תפארת ישראל על ראש השנה ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 81:
'''לג) והודאה''' מודים.
'''לד) וברכת כהנים''' שים שלום.
=== [[משנה ראש השנה ד ו|משנה ו]] ===▼
▲<קטע התחלה=יכין ו/>'''לה) למה הוא מזכיר''' למה מזכיר כבשאר, י' פסוקי מלכיות, תסגי לכתחילה בט', דמדאשתני מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה, ישתנה נמי בהא. ונ"ל דר' יוחנן בן נורי לשטתיה דס"ל במ"ו דסגי בג' ג' מכולן, והלכה כר"ע.
▲=== [[משנה ראש השנה ד ו|משנה ו]] ===
<קטע התחלה=יכין ו/> '''לו) מעשרה שופרות''' דהיינו שיאמר בכל אחת, ג' פסוקים מתורה, וג' מכתובים, וג' מנביאים, וא' מתורה. כנגד י' הללויה דהללו אל בקדשו. או כנגד י' הדברות שנתנו בשופר. או כנגד י' מאמרות שנברא בהן העולם בניסן, ועלו במחשבה
'''לז) רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן''' א' תורה, וא' כתובים, וא' נביאים, כנגד תנ"ך, בכל אחת.
שורה 97:
=== [[משנה ראש השנה ד ז|משנה ז]] ===
<קטע התחלה=יכין ז/>'''מא) השני''' הש"ץ המתפלל מוסף, דגם הם נהגו בכל יו"ט שאחד מתפלל שחרית ואחר מוסף, וכן משמע בתענית ([[משנה תענית א ב|פ"א מ"ב]]).
'''מב) מתקיע''' ר"ל תוקעין בתפלתו. ולא קאמר "תוקע". דאין ש"צ תוקע רק במובטח שלא יטעה בתפלתו ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפה ד|תקפ"ה]]). ונ"ל דלא קאמר נמי "בשנייה תוקעין". דקמ"ל דרק בתפלת ש"ץ תוקע ולא בתפלת לחש
'''מג) ובשעת ההלל''' בשאר יו"ט.
'''מד) ראשון מקרא את ההלל''' המתפלל שחרית, קורא הלל, דזריזין מקדימין למצות. ולא תני "קורא". משום דמנהגם היה שהש"ץ מקרא לצבור (כ[
=== [[משנה ראש השנה ד ח|משנה ח]] ===
שורה 110:
'''מו) ואין מפקחין עליו את הגל''' בנפל עליו גל אבנים לא יסירן, אף דטלטול דרבנן הוא.
'''מז) ולא שטין על פני המים''' עיין פירוש אלו [[תפארת ישראל על ביצה ה|פ"ה דביצה סי' י"ב]] וכו'.
'''מח) ואין חותכין אותו''' ממחובר, או שחתך בו לתקנו.
שורה 116:
'''מט) בין בדבר שהוא משום שבות''' כגון סכין דלאו אורחא בכך.
'''נ) ובין בדבר שהוא משום לא תעשה''' כגון במגירה ושאר כלי מלאכה. וטעמא דאסור, משום דאין עשה של שופר דוחה עשה ול"ת דיו"ט אפילו באיסור דרבנן, דכל תקון חכמים כעין דאורייתא תקון. ועשו חכמים חזוק לדבריהם כשל תורה ([[כתובות פד א|כתובות פ"ד א']]). מיהו ע"י עכו"ם מותר לעשות שבות, דהו"ל שבות דשבות לצורך מצוה דלא גזרו ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפו כב|תקפ"ו]]). אמנם כל שבא מחוץ לתחום, אסור לישראל להוציאו חוץ לחוט העירוב ([[מגן אברהם על אורח חיים תקפו|מג"א שם]]).
'''נא) יתן''' ולא הו"ל כמתקן מנא.
שורה 122:
'''נב) אין מעכבין את התנוקות מלתקוע''' אם תקע מעצמו, ואפילו בר"ה בשבת, ואפילו הגיע לחנוך.
'''נג) אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו''' לומר לו שיתקע. ודוקא שלא הגיע לחנוך ([[טור אורח חיים תקפח|טור תקפ"ח]]. ולרש"י איפכא בהגיע לחנוך מתעסקין עמו ובלא הגיע לחנוך דוקא בתוקע מעצמו
'''נד) והמתעסק''' שאינו מתכוון לצאת.
שורה 175:
<קטע התחלה=הג ח/>שופר של ראש השנה אין מחללין עליו יום טוב אפילו בדבר שיש בו משום שבות ואם נפל עליו גל אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו, מיהא על ידי עכו"ם מותר לעשות שבות דרבנן דאמירה לעכו"ם שבות ושבות דשבוה במקום מצרה ל"ג.
<nowiki>*</nowiki>) עי׳ [[מגן אברהם על אורח חיים תקצג|מג"א סי׳ תקצ"ג ס"ק ד׳]] וצ"ע.<קטע סוף=הג ח/>
| |||