ביאור:דעת ה': הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף {{הבהרת מרחב ביאור}}
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
מה משמעות המושג "דעת ה'"? {{קטן|קטן=
 
|}} על-פי הרב יונה גירונדי {{קטן|קטן= (|}} {{קטן|קטן= פירוש רבנו יונה על משלי ב ה, מהדורת הרב גלוסקינוס, הוצאת פלדהיים ה'תשנ"ח, עמודים יח-כב)|}} :
 
"מצאנו, בעניין ידיעת ה', חמישה עניינים, זה למעלה מזה:
 
==1. מציאות ה'==
הראשון - מציאות השם יתברך, שנאמר {{צמ|'''וידעתוְיָדַעְתָּ''' היוםהַיּוֹם והשבתוַהֲשֵׁבֹתָ אלאֶל לבבךלְבָבֶךָ '''כיכִּי ה' הואהוּא האלהיםהָאֱלֹהִים''' בשמיםבַּשָּׁמַיִם ממעלמִמַּעַל ועלוְעַל הארץהָאָרֶץ מתחתמִתָּחַת איןאֵין עודעוֹד|דברים ד לט}},
 
ונאמר [[תהלים ק ג]]: {{צ|'''דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים''' הוּא עָשָׂנוּ ולא[וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ}}.
ונאמר {{צמ|'''דעו כי ה' הוא אלהים''' הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו|תהלים ק ג}}.
 
והיא הקודמת לעבודה, כעניין שנאמר {{צמ|ואתהוְאַתָּה שלמהשְׁלֹמֹה בניבְנִי '''דעדַּע אתאֶת אלהיאֱלֹהֵי אביךאָבִיךָ''' '''ועבדהווְעָבְדֵהוּ''' בלבבְּלֵב שלםשָׁלֵם ובנפשוּבְנֶפֶשׁ חפצהחֲפֵצָה כיכִּי כלכָל לבבותלְבָבוֹת דורשדּוֹרֵשׁ ה' וכלוְכָל יצריֵצֶר מחשבותמַחֲשָׁבוֹת מביןמֵבִין...|דברי הימים א כח ט}}.
 
ונאמר {{צמ|שפךשְׁפֹךְ חמתךחֲמָתְךָ אלאֶל הגויםהַגּוֹיִם אשראֲשֶׁר לאלֹא '''ידעוךיְדָעוּךָ''' ועלוְעַל ממלכותמַמְלָכוֹת אשראֲשֶׁר בשמךבְּשִׁמְךָ לאלֹא קראוקָרָאוּ|תהלים עט ו}};
 
ונאמר {{צמ|'''ידעיָדַע''' שורשׁוֹר קנהוקֹנֵהוּ וחמורוַחֲמוֹר אבוסאֵבוּס בעליובְּעָלָיו ישראליִשְׂרָאֵל לאלֹא '''ידעיָדַע''' עמיעַמִּי לאלֹא התבונןהִתְבּוֹנָן|ישעיהו א ג}}.
 
==2. עבודת ה'==
והשני - עבודת השם יתברך, והזהירות במצוותיו, והיראה מעבור על דבריו.
 
ויקרא "ידיעת ה'", כי בזה ייוודע, בנגלה מפעולות האדם, כי הוא מאמין בה' ומקבל עליו עול מלכותו, שנאמר: {{צמ|דןדָּן דיןדִּין עניעָנִי ואביוןוְאֶבְיוֹן אזאָז טובטוֹב הלואהֲלוֹא היאהִיא '''הדעתהַדַּעַת אתיאֹתִי נאםנְאֻם ה''''|ירמיהו כב טז}}.
 
==3. ידיעת דרכי ה'==
והשלישית - ידיעת דרכי השם וגבורת חסדיו ורב טובו, והתבונן בנפלאותיו, וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג. ויתבונן במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובדברי הנבואה, כעניין שנאמר {{צמ|ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך '''הודעני''' נא את דרכך '''ואדעך''' למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה|שמות לג יג}}, תהלים קג ז-ח: {{צ|יודיע דרכיו למשה... רחום וחנון ה'}}.
 
והשלישית - ידיעת דרכי השם וגבורת חסדיו ורב טובו, והתבונן בנפלאותיו, וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג. ויתבונן במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובדברי הנבואה, כעניין שנאמר {{צמ|ועתהוְעַתָּה אםאִם נאנָא מצאתימָצָאֶתִי חןחֵן בעיניךבְּעֵינֶיךָ '''הודעניהוֹדִעֵנִי''' נאנָא אתאֶת דרכךדְּרָכֶךָ '''ואדעךוְאֵדָעֲךָ''' למעןלְמַעַן אמצאאֶמְצָא חןחֵן בעיניךבְּעֵינֶיךָ וראהוּרְאֵה כיכִּי עמךעַמְּךָ הגויהַגּוֹי הזההַזֶּה|שמות לג יג}}, תהלים קג ז-ח: {{צצמ|יודיעיוֹדִיעַ דרכיודְּרָכָיו למשה...לְמֹשֶׁה רחוםלִבְנֵי וחנוןיִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו; רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד|תהלים קג ז}}.
ונאמר {{צמ|כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי '''ידע''' שמי|תהלים צא יד}}, {{צמ|ויבטחו בך '''יודעי''' שמך כי לא עזבת דרשיך ה'|תהלים ט יא}}.
 
ונאמר {{צמ|כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי '''יָדַע''' שְׁמִי|תהלים צא יד}}, {{צמ|וְיִבְטְחוּ בְךָ '''יוֹדְעֵי''' שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'|תהלים ט יא}}.
ונאמר {{צמ|ושמואל טרם '''ידע את ה'''' וטרם יגלה אליו דבר ה'|שמואל א ג ז}}.
 
ונאמר {{צמ|וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם '''יָדַע אֶת ה'''' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'|שמואל א ג ז}}.
ותיקרא גם-כן הידיעה הזאת "מציאות", שנאמר {{צמ|מי יתן '''ידעתי''' '''ואמצאהו''' אבוא עד תכונתו|איוב כג ג}}. ונאמר {{צמ|שדי לא '''מצאנהו''' שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה|איוב לז כג}}, פירוש: מחמת ששגיא כוח הוא, גדול כוחו, ומונע את הנבראים מלהשיגו, והוא שגיא משפט ורב צדק, לא יענה מליבו, כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין, וכל גזרה הבאה על האדם - מצד פועל האדם. ונאמר (איוב לו ה) {{צ|הן אל כביר לא ימאס}}.
 
ותיקרא גם-כן הידיעה הזאת "מציאות", שנאמר {{צמ|מימִי יתןיִתֵּן '''ידעתייָדַעְתִּי''' '''ואמצאהווְאֶמְצָאֵהוּ''' אבואאָבוֹא עדעַד תכונתותְּכוּנָתוֹ|איוב כג ג}}. ונאמר {{צמ|שדישַׁדַּי לאלֹא '''מצאנהומְצָאנֻהוּ''' שגיאשַׂגִּיא כחכֹחַ ומשפטוּמִשְׁפָּט ורבוְרֹב צדקהצְדָקָה לאלֹא יענהיְעַנֶּה|איוב לז כג}}, פירוש: מחמת ששגיא כוח הוא, גדול כוחו, ומונע את הנבראים מלהשיגו, והוא שגיא משפט ורב צדק, לא יענה מליבו, כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין, וכל גזרה הבאה על האדם - מצד פועל האדם. ונאמר ({{צמ|הֶן '''אֵל כַּבִּיר''' וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב|איוב לו ה)}},  ונאמר {{צצמ|הןנְאֻם אלשֹׁמֵעַ כביראִמְרֵי לאאֵל '''וְיֹדֵעַ''' '''דַּעַת''' עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם|במדבר כד ימאסטז}}.
ונאמר {{צמ|נאם שמע אמרי אל '''וידע''' '''דעת''' עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים|במדבר כד טז}}.
 
==4. זכרון האמונה בה'==
שורה 42 ⟵ 41:
והידיעה הזאת, בכל עת שנאצל מהם על ידה מורא עיקרי ובושה יסודית, לא יסורו ממנה, ותגיע מאליה אל הקריבה והדביקות. אמנם, לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך ורוממותו, יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.
 
והנה, ייקרא הזיכרון "ידיעת השם", שנאמר {{צמ|בכלבְּכָל דרכיךדְּרָכֶיךָ '''דעהודָעֵהוּ''' והואוְהוּא יישריְיַשֵּׁר ארחתיךאֹרְחֹתֶיךָ|משלי ג ו}}. ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות כח:) " {{צפ|תוכן=כשאתם מתפללים - '''דעו''' לפני מי אתם מתפללים}} ". ועוד אמרו (אבות ב א): " {{צפ|תוכן='''דע''' מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים}} ", והוא על עניין זכירה '' (וכן פירשו חז"ל "'' {{צפ|תוכן=כל מעשיך יהיו לשם שמיים}} '' ", כלומר - שבכל מעשיו יהיה האדם קרוב אל ה' ויאהב אותו; ראו '' [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבהTnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_yraa_wahva|חכמה ובינה, יראה ואהבה]] '' )'' . והנה, זאת המדרגה נקראת "דעת אלהים" בפסוק {{צמ|אזאָז תביןתָּבִין יראתיִרְאַת ה', '''ודעתוְדַעַת אלהיםאֱלֹהִים''' תמצאתִּמְצָא|משלי ב ה}}, על כן הוזכרה אחרי היראה, כי היא שלמות היראה.
 
וכן מצאנו, כי שלמות ידיעת ה' במדרגה הזאת, שנאמר {{צמ|'''ונדעהוְנֵדְעָה''' נרדפהנִרְדְּפָה '''לדעתלָדַעַת''' אתאֶת ה' כשחרכְּשַׁחַר נכוןנָכוֹן מוצאומוֹצָאוֹ ויבואוְיָבוֹא כגשםכַגֶּשֶׁם לנולָנוּ כמלקושכְּמַלְקוֹשׁ יורהיוֹרֶה ארץאָרֶץ|הושע ו ג}}: '''כמו השחר''' - היא ידיעה מאירה וזכה - כן '''נכון מוצאו''' בלי שום עביות, וכעניין שנאמר ({{צמ|בֹּקֶר '''לֹא עָבוֹת'''|שמואל ב כג ד):}}( "בוקר[[Tnk1/klli/mdrjim/ps02|פירוט]] לא עבות"). '''ויבוא כגשם לנו''' - תיישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את ה' ולדבקה בו, כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה, כעניין שנאמר, (ישעיהו{{צמ|כִּי נה'''כַּאֲשֶׁר י)יֵרֵד''' "כיהַגֶּשֶׁם כאשרוְהַשֶּׁלֶג ירדמִן הגשםהַשָּׁמַיִם והשלגוְשָׁמָּה מןלֹא השמיםיָשׁוּב ושמהכִּי לאאִם ישובהִרְוָה כיאֶת אםהָאָרֶץ הרוהוְהוֹלִידָהּ אתוְהִצְמִיחָהּ הארץוְנָתַן והולידהזֶרַע והצמיחה"לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל|ישעיהו נה י}}וגו'. כי מן האפשר, שיידע האדם ידיעה עליונה, ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה, ולא ייאצל אליה המורא על עניין המדרגה הזאת, על כן אמר " '''ויבוא כגשם לנו''' ".
 
ונאמר {{צמ|כיכִּי אםאִם בזאתבְּזֹאת יתהלליִתְהַלֵּל המתהללהַמִּתְהַלֵּל השכלהַשְׂכֵּל '''וידעוְיָדֹעַ אותיאוֹתִי''' כיכִּי אניאֲנִי ה' עשהעֹשֶׂה חסדחֶסֶד משפטמִשְׁפָּט וצדקהוּצְדָקָה בארץבָּאָרֶץ כיכִּי באלהבְאֵלֶּה חפצתיחָפַצְתִּי נאםנְאֻם ה'|ירמיהו ט כג}}.
 
ובאמת ייקרא לזה "יודע ה'" יותר מן הראשונין, בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה, וזכרון יסודו ושפלות נפשו, ורוממות השם יתברך לעומתו כנגד עיניו בכל עת, כעניין שנאמר (תהלים טז ח), {{צצמ|שויתי'''שִׁוִּיתִי''' ה' לנגדילְנֶגְדִּי תמידתָמִיד|תהלים טז ח}}, ונאמר (שמות כ יז), {{צצמ|ובעבורוּבַעֲבוּר תהיהתִּהְיֶה יראתויִרְאָתוֹ עלעַל פניכםפְּנֵיכֶם לבלתילְבִלְתִּי תחטאותֶחֱטָאוּ|שמות כ טז}}( [[Tnk1/messages/ljon_jorj_nsh_2|פירוט]] ).
 
והנה, אם עברת לפני המלך פעם אחת, ואחר-כך לא ידעת צורתו, אמנם כי תוסיף לראותו, תזכור כי היא צורתו, כי הוא המלך אשר כבר ראית. ואיש אחר עבר לפני המלך וזכר צורתו אחר-כך, והיא נמצאת במחשבתו וקיבל אותה בכוח המדמה אשר בו, הלא זה מכיר ויודע את המלך מן הראשון. על כן, מי שקיבלה נפשו ידיעת רוממות ה',  ויראתו על פניו מבלי שיצטרף להכין ליבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו ולצייר אותה בנפשו, הוא היודע את השם יתברך.
שורה 54 ⟵ 53:
ויגיע האדם אל המעלה הזאת..."
 
{{קטן|קטן= המשך המעלה הרביעית חסר, וגם המעלה החמישית בידיעת ה' חסרה במהדורה זו|}} . '''
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:איוב כג ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:איוב לו ה|דעת ה']]
[[קטגוריה:איוב לז כג|דעת ה']]
[[קטגוריה:במדבר כד טז|דעת ה']]
[[קטגוריה:דברי הימים א כח ט|דעת ה']]
[[קטגוריה:דברים ד לט|דעת ה']]
[[קטגוריה:הושע ו ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ירמיהו ט כג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ירמיהו כב טז|דעת ה']]
[[קטגוריה:ישעיהו א ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ישעיהו נה י|דעת ה']]
[[קטגוריה:משלי ב ה|דעת ה']]
[[קטגוריה:משלי ג ו|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמואל א ג ז|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמות כ יז|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמות לג יג|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים ט יא|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים טז ח|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים עט ו|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים צא יד|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים ק ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים קג ז|דעת ה']]
{{מאמר|אהבת ה'}}
[[קטגוריה:ייחוד ה'|דעת ה']]
[[קטגוריה:מציאות ה'|דעת ה']]
[[קטגוריה:ביטויים בספר משלי|דעת ה']]
[[קטגוריה:יצירת קשר עם ה'|דעת ה']]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/dat1.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-27.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
[[קטגוריה:איוב כג ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:איוב לו ה|דעת ה']]
[[קטגוריה:איוב לז כג|דעת ה']]
[[קטגוריה:במדבר כד טז|דעת ה']]
[[קטגוריה:דברי הימים א כח ט|דעת ה']]
[[קטגוריה:דברים ד לט|דעת ה']]
[[קטגוריה:הושע ו ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ירמיהו ט כג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ירמיהו כב טז|דעת ה']]
[[קטגוריה:ישעיהו א ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:ישעיהו נה י|דעת ה']]
[[קטגוריה:משלי ב ה|דעת ה']]
[[קטגוריה:משלי ג ו|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמואל א ג ז|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמות כ יז|דעת ה']]
[[קטגוריה:שמות לג יג|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים ט יא|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים טז ח|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים עט ו|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים צא יד|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים ק ג|דעת ה']]
[[קטגוריה:תהלים קג ז|דעת ה']]
[[קטגוריה:אהבת ה'|דעת ה']]
[[קטגוריה:ייחוד ה'|דעת ה']]
[[קטגוריה:מציאות ה'|דעת ה']]
[[קטגוריה:ביטויים בספר משלי|דעת ה']]
[[קטגוריה:יצירת קשר עם ה'|דעת ה']]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/dat1.html}}