ביאור:קשר בין ראיה לבין יריבות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
שורה 1:
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 
 
שורה 6:
השורש "עינ" הוא השורש של שמו של איבר הראיה - עַיִן, אבל גם של הפועל עוֹיֵן, שמציין שנאה ויריבות:
 
::* [[שמואל א יח ט]]: {{צמצ|וַיְהִי שָׁאוּל ''' עון[עוֹיֵן] אֶת דָּוִד''' מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה|שמואל א יח ט}}.
 
לא רק השורש "עינ" אלא גם השורש "ראה" משמש לפעמים במשמעות של יריבות או זלזול:
 
::* {{צמ|ה' לִי בְּעֹזְרָי, וַאֲנִי '''אֶרְאֶה בְשֹׂנְאָי'''|תהלים קיח ז}}
::* {{צמ|אל '''תראוניאַל תִּרְאוּנִי''' שאֲנִישֶׁאֲנִי שחרחרתשְׁחַרְחֹרֶת ששזפתנישֶׁשֱּׁזָפַתְנִי השמש;הַשָּׁמֶשׁ בניבְּנֵי אמיאִמִּי נחרונִחֲרוּ ביבִי שמנישָׂמֻנִי נטרהנֹטֵרָה אתאֶת הכרמיםהַכְּרָמִים כרמיכַּרְמִי שלישֶׁלִּי לאלֹא נטרתינָטָרְתִּי|שיר השירים א ו}}( [[ביאור:שחור זה יפה?Tnk1/ktuv/mgilot/jj-01-06|פירוט]] ).
 
וגם הפועל "הביט":
שורה 19:
גם לשורש "שור" יש משמעות כפולה - מצד אחד הוא מקביל ל"ראה", למשל:
 
::* {{צמ|כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת '''אֲשׁוּרֶנּוּ''' הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב|במדבר כג ט}}( [[ביאור:הן עם לבדד ישכון, ובגוים לא יתחשבTnk1/tora/bmdbr/bm-23-09|פירוט]] )
::* {{צמ|וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר 'לֹא '''תְשׁוּרֵנִי''' עָיִן', וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים|איוב כד טו}}
::* {{צמ|וְהוּא יַשְׁקִט וּמִי יַרְשִׁעַ, וְיַסְתֵּר פָּנִים וּמִי '''יְשׁוּרֶנּוּ''', וְעַל גּוֹי וְעַל אָדָם יָחַד|איוב לד כט}}
::*ראו גם [[ביאור:שר = הביט ועיין, שרה = יסכהTnk1/messages/dmut_dmut_104_0|שרה היא יסכה]] .
 
ומצד שני הוא מציין יריבים ושונאים, למשל:
 
::* [[תהלים ה ט]]: " {{צ|ה' נְחֵנִי בְצִדְקָתֶךָ לְמַעַן '''שׁוֹרְרָי''', {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= הושר|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}}[הַיְשַׁר] לְפָנַי דַּרְכֶּךָ}} "
::* {{צמ|הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח '''מִישׁוֹר''' לְמַעַן '''שׁוֹרְרָי'''|תהלים כז יא}}
::* {{צמ|שָׁאֲפוּ '''שׁוֹרְרַי''' כָּל הַיּוֹם, כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי מָרוֹם|תהלים נו ג}}
שורה 33:
וגם, לדעתי:
 
::* {{צמ|כיכִּי טובטוֹב אמראֲמָר לךלְךָ 'עלה הנההֵנָּה', מהשפילךמֵהַשְׁפִּילְךָ לפנילִפְנֵי נדיבנָדִיב אשראֲשֶׁר '''ראורָאוּ עיניךעֵינֶיךָ'''|משלי כה ז}}( [[ביאור:איך לבחור מקום בחייםTnk1/ktuv/mjly/mj-25-0607|פירוט]] )
 
מדוע יש קשר בין ראיה לעוינות?
 
::#ייתכן שזה בגלל המבט האופייני ליריבים - מבט של שנאה, שנאה שאפשר לראות בעיניים;
::#וייתכן שזה בגלל שאנשים רעים נוהגים לארוב ליריביהם ולעקוב אחריהם במבטם, על-מנת לתקוף אותם מן המארב. וכדברי המשוררת נעמי שמר (?) בשיר "מעוז צור": " {{צפ|תוכן=הרחק בלב הלילה, דרוך וחרישי, '''צופה''' בי מבקש נפשי}} ".
 
ה' ישמרנו מכל רע.
 
 
== תגובות ==
 
תודה על המאמר אבל עדין לא הבנתי מה הוא הקשר בין יסכה לבין ראיה?
 
:::: -- טוביה שלמה לעסרי, 2012-07-10 22:43:21
 
"סכה" הוא התרגום הארמי ל"ראה", ראה כאן: [http://tora.us.fm/tnk1/messages/dmut_dmut_104_0.html]
 
:::: -- Galya and Erel Segal-Halevi, 2012-07-11 08:42:20
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:קשרי מושגים|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:שמואל א יח ט|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:תהלים ה ט|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:תהלים כז יא|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:תהלים נו ג|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:תהלים צב יב|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
[[קטגוריה:תהלים קיח ז|קשר בין ראיה לבין יריבות]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=