טור אורח חיים עח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5:
==בית יוסף==
 
'''היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין על ברכיו''' וכו' בפרק מי שמתו ({{הפניה-גמ|ברכות|כב:)|ב}}, ת"רתנו רבנן: היה עומד בתפלהבתפילה ומים שותתין על ברכיו, פוסק עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל. ואע"גואף דלעניןעל תפלהגב דלעניין תפילה איתניא, למד משם רבינו לענין ק"שקריאת שמע.
:וכתב הרא"ש: ממתין עד שיכלו המים וחוזר ומתפלל. פסק הר"ר יוסף בר ר' משה, דאפילו נפלו על בגדיו, כיון דעביד טיף טיף נבלעים מהרה, כדאמרינן לקמן: מי רגלים שנבלעו בבגד או בקרקע ואין בהם כדי להטפיח מותרים. ונראה דאפילו יש בהם טופח כדי להטפיח מותרים, דמדאורייתא אינו אסור אלא כנגד העמוד בלבד, ורבנן הוא דגזור, וכיון שכבר הוא עומד בתפלהבתפילה, לא גזור ואוקמוה אדאורייתא. וכן דעת ה"ר יונה ז"ל, וכ"כוכן כתבו התוספות.
:וזה לשון הרשב"א: מסתברא לי דאינו צריך להרחיק ממקום המים כלל, מדלא קתני: ומרחיק עד שיזרוק לאחריו ד' אמות, כדקתני בראה צואה כנגדו. וטעמא דמילתא, משום דבצואה בעינן מחנך קדוש, אבל מי רגלים אינו אסור מדאורייתא אלא כנגד עמוד בלבד, והילכך אם לא התחיל, מרחיק מדרבנן; אבל בעומד בתפלהבתפילה לא. ועוד נראה, שאפילו בא לפסוק ולהרחיק אסור, עכ"ל.
:ודבר פשוט הוא שבתפלהשבתפילה דוקאדווקא קאמר, אבל לק"שלקריאת שמע אפילו אם התחיל כבר מרחיק כדי לגמור הקריאה, שהרי יכול לקרות ק"שקריאת שמע והוא מהלך:.
:והגהות מיימון החדשות כתבו בפ"דבפרק מהלד' תפלהמהלכות תפילה: וכשחוזר להתפלל צריך להתרחק מן המי רגלים ד' אמות. ואותם מים וניצוצות שעל ברכיו ורגליו ואי אפשר לקנחם, צריך לכסות בבגדים אשר לא נתזו המים עליהם, כדמשמע בפ'בפרק א"לאמר להם הממונה ({{הפניה-גמ|יומא|ל.)|א}} ובתוס', עכ"ל. ולענין
ולעניין הלכה נקטינן כדברי הרשב"א, דרב מובהק הוא <i data-commentator="Darchei Moshe" data-order=""></i>{{שוליים|(ב)}}:
 
ומ"שומה שכתב רבינו: '''ואם שהה כדי לגמור כולה חוזר לראש''' וכו' נתבאר בסי'[[טור אורח חיים סה|בסימן ס"ה]]:
 
==בית חדש (ב"ח)==