' אמר {{צ|ייקוו המים...}}, הוא גם גער במים והרעים עליהם, חימם והמיס אותם, והם זרמו עד שנקוו במקום אחד: {{צ|מן גערתך ינוסון, מן קול רעמך ייחפזון; יעלו הרים ירדו בקעות, אל מקום זה יסדת להם}}.