תפארת ישראל על ראש השנה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 81:
'''לג) והודאה''' מודים.
 
'''לד) וברכת כהנים''' שים שלום.<קטע סוף=יכין ה/>
 
<קטע התחלה=יכין ו/>'''לה) למה הוא מזכיר''' למה מזכיר כבשאר, י' פסוקי מלכיות, תסגי לכתחילה בט', דמדאשתני מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה, ישתנה נמי בהא. ונ"ל דר' יוחנן בן נורי לשטתיה דס"ל במ"ו דסגי בג' ג' מכולן, והלכה כר"ע.<קטע סוף=יכין ה/>
=== [[משנה ראש השנה ד ו|משנה ו]] ===
<קטע התחלה=יכין ו/>'''לה) למה הוא מזכיר''' למה מזכיר כבשאר, י' פסוקי מלכיות, תסגי לכתחילה בט', דמדאשתני מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה, ישתנה נמי בהא. ונ"ל דר' יוחנן בן נורי לשטתיה דס"ל במ"ו דסגי בג' ג' מכולן, והלכה כר"ע.
 
=== [[משנה ראש השנה ד ו|משנה ו]] ===
<קטע התחלה=יכין ו/> '''לו) מעשרה שופרות''' דהיינו שיאמר בכל אחת, ג' פסוקים מתורה, וג' מכתובים, וג' מנביאים, וא' מתורה. כנגד י' הללויה דהללו אל בקדשו. או כנגד י' הדברות שנתנו בשופר. או כנגד י' מאמרות שנברא בהן העולם בניסן, ועלו במחשבה להבראלהיברא בר"ה. והכי קיי"ל. מיהו רשאי להוסיף עליהן, או שלא יאמר שום פסוק, רק זכרינו בזכרון טוב לפניך כמו בדברי קדשיךקדשך כתוב לאמור ופקדינו בפקידת ישועה וכו' [כך נ"ל כוונת הש"ס. אב"י ובפ"מ כ', דר"ל שאומר אצל המלכיות, ולעולמי עד תמלוך בכבוד ככתוב בתורתיך. וגבי זכרונות וצאצאיו כחול הים ככתוב בתורתיך. וגכיוגבי שופרות ובקול שופר עליהם הופעת ככתוב בתורתיךבתורתך], מיהו האידנא קבלו עלייהו חובה לומר כולם ([[מגן אברהם על אורח חיים תקצא|תקצ"א מג"א ו']]).
 
'''לז) רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן''' א' תורה, וא' כתובים, וא' נביאים, כנגד תנ"ך, בכל אחת.
שורה 97:
 
=== [[משנה ראש השנה ד ז|משנה ז]] ===
<קטע התחלה=יכין ז/>'''מא) השני''' הש"ץ המתפלל מוסף, דגם הם נהגו בכל יו"ט שאחד מתפלל שחרית ואחר מוסף, וכן משמע בתענית ([[משנה תענית א ב|פ"א מ"ב]]).
 
'''מב) מתקיע''' ר"ל תוקעין בתפלתו. ולא קאמר "תוקע". דאין ש"צ תוקע רק במובטח שלא יטעה בתפלתו ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפה ד|תקפ"ה]]). ונ"ל דלא קאמר נמי "בשנייה תוקעין". דקמ"ל דרק בתפלת ש"ץ תוקע ולא בתפלת לחש [(ודלא כיש נוהגין שהביא המגה[[מגן אברהם על אורח חיים תקצב|מג"א תקצ"ב]]). ובאמת בתחלה תקנו הט' ברכות והתקיעות שעל הסדר בתפלת שחרית, וחשבו העכו"ם שישראל תוקעין להתכנס למלחמה, ועמדו והרגום. אמנם כשארבו להם כל הו' שעות ראשונות וראום מתפללין וקורין בתורה, אמרו בנמוסייהו עוסקים., והניחום לתקוע [ומכאן נראה שגם הם היו רגילין להרבות בפיוטים בר"ה, כדי שימשוך יציאתם עד אחר חצות כמונו (כר[כרמג[מגן אברהם על אורח חיים תקפד|מג"א תקפ"ד סק"ד]]) ושכן ראוי לעשות].
 
'''מג) ובשעת ההלל''' בשאר יו"ט.
 
'''מד) ראשון מקרא את ההלל''' המתפלל שחרית, קורא הלל, דזריזין מקדימין למצות. ולא תני "קורא". משום דמנהגם היה שהש"ץ מקרא לצבור [כפ[משנה סוכה ג י|פ"ג דסוכה]]).<קטע סוף=יכין ז/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ח|משנה ח]] ===
שורה 110:
'''מו) ואין מפקחין עליו את הגל''' בנפל עליו גל אבנים לא יסירן, אף דטלטול דרבנן הוא.
 
'''מז) ולא שטין על פני המים''' עיין פירוש אלו [[תפארת ישראל על ביצה ה|פ"ה דביצה סי' י"ב]] וכו'.
 
'''מח) ואין חותכין אותו''' ממחובר, או שחתך בו לתקנו.
שורה 116:
'''מט) בין בדבר שהוא משום שבות''' כגון סכין דלאו אורחא בכך.
 
'''נ) ובין בדבר שהוא משום לא תעשה''' כגון במגירה ושאר כלי מלאכה. וטעמא דאסור, משום דאין עשה של שופר דוחה עשה ול"ת דיו"ט אפילו באיסור דרבנן, דכל תקון חכמים כעין דאורייתא תקון. ועשו חכמים חזוק לדבריהם כשל תורה ([[כתובות פד א|כתובות פ"ד א']]). מיהו ע"י עכו"ם מותר לעשות שבות, דהו"ל שבות דשבות לצורך מצוה דלא גזרו ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפו כב|תקפ"ו]]). אמנם כל שבא מחוץ לתחום, אסור לישראל להוציאו חוץ לחוט העירוב ([[מגן אברהם על אורח חיים תקפו|מג"א שם]]).
 
'''נא) יתן''' ולא הו"ל כמתקן מנא.
שורה 122:
'''נב) אין מעכבין את התנוקות מלתקוע''' אם תקע מעצמו, ואפילו בר"ה בשבת, ואפילו הגיע לחנוך.
 
'''נג) אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו''' לומר לו שיתקע. ודוקא שלא הגיע לחנוך ([[טור אורח חיים תקפח|טור תקפ"ח]]. ולרש"י איפכא בהגיע לחנוך מתעסקין עמו ובלא הגיע לחנוך דוקא בתוקע מעצמו]) '''[[#בועז לפרק ד|(ג)]]'''. מיהו אין לחוש שיוציאו המתעסק לר"ה. דהכא המתעסק לא טריד כל כך כמקיים המצוה בעצמה [לעיל ר"פ]. וקיי"ל דביו"ט אפילו בהגיע לחנוך מותר להתעסק בו. ולהט"ז אפילו גדול מותר לתקוע לאחר שיצא כבר [[[שולחן ערוך אורח חיים תקצו|תקצ"ו]]]. רק יתקע תשר"ת שלם.
 
'''נד) והמתעסק''' שאינו מתכוון לצאת.
שורה 175:
<קטע התחלה=הג ח/>שופר של ראש השנה אין מחללין עליו יום טוב אפילו בדבר שיש בו משום שבות ואם נפל עליו גל אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו, מיהא על ידי עכו"ם מותר לעשות שבות דרבנן דאמירה לעכו"ם שבות ושבות דשבוה במקום מצרה ל"ג.
 
<nowiki>*</nowiki>) עי׳ [[מגן אברהם על אורח חיים תקצג|מג"א סי׳ תקצ"ג ס"ק ד׳]] וצ"ע.<קטע סוף=הג ח/>