תפארת ישראל על ראש השנה ד: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 22:
 
=== [[משנה ראש השנה ד ב|משנה ב]] ===
<קטע התחלה=יכין ב/>'''ו) ושומעתועוד זאת''' שגםמשום שומעתדלעיל הברתקאמר קולדבירושלים תקיעתתקעו ירושלים.בכל פרטהעיר ליושבתבזמן בהרבית רחוקדין מהעירכסי' א, שיכולהוביבנה לראותלאחר אבלתקנה לא לשמועתקעו רק בפני בית דין בסי' ג.
 
'''ז) וקרובהירושלים''' פרט חוץ לתחוםבבנינה.
 
'''ח) יבנה''' לאחר התקנה.
'''ח) ויכולה לבא''' פרט למפסיק לה נהר.
 
'''ט) רואה''' את ירושלים פרק ליושבת בעמק סמוך להעיר, ששומעת קול תקיעות העיר אבל אינה רואה את העיר.
'''ט) תוקעין''' בזמן שב"ד יושבין. וטעם ההיתר, מדאיכא תרתי, ב"ד ומקדש, כלעיל.
 
'''י) ושומעת''' שגם שומעת הברת קול תקיעת ירושלים. פרט ליושבת בהר רחוק מהעיר, שיכולה לראות אבל לא לשמוע.
'''י) וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד''' ר"ל לפני ב"ד, כדי שיזהירוהו שלא יוציאו לר"ה, ולא במקום שרואה או שומעת וכו' ואפילו יש שם ג"כ ב"ד סמוכין, ודו"ק.<קטע סוף=יכין ב/>
 
'''יא) וקרובה''' פרט חוץ לתחום.
 
'''חיב) ויכולה לבא''' פרט למפסיק לה נהר.
 
'''טיג) תוקעין''' בזמן שב"ד יושבין. וטעם ההיתר, מדאיכא תרתי, ב"ד ומקדש, כלעיל.
 
'''ייד) וביבנה לא היו תוקעין אלא בבית דין בלבד''' ר"ל לפני ב"ד, כדי שיזהירוהו שלא יוציאו לר"ה, ולא במקום שרואה או שומעת וכו' ואפילו יש שם ג"כ ב"ד סמוכין, ודו"ק.<קטע סוף=יכין ב/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ג|משנה ג]] ===
<קטע התחלה=יכין ג/>'''יאטו) ובמדינה יום אחד''' שכך היא המצוה.
 
'''יבטז) שיהא לולב ניטל במדינה שבעה''' חוץ משבת. ואף דשופר עכ"פ דחי שבת בב"ד. לולב שאני דניטל מכל יחיד וחיישינן טפי שיעבירנו. א"נ שופר שאני, דמדאינו רק יום א', חיישינן טפי שישתכח המצוה. א"נ שופר דלזכרון לטובה אתי, הקילו בו. [מיהו קודם החורבן החמירו בשופר טפי מבלולב שהרי שופר רק (בכבב"ד) [במקדש] הותר, ולולב ביום ראשון בכ"מבכל מקום מוליכין בע"שבערב שבת לולביהן לביהכ"נלבית הכנסת (כ[כסוכה[משנה מסוכה ג יג|סוכה פ"דג א'מי"ג]]). ואי"ל משום דבר"ה עדיין לא ידעו הקביעות בשאר מקום ([[ראש השנה כט ב|כתוס' הכא]]), דעכ"פדעל ק'כל פנים קשה באותו עיר שיש הב"דהבית דין ויודעין הקביעות, למה [בירושלים] הותר רק לתקוע (לפני) [בזמן] הב"ד כלעיל סי' (ג') [ב']. י"ל דעכ"פ מדלא היה מפורסם כל כך הקביעות, להכי אפילו (במקום ב"ד) [בירושלים] היה צריך (לפני) [בזמן] ב"ד דוקא. משא"כ לולב, כבר אפרסמא לה מלתא לרוב ישראל, כשבאו השלוחים].
 
'''יגיז) ושיהא יום הנף''' יום שמניפין העומר בט"ז בניסן.
 
'''ידיח) כולו אסור''' לאכל חדש. ועי' [[תפארת ישראל על סוכה ג|פ"ג דסוכה סי' ע' וע"א]].<קטע סוף=יכין ג/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ד|משנה ד]] ===
<קטע התחלה=יכין ד/>'''טויט) בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום''' בר"ה. דכך היו נוהגין בכל שנה, כשחשכה ליל שאחר כ"ט אלול, עשו יו"ט, דשמא יבואו עדים למחר. וכשלא באו באותו יום עשו גם יום ב' יו"ט, והיה אלול מעובר.
 
'''טזכ) ונתקלקלו הלוים בשיר''' שלא אמרו שיר כלל אצל נסכי תמיד של בין הערבים. משום דברוב השנים בשחרית לא באו עדיין, להכי תמיד שרו שיר של חול, אבל במנחה ברוב השנים כבר באו העדים, ואמרו המשוררים שיר של יו"ט. אבל באותה שנה שלא באו קודם מנחה, להכי לא ידעו איזה שיר יאמרו. ואחר נסוך הנסכים באו העדים [אמנם לא נתקלקלו שלא הקריבו מוספי ר"ה. דאלו עדיין היו יכולין להקריבן אחר תמיד של בין הערבים, דמוסף עשה דרבים דחי לעשה דהשלמה שלא עבר בה רק המקריב].
 
'''יזכא) התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה''' זמן הקרבת תמיד שבין הערבים.
 
'''יחכב) נוהגין אותו היום קדש''' דאע"ג שמחר יהיה ר"הראש השנה האמיתי, אפ"ה גמרו אותו היום בקדושה, שלא יזלזלו בו בשנה האחרת.
 
'''יטכג) משחרב בית המקדש התקין''' דהשתא ליכא חשש קלקול בשיר.
 
'''ככד) שלא יהואיהו העדים הולכין אלא למקום הוועד''' למקום הסנהדרין, ויקבלו הן עדות החודש.<קטע סוף=יכין ד/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ה|משנה ה]] ===
<קטע התחלה=יכין ה/>'''כאכה) סדר ברכות''' של ר"ה.
 
'''כבכו) אומר אבות''' מגן אברהם.
 
'''כגכז) וגבורות''' אתה גבור.
 
'''כדכח) וקדושת השם''' קדוש קדוש קדוש.
 
'''כהכט) וכולל מלכיות עמהן''' משום דקדושה ומלכיות שניהן מענין אחד משבח המקום לכן כוללן יחד.
 
'''כול) ואינו תוקע''' כדי שלא להפסיק בין התקיעות עם קדושת היום.
 
'''כזלא) קדושת היום''' אתה בחרתנו.
 
'''כחלב) ואומר עבודה''' רצה.
 
'''כטלג) והודאה''' מודים.
 
'''ללד) וברכת כהנים''' שים שלום.<קטע סוף=יכין ה/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ו|משנה ו]] ===
<קטע התחלה=יכין ו/>'''לאלה) למה הוא מזכיר''' למה מזכיר כבשאר, י' פסוקי מלכיות, תסגי לכתחילה בט', דמדאשתני מלכיות מזכרונות ושופרות לענין תקיעה, ישתנה נמי בהא. ונ"ל דר' יוחנן בן נורי לשטתיה דס"ל במ"ו דסגי בג' ג' מכולן, והלכה כר"ע.
 
'''לבלו) מעשרה שופרות''' דהיינו שיאמר בכל אחת, ג' פסוקים מתורה, וג' מכתובים, וג' מנביאים, וא' מתורה. כנגד י' הללויה דהללו אל בקדשו. או כנגד י' הדברות שנתנו בשופר. או כנגד י' מאמרות שנברא בהן העולם בניסן, ועלו במחשבה להברא בר"ה. והכי קיי"ל. מיהו רשאי להוסיף עליהן, או שלא יאמר שום פסוק, רק זכרינו בזכרון טוב לפניך כמו בדברי קדשיך כתוב לאמור ופקדינו בפקידת ישועה וכו' [כך נ"ל כוונת הש"ס. אב"י ובפ"מ כ', דר"ל שאומר אצל המלכיות, ולעולמי עד תמלוך בכבוד ככתוב בתורתיך. וגבי זכרונות וצאצאיו כחול הים ככתוב בתורתיך. וגכי שופרות ובקול שופר עליהם הופעת ככתוב בתורתיך], מיהו האידנא קבלו עלייהו חובה לומר כולם [תקצ"א מג"א ו'].
 
'''לגלז) רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן''' א' תורה, וא' כתובים, וא' נביאים, כנגד תנ"ך, בכל אחת.
 
'''לדלח) אין מזכירין זכרון מלכות ושופר''' נקט זכרונות תחלה, דקמ"ל דרשאי להקדימו.
 
'''להלט) של פורענות''' פסוקים שנזכר בהן פורעניות.
 
'''לומ) יצא''' בגמרא גרס בנביא יצא. דמצוה להשלים בתורה, ואם השלים בנביא יצא ואפשר י"ל דה"ק אם השלים בתורה יצא גם ידי מצוה מהמובחר.<קטע סוף=יכין ו/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ז|משנה ז]] ===
<קטע התחלה=יכין ז/>'''לזמא) השני''' הש"ץ המתפלל מוסף, דגם הם נהגו בכל יו"ט שאחד מתפלל שחרית ואחר מוסף, וכן משמע בתענית [פ"א מ"ב].
 
'''לחמב) מתקיע''' ר"ל תוקעין בתפלתו. ולא קאמר "תוקע". דאין ש"צ תוקע רק במובטח שלא יטעה בתפלתו [תקפ"ה]. ונ"ל דלא קאמר נמי "בשנייה תוקעין". דקמ"ל דרק בתפלת ש"ץ תוקע ולא בתפלת לחש [ודלא כיש נוהגין שהביא המג"א תקצ"ב]. ובאמת בתחלה תקנו הט' ברכות והתקיעות שעל הסדר בתפלת שחרית, וחשבו העכו"ם שישראל תוקעין להתכנס למלחמה, ועמדו והרגום. אמנם כשארבו להם כל הו' שעות ראשונות וראום מתפללין וקורין בתורה, אמרו בנמוסייהו עוסקים., והניחום לתקוע [ומכאן נראה שגם הם היו רגילין להרבות בפיוטים בר"ה, כדי שימשוך יציאתם עד אחר חצות כמונו [כרמג"א תקפ"ד סק"ד] ושכן ראוי לעשות].
 
'''לטמג) ובשעת ההלל''' בשאר יו"ט.
 
'''ממד) ראשון מקרא את ההלל''' המתפלל שחרית, קורא הלל, דזריזין מקדימין למצות. ולא תני "קורא". משום דמנהגם היה שהש"ץ מקרא לצבור [כפ"ג דסוכה].<קטע סוף=יכין ז/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ח|משנה ח]] ===
<קטע התחלה=יכין ח/>'''מאמה) שופר של ראש השנה אין מעבירין עליו את התחום''' לילך להביאו, או לילך לשמוע תקיעות. וה"ה לולב, רק רבותא קמ"ל כסי' ט"ז.
 
'''מבמו) ואין מפקחין עליו את הגל''' בנפל עליו גל אבנים לא יסירן, אף דטלטול דרבנן הוא.
 
'''מגמז) ולא שטין על פני המים''' עיין פירוש אלו פ"ה דביצה סי' י"ב וכו'.
 
'''מדמח) ואין חותכין אותו''' ממחובר, או שחתך בו לתקנו.
 
'''מהמט) בין בדבר שהוא משום שבות''' כגון סכין דלאו אורחא בכך.
 
'''מונ) ובין בדבר שהוא משום לא תעשה''' כגון במגירה ושאר כלי מלאכה. וטעמא דאסור, משום דאין עשה של שופר דוחה עשה ול"ת דיו"ט אפילו באיסור דרבנן, דכל תקון חכמים כעין דאורייתא תקון. ועשו חכמים חזוק לדבריהם כשל תורה [כתובות פ"ד א']. מיהו ע"י עכו"ם מותר לעשות שבות, דהו"ל שבות דשבות לצורך מצוה דלא גזרו [תקפ"ו]. אמנם כל שבא מחוץ לתחום, אסור לישראל להוציאו חוץ לחוט העירוב [מג"א שם].
 
'''מזנא) יתן''' ולא הו"ל כמתקן מנא.
 
'''מחנב) אין מעכבין את התנוקות מלתקוע''' אם תקע מעצמו, ואפילו בר"ה בשבת, ואפילו הגיע לחנוך.
 
'''מטנג) אבל מתעסקין עמהן עד שילמדו''' לומר לו שיתקע. ודוקא שלא הגיע לחנוך [טור תקפ"ח. ולרש"י איפכא בהגיע לחנוך מתעסקין עמו ובלא הגיע לחנוך דוקא בתוקע מעצמו] '''[[#בועז לפרק ד|(ג)]]'''. מיהו אין לחוש שיוציאו המתעסק לר"ה. דהכא המתעסק לא טריד כל כך כמקיים המצוה בעצמה [לעיל ר"פ]. וקיי"ל דביו"ט אפילו בהגיע לחנוך מותר להתעסק בו. ולהט"ז אפילו גדול מותר לתקוע לאחר שיצא כבר [תקצ"ו]. רק יתקע תשר"ת שלם.
 
'''ננד) והמתעסק''' שאינו מתכוון לצאת.
 
'''נאנה) והשומע מן המתעסק לא יצא''' אע"ג דהשומע התכוון לצאת.<קטע סוף=יכין ח/>
 
=== [[משנה ראש השנה ד ט|משנה ט]] ===
<קטע התחלה=יכין ט/>'''נגנו) שלש''' ג' בבות, בבא א' למלכיות, ובבא א' לזכרונות, ובבא א' לשופרות.
 
'''נדנז) של שלש שלש''' ר"ל כל בבא הוא תקיעה תרועה תקיעה. דבתורה לא נזכרו רק ג' תרועות, וקיי"ל דכל תרועה, תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה.
 
'''נהנח) שעור תקיעה כשלש תרועות''' ר"ל שיעור ג' תקיעות ראשונות כג' תרועות. וממילא ידעינן דג' תקיעות אחרונות כראשונות, דהמשך כל תקיעה כתרועה.
 
'''נונט) כשלש יבבות''' בהא מספקינן, אי תרועה אחת הו"ל ג' קולות, וכל אחת בהמשך מעט, כשברים שלנו. או אם הוא ט' קולות קצרים כתרועה שלנו. או שהיא שניהן יחד. להכי קיי"ל לתקוע ג' פעמים תשר"ת, וג"פ תש"ת, ג"פ תר"ת.
 
'''נזס) תקע בראשונה''' ר"ל תקיעה ראשונה תקע כדרכה.
 
'''נחסא) ומשך בשניה כשתים''' ר"ל תקיעה שלאחר התרועה משכה כשיעור ב' תקיעות לפי שיעור התקיעה שתקע בראשונה, ונתכוון כדי לצאת בזה נמי יד"ח תקיעה ראשונה של בבא ב'.
 
'''נטסב) אין בידו אלא אחת''' ר"ל דיצא רק ידי הפשוטה אחרונה של בבא א', ולא יד"ח פשוטה קמא של בבא ב'. והא דנקט "תקע בראשונה" רבותא קמ"ל, דאע"ג דע"י המשך ראשונה ניכר שהמשיך בשניה כב', אפ"ה לא מהני.
 
'''ססג) מי שברך''' התפלל מוסף.
 
'''סאסד) ואחר כך נתמנה לו''' נזדמן לו. כמו וימן ה' דג.
 
'''סבסה) שלש פעמים''' אף שלא תקען על סדר הברכות, יצא.
 
'''סגסו) כשם ששליח צבור חייב''' להתפלל שמנה עשרה כל השנה.
 
'''סדסז) כך כל יחיד ויחיד חייב''' ותפלת הש"ץ בקול, הוא רק להוציא האינו בקי.
 
'''סהסח) רבן גמליאל אומר שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן''' וצבור מתפללין בלחש תחילה, כדי שביני ביני יסדר הש"ץ תפלתו: וקיי"ל כת"ק [קכ"ד]. ואף דבברכת מצות אף שיצא כבר מוציא אחרים יד"ח [כספ"ג]. הכא בתפלה שאני, דמסתבר שיתפלל כל א' על עצמו.<קטע סוף=יכין ט/>
 
== בועז לפרק ד ==