ביאור:משנה מסכת ראש השנה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
:במדרש זה מתברר שמוקד הכוח בראש השנה אינו רק בידי שמים, אלא בחלקו נתון בידי האדם. הכוח בידי האדם לקבוע את מועד הדיון, וזאת באמצעות קביעת ראש חודש תשרי.
:
מאידך אפשר לומר שכבר בפרק א' ראש השנה הוא מועד סוביקטיבי. כל המושג "ראש שנה" כשעוסק ביום אחד, אינו מושג אוביקטיבי, שכן במציאות העולמית לא מורגש שום שינוי ביום אחד, אלא בתקופה. ובכלל- הטבע שוטף לו והולך, והצורך בקביעה בזמן מסוים בו מתרחש מעבר שנים- הוא צורך אנושי וקטגוריה אנושית. לכן נראה שמשנתינו מיסודה עוסקת בענין סוביקטיבי. אמנם, הקביעה הסוביקטיבית אינה שרירותית, אלא עסוקה בהקשבה למתרחש בעולם ובמציאות, ומכאן העיסוק בנושא של קידוש החודש, שמהווה חיבור בין קביעה אנושית למציאותית.
*בשתי ההזדמנויות מופנית תשומת הלב של ישראל לשמים: בקידוש החודש באופן פיזי, בהתבוננות בשמים לחיפוש המולד - ובראש השנה באופן המטאפורי, בבקשת הרחמים מהקב"ה. כך משמש קידוש החודש כמשל לכוונת הלב בראש השנה.
*בשני הנושאים נתונה הבכורה למימסד של הרבים על פני היחיד, יהיה גדול ככל שיהיה. גם בתקופות מאוחרות יותר היתה ההשתתפות בבית הדין של עיבור השנה בגדר אישור למעמדו הרם של החכם, וראו למשל [[ירושלמי סנהדרין א ב|ירושלמי סנהדרין א, ב.]] חבורת הדיון בבית הדין כונתה "סוד העיבור", על דרך "סוד ישרים" ([[תהלים קיא א]]) אבל המילה "סוד" התפרשה מאוחר יותר כצופנת ידיעות סודיות, המשוות לחבורה מעמד אקסקלוסיבי, וראו [[פרקי דרבי אליעזר פרק ח]].
| |||