|
|
|
מהדורות שונות של התנ"ך נראות אותו דבר בדרך כלל לעין הלא-בוחנת. אבל האמת היא שבכל המהדורות הקיימות – מדפוס קורן ועד מהדורות ברויאר, וממהדורת דותן ועד "מקראות גדולות הכתר" – בכולם נעשו החלטות רבות לגבי קביעת הפרטים הקטנים. ברוב המהדורות ההחלטות אינן שקופות, והבא ללמוד תורה חייב אם כן לסמוך על שיקול דעתו הטוב של המהדיר.
אמנם ב"מקרא על פי המסורה" כל התהליך של קביעת הנוסח, החל במכלול השיקולים העומדים מאחורי שיטת העריכה ועד לפרטים הכי קטנים – מתועד במלואו. למידע נוסף על השיטה לקביעת הנוסח מומלץ לקרוא את '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|המבוא המלא]]''' (בהיקף רחב של חמישה פרקים).{{הערה|השיטה הבסיסית לקביעת הנוסח במהדורה זו דומה לזו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, ול"מקראות גדולות הכתר", שכל אחת מהן קרובה מאוד לחברתהּ. למרות הרושם שאפשר לקבל מתוך קריאת המבואות והמאמרים שנכתבו עליהן, השינויים הזעירים ביניהן כמעט נטולי חשיבות לקורא וללומד. שתיהן פועלות לרוב לפי מסקנותיו המקוריות של פרופ' ישראל ייבין ז"ל לגבי שחזור הניקוד והטעמים בכתר ארם צובה (במקומות שהוא חסר), ולפי מסקנותיו של ברויאר עצמו לגבי שחזור נוסח האותיות. לכן, ברמה של קביעת הנוסח, יש מעט מאוד שינויים ביניהן בכל התנ"ך. לגבי מדיניות העריכה, ולגבי התאמת הנוסח לצורכי הקורא, יש ביניהן שינויים קצת יותר משמעותיים (אבל עדיין קטנים). מהדורתנו החדשה של "מקרא על פי המסורה" שונה משתיהן ביחד באופן ניכר, יותר ממה שהן שונות אחת מהשנייה. כל מלאכת העריכה נעשתה לגמרי מחדש ע"פ השיטה המנומקת היטב [[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו|במבוא המלא]]. התכונה המיוחדת הבולטת ביותר נמצאת בעיצוב המהדורה בתור "תיקון קוראים ומהדורת לימוד" (ראו [[#תיקון קוראים ומהדורת לימוד|בהמשך]]).}}
הסבר מפורט לנוסח התורה על כל פרטיו נמצא '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ג|בפרק השלישי]]''' של המבוא המלא, והסבר דומה לנוסח בספרי הנביאים והכתובים נמצא '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ד|בפרק הרביעי]]''' ו'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|בפרק החמישי]]'''.
|
