חוק הבנקאות (רישוי): הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [784197] |
OpenLawBot (שיחה | תרומות) [784205] |
||
שורה 128:
{{ח:סעיף|9|המשך הפיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|א}} תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|וחוק בנק ישראל}}, כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול.
{{ח:תת|ב}} הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו.
שורה 347:
{{ח:סעיף|23א|סך כל אמצעי שליטה בתאגידים ריאליים|תיקון: תשמ״ט־2, תשנ״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|א}} סך כל אמצעי השליטה שתאגיד בנקאי מחזיק, כמותר לו לפי חוק זה, בתאגידים ריאליים, לא יעלה על השיעורים הבאים מהון התאגיד הבנקאי כפי שיוגדר לענין זה בהוראות ניהול בנקאי תקין שייתן המפקח בהתאם לסמכותו מכוח {{ח:
{{ח:תתת|1}} עד חמישה עשר אחוזים מהונו – בתאגידים ריאליים כלשהם;
{{ח:תתת|2}} עד חמישה אחוזים נוספים מהונו – ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור;
שורה 464:
{{ח:תתת|1}} התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם;
{{ח:תתת|2}} התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|3}} התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} או של {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, בניהול הסניף;
{{ח:תתת|4}} לגבי סניף מחוץ לישראל – המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד;
{{ח:תתת|5}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.
שורה 484:
{{ח:תת|א}} הנגיד רשאי לבטל היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולאחר התייעצות בועדת הרשיונות, אם נתקיימה אחת מאלה:
{{ח:תתת|1}} בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;
{{ח:תתת|2}} בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} או של {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל}}, בקשר עם תאגיד החוץ;
{{ח:תתת|3}} המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;
{{ח:תתת|4}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.
שורה 491:
{{ח:סעיף|34|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ב}}
{{ח:תת|א}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
{{ח:תת|א1}} לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:
{{ח:תת|ב}} לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.
{{ח:תת|ב1}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}} בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית.
שורה 526:
{{ח:סעיף|35א|מינוי דירקטור במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ד, תשע״ב, תשע״ד}}
{{ח:תת|א}} לא מונה דירקטור בתאגיד בנקאי או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף א|בסעיף35(א)(4)}}, התנגדות המפקח למינוי לפי {{ח:
{{ח:תת|ב}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א}} (בסעיף זה – הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|ג}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|ד}} התנאים הקבועים {{ח:
{{ח:סעיף|35ב|איסור לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד}}
שורה 574:
{{ח:תתת|1}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|2}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
{{ח:תתת|3}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות {{ח:
{{ח:תת|ג}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור.
{{ח:תת|ד}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
שורה 581:
{{ח:תת|א}} בסעיף זה –
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”גוף קשור“ – מי ששולט בתאגיד בנקאי או תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי או הנשלט בידי מי ששולט בתאגיד בנקאי;}}
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”זיקה“ – כהגדרתה {{ח:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:
{{ח:תת}} {{ח:הגדרה|”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין, וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.}}
{{ח:תת|ב}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
שורה 606:
{{ח:תת|א}} רוב חברי הועדה יהיו מנין חוקי בישיבותיה ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(ב)(3)}}.
{{ח:תת|ב}} החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
{{ח:תת|ג}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:
{{ח:סעיף|36ו|תוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ד}}
שורה 637:
{{ח:תת|ב}} לא ייתן הנגיד רישיון סליקה לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן הון המניות המונפק והנפרע של מבקש הרישיון אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ג}} על רישיון סליקה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|ד}} סולק שרישיונו בוטל, דינו לעניין {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}} כדין סולק במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:סעיף|36יא1|שליטה והחזקת אמצעי שליטה בסולק|תיקון: תשע״ד}}
שורה 666:
{{ח:תת|ג}} שר האוצר, בהתייעצות עם המפקח ועם הממונה על הגבלים עסקיים, רשאי לפטור מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת כרטיסי החיוב כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת הלקוחות או הספקים.
{{ח:תת|ד}} המפקח יפרסם באתר האינטרנט של בנק ישראל, אחת לשנה, רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב ויודיע על כך למנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלא נכללו ברשימה כאמור בשנה שקדמה לשנת הפרסום.
{{ח:תת|ה}} {{ח:תתת|1}} על אף הוראות {{ח:
{{ח:תתת|2}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:
{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תיאומים ותיקונים בחקיקה}}
שורה 684:
{{ח:סעיף|41|מוסדות קיימים}}
{{ח:תת|א}} תאגיד שהואגד בישראל ואשר ביום כ״ה באדר ב׳ התשמ״א (31 במרס 1981) (להלן – היום הקובע) ניהל כדין עסקי בנק כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודה}} – זכאי לרשיון בנק.
{{ח:תת|ב}} תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל – זכאי לרשיון בנק חוץ.
{{ח:תת|ג}} תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקים לאשראי – זכאי לרשיון בנק למשכנתאות.
{{ח:תת|ד}} תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה ”בנק“ בשמו – זכאי לרשיון בנק למימון השקעות.
{{ח:תת|ה}} תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי {{ח:
{{ח:תת|ו}} תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(א)(2)}} – זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.
{{ח:תת|ז}} תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם – זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת.
שורה 701:
{{ח:סעיף|44|מתן רשיונות והיתרים לזכאים}}
{{ח:תת|א}} הזכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41 עד 43}} שלא הגיש לנגיד בקשה לכך עד תום ששה חדשים לאחר היום הקובע – רואים אותו כאילו ויתר עליו.
{{ח:תת|ב}} הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיפים 41 עד 43}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|הפקודה}}.
{{ח:סעיף|45|תקופה להשלמת הון}}
| |||