תפארת ישראל על ראש השנה ג: הבדלים בין גרסאות בדף

 

=== משנה א ===

 

'''א) ראוהו בית דין וכל ישראל''' שראו כולם הלבנה. ואפילו ראוה ביום ל', שאז ראייתם מדהוא ביום הוא כעדות, כדקאמר בש"ס.

 

=== משנה ב ===

 

'''יא) מפני שהוא קרן''' ולא נקרא בכתוב בלשון שופר, ובר"ה שופר בעינן.

 

=== משנה ג ===

 

'''יד) ופיו מצופה זהב''' שלא במקום הנחת פה, דאל"כ פסול ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפו|תקפ"ו]]. אב"י ומה"ט ל"ק הרי גם בשופר אין קטיגור נעשה סניגור ([[ראש השנה כו א|כלעיל כ"ו א']]). היינו בשל פרה, דהקול שהוא הסניגור נתהווה ע"י הקטיגור. משא"כ הכא אדרבה צריך שיהיה שלא במקום הנחת פה והעברת הקול). מיהו דוקא בביהמ"ק היה פיו מצופה זהב.

 

=== משנה ד ===

 

'''יט) בשל זכרים כפופין''' ר"ל בשל כבש זכר [וה"ה בשל נקבה], שסתמן כפופים. דבתענית כמה דכייף אינש דעתיה ומכניע נפשיה, טפי מעלי.

 

=== משנה ה ===

 

'''כב) לתקיעה''' שיתקעו בהן בשל יעל פשוט כמניין תקיעות דר"ה.

 

=== משנה ו ===

 

'''כו) ודבקו''' אפילו דבקו פסול. וקיי"ל דבנסדק כולו לארכו אפילו רק מצד א', פסול אפילו דבקו באור. ובלא נסדק כולו, י"א דבנסדק רק קצת לארכו, פסול, משום דע"י התקיעה הסדק מוסיף והולך, והו"ל כאילו כבר נסדק כולו [כטריפות סרכא שבריאה]. אמנם כשהדקו בחוט או [בדראט] בחוזק, שלא יוסיף להתבקע, כשר. וי"א דבנסדק לארכו' דוקא בנסדק רובו פסול. אמנם בנסדק לארכו בין קצת בין רובו, מועיל בשסתמו באור, אבל לא עם גוף אחר, דהו"ל כסתמו עם אינו מינו, וי"א דאפילו סתימה בדבק מהני, ולא הוה כסתמו עם אינו מינו, מדאין הסתימה ניכרת בין הדבקים. מיהו בנשתנה קול השופר ע"י שקשרו בחוט או ע"י שדבקו בדבק, צריך שישתייר ממקום הסדק עד הנחת הפה כרוחב ד' גודלין. אבל בנסדק לרחבו, דוקא בנסדק רוב היקיפו פסול. ואפילו הכי, אם נשתייר מהסדק עד הנחת פה כרוחב ד' גודלין, כשר ואפילו מעכב התקיעה. וי"א דאפילו נשתייר מהסדק לצד החוץ כשיעור הנ"ל, כשר. ובכל זה בשעת הדחק סומכין אמקילין ([[שולחן ערוך אורח חיים תקפו|תקפ"ו]]).

 

=== משנה ז ===

 

'''ל) או לתוך הדות''' [ציסטערנע] [וכפי הנראה יש ממנו ב' מינים. יש שהוא מקום מוקף מחיצות על הארץ [כפירש רש"י [[משנה ראש השנה ג ז|ורמב"ם ור"ב]] הכא]. אמנם מב"ב ([[בבא בתרא סד א|דס"ד א']]) משמע דיש מין דות אחר, דמקשי היינו בור היינו דות, ומשני שניהן בקרקע, אלא שהבור בחפירה ודות בבניין. ופירש רשב"ם שם, דבור חפור בקרקע קשה שמחזיק מים בלא בניין, ודות חפור בקרקע תחוח ובונין כותל אבנים בקרקע סביב. מיהו כמדומה לכל הדיעות דות כבור שאינן מקורין].

 

=== משנה ח ===

 

'''לז) ואם לאו היו נופלין''' להכי הרים משה ידיו כדי שיראוהו מתפלל, וישעבדו גם הם לבן לשמים.